השבוע בענף היין 211: יקב שאטו גולן יוצא מהקופסה ומכניס יין לקופסה

השבוע על הפתעת היין בקופסה של שאטו גולן ומשמעויותיה האפשריות, יין אחד על המוקד, צל"ש למים של רמת הגולן על מראה הבקבוק, ביקורת יין: יקב בית אל, וחמש שאלות לאהרון גלח מיקב אפק. קריאה מהנה

תמונה שהעלה אורי חץ יינן יקב שאטו גולן טרפה את הקלפים: היקב בפיילוט של bag in box - שלושה ליטרים של יין בקופסת קרטון
תמונה שהעלה אורי חץ יינן יקב שאטו גולן טרפה את הקלפים: היקב בפיילוט של bag in box - שלושה ליטרים של יין בקופסת קרטון
אורי חץ, היינן של יקב שאטו גולן. האצילות מחייבת להגיע לאירוע ביקב ב- 1 ביוני
אורי חץ יינן שאטו גולן – משתעשע או מוצא אפיק חדש ליקב? צילום דוד סילברמן dpsimages

1: יקב שאטו גולן – האצילות מחייבת  לחשב מסלול מחדש

אם חשבתי שהולך להיות שבוע שקט ועיקר הכתבה יהיו ביקורות יין, אז הנה תמונה אחת קטנה שהעלה אורי חץ יינן יקב שאטו גולן טרפה את הקלפים: יקב שאטו גולן בפיילוט של bag in box – שלושה ליטרים של יין בקופסת קרטון. אני הופתעתי, ובגדול. אם חשבתי על חידוש מהשאטו בגולן, אז המחשבה תמיד הייתה שהם יפתיעו ביקב כשר צמוד ללא כשר, כדוגמת יקב פלטר שפתח את מטר עם משגיח כשרות.  יש קצת שמועות שמתגלגלות אצל הסומליירים התל אביבים, על כך ששאטו גולן כן בדרך לשם עם מותג יקב אפיק. אבל כרגע אנחנו עוסקים ביין בקרטון, והשאלה המתבקשת היא האם יקב בוטיק שנחשב למוביל צריך לעשות יין בקרטון מבחינה מיתוגית, והאם זה נכון כלכלית.

יין בקרטון הוא משהו  שפחות מתחבר ל״יוקרה״. לא הייתי מופתע אם יקב דלתון, למשל, היו עושים יין בקרטון. בעיניי זה היה מתחבר לתדמית הצעירה של היקב ושל היינן, או יקב בנימינה שהבעלות עליו היא של רשת חצי חינם וכבר עשו זאת. מסורתית, יין עושים בזכוכית. אם עושים יין בקרטון, זו הצהרה של מסה (כמות), לפחות איך שזה נתפס היום. אי אפשר למכור יין פרמיום בקרטון. יקב בוטיק צריך לעשות פרמיום כדי להרוויח, וליקב קטן אין יכולת ייצור במסות, אלא אם כן  שאטו גולן יצליחו למכור את היין בקרטון במחירים של הבקבוקים היקרים שלהם, וזה כבר יהיה סיפור אחר (מה שבטוח שהם יחסכו איזה 7 שקלים ליחידה רק על כל הזכוכית).

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

מדי פעם אוהבים להשתעשע בשאטו גולן; פעם במילוי של בקבוקים שמיועדים לנובורישים אמריקאים, פעם הסדרה (אפיק) שהייתה מיועדת למסעדות ולא המשיכה משום מה, ועכשיו יין בקרטון. הפעם מדובר באמת במחשבה מחוץ לקופסה. השאלה היא האם מדובר בסוג של גימיק לטובת פרסום ושיווק או במשהו באמת רציני, כי היקב בוטיק הנחשב הזה נכנס לתחום מאוד מסוכן. המחשבה הראשונה שלי הייתה שאורי חץ היינן המוכשר, אולי רוצה לפלס לעצמו את הדרך ולהיות 'ראשון' ורוצה לחנך אנשים לצריכה מתונה של יין פשוט אך טוב, באופן יום-יומי. אולי הוא רוצה לתרום לתרבות היין שלא מחפשת פלצנות. הוא מבין שהראשון שיעשה את זה יקבל את כל המדליות של המנצח, כי במהלך מוצלח כזה יזכרו רק את הראשון, והשאר יבואו בעקבותיו. אין ספק שצריך פה אומץ ללכת נגד מוסכמות חברתיות, ובעיקר ללכת נגד עצמך עם מיתוג ומחירי יין מהגבוהים בארץ, כי עד היום הם מיתגו את המוצר שלהם כסופר פרמיום ודרשו עליו את המחיר הגבוה האפשרי.

