השבוע בענף היין 255: ריח מכירות חיסול באוויר

השבוע: מבצעים או צניחת מחירים בהתהוות? המיזם של פרנקו – לא חדש, המיזם של זיו ויוכלמן – דווקא כן, דור צעיר של חובבי יין? נקווה, ביקורת עם הצעה להקים משטרת יין, שני יוסי על סיום הבציר – צוובנר וידפת, וקצת צפון רון לקינוח. קריאה מהנה

דור צעיר של אוהבי יין ישראלי: שלי פארי רוצה לרתום את החשיפה הגדולה שלה בקרב צעירות וצעירים רבים באינסטגרם ובבלוג להעלאת צריכת היין בארץ. צילום מעיין פרידמן ביקב ברבדו

1: עדכון קורונה  – מכירות חיסול

ריח של מכירת חיסול באוויר, מבצעים והנחות חסרי תקדים. הפעם הפתיעו מבצעי 'כדי יין' כאשר יצאו בהנחות של עד 40%. מדובר בהנחות לבקבוקים יחידים או מספר קטן של בקבוקים, בלי צורך לקנות כמות גדולה.

צילום מדף הפייסבוק

היקבים חייבים לנקות מחסנים על מנת לקלוט בקבוקים חדשים. אף אחד לא מודה בכך, אבל הצפת השוק ביין התחילה. אצלנו לא השכילו לחשב את בציר 2020 כבציר בעייתי מבחינת אחסונו, ולא העתיקו מהצרפתים את ההחלטה לבצור כמות קטנה לעומת 2019 בגלל הירידה, בביקוש ועל מנת לשמור על רמת המחיר. חבל שאלוהים לא תכנן את הקורונה עם שנת השמיטה, וחבל שהיקבים הגדולים ומועצת גפן יין לא דאגו לכך שהבירוקרט היה מחליט על מכסות ומפצה על אובדן הכמות. כמות היין הישראלי שהשוק יוצף בו בשנתיים שלוש הבאות, תהיה עצומה ויחייב הורדת מחירים מסיבית, בעיקר כשיינות היבוא יהיה מאוד זולים.

היקב הקליפורני שניצח את הצרפתים. עכשיו כולם מפסידים? צילום pixabay

CNN פרסם כבר בפברואר השנה את הידיעה הבאה: "מחיר היין צפויים לרדת לרמות הנמוכות ביותר שלהם בחמש השנים האחרונות, בחלקו בגלל עודף ענבים בקליפורניה. בשילוב עם ביקוש פוחת ליין, השותים יכולים לצפות לקבל ערך טוב יותר עבור כל טיפה שיישתו השנה. המחירים הנמוכים יותר עשויים להימשך אפילו עד שלוש שנים". ואל תגידו שאצלנו זה לא יקרה.

צילום מדף הפייסבוק

תקציבי 2020-21 עוד לא עברו בממשלה. מעניין אם איזשהו יקב גדול אחד ישב על תוכנית כלכלית חדשה, עם סיעור מוחות רציני של אנשי כלכלה ואנשי שיווק שיודעים לקרוא את השוק, ולא רק להגיד 'יהיה בסדר'. האם איזשהו מנכ"ל יקב גדול חושב מחוץ לקופסה ומבין מה צופן העתיד. החברות טמפו (ברקן-סגל) וקוקה קולה (תבור) סובלות מירידה בהכנסות והפסדים, ובתוך הקונצרנים הגדולים הללו גם ענף היין נפגע ומדמם. נכון, הוא לא הכי חשוב והכסף הגדול מגיע ממוצרים אחרים. הם יכולים לוותר על זה בקלות, ולעשות יבוא מקביל או למצוא יקב שירות שיעשה את העבודה במקומם, או בכלל לא להתעסק עם זה, כי חלק גדול מהפעילות נשענת על בתי המלון, מסעדות וברים הסגורים – ושם הקטסטרופה הגדולה החלה, אך לכו תדעו לאן תגיע.

צילום מדף הפייסבוק

חנויות היין שעוד נשארו, מוחלפות אט אט באונליין. גם פה השינוי צריך להילמד ולראות לאן זה יוביל את השוק בשנים הבאות. אז האונליין מככב, ורק כדי לסבר את האוזן הנה כמה מחירים שהתפרסמו השבוע בכדי יין: דלתון שיראז רזרב 2017- 75 ש"ח במקום 120 ש"ח, דלתון וייוניה רזרב – 65 ש"ח במקום 100 ש"ח, רקנאטי רוזה 2019 – 60 ש"ח במקום 80 ש"ח, רקנאטי קברנה רזרב 2017-  75 ש"ח במקום 100 ש"ח, ויתקין פטיט סירה 2016 – 95 ש"ח במקום 135 ₪.

צילום אורי כהן

יקב עמק האלה יצא במ בצע הנחות של 20%. סדרת ELLA VALLEY שנת 2017 נמכרת ב- 47 ש"ח במקום 59 ש"ח, סדרת הרזרב של היקב נמכרת ב- 88 ש"ח במקום 109 ₪. בצידי הדרכים אפשר למצוא את יינות היקב ב- 3 ב- 100 ש"ח (צולם במנטה בצומת הערבה). כל יינות סדרת טבע של בנימינה נמכרים ב- 35 שקלים ברשת אלכוהול 123, סדרת יוגב נמכרת ב 44 ₪. יקב תבור עם סדרת הר נמכר ב- 39.80 ₪, וזו הנחה של 36%. סדרת  אימפרשן של יקב טפרברג נמכרת ב 33 ש"ח, סדרת ויז'ן טפרברג נמכרת ב- 25 ש"ח, סדרת הר חרמון של יקב רמת הגולן נמכרת ב- 18.90 ₪, חוץ ממג'נטה שאזל. יינות סדרת אסמבלז' של יקב ברקן נמכרים ב- 51 ₪, ויינות סדרת הרזרב של היקב נמכרים ב- 30 ש"ח לבקבוק.

הרשימה ארוכה, וכל שבוע המחירים יורדים בעוד אחוז או שניים בקיצור, מכירות חיסול אמרנו.

צילום מארכיון יקב עבייה

הסתיים בציר – מהפייסבוק של היינן יוסי יודפת מיקב עבייה

"סיכום ראשוני של בציר 2020:  היה חורף והיה קיץ.  השמש זרחה כל בוקר למרות שהממשלה הכריזה על סגר (פעמיים).  הענבים הבשילו למרות "מצב החירום הלאומי.  ענבים, בכל איכות וכמות וללא הבדל זן וצבע, הם רק ענבים. זה ממש לא יעזור כמה חזק יתאמצו להאשים אותם. אם תסיסה נתקעת/תירוש מחמיץ או שמשהו אחר מחרבן את היין, זו תמיד אשמת היינן ולעולם לא אשמת הענבים. עובדה פשוטה זו לא תשתנה גם אם היינן, סמנכ"ל התפעול של היקב, משגיח הכשרות, אשת-יחסי-הציבור, הכורם או התאילנדים שעובדים בכרם יצאו כולם בקריאה נרגשת בתקשורת לכל הענבים, יעבירו אליהם את האחריות וידרשו מהם לנהוג בהתאם להנחיות היינן (הזויות ככל שיהיו…).

צילום מארכיון יקב עבייה

למרות הטרלללה הכללית הסובבת אותנו, הבציר ביקב עבייה היה השנה כייפי במיוחד. גם בזכות משכננו החדש, אך בעיקר בזכות כל החברים שהצטרפו ועבדו איתי השנה בכרמים וביקב. למען הסר כל ספק לא נתקלנו השנה בשום בעיות בתסיסות ואין לנו אשת-יחסי-ציבור. אם מישהו מתעניין בבעיות תסיסה, שמעתי שממשלת ישראל והעומד בראשה חווים שנה קצת בעייתית. לגבי אשת-יחסי-הציבור, לא יכול לעזור הרבה, לא מבין בזה, אין לנו".

צילום מדף הפייסבוק

2: אייל פרנקו – אף אחד לא המציא את הגלגל

לפני מספר חודשים הושק מיזם Cheers של איתי גלייטמן ויאיר היידו, תחת המסר: "כמו נטפליקס וספוטיפיי,  Cheersעושים את זה בעולם היין.אין יותר הימורים ודי למשחק הניחושים. מהיום שותים רק יינות שמתאימים למה שאתם אוהבים". מחשבה רבה הושקעה בשאלון התאמת היין ללקוח. בחירת היקבים והיינות נעשתה בקפידה על ידי שני אנשי יין בעלי ניסיון רב והיכרות רחבה עם היקבים בארץ. הסנונית הזו הייתה מבורכת, שכן היא הוקמה בתחילת הקורונה, והם הצליחו להנגיש את היינות לקהל חובבי היין שכולנו מכירים, וגם לקהל חדש שנחשף ליינות שמתאימים לו באופן ספציפי. עבודה קשה, השקעה גדולה בתוכנה ובתוכן, וכמובן האמינות של איתי ויאיר, נותנים סיכוי גדול למיזם המבורך שהם פתחו, ואכן, אחרי כמה חודשי עבודה מדווחים היקבים שעובדים איתם על עלייה משמעותית במכירות אצלם.

משלוח של CHEERS בהכנה. צילום מדף הפייסבוק

לפני מספר חודשים ביקר אותם אייל פרנקו, כשהוא חובש את מגבעת מנהל השיווק של יקב דלתון אחרי תקופה במכירות בחברת דיפלומט, ולפני זה כמובן יקב הרי גליל. הוא ישב והביע התעניינות איך להכניס את יקב דלתון למיזם, ונחשף שם לפרויקט, לדפי השאלון שנכתבו על ידי איתי והיידו, וכמובן למחירים, לעלויות, לניתוח הרווחים וכולי; 'מידע מסחרי' כפי שקוראים לזה אנשי השיווק, ואחרים קוראים לכך בשם שונה. יקב דלתון החליט – בעקבות הקורונה או בעקבות חברת הכרם, כי אין לצורך במשרת מנהל שיווק, ופרנקו עזב.

צילום חגית גורן

השבוע התבשרנו כי הוא עשה 'העתק הדבק'  על אותו מיזם, ופתח את WINE CASE עם דף פייסבוק שמובטח כי יעלה בקרוב. פרנקו מבטיח שעל פי טעמכם האישי הוא יבחר לכם בקפידה רבה, יש לומר, יינות איכות מהיקבים הטובים בישראל, לצד יינות יבוא מרחבי העולם. מצורף כמובן שאלון מאוד דומה לזה של Cheers , בו ינתחו את הפנטזיות שלכם ותקבלו מארז של יינות ישראלים ויינות יבוא על פי טעמו של אייל פרנקו. בקיצור, איך כתב לי אייל פרנקו: יאיר היידו וגלייטמן לא המציאו את הגלגל. כל אחד נותן את האופי והסגנון שלו.

גם חברות השיווק, חנויות היין, חנויות אונליין ומועדוני יין שונים, עושים משהו דומה. לנו נותר רק לברך על כל מיזם שיגדיל את תצרוכת היין בישראל.

צילום מדף הפייסבוק

הסתיים בציר – מהפייסבוק של הכורם והיינן יוסי צוובנר

"זהו, הסתיים בציר 2020 עם בציר מורבדר וסמיון מאוחר. יא אללה, איזה עונה! בין הקורונה למכות החום להבשלות הסמוכות בזנים השונים, טירוף. מודה, היה מאתגר ומעניין, ומשמח ומעייף. וכן, עדיין שמחים ומוקירי תודה שכרמים ויין הם עיסוקנו ומקור פרנסתנו. מאחלים לכולם שנה נהדרת, שהנגיף יעלם מחיינו, ושנחזור להיפגש ולשתות יחד יין ישראלי".

שחר זיו (מימין) ועופר יוכלמן בחנות אוצרות יין החדשה שלהם. צילום דוד סילברמן dpsimages עבור אתר סומלייה

3: יקבים מתחת לרדאר – בכל זאת מיזם חדש

'אוצרות יין – 100%IL' (לא צופן סודי אלא צירוף לועזי שבא לומר: מאה אחוז ישראל), הוא מיזם המאגד כ- 50 יקבי בוטיק ויצרני יין קטנים ואיכותיים, למרכז תרבות יין וחנות לממכר יינות. סביר להניח שאם ביקרתם בתערוכת סומלייה פגשתם את הדוכן הנושא שם זה, בו הוצגו תריסר יקבים, והנה בשנת הקורונה מיישמים היזמים שחר זיו ועופר יוכלמן את הפסוק "וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ", בו נעשה השנה שימוש רב בתחומים אחרים.

החנות החדשה בגן העיר תל אביב. צילום שחר זיו

המיזם מנוהל ע"י עופר יוכלמן – מי שמנהל את מועדון היין  ‎Wine Style , ושחר זיו שמלווה יקבים קטנים ומייצג אותם בתערוכות.  העיר שנבחרה לייצג את היקבים הללו היא תל אביב, ובלב ליבה של העיר, בקומת המזרקה של קניון גן העיר, תיפתח בשבוע הבא חנות היין הייחודית הזו, עם בקבוקים מעשרות רבות של יקבים שאת חלקם הגדול אי אפשר למצוא בשום מקום אחר אלא בהזמנה ישירה מהם. יהיה אפשר להכיר, לטעום, וכמובן לקנות. בין היקבים ניתן למצוא גם יקבים מוכרים שכבר עשו שם לעצמם, וגם יקבים שעושים את צעדיהם הראשונים מול צרכני היין. אין ספק שעבור חובבי היין בכלל ואוהבי היין הישראלי בפרט, זו עשויה להיות הזדמנות נהדרת להכיר יקבים ויינות שנמצאים מתחת לרדאר, כשהסיור בין המדפים עשוי להזכיר תחושה של ילד בחנות צעצועים.

מקס הרצברג מיקב הרצברג. צילום מדף הפייסבוק Wine on the vine
מקס הרצברג מיקב הרצברג. צילום מדף הפייסבוק Wine on the vine

יוזמות מסוג זה מקובלות בכל העולם, עם איגודים וקואופרטיבים שפותחים נקודת הדרכה ומכירה משותפת על מנת לחסוך עלויות של שכירות ומיסים, ובעיקר כדי לנסות לקדם את עצמם בלי תקציבי ענק שיש ליקבים הגדולים. מדובר ביוזמה ראשונה מסוגה, בה  היקבים שותפים ומשלמים יחד דמי שכירות וניהול, כך שהעלות המובטחת נוחה. המקום יארח את הייננים שיעבירו סדנאות יין וטעימות יין. מתוכננת גם ישיבה על פי תו סגול, כשאפשר יהיה לקנות בקבוק יין ולשבת אל מול המזרקה ולהירגע קצת. יוצע שירות משלוחים עד לבית הלקוח או המשרד, כשבשלב ראשון הם יפעלו בטריטוריה המורחבת של גוש דן – מרחובות בדרום עד רעננה בצפון.

רשימת היקבים המשתתפים:  יקב אבנר, יקב אדם, יקב אחת, יקב איל, יקב אמאוס, יקב ארגוב, יקב בהט, יקב בזק, יקב בית אל, יקב בקוש, יקב ברניקי, יקב ג'וליה, יקב גבעות, יקב גלאי, יקב גת שומרון, יקב דורון, יקב דני, יקב הים האדום, יקב הר אדר, יקב הרא"ה, יקב הרצברג (תסכימו שאין מתאים ממנו שתמונתו תתנוסס כאן), יקב ויינר, יקב טברנקל,י קב כהנוב, יקב כישור, יקב כרם ברק, יקב לגזיאל, יקב מואה, יקב מטרא, יקב נעמן, יקב סימון, יקב סלומון, יקב סריג,  יקב עבייה, יקב פאר, יקב צוובנר, יקב צפרירים, יקב קובננט, יקב קפסוטו, יקב רוגלית, יקב שורק, יקב שטרן, יקב שמחון, יקב תל אפק.

שלי פארי ביקב פלם. צילום מעיין פרידמן

 4: כותבת אורחת – עם א.נשים כמו שלי פארי יש תקווה

רני רוגל מדווח: לפני חודש פגשתי את שלי פארי בסדנה בה שנינו השתתפנו. התרשמתי מהאהבה וההתלהבות שלה מיין ישראלי ויקבים, ואת החשיפה הגדולה לה היא זוכה בקרב צעירות וצעירים רבים באינסטגרם ובבלוג שלה – קהל שהיקבים הישראלים זקוקים לו בדרך להעלאת צריכת יין בארץ. אז יש כאלה מהקוראים שיפטירו 'היא לא מבינה כלום', אבל היא תלמד ותבין, בתקווה שהיא לא תתקלקל וכולנו נרוויח עוד שותי ואוהבי יין רבים ורבות ככל האפשר. רשות הכתיבה לשלי:

אחרי הביקור הראשון שלי ביקב בשנת 2016 והביקורים הנוספים שבאו אחריו, אותם שיתפתי בעמוד האינסטגרם שלי, הבנתי בזכות התגובות לאותם ביקורים, שהולכת ומתגבשת כאן מגמה של תרבות יין ישראלית, בדגש על ביקורים ביקבים ישראלים – מגמה שאני גיליתי את קיומה רק בשנים האחרונות, אבל התברר לי שייננים וחובבי יין מושבעים כבר חיים את התרבות הזאת עשורים רבים. הבנתי שיש כאן גורם משותף בכל ביקור. מבחינתי לגורם הזה יש שם, והוא "חווית יקב". כמו שנחווה חוויה מסוימת מבר קוקטיילים או חוויה שונה ממסעדה טובה, יש גם חווית יקב שהיא חוויה אחרת לחלוטין. חוויה אשר טומנת בחובה כל כך הרבה פרמטרים, כשהשורה התחתונה שלהם היא שאני יודעת שליקב הזה אני אחזור שוב ושוב. אני מגלה שהמון אנשים מזדהים עם חוויה זו ומחפשים את היקב הבא לבקר בו. אני מדברת הרבה על חווית יקב בתכנים בעמוד האינסטגרם ובבלוג שלי, כמובן בהקשר לכל יקב בארץ בו אני מבקרת או מתבקשת להמליץ עליו בעקבות שאלות של העוקבות והעוקבים שלי.

צילום שלי פארי ביקב קסטל

אז נעים להכיר. שמי שלי פארי, חיפאית בת 27, בלוגרית, יוצרת תוכן, מסקרת יקבים ישראלים, ואם הייתם שואלים אותי לפני ארבע שנים אם זה מה שאעשה בחיי, הייתי לוגמת שלוק מהדיאט קולה שלי, מחייכת בנימוס ואומרת לכם שאפילו וולט דיסני דמיין  תרחישים מציאותיים יותר. אחרי השחרור מצה"ל עברתי הרבה גלגולים בעולם המסעדנות כמלצרית, ברמנית ומנהלת בר במסעדה. בזכות התפקידים האלה הכרתי את עולם היין והיקבים בארץ, ומתוך סקרנות התחלתי קצת לחקור והבנתי עד כמה המידע שיש לי הוא דג קטן באוקיינוס ענקי של יין. בשנת 2019 פתחתי בלוג טיולים ששינה את פניו, והפך להיות לפלטפורמה המרכזית בה אני כותבת על יקבים ישראלים.

צילום שלי פארי ביקב וורטמן

אבל למה אני עושה את זה בכלל? שאלה נהדרת שאת התשובה אליה הבנתי לא מזמן. אני מאמינה שתרבות היין צריכה להתקדם בצעדי ענק לכיוון המיינסטרים, בטח תרבות היין הישראלי אותה חשוב לי לקדם. בבית בו גדלתי לא שתו כמעט יין, למעט בחגים. מבחינתי יין היה אדום או לבן, ושניהם מגיעים מאיטליה או צרפת. יין מבעבע זה למברוסקו, ולעשירים יש שמפניה. בגדול כאן זה נגמר. נוכחתי לדעת שלא מעט אנשים היו כמוני. תוך כדי תנועה הופתעתי לגלות את איכות היין והיקבים שיש לנו בארץ, שהם 100% "מייד אין ישראל", שלא לדבר בכלל על האנשים המוכשרים, הענווים והמדהימים שפועלים לילות כימים כדי להפיק יין כל כך משובח. הבנתי שממש לא צריך לנסוע לבורדו או טוסקנה כדי לשתות יין איכותי, ליהנות מנוף עוצר נשימה ולחוות חוויה מדהימה. אפשר לעשות את זה ממש כאן בארץ, לפעמים עשר דקות נסיעה מהבית.

קישור לבלוג של שלי

קישור לעמוד האינסטגרם של שלי

אבי פלדשטיין – השותפים רואים בו מדען גאון חסר מעצורים. צילום דוד סילברמן dpsimages
אבי פלדשטיין . צילום דוד סילברמן dpsimages

5: ביקורת יין: המשטרה שלא הגיעה, המרלו המאכזב, והדפוק הזה שעשה לי טוב

 יקב יתיר הר עמשא לבן 2018 – בלנד מענבי שנין בלאן, 39% ויונייה, 9% רוסאן. סלט פירות משובח, ארומטי. חמיצות טובה בתוך הפירותיות הופכת את היין הזה למושלם. מחירו 75 ₪ –  VFM  (תמורה לכסף – תל"כ) כן.

יקב כרמל רוזה vats 2019  – האמת, כל פעם שאני פותח בקבוק של הרוזה הזה, אני נדהם מחדש מיכולת ההתפתחות שלו; הוא הופך ליותר מורכב ויותר עסיסי. שאפו. מחירו 55 ₪ –  VFM מהליגה הגבוהה יותר.

בית הקפה הפינתי בכיכר השוק הקטן שינה בעלים ושם אבל זה לא השינוי היחיד בעיר
זאב דוניה הוא סוסון ים

יקב סוסון ים פיור גרנאש 2017 – קליל, נעים, חד כתער. נכון, הוא אדום אבל מתנהג כרוזה משובח. מחירו 79 ₪ –   VFM לחלוטין.

יקב פלדשטיין סוביניון בלאן רוסאן 2018 – הדפוק הזה עושה לי טוב, רוסאן אחר, מעט מלוכלך, מעט תוקפני, מעט מעצבן, אבל אי אפשר להפסיק לשתות אותו. מחירו 99 ₪ – VFM לחלוטין.

יקב רמת חברון רמת ירושלים 2018 – בלנד מענבי קברנה סוביניון ומרלו, יושן 18 חודשים בחבית. אם יש ביקום אחר משטרת יין, אנא מבקש וזועק לחילוץ. מחירו 89 ₪ –  VFMלא ראוי להתייחסות.

ויקטור שונפלד היינן הראשי של יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב דדה קברנה שיראז 2018 – יין דחוס, עמוס בטעמים של עץ ופלפל שחור, שלצערי מלאימים כל חלקה טובה אחרת. מחירו 99 ₪.

ירדן מרלו כרם יונתן 2015 – כנראה שההתעקשות לעשות מרלו זני מענבי רמת הגולן, מצריכה הרבה תיקונים שלצערי מורגשים ביין הזה, והופכים אותו למאוד טכני ולא מעניין. מחירו 187 ₪ –  VFM לא.

 יעניין אתכם לקרוא גם את זה

צילום יינות בורגון

לראות ולטעום מיינות צפון הרון בטעימת זום

טעימה ספציפית זאת של מדגם יינות ואזורים מאזור היין של צפון הרון (Rhone) שבצרפת אורגנה על ידי יבואן היין דניאל ליפשיץ מחברת בורגון קראון. היא כללה יינות מארבעה מתוך שישה האפלסיון של צפון הרון, ויגאל ברנע צפה, טעם וכתב. קראו כאן

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה