השבוע בענף היין 235: היקב שנשבר מהמלחמה עם רמ"י ושבועות ביקבים

1: שברו את ליבו – לך תנצח את הבירוקרטיה

יקב הרצברג (מקס הרצברג) הודיע לרמ"י (רשות מקרקעי ישראל), כי הוא מושך את בקשתו לקבל רישיון להפעיל מרכז מבקרים ויקב בנחלה בביתו שבמושב סתריה. כוחו של מקס לא עומד בפני הפקחים, החקירות, הדרישות המוגזמות, חוסר המעש של פקידים אטומים, ובעיקר המאבקים האין סופיים מול בירוקרטים שלא מבינים כי אף אחד לא רוצה להתעשר מלעשות קצת יין, אלא עושה זאת בשביל הנשמה ובשביל התרבות.

מקס הרצברג הוא עולה חדש מאוד ישן, פרופסור (קצת מפוזר), מענטש אמיתי, שעשה כמה דברים למען מדינת ישראל במחקרים שלו וכשיצא לפנסיה כל מה שרצה זה לעסוק בחקלאות ובעשיית יין. הסיפור ארוך ומתסכל ואף קורע לב, וכפי שכתבתי הצליחו לדכא את רוחו ולשבור את ליבו של מקס. יקב הרצברג היה פנינה קטנה ומטריפה, שעשרות חובבי יין פקדו את החצר הקטנה מאחורי ביתו מול הכרם המטופח. לא עוד. אני אתגעגע. ארץ ישראל היפה והטובה שמשתקפת מדמותו של מקס, שוב מאמצת לחיקה את המשפט "ארץ אוכלת יושביה".

2: ראיון וירטואלי עם אלי בן זקן – יקב קסטל ויקב רזיאל

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. אז הנה ראיון וירטואלי למיטיבי לכת

ספר לימי קורונה:

ספר לימי קורונה:

The Catcher in the Rye- התפסן בשדה השיפון מאת ג'יי די סלינג'ר, מחזיר אותי לתקופה שהייתי צעיר ומרדן.

בטח מרדן, אני חושב לי, הרי ריסקת את ה- BMW שלך לפני שנה וקצת; שכחת? "קח את רוב האנשים, הם משתגעים אחרי מכוניות. מודאגים מכל שריטה קטנה עליהן, ותמיד מדברים על כמה קילומטרים הם יכולים לעשות על ליטר, ואם הם קונים מכונית חדשה לגמרי, הם כבר מתחילים לחשוב על איך אפשר להחליף אותה במכונית עוד יותר חדשה. אני אפילו לא אוהב מכוניות ישנות, זאת אומרת, הן אפילו לא מעניינות אותי. הייתי יותר טוב רוצה איזה סוס מחורבן. סוס הוא לפחות אנושי לעזאזל." ציטוט מהספר.

ואיך הקורונה תשפיע?

תשפיע כמו כל דבר אחר שמשפיע על הכלכלה. אותה השפעה שתהיה על הכלכלה תהיה על ענף היין ברמה הלאומית והבינלאומית. יכול להיות שענף היין יושפע פחות, אנחנו עוד לא יודעים כמה זה ישפיע על השווקים השונים בעולם.

אלי, אבל אתה שוכח שאחת האמירות המיוחסות לג'יי די סלינג'ר שכתב את התפסן, מלמדת אולי משהו על ההיעלמות שלו מעין הציבור, כמו גם על האירוניה העצמית שלו. "אני סוג של פרנואיד הפוך, שחושד שאנשים זוממים לגרום לו אושר", אמר סלינג'ר. הקורונה תיעלם בסוף, לא?

יין מנחם?

‘ ‘C’ Blanc du Castel – יין שהייתי לוקח לאי בודד אם הייתי צריך לבחור רק אחד. מתחבר להמון מאכלים, גבינות, דגים, תבשילי בשר מסוימים. הכי ורסטילי.

הכי רב גוני התכוונת? כי ורסטילי קשור לאקטיבי פסיבי ורסטילי, מסובך להסביר. אז רב גוני אתה אומר? ואני שואל, מה היה קורה אם הברווזון המכוער היה גדל להיות ברבור שחור? כיצד היה מתפתח הסיפור אם פלומתו של הברווזון הייתה לבנה בהיבקעו מהביצה, או אילו זוהה בחווה כגוזל של ברבור לבן?

