השבוע בענף היין 241: נעמה סורקין כבר לא ביקב אורטל, וצריך לקנא בתעשיית היין באירופה

השבוע: האם קיבוץ אורטל ימכור את היקב? מה מקבלת תעשיית היין באירופה בעקבות הקורונה, ראיון וירטואלי עם אבי כהנוב, לקראת בציר 2020 ביקבים רקנאטי, ירושלים, תבור ואדם, על המוקד אריאל אפשטיין מהכרם, המהדורה הבאה של מדריך יינות ישראל, סדרת אסופה של דלתון, ואורנה צ'ילאג על רוברט פרקר

ד"ר ישי נצר אומר כי פגע זה הנקרא אסקה - שילוב של פטריות וחיידקים, אינו עקבי. שנה אחת יכול להשמיד את העלים ושנה אחרי פשוט להיעלם. יש כרמים שידבקו במלואם ואחרים בהם ההשפעה מזערית. אריאל ביר מיקב ירושלים צילם בכרם קברנה סוביניון בגבעת עדה
נעמה סורקין יקב אורטל. צילום מדף הפייסבוק
נעמה סורקין ביקב אורטל. צילום מדף הפייסבוק

1: נעמה סורקין עוזבת את יקב אורטל

לאחר שנתיים וחצי בתפקיד, יקב אורטל נפרד מהייננית ומנהלת היקב נעמה סורקין. נעמה עברה לאורטל  אחרי שבמשך 12 שנים הייתה הייננית הראשית של יקב דלתון, בו ייצרה כמיליון בקבוקי יין בשנה, כשיקב אורטל מייצר בערך 30,000 בקבוקים בשנה. הסיבה לעזיבתה את דלתון הייתה הרצון לעשות יין עם הידיים, מה שחוקי הכשרות לא אפשרו לה לטענתה שם. אכן בדלתון ובכל יקב כשר, חוקי הכשרות לא מאפשרים ליינן לשאוב ין מחבית לבד, אבל זה לא אומר שליינן אין את היכולת להביע את עצמו ולאפשר לטביעת האצבע הייחודית שלו להיות מבוקבקת במוצר הסופי – כמו ביקבים צרעה, ויתקין, רקנאטי, הר אודם, תבור, פלדשטיין, ברבדו, עמק יזרעאל, בן חיים, וייננים רבים אחרים שהכשרות לא מונעת זאת מהם.

האם המעבר ליקב לא כשר, כאשר גם הכרמים גם תחת ניהולה של נעמה סורקין, אפשרו לה למתג את עצמה כייננית עם טביעת אצבע? התשובה היא לא. היינות של יקב אורטל טובים ונחמדים, אבל הם לא עלו מדרגה, לא נסקו, לא הראו איזשהו שינוי מהיינות הקודמים של היינן אילן זעפרני, שהגדיר את עצמו מראש כאוהב יין ותיק שהפך תחביב של שנים למקצוע. הדבר היחידי היה שינוי התווית להרבה יותר עכשווית. בתקופה של אילן זעפרני ושרון איפלח כמנהלת השיווק של היקב, היינות של אורטל היו הרבה יותר נגישים לקהל הרחב. היקב מותג בעיקר בזכות החיוך הגדול של שרון, ועם התשוקה של אילן ליין שעברה בקלות ללקוח בכל הזדמנות (תערוכות, אירועי יין, השקות ומפגשים).

נעמה סורקין. צילום ישראל פרקר

בשנתיים וחצי של נעמה סורקין באורטל אומנם ראינו את היקב פעם אחת בתערוכת סומלייה, ואני גם הגעתי ליקב לטעימת יינות, אבל מעבר לכך היקב לא ממש חשף את עצמו, יח"צן את עצמו או עשה משהו כדי לצאת מתרדמת החורף הנצחית שלו. שנתיים וחצי הן מספיק זמן ליינן שניהל יקב של מיליון בקבוקים, לעשות שינוי בעיקר כאשר היא שולטת על הכרמים ועל השיווק כמנהלת. הקו של חוסר ייחודיות וטביעת אצבע, עבר לצערי מדלתון לאורטל. גיא אשל, היינן הצעיר שהחליף את נעמה בדלתון, עושה פלאים גם בשינוי תודעתי לטיב היינות וגם מבחינה שיווקית (קראו בהמשך). לצערי, ההזדמנות לנהל יקב קטן עם כרמים משובחים, חמקה לנעמה סורקין בין הידיים. נודע לי שקיבוץ  אורטל במשא ומתן למכירת היקב.

תגובת אהובה אפלבאום מזכירת קיבוץ אורטל

אנחנו לא מדברים עם עיתונאים, ולא מעוניינים להגיב.

תגובת נעמה סורקין

עד לרגע סגירת המדור לא שלחה את תגובתה.

