1: אסונות הטבע פוגעים גם בכרמים
שנת 2020 נפתחת עם אסון כבד ביבשת אוסטרליה, בזמן שאצלנו כאן יש כמה כרמים שטבעו תרתי משמע, אז תעשיית היין של אדלייד הילס נהרסה. שליש מהכרמים באזור נמחקו בשריפות בדרום אוסטרליה, ונציגי תעשיית היין אומרים כי השריפות ריסקו את מגדלי הענבים והייננים, ויעברו שנים עד שרבים יוכלו להתאושש, אם בכלל. לא מדובר רק באש שפשוט שרפה את הגפנים, אלא שהחום הרב שנוצר עקב השריפות פגע גם בכרמים שהאש לא הגיעה אליהם.
אלפי קילומטרים של צינורות השקייה,ציוד חקלאי, טרקטורים, בוצרות. משאיות שהיו ביקבים ובשטח נשרפו, מערכות מחשוב, מבני יקבים על ציודם (בקבוקים, חביות, מכלי נירוסטה) פשוט נמסו. מדובר במיליוני בקבוקי יין מלאים שהתפוצצו מהחום, וספריות יין של עשרות שנים של עשרות יקבים פשוט התאדו.
ממשלת אוסטרליה הכריזה על שריפות הענק שמשתוללות במדינה כעל אסון טבע, ושלחה שמאים לאמוד את הנזקים העצומים. אצלנו בישראל המצב שונה. חקלאים רבים, וביניהם גם כורמים, דיווחו בשבועיים האחרונים על נזקים עצומים בגין ההצפות והסחף שנגרמו מהגשמים החזקים שפקדו את המדינה. מאות דונמים הוצפו, וסחפו איתם שתילים, עצים, זרעים, מערכות השקיה ומחשוב, וכמובן נגרם הרס עצום בגין סחף אדמה וסלעים.
חי וורטמן מיקב וורטמן, דיווח כי הכרמים שלו הוצפו על ידי נחל דליה שעלה על גדותיו, ופשוט שיטח את כל הכרמים. יתרה מזאת, במספר מקומות המים כיסו את הכרמים, ועבודת הזמירה הפשוטה יחסית, שהייתה אמורה להתחיל בעוד מספר שבועות, תתחלף לה בשיקום מסיבי של הגפנים שנרמסו. אבל להבדיל מאוסטרליה, פה בישראל לא ממהרים להכריז על אסון טבע, כי כשמכריזים על אסון טבע חובתה של המדינה על פי חוק לפצות על הנזקים שנגרמו. הקרן לביטוח נזקי טבע בחקלאות היא זו שאמורה לתת מענה לחקלאים, ולאפשר להם להתאושש מהר. שר החקלאות של ישראל עד לפני שבוע היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. עכשיו מונה לתפקיד דוד ביטן, ונכון לאמש בג"צ עצר את מינויי ארבעה שרים וביניהם שר החקלאות. מצטער ששוב זה יוצא פוליטי, אבל נראה שממש לא יהיה להם אכפת מהחקלאים או ממישהו אחר.
אנחנו מבקשים יקבים וכורמים נוספים שנפגעו מהגשמים לעדכן אותנו, ואנחנו נעקוב וניתן הד לזעקתם.
צילום יין כאמנות
2: חילופי ייננים ביקב לטם – קורן יוצא מזרחי אדם נכנס
היינן יונתן קורן סיים את תפקידו ביקב לטם, והוחלף על ידי היינן בועז מזרחי אדם שעבד שנים ביקב הרי גליל.