סרט מרגש שראית ולקחת ממנו משהו לחיים:

סרטים של פליני. מרגש אותי כי מדובר בתקופה ראשונית בקולנוע ובביטוי שונה דרך המדיה הזו, שימוש אחר ממה שהכרנו עד אז.

פליני בעצם יוצר יין בכל סרט וסרט שלו: הסרטים שלו נעשים בזכות העובדה שהוא חותם על חוזה. מקבל מקדמה שהוא לא רוצה להחזיר, אז הוא חייב לסיים את הסרט… הוא לא מאמין בחופש מוחלט. יוצר – אם נותנים לו חופש אמנותי מוחלט, בסוף לא יוכל לעשות דבר. הסכנה הכי גדולה לאומן היא חופש מוחלט, ההמתנה להשראה, ולכל התהליך הרומנטי הזה. מבחינה פסיכולוגית, לאומן יש יצר ילדותי להתגרות.

משפט פילוסופי שמלווה אותך:

To be or not to be

מעניין אם בתוך כל המלט ושייקספיר, מי שחשובה באמת זו אופליה. בסופו של גבר, האישה נמצאת שם תמיד בכל צורה וגיל, בכל מצב ובכל מקום. קח את 'לדעת אישה' של עמוס עוז, למשל. חושבים שפשרה היא מילה גסה. בעיקר צעירים אידאליסטים נלהבים, חושבים שפשרה זה דבר קצת נכלולי, רכרוכיות, אי יושר, אופורטוניזם. לא בעיניי. בעיניי המילה פשרה היא מילה נרדפת לחיים".

מאכל מנחם: 

"מראה בל למון" – מאכל מצרי-סורי שסבתי הסורית הייתה מבשלת בביתה. מלווה את כל דורות המשפחה עד היום.

יש באוכל כוח שמשכין שלום. כשאוכלים יחד נרגעים הרבה פעמים. המקום הכי בסיסי להתחבר למישהו שאתה לא מכיר, זה לאכול את האוכל שלו.

3: על המוקד – יקב סקוריה

יקב סקוריה (Scoria) ממוקם במושב כנף, על הכביש העולה מצומת מעלה גמלא לגולן. בעלי היקב והייננים הם עופר תורג'מן ועמוס מלניקוב. היקב הוקם ב- 2008 והחל דרכו בייצור כמויות קטנות של יין לצריכה עצמית. כיום היקב מייצר כ- 10,000 בקבוקים בשנה, כשאת רוב היין מוכרים מפה לאוזן וקשה למצוא אותו בחנויות יין או במסעדות. מדובר ביקב קטן, נחבא אל הכלים, שאפשר לראות אותו בתערוכות שונות.

מוסקט 2019 – יבש. הפתעה אמיתית. מוסקט חד, מינרלי מאוד, עמוס בטעמים רכים ולא מעיקים, יין מקסים. המחיר 55 ₪.

רוסאן 2019 – אחד הרוסאנים הטובים ביתר שאפשר לטעום היום. מינרלי. פירות נקיים, עוצמתיים, ממלאים את הפה באושר. המחיר 70 ₪.

שאנין בלאן 2019 – יין מאוד מורכב ומאוד מפתיע. חרף היותו נטול חבית, מדובר ביין בעל נוכחות מרשימה. המחיר 70 ₪.

בלנד ארז – 60% רוסאן ו- 40% שאנין בלאן. גם פה היין נקי, חד ומינרלי. שני זנים סוליסטים שמסתדרים נפלא בבקבוק הזה. המחיר 70 ₪.

קריניאן רוזה 2019 – עושה בית ספר לסמוקים מהזן הזה. עוצמתי ומרשים. ין לבן עם המון סממנים אדומים משובחים. המחיר 70 ₪.

קברנה פרנק 2014 – 24 חודשי חבית. הנה, לעשות יש מאין. זן שכל כך מתאים לישראל. המון עשבי תיבול, המון פרי קר, מתאים לאוכל כמו כפפה. שאפו.

סירה 2017 – פוטנציאל מטורף. לקנות ולשמור לעוד כמה שנים, עוד ידברו עליו כאחד המשובחים. המחיר 80 ₪.

לסיכום: תענוג אמיתי. מפתיע בעשייה ייננית מוכשרת מאוד של עופר תורג'מן ועמוס מלניקוב. בלי התחכמויות מיותרות, פשוט עושים יינות טובים.