הסומלייה והמסעדן יוסי בן אודיס – הטרקלין

יוסי בן אודיס הגיב

אחת הבעיות של תעשיית היין היא הפלצנות שבה. רוב מקבלי ההחלטות הינם אנשי יין או ייננים – השטח אחר לחלוטין, השטח לא כזה. להוציא אלפי לקוחות בודדים שהם חובבי בורגון (שבכל מקרה לא יקנו מוצר ישראלי) הרדיפה אחרי יינות עולם ישן מיותרת. השטח, האנשים הפשוטים, העם רוצים יינות טעימים (פירותיים, כהים, סמיכים), ממותגים אך נמכרים במחיר נגיש . אני עוקב אחרי יקב אורטל מיום הקמתו, היה לו לחלוטין את הפוטנציאל להיות יקב מוביל בישראל, וחבל שהוא לא. אילן ושרון עשו עבודה מצוינת, יינות נכונים, נפגשו עם הקהל המון. אירועים, השקות, שת"פים עם מסעדות (לפעמים אפילו הציקו לי מדי – אבל מכוונה טובה).

להחליף יינן ולצפות למהפך ביקב – זאת לא הדרך לשינוי. נעמה מקסימה וכשרונית, אבל לעבוד עם קיבוצניקים זה לא פשוט. כדי להפוך יקב למוביל צריך אסטרטגיה, כלים, כוח אדם מקצועי (ויקר) לצידך, ויצוא לחול נראה שהרבה מזה ניסו לחסוך באורטל. לא שמעתי על עסקת יצוא ליין, לא ראיתי פעילות יח"צנית, שת"פ מרגש, יציאה מהקופסה לקידום היין, ולא שמעתי על ניסיון נועז לחבור לחברת הפצה רצינית ליקב (פעולה מתבקשת). יחד עם זה, לצפות שאת כל זה תעשה ייננית איכותית שהיא גם מנכ"לית בפועל – זה להכשיל מראש .יפה יעשו אנשי אורטל אם יתעוררו על עצמם – אם בכלל יצליחו (קיבוצניקים אמרנו…). לגבי נעמה – בטוח שתמצא את המקום שתואם את כישוריה ותתרום בו רבות.

אליק איימוס הגיב

יקב אורטל: אכן לא הצליחו להבקיע ביינות איכותיים יותר מיינות הסבב המקורי של היקב. הניסיון להוציא יינות בסגנון עמק הלואר מאדמת רמת הגטלן, רק כי הייננית אוהבת את יינות הלואר, היה סוג ניסיון עיקש להשיג מטרה בכוח מבלי להתחשב במציאות. הסוביניון בלאן והקברנה פרנק החדשים של נעמה, היו דומים ליינות עמק הלואר רק במחירם. קברנה פרנק או סוביניון בלאן  ישראלי במעל 100 ₪, בעוד ניתן להשיג את יינות העמק במחירים זהים ואף נמוכים יותר מיקבים בעלי היסטוריה וגפנים בוגרות, היו מקור לאכזבה ולבחירה לא מועדפת כלל.

בנוסף, יינות עמק הלואר אינם מוכרים דיים בישראל. מרבית שותי היין בישראל לא מכירים את איכויות הפינו נואר הלוארי, או את הקרמו דה לואר, שלא לדבר עד כמה קשה לעשות בישראל סוביניון בלאן (סנסר או פואי פומה מעולם לא הצליחו להתחבב על לשון הבליינים כדוגמת המותג שאבלי), או שנין בלאן באיכויות הלואריות. כל שנותר הוא להמתין כמה שנים ויינות אורטל ימכרו במחירים של 50 עד 60 ₪, כמו יינות הסבב של אילן זעפרני. אולי כמה שנים בבקבוק וכמה עשרות אחוזים פחות במחיר, יעשו את יינות היקב יותר נגישים וכדאיים לרכישה.

יקב כהנוב - שלושת המוסקטרים
אבי כהנוב

2: ראיון וירטואלי עם אבי כהנוב מיקב כהנוב

הבהרה לשאלות שקיבלנו מקוראים: וירטואלי פירושו כאן יותר דמיוני ופחות אמיתי, אם כי יש בו אלמנטים אמיתיים. מסובך. אז הנה ראיון וירטואלי למיטיבי לכת עם ראיון וירטואלי עם הכורם והיינן אבי כהנוב, שסיסמת היקב שלו בגדרה היא משפחה – אדמה – מסורת