יקב לטם הוקם על ידי הבעלים יניב קמחי בשנת 2000 בשם יקב אסנס, ועבר לקיבוץ לטם ב- 2009. יונתן קורן הצטרף ליקב ב- 2009 כשהשתחרר מהצבא. הוא למד ביקב ולאחר מכן באהלו. הרעיון ליצור יקב אורגני עם רישיון נולד עוד לפני המעבר ללטם. אחד ממשפטי הפתיחה של יונתן כששואלים אותו למה אורגני: "אני מאמין באיזון שבין האדם והטבע. גידול של מוצרים באופן אורגני שומר על האיזון האקולוגי, שומר על הקרקע, ושומר עלינו ועל הסביבה. בשורה התחתונה, זה גם נותן פרי יותר איכותי". לפני כשנה פגשתי את יונתן בתערוכת ProWein בגרמניה, והיקב זכה בהערכה רבה ובפרסים על יינות משובחים. לפני כשנה גם הקים יונתן את מיזם יקבים תאומים עם יקבים מפורטוגל, ונכון להיום העסק נושא פרי ויש חילופי משלחות וחילופי מידע. יונתן ימשיך לעסוק בנושא ונשאר בתחום היין.
בועז מזרחי אדם עבד ביקב הרי גליל משנת 2009 ועד שנת 2018 לצידו של היינן הראשי מיכה ועדיה, ולפני כן חמש שנים ביקב רמת הגולן. לבועז יש תואר ראשון בייננות ולימודי גפן של הפקולטה לחקלאות באוניברסיטת מילאנו באיטליה, והוא עבד והתמחה ביקבים שונים בטוסקנה, ונטו ופיאמונטה, ביניהם היקבים ריקסולי, מאסי וצרטו. הוא מביא איתו אסכולה ייננית אחרת הודות לעברו ביקבים גדולים ובעלי אמצעים. הפעילות ביקב לטם היא פרויקט אחד מבין אחרים בהם עוסק בועז בתחום היין וגידול גפן, כמו ייעוץ כרם וייננות ליקבים.
נכון להיום מייצר יקב לטם כ- 40,000 בקבוקים בשנה, כאשר יינות 2019 הם היינות של יונתן. יהיה מעניין לבדוק ולעקוב אחרי השינויים ביינות. בשיחה עם בועז העליתי את העניין האורגני, ובועז מבחינתו הולך ללמוד את הנושא ולהמשיך באותו כיוון.
מערכת אכול ושאטו מאחלת ליונתן ולבועז הצלחה רבה.
3: על המוקד – פינה חדשה במדור
בתוך כל היינות שמקבלים ביקורת אצלנו, יהיה יין אחד שיהיה מיוחד ויקבל פסקה משלו. זה יין שצריך לקבל תשומת לב מיוחדת, לא תמיד זה יהיה יין גדול, זה אפילו יכול להיות יין גרוע; כזה שטועמים ויורקים. כשמדובר ביין מומלץ, מדי פעם תרימו גבה ולא תבינו מאיפה הוא נחת עליכם. אבל זה יין בהמלצת המערכת, כזה ששווה לטעום, ואנחנו רוצים לחלוק אותו אתכם כי חשבנו שיש בו משהו מיוחד. אחד כזה שהוא משובח, או אחד כזה שצריך לגנוז לעד. אנחנו נקרא לו 'יין אחד על המוקד'.
יין אחד על המוקד: אביתר 2016 של יקב אפוד
בלנד של קברנה סוביניון ופטי וורדו באותו יחס. הענבים נבצרו ברמת הגולן, גליל עליון ובנימינה. 18 חודשי חבית. היין אביתר קרוי על שם הכהן הגדול בתקופת דוד המלך – כהן שעסק בעיקר במשימות ריגול לטובת דוד המלך, לאחר שהאפוד שעל חזהו הפסיק לתקשר עם אלוהים. לאחר מותו של דוד, גירש אותו שלמה המלך לענתות. אז למה אני מביא את הפרשנות לסיפור המקראי? כי היין אביתר המדובר, שתומחר באופן שערורייתי ב- 284 שקלים לבקבוק, נמצא במגמת ירידת מחיר וניתן למצוא אותו בחנויות היין ב- 150 שקלים. האם האפוד הפסיק לשדר לקהל הזוי שנשבה ביחסי ציבור, ובגלל בקבוק מעוצב והנוזל שבו מגיע לאט לאט למחיר שמתאים לו – זה צריך להיות יין במחיר דו- ספרתי. בטעימה היין כבד, עמוס עץ. הוא מתאים כמו כפפה ליד לחובבי ז'אנר הנגריות, אבל חוץ מזה אין בו הרבה יותר מכל עוד בלנד קברנה ופטי וורדו של יקבים מסחריים.
4: חמש שאלות לאילנית צמח
אנו מפרסמים שאלון שבועי ובו 5 שאלות לאישה או גבר הפעילים בענף היין. אם גם אתם רוצים להשתתף, שלחו הודעת מסנג'ר ל- rani rogel ונתאם זאת
לפני הכל: הציגי את עצמך
אילנית צמח, מלווה עסקית שיווקית לפיתוח יקבים, ויועצת פיתוח תיירותי לרשויות, משרדי ממשלה וגופים פרטיים.
ממה את הכי נהנית בעולם היין?
מעבר להנאה שבשתיית היין, כמובן תמיד בחברותא, ומהמגוון האנושי של אוהבי היין, אני נהנית לראות את התפתחות הענף וצמיחתו. מאז שהתחלתי את פעילותי לקידום היקבים, אני שמחה לראות שבעלי היקבים מבינים יותר את ערך השיווק, מבצעים פעילויות לצורך משיכת לקוחות, משפרים את תודעת השירות, ומגלים מקצועיות לא רק בהליך ייצור היין אלא גם בהשקעה באירוח ובשירות הלקוחות. אני מאוד נהנית לראות באירועי היין יותר ויותר צעירים שמתחברים ומתחילים את הרומן עם הענף, אם בכך שמתחילים לעבוד ביקבים ובאירועי יין, ואם בכך ש"רק" מבלים באירועי היין השונים.
מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה?
היקבים צריכים להחליט על מיקוד קהלי היעד שלהם, ולפנות באופן בלתי אמצעי לקהלים אלה באמצעות קבוצות ווטסאפ, טלפונים, אירועי יין קטנים בערים וביקבים, ושעות הפעלה ארוכות יותר לאורך השבוע. לצורך זה חייבים להכשיר ולהעסיק כוח אדם מקצועי, שיידע להסביר באופן נעים ושירותי ובלי להלאות את הלקוח בשימוש מוגזם בעגה המקצועית. בנוסף, ניתן להנגיש את תחום היין לציבור באמצעות המדיה החברתית, על ידי מתן טיפים והסברים והעברת מסרים עם ערך מוסף לצרכן הפוטנציאלי.
איך אפשר לקדם מכירות יין ישראלי בעולם?
הפעולות שמועצות מטה יהודה וגזר מקיימות, הן דוגמא מצוינת ליוזמה לקידום מכירות בעולם. קידום אזורי יין ומיתוגם הוא פורמט שהוכיח עצמו ברחבי העולם בשל הזהות האחידה, והעברת המסר כי יש "תו איכות" לאזור ממנו היין הגיע. באופן דומה, יצירת חבורות של יקבים באזורים מסוימים אשר ייצאו לשיווק משותף ויאפשרו לחלק עלויות בין מספר יקבים וספקי שירותים נוספים.
דרך נוספת היא שיווק פרטני בקהילות (לא רק יהודים) עם ערך מוסף של סיפור היין הישראלי. מדובר בהמשך ישיר לפעילות הגברת צריכת היין בארץ, עם היתכנות הרבה יותר גבוהה, בהתחשב בעובדה שבעולם הבסיס לצריכה לנפש הוא 45 ליטר לשנה. הקהל מחפש מגמות חדשות, הפתעות וטעמים שאינו מורגל בהם (גם אם רק כדי לחזור ליין המוכר שלו, עדיין אם יין ישראלי טוב ירשים את הלקוח הוא ידאג למספר ארגזים במרתף שלו).
קצת פילוסופיה – ברחבי העולם יש הקפדה רבה בכל הקשור בייצור יין במונחים של טרוארים, זנים, תהליכי ייצור. בישראל היינן יכול להביא את היצירתיות שבו, וזה יהיה לגיטימי. לדעתי רוב יינני העולם מוצאים בייננים שלנו יצירתיות שהינה מושא לקנאה.
תיירות יין – משרד התיירות פועל באופן נמרץ לקדם את תיירות היין, וזו מהווה חלק הכרחי בקידום מכירות היין. סיפור היין, אירוח ביקבים ומשיכת תיירות נכנסת ליקבים, ייצרו גל ביקושים בחזרתם לארצם.
איזה יין שלך את הכי אוהבת לשתות?
בשנת 2011 ייצרתי את היין הראשון שלי קברנה פרנק, מענבים שגדלו בכרם נחשון, אשר לצערי נעקר לפני מספר שנים. עבורי הוא יין שתמיד אני נהנית לשתות בשל הקלילות שבו והזיכרון המתוק שהוא מעלה בי. הזן האהוב עלי הוא קברנה פרנק. זהו זן שלא קל להביא אותו במלוא הדרו אל הכוס, ולכן כשאני טועמת יין איכותי כזה שמעלה חיוך על פניי, אני דואגת שיהיו לי ממנו מספר בקבוקים.
איזה יין של יקב אחר את אוהבת לשתות?
דיפלומטיה ביין? הגזמתם (בצחוק). אני אוהבת את יינות הארץ, הם מביאים את הטעמים, הריחות, הטרוארים הייחודיים לנו, ומשקפים את אורכה ורוחבה של הארץ. היין הישראלי מבטא את האדמה היבשה והרוחות המזרחיות, את הזנים המגיעים אלינו מרחבי העולם, צרפת, איטליה, ארגנטינה, ספרד, אוסטרליה, ואפילו מדינות הבלקן, ונותן את האינטרפטציה שלו ליינות עולם כאן בארצנו הקטנטונת.
היין הישראלי הוא ראי לתרבות הישראלית; עשיר, מגוון ופונה למנעד רחב של קהלים. עלינו לפתוח ולהרחיב את השיח לגביו בתקשורת, במפגשים היומיומיים ובאירועים. יין טוב ויקב עם תודעת שירות (גם אם מתחם האירוח שלו קטן וצפוף), יצליחו למשוך יותר אנשים לעולם היין, אשר יגבירו את צריכת היין ותרבות היין תזכה לעדנה.
ישראל פרקר הגיב
במדור חמש שאלות ל… נשאלים המרואיינות והמרואיינים מדי שבוע מה צריך לעשות כדי ששתיית יין בארץ תעלה מתקבלות תשובות שונות ומגוונות, ואני רוצה לכתוב את דעתי: חינוך לאהבת והכרת יין ויקבים בארץ חייב לבוא מגיל צעיר, מתקופת הלימודים בבית הספר, כפי שעושים במספר מדינות, למשל באיטליה. קשה לחנך אנשים בוגרים ולהפנים אצלם עובדות מהן היו רחוקים במשך עשרות שנות חייהם. עד שלא יתחיל החינוך להבנת היין (תוך לגימת מיץ ענבים, בגיל הצעיר) מוקדם, בבתי הספר, ימשיכו הדיבורים וההצעות, אבל הצריכה של יין תמשיך ותדדה, אי שם למטה. עובדה.
יעניין אתכם לקרוא גם את הכתבות האלה
יין וג'אז – פיוז'ן מגוון אקוסטי והרמוני
יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז. הפעם חיבור בין הפיוז'ן של היינן דורון יצחקי שיצר יין ישראלי בספרד ובין הפיוז'ן של פלמנקו וג'אז עם שלושה ענקי גיטרה. קריאה והאזנה נעימות. קראו כאן
מצעד שאטונף דו פאפ במפגש מועדון יולו
שאטונף דו פאפ (Châteauneuf-du-Pape) הוא האפלסיון היותר איכותי מבין יינות דרום הרון. באזור יש מגוון יקבים, חלקם איכותיים יותר וחלקם פחות, אבל יש הטוענים שאם הולכים על יינות של יקבים כמו Pegau, Beaucastel, Vieux Telegraphe, Rayas, קשה יהיה להתאכזב כי היינות שלהם ככלל מצוינים. קראו כאן