יקב בנימינה כבר ניסו את זה
יקב בנימינה כבר ניסו את זה

מבחינה כלכלית אני לא מאמין שהם יבקבקו את מותגי גשם ואליעד בבג אין בוקס. זה באמת יהיה צעד מוזר. יקב שמייצר פחות מ- 300-400 אלף בקבוקים בשנה, צריך לשאוף למכור כל בקבוק במחיר הגבוה ביותר האפשרי. אין לו יכולת ייצור של מסות בזול, וממילא הוא לא נמצא בסופרים אלא רק בחנויות המתמחות. אם נניח שעולה לייצר בקבוק 20 שקלים והיקב מוכר ב- 30 שקלים, אז צריך למכור מיליון בקבוקים לפחות כדי שזה יהיה כדאי. ליקב גדול עולה הייצור הרבה פחות מ- 20 שקלים לבקבוק, ואז יש לו גם את היכולת לייצר סדרות גדולות ולהרוויח מעט שקלים עבור בקבוק, אבל במקרה הזה צריך למכור הרבה בקבוקים. יקב בוטיק שמשחק במגרש הזה, לא יחזיק מעמד. זה כמו שמלון נורמן יארחו תרמילאים. אם יש לו רק 18 חדרים, הוא חייב להתעסק רק בפרמיום.

קחו לדוגמה את יקב קסטל שהחליט על מותג נוסף (נקרא לו מותג "להמונים"). LaVie זה יין של 75 שקלים ללקוח בפתח היקב. זה לא באמת "mass market". רק מגרד טיפה את השוליים וזו הבעיה, כי בשנייה או באיזה חג הוא עלול להיות מוצף בסופרים, ופה היקב ייפגע. יינות בקופסה מובנים מטיבם להימכר בסופרמרקטים, וימותגו כיין לצריכה מיידית שנעשה בדרך כלל מחומר גלם נחות. אז מאות אלפי השקלים שהושקעו במיתוג הבקבוקים הכבדים ועטיפות הנייר של שאטו גולן עלולות לרדת לטמיון, מתוך הנחה שאי אפשר להחזיק את המקל בשני הקצוות.

צילום איל גוטמן
יצחק שלו יקב זאזא. צילום איל גוטמן

יצחק שלו מיקב זאזא הגיב

כמו תמיד כתבה מאוד מעניינת. לגבי יינות בקרטון, לדעתי בארץ לא יצליחו, כי זה לא קשור למרקטינג. זה עניין חברתי שקשור לדרך החיים ולמסורת. יינות בקרטון ובמכלים פלסטיים גדולים של 3 ו- 5 ליטר, זה צורך של אוכלוסייה שנובע משתי סיבות עיקריות: ממסורת ארוכת שנים של שתיית יין, כאשר יין זה לא רק פלצנות של עירסול וניתוח של יין בחיפוש אחרי שוקולד, טבק, ופירות אדומים ביין, אלא משקה שמלווה אוכל יום יום ומותאם לאוכל. הסיבה היותר חשובה היא חברתית. בהרבה מדינות יש לאנשים צורך חברתי להיפגש לעיתים קרובות יותר, יותר מפעם אחת בשבוע כדי לצחוק ביחד, לשמוח ביחד ולהביע חמימות אחד לשני, וזה תמיד קורה מסביב לשולחן בישיבה של שעות ארוכות עם הרבה יין, ויין קליל. לרוב יין עם 11-12% אלכוהול. זאת הסיבה שבארצות כמו גאורגיה, איטליה וספרד, אתה רואה יינות הנמכרים במכלים ובקרטונים. בארץ, עד שאתה תארגן מפגש חברים תצא לך הנשמה. אין זמן, טרודים עם משפחה, עובדים עד צאת הנשמה, מפוזרים לערים שונות, ובדרך שוטרים עם ינשופים וכו'. לכן הסיכוי שאצלנו הדבר הזה יזוז הוא קלוש מאוד, אלא אם כן מהסיבות הלא הנכונות, וזה כבר אלכוהוליזם.

אריאל קסלמן הבעלים של Magazyn Wina בקרקוב הגיב

באירופה BIB (Bag in Box) עם יין איכותי משמש לשני סוגים של לקוחות – לקוחות פרטיים השותים בבית מדי פעם ואוהבים יין מסוים. BIB מאפשר להם לשתות כוס-שתיים פעם בכמה ימים ולא לזרוק את יתרת הבקבוק, כיוון שהיין בקרטון ואקום אינו מתחמצן ונשאר טוב למשך מספר שבועות. הסוג השני: למסעדות אשר רוצות למכור יין איכותי במחיר סביר בכוסות. ליין יותר יקר משתמשים במכשיר "קורבין" אשר מאפשר למזוג לכוס בלי לפתוח את הבקבוק, אך עלות הגז המיוחד אינה זולה ומתווספת למחיר כוס היין. לא משוכנע כי קהל הלקוחות בארץ מוכן לשימוש ב- BIB עם יין איכותי, אך מאחל להם המון הצלחה.

כרמי לבנשטיין. צילום קובי קואנקס
כרמי לבנשטיין. צילום קובי קואנקס

כרמי לבנשטיין הגיבה

בשנת 1985 ייצרנו בכרמל מזרחי יינות הילולים באריזה של 3 ליטר. קראנו לאריזה קופשקית = קופסה עם שקית. לאחר מכן המשכנו לייצר יינות בקופשקית תחת הכותרת ״יין לבישול״ –  אולי זאת הייתה טעות. אכן לא נכון מבחינה תדמיתית, אבל הפקנו בזמנו סטנד מיוחד עם מוצרים למטבח ובהם יין בקופשקית שקראנו לו יין לבישול. בכל מקרה חשוב שגם ביקב כרמל של היום יידעו שהם הקדימו את זמנם.

 

ליאור לקסר - "העורך דין של תעשיית היין". צילום פרטוש
ליאור לקסר – מה שיפה זה שגם כשיינן ראשי עוזב את היקב חותמו נשאר בבקבוקים. צילום פרטוש

2: על המוקד – פינה חדשה במדור

בתוך כל היינות שמקבלים ביקורת אצלנו, יהיה יין אחד שיהיה מיוחד ויקבל פסקה משלו. זה יין שצריך לקבל תשומת לב מיוחדת, לא תמיד זה יהיה יין גדול, זה אפילו יכול להיות יין גרוע; כזה שטועמים ויורקים. כשמדובר ביין מומלץ, מדי פעם תרימו גבה ולא תבינו מאיפה הוא נחת עליכם. אבל זה יין בהמלצת המערכת, כזה ששווה לטעום, ואנחנו רוצים לחלוק אותו אתכם כי חשבנו שיש בו משהו מיוחד. אחד כזה שהוא משובח, או אחד כזה שצריך לגנוז לעד. אנחנו נקרא לו 'יין אחד על  המוקד'.

יין אחד על המוקד: יקב כרמל סדרת ויניארדס שני (SHANI) בלנד בורדו 2014

בלנד בורדו עם 70% קברנה סוביניון, 15% מרלו, 8% פטי וורדו, 4% קברנה פרנק, 3% מלבק. יינן: ליאור לקסר.

מדובר ביין מורכב מאוד, עוצמתי, עשוי במדויק, חף מכל פגמים, מהליגה של הגראנד והמרגלית. 70 שקלים מחירו, בעל הבית השתגע.

  צילום מהאתר

צילום מהאתר

3: יקב רמת הגולן – המים זכו במקום הרביעי

השבוע נבחרו מותגי המים O.Vine של יקב רמת הגולן על ידי סינתיה סאס מהאתר Health Daily הנחשב, כאחת משש אפשרויות טעימות וטובות שכדאי ללגום כשאתם לוקחים הפסקה ממשקאות אלכוהוליים. סינתיה סאס, MPH, RD (מומחית לבריאות הציבור ודיאטנית מוסמכת), היא עורכת התזונה והבריאות באתר, סופרת רבי מכר, ותזונאית פרטית של חמש קבוצות ספורט מקצועיות. ללא ספק פרסום באתר שבו היא כותבת, חושף את המוצר למיליוני צרכנים שנחשבים לאנשים שהבריאות חשבה להם. בלי אלכוהול, בלי סמים, בלי אוכל מהונדס, אולי גם בלי סקס, אבל לא שאלתי.

צילום מהאתר
צילום מהאתר

כאמור, היא בחרה שישה מוצרים, וכל אחד מסיבה אחרת. את המקום הראשון קטף המשקה Curious Elixirs, מיץ שעשוי משילובים של פירות אורגניים, מיצים צמחיים, עשבי תיבול ותבלינים, והוא נבחר כי הוא דל בפחמימות, ולדעתה ההנאה הגדולה ביותר הייתה ללגום אותו ישר מהכוס, מרווה ומרענן. את המקום השני קיבלה השמפניה Tost עטורת הפרסים, וגם היא  ללא אלכוהול – בטעמי אפרסק והדרים, ותווים של אננס ומנגו. סאס ציינה שהיא לא מתוקה מדי ויש בה יובש של שמפניה. הטוסט הוא למעשה תה לבן מוגז, והמוצר נבחר בגלל הבקבוקים המפוארים והבועות שגורמים לו להיראות מיוחד באמת. הבחירה השלישית היא Partake – בירה לא אלכוהולית בפחית, שהבוחנת מציינת כי הבחירה היא בגלל הטעם וקשה להבדיל בינה לבין בירה דומה עם אלכוהול. הטעם ניצח.  הבחירה הרביעית היא O.Vine של רמת הגולן. המוצר מתואר כמים בהם הושרו ענבי יין, בשני טעמים: קברנה סוביניון ושרדונה, ומכילים 20 קלוריות עם 5 גרם פחמימות, ללא חומרים משמרים וסולפיטים. המוצר נבחר במקום הרביעי בזכות הבקבוק האלגנטי למראה, כמו גם קלות ההברגה. המוצר החמישי: Mocktails – בקבוקי זכוכית ארוכי צוואר המציעים קוקטיילים מוכרים ללא אלכוהול. הסיבה לבחירה:  מרווה, טעים, יצירתי וסליזי. והשישי Seedlip – בקבוקי זכוכית יפים של משקאות צלולים בטעמי תמציות בוטאניות טבעיות  של תפוז, תפוז דם ומנדרינה, ונועדו לשילוב עם מרכיבים אחרים ליצירת קוקטיילים. המוצר נבחר בגלל היותו בעל 0 קלוריות, ללא ממתיק או טעם מלאכותי.

צילום מהאתר
צילום מהאתר

לסיכום: כבוד גדול להיכנס כמוצר שנטעם על ידי סינתיה, וכבוד גדול להיבחר כאחד המוצרים המומלצים. הבעיה היא שמוצר המים בטעמי יין של רמת הגולן עדיין לא מיוצר, ורק שלחו טעימות לעיתונאים ולטובת יחסי הציבור, אישית, אני לא טעמתי את המים של היקב, אף על פי שביקשתי כבר לפני חצי שנה לטעום, אבל תמיד מצאו סיבה כזו או אחרת למנוע ממני את הטעימה, וזו זכותם. אין לי כוונה לטוס לארצות הברית ולחפש אותו (לא אמצא). מה גם שעכשיו אני לא ממש להוט לטעום את המוצר, כי אני מקבל את ההמלצה של סינתיה. מספיק להסתכל על התמונה של המוצר שקיבל מחמאה על נראות הבקבוק והפקק. ועל זה אמר לאונרדו דה וינצ'י: "מים עומדים מאבדים את טוהרם".

תמונת השבוע

לא ענבים ולא יין. אלה הם פירות עץ הקטלב שצילם זאב דוניה מיקב סוסון ים במושב בר גיורא פינת נס הרים. ואם הקטלב מתחבר עם יקב, אז יקב קטלב של יוסי יתח שוכן בנס הרים ועכשיו אנחנו מבינים את מקורו של שם היקב. האדום בתמונה פיתה אותנו, ואנחנו התפתינו.

הלל מן יקב בית אל. צילום מדף הפייסבוק
הלל מן יקב בית אל. צילום מדף הפייסבוק

4: ביקורת יין – יקב בית אל

את יקב בית אל המשפחתי בבעלות הלל ונינה מן, פגשתי לפני שנה בהיכל התרבות, בתערוכת סומלייה של סטודיו בן עמי. יקב שלא היה מוכר לי, שהגיע עם פורטפוליו של יינות מאוד מרשימים. לקראת הכתבה על תערוכת סומלייה 2020 (11-10 בפברואר) אני חוזר ליקבים שהתערוכה הוציאה אותם אל האור, או במקרה של יקב בית אל אלה היו חנויות היין והסניפים המרשימים של 'משקאות הטורקי'. בחמישי בערב היקב הטעים את יינותיו בסניף בגבעת שמואל, ואני ניגשתי לטעום את היינות החדשים.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

מלבק קברנה סוביניון 2018 – שילוב לא שגרתי. שני סוליסטים שלדעתי פחות התחברו. מחירו 122 ₪.