הדבר היחיד שחכם במשפחה זו האישה מרים כהנוב

קשה מאוד לערוך ראיון וירטואלי עם אבי כהנוב. הוא דמות ססגונית עם פה גדול חסר עכבות, ווירטואליות עושה את זה עוד יותר קשה. מאוד קשה לצטט משפטים שהוא אמר שלא יעוררו  סערות. הוא אדם חובש כיפה ומאמין באלוהים, אבל יקבור את עצמו בלוויה אזרחית. הוא אוהב את אשתו מרים כבר 50 שנים, אבל לא היה לו יום מאושר אחד בחייו, כך הוא אומר שוב ושוב והיא מחייכת. הוא רחוק מלהיות ולהראות ג'נטלמן אנגלי, אבל יפתח לנשים את דלת המכונית. אחרי שנים של ניסיונות להבין את אבי ולהסביר אותו לעצמי, אני מגיע למסקנה שה"דוגריות" הצברית כביכול שעוטפת אותו, היא לא יותר מאשר שילוב של אדם אריסטוקרטי התקוע בין מזרח למערב. הוא גדל כבן יחיד לאמא פולניה, הוא עדיין גר בבית בגדרה בו גרו ההורים, הוא מדבר עברית רהוטה אבל הערבית הפלסטינאית שלו משובחת, הוא חקלאי, כורם, איש גדול וחזק מאוד, פיזית ונפשית. לעיתים הוא יכול להתבצר בעמדות ימניות, גזעניות, בדלניות, קפיטליסטיות, ולעיתים הוא יצטט את אבא שלו אליעזר שהיה אומר: "אלוהים עוזר לזה שעוזר לעצמו ולאחר," אבל כפי שהוא אומר "אלוהים העניש אותי בתכונה שאני יודע שאני לא יודע כלום ".

מרים וערן כהנוב בתערוכה
מרים וערן כהנוב בתערוכת סומלייה, צילום ישראל פרקר

אבי וערן בנו  מייצרים כ- 10,000 בקבוקי יין בשנה. "מי שיספר שהוא מרוויח כסף בתעשיית היין – או שהוא נביא או שהוא שקרן", הוא צועק כבר שנים. "לעשות יין זו עבודה. למכור יין זו אומנות, ואני לא אומן, אני חקלאי כושל". והדוגמה הטובה ביותר היא במשפט שלו "מתי חקלאי אוכל תרנגולת? או שהתרנגולת חולה או שהחקלאי חולה." עוד משפטי מפתח שלו: "אני מכיר הרבה אנשים שאוספים יין, אוספים יצירות אומנות, אוספים נשים; אני אוסף אדמה". "כל דבר בטבע גדל, מת ומתחלף. הדבר היחידי בטבע שלא עושה זאת הוא דונם אדמה". ואפרופו נשים: "יש שלוש שיטות להפסיד כסף: עם נשים זה נעים, בקלפים זה מהר, ובחקלאות זה בטוח".

ספר שתיקח לאי בודד?

התנ"ך, ומשם אקרא את ספר מִשְלֵי. זאת החוכמה הצרופה של היהדות.

"אַשְׁרֵי אָדָם מָצָא חָכְמָה, וְאָדָם יָפִיק תְּבוּנָה. כִּי טוֹב סַחְרָהּ מִסְּחַר כָּסֶף, וּמֵחָרוּץ תְּבוּאָתָהּ. יְקָרָה הִיא מִפְּנִינִים, וְכָל חֲפָצֶיךָ לֹא יִשְׁווּ בָהּ".

סרט שהשפיע עליך?

לא ראיתי סרט כבר שנים.

אבל אם כבר בסרט עסקינן, הנה סרט חובה, לא רחוק מהעץ – קומדיה דוקומנטרית על משפחה חקלאית, ששודר בערוץ 13 בנובמבר 2014. צוות צילום תיעד את אבי כהנוב ואת מערכת היחסים שלו עם בנו ערן.

בפגישה עם אבי כהנוב מובטחת לכם חוויה טראומטית, ולכן צריך לשתות יין כל הזמן
בפגישה עם אבי כהנוב מובטחת לכם חוויה טראומטית, ולכן צריך לשתות יין כל הזמן

יין שהיית לוקח לאי בודד?

פטי וורדו שלי, כהנוב, כי לא תמצאו בו מה שמבקרי היין מוצאים בו.

ציטוט מהסרט: "אין בו  ערווה, רוטב אשכים, פירות יער, דומדמניות צהובות, מישהו טעם את זה? מישהו יודע מה זה ריח אוכפים ועשן שחור? כוס אמא שלכם, זה כולה ענבים".

מאכל אהוב?

רגל קרושה.

כי אלוהים אמר לשמוח אבל לא להשתגע.

משפט שמלווה אותך?

שנשותינו לא תזכינה להיות אלמנות.

אין דבר נפלא יותר מלשבת בחברותא וללגום יין משובח עם משפחת כהנוב, וחבריה האהובים והאוהבים הם הכוח המניע את מלאכת היקב.

צילום קובי ארביב

 3: לקראת בציר 2020 – קריניאן פרא כביטוי של עוצמה מאופקת

קובי ארביב, היינן הראשי של יקב רקנאטי, צילם וכתב: "זן הקריניאן מבחינתי הוא "סיפור סינדרלה" קלאסי. אחד מזני הענבים שהיו נטועים כאן בצורה נרחבת, עם יבולים גבוהים מאוד, למטרת ייצור מיץ ענבים וסדרות בסיס של יקבים גדולים, זן שלא ממש "נספר" מבחינת איכות, ופתאום בשנים האחרונות זוכה לעדנה המגיעה לו כזן מחוספס, מרוכז ועשיר המתאים מאד לחך המקומי. בשנת 2009 איתרנו ביקב רקנאטי את חלקת הקריניאן הייחודית הזו שממוקמת בשפלת יהודה, וכבר אז חווינו התרגשות רבה לגלות שיש כאן חלקה בוגרת של קריניאן הגדלה בשיטת גביע (ללא חוטים ועמודי תמיכה), בכרם בעל ללא השקיה, ועם פוטנציאל גדול מאוד.

צילום קובי ארביב

בכל שנה ושנה מאז אנו מייצרים מחלקה זו כמות מוגבלת של בקבוקים ביחס ליבול המתקבל באותה שנת בציר. היבולים נעים באזור ה- 350 – 600 ק"ג לדונם, עם אשכול מאוורר, גרגר קטן, קליפה עבה, ובעיקר פרי עשיר בטעם. אז מדובר ביין שהתחיל אי שם בשנת 2009, ובימים האחרונים סיימנו את תהליך ההבגרה של בציר 2019 אשר נכנס לבקבוק להתיישנות, וברגע שיהיה מוכן ייצא לשוק. באופן טבעי יש כמובן הבדלים בין שנה לשנה, אבל היתרון בזן זה הוא שגם בשנים חמות במיוחד הוא מניב תוצאות מצוינות, הודות להבשלה מוקדמת באופן יחסי.

עבור יקב רקנאטי זן הקריניאן הינו נקודת המפנה הראשונה, חלוץ הסדרה הים תיכונית, שמייצג את שינוי נקודת המבט והפילוסופיה של היקב וביטוי האני מאמין שלי – דגש על אזור הגידול, מאפייני הזן ושימור טוהר הפרי בהתאם לכל שנה ושנה, בצורה אלגנטית, מדויקת ומעודנת מתוך הבנה שיין ואוכל אמורים לצעוד יחדיו, יד ביד. קריניאן פרא הוא ביטוי יפה של "עוצמה מאופקת".

אריאל אפשטיין חברת הכרם
אריאל אפשטיין חברת הכרם

4: על המוקד – אריאל  אפשטיין

אריאל אפשטיין, מנכ"ל חברת הכרם, הודיע השבוע כי הוא מפנה את מקומו כמנכ"ל החברה והופך להיות יו"ר הדירקטוריון. נורית שמיר, אחותו של אריאל, מונתה למנכ"לית. אריאל נשאר כיו״ר פעיל, שימשיך ללוות את הספקים ואת הפרויקטים האסטרטגיים בחברה.

אריאל נבחר באתר אכול ושאטו כאיש העשור בתעשיית היין הישראלית. זה עוד היה טרום הקורונה, ועכשיו כמה חודשים כשהכל מט לנפול מסביב, אני מבין כמה נכונה הייתה הבחירה הזו. חרף המשבר העולמי ניהלה חברת הכרם את המשבר בצורה מדהימה, תוך מתן גב וחמצן לעשרות הברים והמסעדות שעבדו איתם. "נכון להיום", אומר אפשטיין, שהיה קצת יותר אופטימי לפני כמה ימים, אבל הסגר שנמצא מעבר לפינה מטריד. מה המגמה היום? אני שואל. "המגמה היא אונליין, רשתות שיווק, בועות סוציואקונומיות גבוהות, ומשקאות לשתייה בחוג מצומצם (יין, מאלט וויסקי, וכדומה).

מה לא הולך עכשיו? "חנויות בפריפריה, וודקה ומשקאות למסיבות, שי לחג". גל ראשון שרדנו, מה עם גל שני? "יש לי מסר מקורי חשוב ואקטואלי להעביר. חובה שכול המועצות המקומיות יקצו שטחים ציבוריים חינם וללא הגבלה למסעדות וברים על המדרכות, ואף על מקומות חניה ובכבישים, בדיוק כפי שעיריית תל אביב עשתה במדרחוב שוק לוינסקי וברחוב נחלת בנימין. כך יוכלו המסעדות והברים לשרת ולשרוד, ויהיו  יותר לקוחות עם מרחב גדול לשמור אחד מהשני בין השולחנות. רצוי גם להתקין מחיצות בין השולחנות בחוץ. זה יכול לפתור את בעיית המסעדות והברים. בלי חשיבה מחוץ לקופסה תהיה פה קטסטרופה. בכלל, שהפקידים יצאו לשטח וישאלו את המסעדנים מה לעשות. ככה הם יבינו יותר טוב, אסור להיות מנותקים".

זַטֶּרֶת: פגיעה עקב מכת חום בזמן החֲנָטָה ועל כן האשכול אינו מתפתח בצורה טובה ואחידה. צילום אריאל ביר

5: לקראת בציר 2020: כרמים הם האוויר לנשימה של הייננים אבל מה עם נגעים ומחלות

היינן אריאל ביר מיקב ירושלים צילם וכתב: כרמים יקירי, כרמים… לא כל הענבים גדלים שווים, לא כל כרם נהנה מטרואר מושלם ומסביבה נעימה לצמוח בה. כמו שיש הבדלים בין בני האדם, ככה גם הגפנים והכרמים שונים, ועל כן יגיעו למקומות שונים

ליפרול 3 בכרם מרלו בבני ראם. צילום אליפרול 3 בכרם מרלו בבני ראם. צילום אריאל בירריאל ביר

לקח לי המון זמן ללמוד את השיעור הזה. יש כרם שניתן לצפות ולהגיע איתו למקומות נפלאים, וישנם כרמים שעתידם מאחוריהם והם כבר בשלב הדעיכה של חייהם, אם מפאת מיקום ואם מפאת וירוס או מחלות כאלו ואחרות, ואם מפאת זה שהם כבר מבוגרים מאוד וקשה להם להמשיך ולצמוח.

פגיעה של קימחון – כנימה קמיחת לאחר טיפול וריסוס בכרם קריניאן באזור גבעת נילי. צילום אריאל ביר

אך מכל גפן וגפן נדע להוציא את הפוטנציאל המלא שלה, וכל עינב וגרגר יגיעו בסופו של יום אל הלקוח המחובר אליו והמכבד אותו, ממיץ ענבים ועד יינות הרזרב ומעלה.בסוף, ימי כרמים הם האוויר לנשימה שלנו, הם החופש בתוך העבודה, והם הכייף הגדול של העבודה – לא משנה היכן הם או לאן הם יגיעו בסוף התהליך…".

כרם של יקב תבור. צילום מיכל אקרמן

ומה המצב בכרמי יקב תבור?

ביקשנו ממיכל אקרמן מנהלת ואגרונומית יקב תבור לספר על המצב אצלם: " הכרמים שלנו נקיים לגמרי השנה. לא קימחון, לא כשותית. פה ושם חדירה של עש אשכול – אבל מטופל לגמרי. ציקדות כרגיל (באוכלוסייה דומה כמו בכל שנה), אסקה רואים רק בגפנים מבוגרות מאוד – לנו אין. זטרת – לא ראיתי אצלנו, אבל שמעתי שיש את זה יותר מכרגיל (כנראה בגלל אותו גל חום שהיה)".

פגיעה של ציקדות בכרם קריניאן בחוות נטע. צילום אריאל ביר

אין חדש תחת השמש

אל דאגה, גם עם התיאור והתמונות של אריטל ביר, ענף היין לא הולך לאבדון. התמונות לא מחדשות דבר, ואלו דברים שפוגשים בכרמים רבים בכל חלקי הארץ. מנתונים שליקטתי בין ייננים שונים, התמונה שמצטיירת בינתיים היא שזו הולכת להיות שנה מאוד מוצלחת, עם פוריות גבוהה ועם קיץ שעובר בינתיים בלי דרמות, מלבד השבוע הקשה ההוא במאי, שתפס כל כרם בשלב אחר ולכן השפיע שונה בין זנים ואזורים. ניכר וירוס ליפרול 3 בא לביטוי השנה קצת יותר מהרגיל, גם בעיתוי (יחסית מוקדם) וגם בחומרת תסמינים – שוב, כנראה גם בגלל אותו גל חום.

אסיים במשפט שכדאי להפנים אם אתה מגדל ענבי יין בארץ חמה. זו אמרה  מקסימה של הנסיך הקטן שאומר "עלי לסבול שניים-שלושה זחלים אם אני רוצה להכיר פרפרים… "

6: המדריך ליינות ישראל מכה שנית

המהדורה הראשונה של מדריך זה יצאה לאור ב- 2016.  זו הייתה הפעם הראשונה שפורסם ספר מקיף אחרי לכתו של דניאל רוגוב ז"ל. שלושה מומחי יין ישבו, טעמו, רשמו ופרסמו את המדריך המקיף ליינות ישראל: חיים גן – איש הענבים. איש יין ותיק, טועם ומדריך יינות, מפקח על תחרויות יין בעולם, מפיק תחרות טרהוינו. שגיא קופר – עיתונאי ומבקר יין ותיק, שופט בתחרויות יין וחבר באגודות יין בינלאומיות. יאיר קורן – עיתונאי ותיק, לשעבר בכיר בקול ישראל, מבקר יין ואלכוהול, שופט בתחרויות בינלאומיות. הספר, שנכתב בעברית ובאנגלית, מיועד לצרכנים ואוהבי יין ישראלי בארץ ובעולם.

השלושה סקרו יותר מ- 650 דוגמאות של יינות מלמעלה מ- 100 יקבים. רק שבעה יקבים זכו לדירוג היקבים הגבוה ביותר: חמישה אשכולות – דירוג שמבוסס על פרמטרים רבים, שלכולם חשיבות צרכנית: איכות היין, מגוון, מעורבות היקב בעולם היין הישראלי ובחברה, חשיבות תיירותית ועוד. יינותיהם של 18 יקבים קיבלו ציונים של 91 ויותר. הציון הגבוה ביותר במדריך – 94 נקודות. היקב הגדול שזכה למרב הציונים הגבוהים ביותר הוא יקב רמת הגולן, והיקב המצטיין שהיקף הייצור שלו הוא הקטן ביותר מקרב הטופ שבטופ של יקבי ישראל הוא יקב סוסון ים. יינות מצטיינים בכל יקב קיבלו גם רשמי טעימה קצרים וממצים.

כאמור מהדורה שניה יוצאת לדרך, והשבוע התחילו יקבים לשלוח יינות לטעימה. הספר מיועד לצאת לקראת ראש השנה, והסקופ הוא שיאיר קורן אומר שבמדריך החדש יהיה פרק שייוחד ליינות הוגנים עד 40 ₪. "אנחנו נעשה כמיטב יכולתנו להציג לפני הציבור את המיטב שבקטגוריה הזו", אומר יאיר, שמציין כי הפרק הזה על יינות VFM (תמורה לכסף – תל"כ) נולד מתוך מחשבה על האמירה ש'הצרכן רוצה סיפור'. "זו אחת האמירות הנפוצות ביותר שאנחנו שומעים בארץ ובחו״ל. אבל באיזה צרכן מדובר אנחנו שואלים את עצמנו? במיעוט הקטנטן שמוכן להשקיע סכומים לא מבוטלים ביינות פרימיום וסופר פרימיום בחנויות יין או ביקבים קטנים ומתעניין מי היינן וכו׳, או ברוב המכריע שקונים יינות עד 40 ₪ במרכולים ובחנויות, ולא ממש מחפשים סיפור אלא הנאה ומחיר טוב? בסופו של דבר המטרה היא להגדיל את תצרוכת היין לנפש ולקדם את היינות הישראלים".

בביקורת כמו בכל ביקורת (אוכל, אומנות, סרטים, יין וכו'), המשפט 'עשה לך רב והסתלק מן הספק' הוא זה שמוביל את הצרכן (שוב אני חוזר לערך רוגוב, לטוב ולרע). פה יושבים שלושה 'רבנים' מאסכולות שונות וסגנון כתיבה שונה אחד מהאחר. סיעור המוחות בקרב שלושתם ראוי להערכה, ואני בטוח שהיה אפשר לעשות שם תוכנית ראליטי. לפחות בדמיוני נתלשו שם שערות ולכן רק שגיא נשאר עדיין עם. נראה מה תוליד 2020.

צילום אורי גרון
סדרת אסופה של יקב דלתון. צילום אורי גרון

7: יקב דלתון – ביקורת יין על סדרת אסופה

לא כל כך ברור לי איך הסדרה הזאת נמצאת מתחת לרדאר. מדובר ביין שהיינן גיא אשל מגדיר כמגרש המשחקים שלו. הוא רקח יינות מאוד מיוחדים ושונים בנוף המוכר של היקב, ואפילו בישראל, הם קפיצת מדרגה מאוד משמעותית ליקב דלתון, ובמידה מסוימת אני יכול להגדיר את הסדרה כסוג של יקב בוטיק קטן בתוך היקב התעשייתי שנקרא דלתון. אלו יינות שחייבים להיחשף בצורה הרבה יותר משמעותית, ולהגיע לכל חובב יין שמחפש שינוי. לגיא אשל יש ענבים טובים ויכולת למצות אותם לחוויה מדהימה בלי הרבה סיפורים.

צילום דוד סילברמן dpsimages
גיא אשל יקב דלתון. צילום דוד סילברמן dpsimages

דלתון אסופה שאנין בלאן Wild 2019  – התירוש תסס עם שמרי בר בלבד. באף יין ארומטי, עשיר. בפה שפע של פרי, חדות ומינרליות מרשימה, חמיצות שמחזיקה הכל ומחברת את כל הטעמים לשאנין שונה עמוס בעשבי תיבול. שאנין בלאן מדהים. מחירו 79 ₪ – VFM לחלוטין. את התווית אייר מישל מורין.

דלתון אסופה לבנטינה  2018– בלנד מאוד ייחודי של 50% פטיט סירה. 25% גרנאש, 25% קריניאן. צבע סגול שחור אטום, אף שופע שזיף, קפה, מעושן. הפה חמאתי מאוד, מפתיע בטעמיו עם מרווה, זעתר, שזיף חמצמץ. זה יין ישראלי לאוכל ישראלי. וואו. מחירו 89 ₪ – VFM. יין מהליגה של 130 פלוס. איור התווית הגר ברקת.

דלתון אסופה מאג'סטיק  2018 – עשוי מענבי קריניאן מגפנים בנות 40 שנה. צבע עמוק ובוהק. מרקם מעט שומני. אף פרחוני עם פלפל שחור ופטל בשל. פה שופע עוצמתי. בקצוות מנטה ומרווה שמקררות את הפה. יין מאוד נדיב, אפטר טייסט משובח. שאפו . מחירו 89 ₪ -VFM . זה יין שצריך להיות מתומחר בליגה של הגדולים. איור התווית אלי מגזינר.

דלתון אסופה קוסט טו קוסט COAST TO COAST 2018   זינפנדל עם תוספת קטנה של שיראז 10% ופטיט סירה 5%. צבע שחור עמוק. אף בשל, מעט דבש, עץ ואוכמניות. בפה פלפל שחור והמון פרי אדום צעיר ונמרץ, עפיצות מדויקת, אלכוהול מעט משתלט בהתחלה, אבל נעלם יפה בהמשך. יופי של יין, שונה בנוף ומרתק. מחירו 89 ₪ – VFM לחלוטין. איור התווית תום מלניק.

8: תעשיית היין באירופה – רק לקנא

בנציבות האיחוד האירופי הודיעו השבוע, כי הם רואים את ענף היין כאחד הענפים שנפגעו קשות מנזקי הקורונה. בהחלטה שהתקבלה גובשה חבילת סיוע הכוללת הקלות והעברת כספים ליצרנים, דחיית תשלומים, וכן השתתפות בכל נושא של קידום מכירות ועוד. מדובר בעשרות אלפי יורו שעוברים ישירות ליצרנים בהתאם לגודלם, ללא בירוקרטיה מיותרת.

תגובת משרד החקלאות

עד לרגע סגירת הכתבה לא הואילו בטובם הנציגים לענות על שאלה מאוד פשוטה: האם גם בישראל יש כוונה לראות בענף היין ככזה שנפגע וזקוק לסיוע מיוחד?

רוברט פרקר בימי הזוהר שלו

9: כותבת אורחת – אורנה צי'לאג על רוברט פרקר

התבשרנו השבוע שרוברט פרקר ג'וניור (Robert M. Parker, Jr.), המייסד והעורך של העיתון האמריקאי המפורסםThe Wine Advocate, יכנס להיכל התהילה של עיתון מפורסם לא פחות, ואולי יותר Decanter magazine -. בגיליון אוגוסט 2020 של עיתון היין הלונדוני, יתפוס פארקר יתפוס את מקומו ליד אושיות יין נוספות.

כמה מילים על מבקר היינות רוברט פרקר: הוא טעם פעם ראשונה יין בפריז בשנת 1967, כאשר בא לבקר את ארוסתו שלמדה שם.  לדבריו היה זול יותר לקנות את יין הבית מאשר קוקה קולה. ב-1978 הוא ייסד אתThe Wine Advocate , שהשפיע יותר מכל גורם אחר על תעשיית היין העולמית: העלה את מחירי היין שביקר ואהב, העלה אזורי יין על פני האחרים: בורדו – צרפת , לעומת אזורי יין ומדינות אחרות, שינה את שיטת הניקוד לטעימות יין והתחיל להשתמש בשיטת 100 הנקודות.

 

עד כאן רוברט פרקר קידם את תעשיית היין וגם יינות ישראלים שונים. גילוי נאות, גם היינות שלי קיבלו ציונים טובים כששלחתי לטעימה. אז מה מפריע לי? פרקר הפך את תעשיית היין העולמית לדומה לטעם האישי שלו. מה הפירוש? הוא אהב יינות מאוד בומבסטיים ומלאי טעמי חבית. כולם רצו לקבל את הציון הגבוה של פרקר. הציון התבטא בשילוש מחיר היין לבקבוק, ומכירה עתידית של יינות היקב. לטעמי, להשתדל לייצר יין שפרקר יאהב, שינה את הקונספט החשוב שלכל אזור יין יש את הייחודיות שלו ואת הטעמים המיוחדים שלו. בקיצור, ייצור יין לפי טעם אחיד של פרקר הרס את היופי של הייחוד והשוני.

אם אשאל האם פרקר שינה את הרגלי ייצור היין העולמי, אז התשובה תהיה כן. האם זה לטובת צרכני היין ועולם היין? לא בטוח.

אורנה צ'ילאג היא בעלת וייננית יקב צ'ילאג ששוכן ביהוד

צילום אורנה לב

10: לקראת בציר 2020 – בוחל בכרם יקב אדם ברמת צבאים

אורנה לב ייננית יקב אדם צילמה וכתבה: "אנחנו מתקרבים לשיאה של העונה החדשה. הכרם שמאכלס שבעה זנים כבר בבוחל, מי יותר ומי פחות. בחלק יש כבר מתיקות.

את הכרם נטענו ברמת צבאים ב-2014 כדי שנוכל לשלוט ולנהל את המעגל המלא – מן האדמה לבקבוק. מאחר שלא נולדנו ולא גדלנו לתוך עולם החקלאות, לקחנו חלק בקורסים שונים, ובעיקר לקחנו לליווי צמוד אנשי מקצוע מובילים: תרצה זהבי ממשרד החקלאות – שביקרה אותנו ראשונה בשדה הפלחה והמליצה על הכשרת השטח ועל כנות הגפנים לזנים שבחרנו; אמיר סריג – כורם, יינן, אגרונום ומנטור מופלא, שהוביל אותנו בהקמה ולימד אותנו את העבודה מאלף עד תו, ועדיין ממשיך ללוות אותנו; ולאחרונה צירפנו למעגל התמיכה גם את נמרוד זיו – אגרונום עצמאי שעובד עם יקבים גדולים וקטנים, יינן, בוגר תואר שני בייננות של הפקולטה, אותו הכרנו מעבודה משותפת ביקב שורק, הכל כדי להמשיך בלימוד ולדייק עוד יותר את העבודה ואת התשומות שישביחו את התוצאה, כמו בקרת יבול, הקצאות ייעודיות של מים לזנים השונים, עשבייה, ניקיון הכרם ממזיקים במינימום התערבות וכו'.

צילום אורנה לב

גם כרם קטן מרבה דאגה. שבעה זנים שכל אחד מהם מתנהג באופן עצמאי ודורש תשומת לב מירבית. ממש כמו ילדים. הלימוד, הניסויים והיין השלם הביאו אותנו להבנה שיש לטרואר של הכרם מופע ייחודי ומובהק, שבא לידי ביטוי בכל שבעת הזנים. לכן החלטנו ששלושה זנים של יינות אדומים ילידי בציר 2019 (סירה, קברנה-פרנק וגרנאש) יהיו זניים, כדי להביא לידי ביטוי את אותו ייחוד".

 






6 תגובות

  1. כתוב נהדר כרגיל, כיף לקרוא על הבוקר.
    מדהים לראות את התמונות של הווירוסים ולקבל עליהם את ההסברים המפורטים

  2. 1. יקב אורטל. מת כבר מזמן. ייננית….שתעשה שינוי…הצחקת אותי.
    2. המדריך ליינות ישראל…מי קורא? מי קונה? את מי זה מעניין דעת הכותבים …ושוב הצחקת אותי.

  3. אלון גונן היקר,
    מאחל לתעשיית היין בארץ ליהנות מכתבות מקצועיות,מבוססות על עובדות ולא על שמועות.
    חבל שלא ראית לנכון ליצור קשר איתנו ולשאול שאלות לפני כתיבת הכתבה.
    נעמה הינה נחשבת לאחת הייננים הטובים בארץ והיינות שלה מוערכים מאוד גם הם לא טעמך.
    אריאל לאובר
    יקב אורטל.

    • אריאל. שוחחנו טלפונית וסירבת למסור פרטים אף על פי שאמרת שתחזור אלי, שלחתי SMS לנעמה והיא לא הגיבה, שלחתי מייל לאהובה מזכירת הקיבוץ ומייל לנעמה , לא הגבתם. סירבתם לשוחח ואף אמרתם שאתם לא מדברים עם עיתונאים איך אמרה אהובה " אנחנו לא אוהבים עיתונאים " אם יש משהו במה שכתבתי לא נכון אתה מוזמן להגיב. 1: נעמה עזבה ? האם אתם מנהלים משא ומתן למכור את היקב ? הרי אתה יודע שאני יודע אם מי אתם מנהלים משא ומתן ומה המחיר שאתם דורשים ואפילו מי היינן שמעומד לקבל את היקב במידה והעסקה תצליח, אז תקן אותי אם אלו שמועות ואם אלו העובדות אז בבקשה קצת רספקט. ולעניין " הייננית הטובה והמוערכת " זכותך כמובן להאמין במה שאתה רוצה, בביקורת יין שכתבתי על יינותיה לפני כמה חודשים מצאתי דברים מענינים וטובים אבל דיברתי על טביעת אצבע ועל השארת חותם פה לדעתי עקב האכילס שלה ושלכם.

  4. לא נראה לי שאחזור לקרוא כאן. הכתבות נעו הפעם בין רכילות מכוערת (ע"ע נעמה סורקין) לחנופה דביקה והשאירו לי טעם יין VFM

כתבו תגובה