4: שבועות ביקבים

חג השבועות 2020 הוא היונה שנשלחת מהתיבה לבדוק האם שככה הסערה ויש אור בקצה המנהרה. אחרי כמה חודשים לא שפויים, נראה כי זהו – אפשר להתחיל לחזור לשגרה; לפחות עד העונג הבא. היקבים פותחים שעריהם ומזמינים את חובבי היין לשוב ולבקר, הנה רשימה חלקית ביותר של יקבים שפתוחים בחג השבועות וכמובן גם לאחריו.

יקב דרימיה  – "טנא ירוק, פרח לבן, יין אדום, פת במלח…

זה מה שיש, אז שב איתנו כאן.. (נעמי שמר). ביום חמישי 28.5, ערב חג שבועות, היקב פתוח למבקרים בין 9:00-14:00, לטעימות יין וגבינות, פרחי אדמונית לחג וקטיף דובדבנים במעון.

יקב סימון – ב‏יום שישי ‏‏29.5 ושבת 30.5, הופעה של טל כהן-שלו.  ‏יין טוב, שונה, מפתיע. שווה בגדול להגיע לקריית טבעון‏.

נחמת שותים – חג שמח כמו תמיד עם היינות של נחמת שותים וגבינות של עיזה פזיזה ממושב טל שחר. מתקיים במושב טל שחר בחמישי 28.5 – בילוי לכול המשפחה מ- 10:30 עד 14:00.

יקב שטרן – היקב בקיבוץ תובל פתוח לסיור וטעימות, וכמובן משהו לנשנש.

יקב ספרה – היקב בגבעת ישעיהו שבעמק האלה פתוח ובגדול. עוצמה של יינות לבנים משובחים. סימה והילדים על האירוח, על היין דורון.

יקב אסף – ביקב בקדמת צבי שברמת הגולן טעימות מודרכות, הרבה יין, אוכל של עדיקא – האחות השפית המדהימה, וכמובן החצר המטופחת מול הטבע המרהיב של הגולן.

יקב ברבדו – חמישי 28.5 מ- 10:00 עד 14:00 בכרמי יוסף. יין, מוזיקה, אוכל טוב, טעימות של יינות היקב באווירה שקטה ורגועה מול כרמים ירוקים.

יקב הר אודם – פתוח בחמישי 28.5, ומציע יינות וגבינות ותערוכת צילומים מדהימה במרכז המבקרים.

יקב סוסון ים – כרגיל הוא לא יכול סתם לתת קצת יין. בשישי שבת, 29-30.5 בשעות 11:00 – 15:00, מציע זאב דוניה הזדמנות חד פעמית מעניינת ביקב שבמושב בר גיורא: לטעום שני בקבוקים שונים של אותו יין. שניהם סירה 2017 מאותו כרם – בר גיורא, אורגני. אחד תסס עם שמר בר, השני תסס עם שמר צרפתי מצפון עמק הרון. שני עולמות – טעמים אחרים. אפשר לדבר על ההבדלים שעה ארוכה, אבל עדיף לטעום.

יקב כרמל – היקב ההיסטורי בזיכרון יעקב –  מרכז המבקרים חוזר לפעילות ומציע סיורים וטעימות בתיאום מראש, הכוללים כניסה למרתפי היקב האותנטיים וחשיפה לטכנולוגיות מסורתיות וחדשניות, צפייה בסרט קצר הממחיש בתמונות את תהליך העשייה, וטעימת יינות חווייתית. לרגל חג השבועות סיור ביום חמישי 28.5 בשעה 12:00. המחיר 30 ₪ לאדם (מעל גיל 18) לסיור וטעימות יין. הרשמה באתר או 04-6391788.

יקב נעמן – היקב במושב רמות נפתלי שבגליל העליון, יהיה פתוח בחג ביום שישי בין השעות 10-17 עם מבצע לימי חג השבועות: 20% הנחה לרכישת 6 ומעלה מכל היינות ביקב. למי שלא יספיק להגיע, נשמור עבורו את היין עד שיגיע (או עד שנגיע אליו – במידת האפשר). את רשימת היינות והמחירים (לפני הנחה) ניתן לראות באתר היקב . הזמנות בטל. או ווטסאפ של רמי 050-7944881.

 5: מתכוננים לבציר 2020 – יקב שירן

רני רוגל מדווח: הפוסט של אלי שירן שפורסם בפייסבוק ביום א' השבוע, עורר את תשומת ליבי. אלי, בעלים ויין של יקב שירן, כתב: "למי יש פטיט סירה איכותי לבציר 2020 וימכור לי?". הסתקרנתי ושאלתי את אלי מה הוא מתכנן לייצר השנה, זנים ויינות.

אלי הרים את הכפפה וענה בפירוט: "כיקב קטן המייצר יינות ארטיזנליים שמבטאים צדדים שונים באישיותי, אני לא מרגיש צורך לייצר בהכרח את אותם יינות כל שנה. יש לי צורך לחקור ללמוד ולנסות דברים חדשים כל שנה. בימים אלו אני עסוק ב"תפירת" וסגירת הפרטים האחרונים לקראת הבציר המתקרב ובא.

השנה האחרונה הייתה מטלטלת עקב התנודות ומעברים חדים בין אפיקי השיווק, ונדרשה חשיבה יצירתית על מנת שלא להישאר מאחור כך, הגדלנו את היצוא והתחלנו לייצא אף לצרפת. למרות חוסר הבהירות, ההחלטה היא להגדיל ייצור ואף לנסות זנים חדשים ותסיסות שונות בזנים נוספים. ביינות הלבנים אוסיף השנה את זן הריזלינג אותו אני אוהב. במקביל אמשיך עם סמיון ו-ויונייה, ויתכן שאוריד את השרדונה.

ביינות האדומים, מזה כחמש שנים אני מתסיס פטיט סירה באשכולות שלמים, ובכוונתי להרחיב זאת לזנים נוספים ואף לנסות שיטות התססה נוספות. בבציר 2018 הוצאתי לראשונה שני יינות זניים – פטי וורדו וקריניאן גפנים בוגרות, כאשר היין כולו נמכר ללקוח בחו"ל שרכש את החביות טרם ביקבוק. יש לי כוונה להמשיך בניסיונות להעמיק בזן ובטרואר. בנוסף לזנים איתם אני עובד בשנים האחרונות – קריניאן, גרנאש, פטיט סירה פטי וורדו ומעט סירה; השנה נבצור גם טמפרניו .

לסיכום: מגמת הניסיונות שאני עורך תמשיך גם השנה ואף תעמיק, הן בתוספת זנים, הן בייצור בכמויות קטנות מאוד של יינות זניים, והן שימוש בטכניקות התססה שונות. כי התחדשות ועניין זו המהות; התוצאה תבוא בעקבותיהם.

יקבים שמעוניינים לספר על הנעשה אצלם לקראת הבציר מוזמנים לפנות לרני רוגל בווטסאפ 050-5267706

6: התחדשות בכרמים – במבי תבור מכרם סירין

אורן סלע צילם ומיכל אקרמן מנהלת יקב תבור כתבה: הבמבי המתוק הזה נמצא בכרם סירין. ניכר שהוא נולד לא מזמן, ומחכה שאמא שלו שהשאירה אותו בצל הגפן, תחזור עם אוכל בשבילו.

כרם סירין ממוקם ברמת הסירין, בגובה 400 מטר מעל פני הים. הכורמים של כרם סירין הם משפחת סלע:  האב אריה סלע – כורם ותיק עם הבנת כרמים מדהימה, ואחד מבניו – סער סלע. בן נוסף, אורן סלע שניהל במשך 20 שנה את יקב תבור ולאחרונה פרש לאתגר הבא בחייו, הוא זה שמצא את העופר ומיד קרא לי.

הכרם יושב על יחידת שטח של 400 דונם (הקרקע שייכת לקיבוץ בית זרע), ומבחינת יקב תבור זהו הכרם הקרוב ביותר ליקב. בשל כך הפך להיות כרם הבית של היקב לטובת ניסיונות, משחקים ותצפיות מכל דבר, על כל דבר. בכרם סירין למעשה התחילה המהפכה האקולוגית של יקב תבור. שיתוף הפעולה הראשוני בין יקב תבור לחברה להגנת הטבע נעשה בכרם זה. במהרה הצלחנו להחזיר את הטבע לתוך הכרם על ידי הגדלת המגוון הביולוגי, ובכך להבטיח שהכרם יהפוך למערכת אקולוגית יציבה, שמסוגלת לעמוד באירועי אקלים קיצוניים ובתנאים שונים. כך, את שבוע השרב האחרון הכרם הזה עבר בצורה נפלאה.

בזכות פעולות שנקטנו הכרם הפך להיות עשיר במגוון צמחי, ובשל כך החיות חזרו לכרם, ארנבות, שועלים, צבאים, תנשמות ועוד. לאט נבנה לו מעגל חיים טבעי, שעובד ביחסי גומלין עם הכרם עצמו. לכן אין להתפלא שאמא צביה בחרה להמליט את העופר הקטן בכרם הזה, בו יש מגוון גדול של זנים, והיינות שהכי מזוהים איתו הם הרוזה ברברה מסדרת אדמה, והסוביניון בלאן מסדרת אדמה – שני יינות שכל כך מתאימים לחג השבועות.

7: מנפלאות הקורונה – יקבים מושכים יחד בגזר

לפני מספר שבועות התאגדו מספר יקבים: יקב יערה, יקב ברבדו, יקב בזק ויקב רד פואטרי מכרמי יוסף, יקב בן נון מכפר בן נון, יקב הרצברג מסתריה – שכאמור סגר את היקב אבל אפשר למצוא עדיין את היין שלו, יקב בראון מכפר שמואל, ויקב ברקן מקיבוץ חולדה.

מדובר במיזם של המועצה האזורית גזר. שותפה פעילה במיזם היא אילנית צמח שבאה עם הרעיון, והמועצה נתנה את ברכתה כדי לתמוך ביקבים אלה. לצורך כך יצרה הקבוצה מארז יינות משותף של יקבים שונים, החל מהיקב הגדול והמסחרי ברקן שהיינן שלו עידו לוינסון מקפיד על יין משובח במארז, ועד יקבים ביתיים קטנים כדוגמת רד פואטרי המשובח.

שיתוף זה צמח מתוך עבודה משותפת של היקבים לקידום 'דרך היין' של המועצה, ומבוסס על ערכים שנשמעים בומבסטיים של ערבות הדדית, אמון וגאווה מקומית, אבל המטרה היא לייצר מארז שבאמצעותו יוכלו חובבי היין לחוות את העשייה של הייננים ב"מחירי קורונה".

האגף לצמיחה כלכלית של המועצה הקים אתר אינטרנט משותף בו חברים כל יקבי האזור, ובאמצעותו ניתן להזמין את המארזים המיוחדים. עוד באתר פגישה וירטואלית מקוונת עם ייננים לשיח על כוס יין, והזמנת סיורים ביקבים. מוצעים שני סוגי מארזים: מארז אזורי מיוחד (6 בקבוקים) ב- 680 ₪, ומארז חג אזורי ב- 450 ₪.

מה הבעיה בשיר תביאי איתך יין של דודו טסה?

שיר חדש של דודו טסה נושא את הכותרת "תביאי איתך יין". כמובן שהסתקרנו, והנה המילים של השיר אותו כתבו אלי אליהו, גלעד כהנא ודודו טסה, שגם הלחין.

היינו צריכים לשמוח על כך שדודו טסה מבקש שהיא תביא איתה יין – בטח היא תיגש לחנות יין (בתקווה) או לסופרמרקט (עדיפות ב'), והשיר יכול לתרום להעלאת צריכת היין בארץ – שאיפה שכולנו שותפים לה.

אז מה לא בסדר? הבעייתיות בשיר היא שלא כתוב איזה יין היא אמורה להביא. אדום? לבן? זני, אז איזה זן? אולי בלנד, ואם כך מהם מרכיביו? זול, יקר? פלא שהיא לא מביאה איתה יין בסוף?

כדאי לכם לקרוא

יומני הקורונה של זאב דוניה

כשראינו שזאב דוניה מיקב סוסון ים מתחיל לכתוב יומן המלווה את ימי הקורונה מנקודת המבט שלו, ביקשנו שישלח את הקבצים ואנו נלקט ונפרסם אותם יחד תוך הוספת אלה שיצטרפו בהמשך. כך שכשנצא מהבידוד החברתי והחיים יחזרו לתיקונם (יש דבר כזה?) ניתן יהיה לקרוא ברצף  ולהתייחס אל אותם ימים כזיכרון רחוק – או קרוב. הנה גם הפרק האחרון נכון לסוף מאי 2020