מלבק 2017 – לעיס מאוד, עוצמתי, נקי וחמאתי. עשוי בכפפות של משי. שאפו. אכן מלבק משובח. מחירו 109 ₪ –  VFM (תמורה לכסף – תל"כ) לחלוטין.

פטי וורדו 2016 – פטי רגוע יחסית. טעמי דומדמניות שחורות עסיסיות, איזון טוב של פרי ואלכוהול וטעמי חבית קלילים, רענן ומגרה. מחירו 109 ₪ – VFM לחלוטין.

קברנה סוביניון עמונה 2017 – ריחות נקיים, מינרליות נפלאה. היין צעיר מדי, ומחכות לו עוד שנים רבות להתבגר ולהפתיע. כרגע לא מוציא את הפוטנציאל הגלום בו. מהליגה של הגדולים. מחירו 139 ₪ – VFM לחלוטין.

קברנה פרנק חוות גלעד 2017 – גוף מלא, בומבסטי. עשיר בטעמים בעלי רבדים, שמתפתחים עם כל לגימה. מחירו 109 ₪ – VFM לחלוטין.

לסיכום: חומרי גלם טובים שמטופלים ביד מקצועית.

אהרון גלח יקב אפק. צילום ולדיסלב גורניך
אהרון גלח יקב אפק. צילום ולדיסלב גורניך

 חמש שאלות לאהרון גלח מיקב אפק

אנו מפרסמים שאלון שבועי ובו 5 שאלות לאישה או גבר הפעילים בענף היין. אם גם אתם רוצים להשתתף, שלחו הודעת מסנג'ר ל- rani rogel ונתאם זאת

לפני הכל: הצג את עצמך

שמי אהרון גלח, יינן ובעלים של יקב אפק, דור שלישי לעוסקים במלאכה של עשיית יין. בוגר שורק בת ספר להכנת יין, ומסלול לימודי יין באוניברסיטת אריאל בהדרכת עידו לוינסון. יקב AG אפק הוקם בשנת 2008  בכדי לממש את פילוסופיית עשיית היין שאני מאמין ואוהב, בטרואר המיוחד של ארץ ישראל.

ממה אתה הכי נהנה בעולם היין?

מתחילת עונת הבציר אני מתרגש כל שנה מחדש. מסקרן אותי מה יהיה האתגר של אותה שנה. הכי אני נהנה לארח חובבי יין ביקב ולהעניק להם חווית יין, ותמיד הם מדברים על חוויה בלתי נשכחת.                                                     

מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?

לחשוף את הישראלי ליין טוב, ובמיוחד יין בסיסי טוב, במחיר סביר. המון אורחים בערבי יין שאני עורך, מספרים שאחת הבעיות הנפוצות באולמי אירועים היא שלא תמיד מניחים על השולחן יינות ראויים, והאורחים נחשפים ליין גרוע. 

איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?

רבים וטובים עוסקים בסוגיה. לפי דעתי אנחנו עדיין מדינה צעירה. עוד ועוד רעיונות יצירתיים לחשיפת היין הישראלי, ואנחנו בדרך הנכונה.

איזה יין שלך אתה הכי אוהב לשתות?

כולם היו בניי, כל יין בעיתו. כשאני אוכל בשר טוב אני מעדיף את יין הדגל – הארומה. לבשרים קלים יותר אני שותה שרדונה, שאר היינות: טרז'ר, ולירון,  סיקרט, והכול תלוי בסוג האוכל.

 איזה יין של יקב אחר אתה אוהב לשתות?

אני מעדיף יינות של יקבי בוטיק קטנים. האדום של יקב גיתו, המנצח של יקב שירן, פולמון של יקב עמרם. לאחרונה ביקרנו ביקב רמת הגולן וטעמנו את בציר 2016. מאוד אהבתי את האדומים מכרם אלוני הבשן ומכרם בראון; מאוזנים ומורכבים.

אמנון פלד הגיב

אהרון וחלי מיקב אפק הם אנשים צנועים שעושים יין איכותי. אני עוקב אחריהם מספר שנים, וכל שנה הם משיקים יין שעולה באיכותו על היין משנה קודמת. ממליץ לערוך טעימת אורך ולא תתאכזבו מהתוצאות. לחיים

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה