fbpx

השבוע בענף היין 265: סיכום שנת 2020 – קורונה יחסי שנאה אהבה

השבוע סיכום שנתי: איך נראתה השנה, מי גיבוריה, יינן השנה, יקב ויקב הבוטיק של השנה, המנכ"לים של השנה היותר והפחות, היין של השנה – היותר והפחות, מיזם השנה, יעד היצוא של השנה, משווקות השנה. וגם השקיה חכמה וההשפעה על איכות הכרם, היקב השיתופי בעכו מחפש יקב מאמץ, כנס היין של מטה יהודה, ויין וג'אז. שנת 2021 בריאה וטובה וקריאה מהנה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email
צילום pixabay

1: סיכום 2020 – קורונה יחסי שנאה אהבה

כותב הסיכום: אלון גונן

מעולם לא היה לי כל כך קל לסכם שנה – יינן השנה, יקב השנה, יין השנה, איש השיווק וכולי. הפעם המנצח הגדול הוא וירוס קטנטן אחד, ששינה את פני התעשיה לטוב ולרע. יש מי שהרוויחו בגדול ויש כאלה ששורדים אך בקושי. ענף המסעדות קרס לחלוטין, וקשה לומר מתי, אם בכלל, יתאושש ואיתו היקבים ששיווקו את מרבית היינות שלהם לפלח שוק זה. חנויות היין נזכרו קצת מאוחר מדי, אבל הבינו והצליחו להתאושש בזמן – האמת כי הלקוחות חיפשו אותן, ואף צצו חנויות חדשות במרחבים שונים, כי השכירות פתאום נמוכה יותר, ויקבים מסכימים לקונסיגנציה. לכן קשה ליפול, או שהסיכון לפחות שווה את זה.

סלסלת פיקניק של יקב אמפורה. צילום מהיקב

היקבים הגדולים מתנהגים כפי שציפו מהם, כי הרי קשה לסובב אוניה ענקית ולשנות תוכניות ומאזנים. אנשי השיווק שלהם לא הצליחו להבין את השינוי, והמנכ"לים לא הבינו את תעשיית היין גם קודם, לכן לא הייתה להם שום אפשרות להכיל את השינויים כפי שעשו היקבים הבינוניים והבוטיקיים, שפשוט שיחקו אותה ובגדול, ולא רק בגלל היין שלהם. תעשיית היין אימצה את השיטה של תעשיית משלוחי המזון, ויקבים שלחלקם יש מרכזי מבקרים, הוצפו בלקוחות ובהזמנות של סלסלות פיקניק לטייק אוויי וצריכה במדשאת היקב או כל מקום נוח אחר– בהחלט מוצר השנה בתחום היין, ומקור הכנסה בו בקבוק היין של היקב הינו רק רכיב אחד, ועבור ללקוחות רבים גם לא הרכיב העיקרי בסלסלה (רמז: סלסלת הקש עצמה).

היכולת לזהות ולהבין את הצרכים של אנשים שהיו כלואים במשך חודשים, הצילה עשרות יקבים מפשיטת רגל גם מכירות מכוכבות של יין כיכבו, ובחודשים האחרונים התחילו ייננים להדריך טעימות יין וירטואליות, עם משלוחים של בקבוקונים קטנים שמגיעים ישירות לבית הלקוח, וחלקם אף מלווים בנשנושים. כך הם הצליחו להעביר את החוויה לחובבי יין רבים שהיו רגילים לבלות ביקבים. זו שעתם היפה של הייננים והיקבים, שהצליחו להעביר מרחוק את הריגוש והחוויה של טעימת יין.

צילום Nu nu nu – Dirty Dining מתוך דף הפייסבוק של וולט ישראל

הגיבורים הגדולים: השליחים

ללא שום צל של ספק, אלה השליחים – על קורקינטים, אופניים, אופנועים ורכבים. הם עבדו בטירוף כדי לספק בכל מזג אוויר ובכל סגר, את הבקשות הכי מוזרות של אנשים שנכלאו בבתיהם – לא רק במשלוחי מצרכי מזון ואוכל מוכן ממסעדות, מהייטקיסטים בחל"ת ומובטלים שהתחילו למכור את מה שעד עתה בישלו בבית למשפחה וחברים. חנויות היין, רשתות השיווק, ויקבים קטנים שיווקו אלפים רבים ואף יותר של בקבוקי יין מדלת אל דלת.  השליחים האלמונים הם אלה שהצילו את התעשייה, והצילו את השפיות של אנשים.

מוטי טפרברג הבעלים עם הייננים אוליבייה פרתי (משמאל) ודניאל פרידנברג. צילום דוד סילברמן dpsimages
מוטי טפרברג הבעלים עם הייננים אוליבייה פרתי (משמאל) ודניאל פרידנברג. צילום דוד סילברמן dpsimages

יינן השנה: דניאל פרידנברג, יינן ביקב טפרברג

דניאל הוא היינן השלישי והצעיר ביקב טפרברג, בו את הצוות מוביל משנת 2002 שיקי ראוכברגר כיינן ראשי. אוליביה פרתי הצטרף אליו בשנת 2006, שבשנים האחרונות מטפל בכרמים של היקב, ודואג שחומרי הגלם יהיו משובחים. דניאל הצטרף ליקב בשנת 2016, ועושה רושם שבשנים האחרונות יש קו חדש ביקב; קו מרתק ושונה, עם יינות שיוצאים מחוץ לקופסה של הסגנון הצרפתי שפרתי מתמחה בו, ומחוץ לקופסה של יינות קליפורניה ששיקי רוקח.

דניאל הגיע עם סגנון ניו-יורקי עכשווי, ומעז להנגיש זנים אחרים עם פחות אלכוהול ופחות טעם של נגריה. אלה יינות שמחמיאים למזג האוויר הישראלי, ובוודאי  לאוכל ישראלי, יינות מפולפלים עם טביעת אצבע ייחודית. קשה להתעלם מהמלבק המאוזן באופן מושלם, עם חמיצות נפלאה שאי אפשר לקבל משום מלבק ישראלי טוב ממנו; הפינו גרי שלו יבש, חד ועוצמתי, בלי ניסיון להמתיק אותו לחובבי הז'אנר; הרוזה שעשוי מגרנאש מורבדר וברברה, והוא תמצית העשייה הייחודית של היקב-יופי של עשייה, ורקיחה מושלמת של ארץ ישראל. דניאל פרידנברג הוא יינן צעיר שמתברג בין שני ענקים, שבחוכמה גדולה ומפרגנת, מזהים את הפוטנציאל שהוא מביא ליקב.

בלק טוליפ עם רועי יצחקי מנכ"ל היקב ודוד בר אילן היינן. צילום דוד סילברמן dpsimages
בלק טוליפ עם רועי יצחקי מנכ"ל היקב ודוד בר אילן היינן. צילום דוד סילברמן dpsimages

היקב הטוב של השנה: יקב טוליפ

דווקא בגלל הייחודיות של היקב שמעסיק בעלי מוגבלויות, והצורך לשמור על בריאותם כפליים בשנה האחרונה, הצליחו ביקב טוליפ לשמור על השפיות, והמשיכו להעסיק את העובדים שסגרים – שהשלישי במניין נופל עלינו ממש עכשיו, עלולים למוטט אותם סופית. ביקב טוליפ עובדים בקפסולות ובצוותים קטנים, ועושים הכול כדי לאפשר את המשך ייצור היין, אריזתו ואספקתו יחד. אט אט מרכז המבקרים נפתח, הוכנו חבילות שי, והתארגנו טעימות במרחב הפתוח. בתשלובת טוליפ-מאיה עברו בציר והכנת יין לא פשוטים בכלל, וכשטועמים את היינות של דוד בר-אילן מהמכלים, מגלים הרבה נוזל משובח שיבשיל ליינות 2020 שהקורונה עשתה להם רק טוב. שאפו לרועי יצחקי, דוד בר אילן, והצוות הנפלא של טוליפ.

צילום אסף קרלה
שבעה בני המשפחה: אסף, הדסה, עדי, אורן, קארן, שחר ותומר עובדים ופעילים בעשייה ובתפעול היקב וכפר היין קדם של משפחת אסף. צילום אסף קרלה

יקב הבוטיק הטוב ביותר: יקב אסף

בין הכרמים בכפר קדם אשר בקדמת צבי שברמת הגולן, מסתתרת לה משפחה של יין. יחד, כתף לכתף, בנתה משפחתו של אסף קדם חלום שהתגשם, וממשיך להתגשם כל יום. חלום שכולל כרמים, יינות, צימרים, מסעדה, ואין סוף אהבה לחובבי היין שמגיעים למקום הקסום הזה כדי לברוח מהמציאות המכה ללא רחם. השנים היטיבו עם יינות היקב, והיום יש בו הקפדה יתרה לצד טביעת אצבע ייחודית – גם ביינות הדגל מוצאים איזה "פגם" שהופך ליהלום ומייחד את היין.

צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן
צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן

המנכ"ל יותר של השנה: צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן יין

צחי ראוי לתואר זה ולהערכה, על העבודה הרבה והמסובכת מאחורי הקלעים במשרדי הממשלה השונים, על ניהול משבר הקורונה באחריות ובשיקול דעת, תוך שמירה על אינטרסים של כורמים ויקבים, על דחיפה בלתי מתפשרת לקבלת רישיונות להקמת יקבים באזורי חקלאות ובאזורים תעשייתיים, על תשומת לב לפרטים והשגת תקציבים לשנת השמיטה שנוחתת עלינו בשנה הבאה, ובעיקר על היותו מבוגר אחראי – כי אין ולו אחד מלבדו בענף.

יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן. גם הוא הגיע מהקפה. צילום דוד סילברמן dpsimages
יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן. צילום דוד סילברמן dpsimages

המנכ"ל פחות של השנה: יאיר שפירא מנכ"ל יקב רמת הגולן

הרבה כתבנו השנה על המנהיגות  של מנכ"לי היקבים הגדולים, לה נזקקו על מנת לעבור את משבר הקורונה. על כך שנדרשת ערבות הדדית, ועל הצורך להסתכל על הענף כמקשה אחת ולשתף פעולה גם כשיש תחרות. יקב רמת הגולן נתפס כיקב הרציני ביותר, בעל עמוד שדרה וגב כלכלי יציב, אלא שבראש היקב הציבו מנהיג, שלדעתי שגם בימי "שלום" אינו מסוגל להבין את הענף. למרות שכבר שלוש שנים הוא מנכ"ל היקב, לטעמי שפירא לא הראה סימנים של שינוי כזה או אחר, ואינו מצליח להתרומם ולהגיע לפסגה. שנת הקורונה הציפה אצל מנכ"ל היקב את המושג שמומחים מכנים "מנהל שחושב שהוא יודע הכל", אבל לעניות דעתי וממה שמגיע אלי מאזור רמת הגולן, מסתמן שאינו מנכ"ל שמעורר השראה והתלהבות בכל הקשור לנושא היין.

היקב לא שולח יינות לתחרויות בארץ, היקב בזבז הון עתק על פרויקט המים שנכשל, ולאחרונה היקב יצא ביקב הרי גליל בו הוא שולט, בשיתוף פעולה עם הסלבריטאית מיכל אנסקי שהוציאה יין (יין חברים – דורות 2016, 75 שקלים) עם תווית שאני לא בטוח ששומרי הכשרות יאהבו. בקשר ליין הזה, אותי יותר מעניין התואר השני בייננות שהצמידו לה בברושור של השקת היין. ככל שבדקתי, אנסקי למדה גסטרונומיה באיטליה, וכחלק מלימודי התואר השני, יש התעסקות גם עם יין, ליתר דיוק: תרבות ותקשורת יין. אבל בין זה לבין תואר ראשון או שני בייננות, המרחק גדול מאוד, ולדעתי יש פה הטעיה שלא מקובלת בענף.

אסף פז יקב ויתקין. צילום דוד סילברמן dpsimages
אסף פז יקב ויתקין. צילום דוד סילברמן dpsimages

היין הטוב של השנה: ריזלינג 2019  של יקב ויתקין והיינן אסף פז

כי מדובר ביין אחר, מרתק, שונה מכל מה שנמצא היום על המדפים מבחינת יינות ישראלים. זהו ריזלינג עם טרואר ישראלי הכי פטרולי שתמצאו, חד כתער, עם חמיצות שחותכת ונושכת, יין שמשתנה ללא הרף ומספק הרבה עניין ומורכבות.

מראווי ודבוקי קדומים של סגל. צילום עידו לוינסון

היין הפחות טוב של השנה: דבוקי קדומים של סגל 2019

החיפוש אחרי משהו מקומי צריך להסתיים. זה פאתטי, זה נועד לכישלון מראש, וזה לא ממש יין. נכון, הוא עשוי מענבים ואפשר לברך עליו, אבל לא מעבר לכך. הרשימה של מה אין בו היא ארוכה, לכן לא אתחיל אפילו לציין מה אין בו.

המיזם של השנה: Cheers של יאיר היידו ואיתי גלייטמן

כאילו שהריחו את הקורונה, השניים היו הראשונים שיצאו ברעיון שיווקי חדשני של שיווק יין בשלושה שלבים: בניית פרופיל טעמים אישי ללקוחות, התאמת יין, ומשלוח חודשי של  מארז אישי. אחריהם צצו כפטריות אחרי הגשם גם נוספים. המיזם של  Cheers הצליח תוך זמן קצר לצבור מאות לקוחות, ושיתוף הפעולה עם היקבים דווקא בשנת הקורונה, הצליח ובגדול. היקבים הרוויחו, הלקוחות הרוויחו, והמיזם התבסס יפה בתודעה.

חותמים על הסכמי יצוא בדובאי. צילום מועצת השומרון

יעד היצוא של השנה: דובאי ושאר מדינות גבריות

קשה שלא לגחך על שתי נשים שנאבקות ביניהן למי יש יותר גדול, האחת משווקת של יקב רמת הגולן והשנייה של יקב טורא. שתיהן אצו רצו למכור את מרכולתן לשייחים העשירים באמירויות, וכל אחת בדרכה עשתה מזה מטעמים, כאילו שמצאו אוצרות גנוזים בלב ים, או בלב המדבר כיאה למקום. מצד המשווקת של היקב ביהודה ושומרון, אי אפשר להאמין שיקב שמעיד על עצמו כמדיר ערבים, רץ לשוק שהוא לכאורה הכי שונא, ומוכר את תוצרתו כי הכסף מדבר ומעוור. מצד שני, המשווקת של יקב רמת הגולן שנלחמת בעד נשים, מוצאת עצמה מפרגנת למדינות בהן נשים הן סוג של רכוש, יש בהן סחר בנשים ואסור להן לחשוף טפח בציבור, שלא לדבר על אפשרות של הגברים לשאת שש נשים. איך כתוב: אדם לאדם זאב; במקרה הזה הזאבות התגלו במערומיהן.

הדר אלרואי ברבדו. צילום אורי כהן

משווקות השנה: 4 נשים

שתי נשים שהצליחו להבין מהר מאוד את הקורונה, והצליחו בתעוזה רבה לשנות את כל מערך השיווק של היקב עליהן הן אמונות. הראשונה, הדר אלרואי ברבדו, מנהלת מרכז המבקרים של יקב ברבדו בכרמי יוסף; והשנייה שרונה פז-בלוגולובסקי, מנכ"לית יקב ויתקין. שתיהן הצליחו להבין ראשונות את החשיכה היורדת על ענף היין, והבינו שהן צריכות להמציא את הגלגל מחדש, ולשנות את כל מערך השיווק של היקבים.

שרונה פז-בלוגולובסקי. צילום אלדן הפקות

שני יקבים שעבדו חזק בתחום המסעדנות שנפגעה אנושות, שני יקבים שהאשראי של מסעדות היה פתוח אצלם, והבינו שלא יורקים לבאר ממנה שתו במשך השנים. לכן  העניקו למסעדות שיש להן חובות פתוחים, אורכה עד יעבור זעם. תוך כדי כך, שתיהן המשיכו להפעיל את מרכזי המבקרים במתכונת קפסולות,  והמציאו בעצם את הקונספט של טייק אווי של סלסלות (רק חבל שלא רשמו פטנט על הנושא). לא יעזור דבר, במקומות בהן יש נשים בתעשייה העסק שורד, ואף נוחל הצלחה.

רותם ידלין ראשת המועצה האזורית גזר ומאחור אילנית צמח. צילום גדעון אנטו

רותם ידלין, ראש מועצה אזורית גזר, ואילנית צמח, רכזת תיירות ויזמות, הן שתי נשים נוספות שדוחפות את תעשיית היין, ונאבקות במישור הפוליטי תוך מאבק אין סופי בבירוקרטיה. ראש מועצת גזר רותם ידלין נמצאת רק שנתיים בתפקיד, וכחלק מראייה רחבה של המועצה שלה, היא דוחפת ללא פשרות את נושא קידום היקבים במרחב הפתוח (החקלאי). היא היחידה בין ראשי המועצות והערים שמבינה את הצורך של היקבים להיות בין הכרמים, ולא להיות תקועים באזור מסחרי כפי שמבקשים נכון להיום ברמ"י, במשרד החקלאות  ובמשרד הבריאות. היא קיימה עם שרי הבריאות, החקלאות והתיירות, עשרות פגישות, שכל מהותן להסביר בצורה הגיונית את המהלך שהיא מנסה לקדם.

אילנית צמח. צילום לע"מ מאתר מועצה אזורית גזר

אילנית צמח, שנמצאת בתעשיית היין הישראלית כבר יותר מעשור, מנסה לקדם את נושא מתן הרישיונות ליקבים ביתיים, ובשנה האחרונה אף הצליחה לשכנע את משרד הבריאות להעמיד יקב אחד שיהיה חלוץ במתן רישיון להפעלת יקב ביתי ביישוב. אילנית איגדה את היקבים הביתיים לפני מספר שנים, והקימה לובי חזק מול הרשויות, על מנת שכל החלטה שתתקבל בנושא שלהם תהיה בהסכמה הדדית. הדרך עוד ארוכה, אבל לפחות הטיפול נמצא בידיים טובות.

השקיית כרם בקליפורניה עם ציוד של נטפים. צילום מהאתר

2: השקיה חכמה משפיעה על איכות הכרם וההכנסה ממנו

רני רוגל מדווח: חברת נטפים קיימה החודש וובינר מיוחד בנושא 'השקיה מדייקת בכרמי יין'. המנחה היה ברוך חזקיה – מנהל פיתוח עסקי ומסחר של נטפים ישראל, והדוברים ד"ר ישי נצר – חוקר גפן יין באוניברסיטת אריאל ובמו"פ אזורי מזרח, וזיו חרט – אגרונום בכיר כרמי יין ומטעים ב'נטפים גלובל', שפתח והציג את נטפים כחברת השקיה עולמית עם מעל מיליארד דולר מכירות ונציגויות כ- 110 מדינות, כולל האמירויות וקטאר – מאוד אופנתי היום.

השקיית כרם בקליפורניה עם ציוד של נטפים. צילום מהאתר

לנטפים ניסיון רב בכרמי יין, והחברה משקה בישראל 20,000 דונם כרמי יין מתוך 55,000 דונם בכלל. חרט ציין אתגרים בתחום למגדלי כרמים: איזון בין איכות לכמות – בין כמות מינימום לאיכויות מקסימום;  והשתנות האקלים שבתוכה הגנת קרה – זו פחות רלבנטית לישראל אך בעולם בעיה שגורמת יותר ויותר להפסדי יבול, ומכל מקום השתנות האקלים היא בעיה: קיץ 2020 היה החם ביותר בחצי כדור הארץ הצפוני מזה 140 שנה.

כרמי יין הם תחום ליבה של נטפים, והחברה פיתחה מוצרים ייחודיים עבור כרמים וכורמים, כשהיא נכנס יותר ויותר לתחום הבקרה והניטור, כמו מוח ההשקיה הראשון בעולם הנותן המלצות כמה ואיך להשקות, ובפיתוח מודלים של המלצות השקיה עבור זני יין שונים. מחקר אחר עוסק ביתרונות טפטוף טמון בקרקע, שלדברי חרט מבדיל בין עולם חדש לישן בשימוש או אי-שימוש כדי להפוך יין בינוני לטוב, ושטח בינוני לטוב עם טכנולוגיה. בעולמנו הדיגיטלי החקלאות הדיגיטלית מאפשרת השקיה חכמה, מהירה ומדויקת יותר, והנתונים מוצגים לכורם על כל מכשיר סלולרי.

ד"ר ישי נצר
ד"ר ישי נצר

ד"ר ישי נצר אמר כי המחקרים שלו באוניברסיטת אריאל עם מו"פ אזורי מזרח, עוסקים בפיזיולוגיה של ענבי יין וענבי מאכל. "זהו ענף מאתגר בגלל ריבוי הזנים, הכנות, הטרוארים, והדרישות של הכורמים, לדוגמה גידול ענבים ליינות '4 במאה' וממול גידול ענבים ליקבי בוטיק"."האתגר הגדול ביותר בענבי יין , הוא להבין לא רק כמה מים הגפן צריכה, אלא גם מתי וכמה צריך עקת יובש שמשפיעה על איכות התוצר. יש השפעה דרמטית של מה שעושים בשטח על האיכות הסופית. לפעמים מדובר בענבים ב- 7 שקל לקילו עבור יין שנמכר ב- 100-200 שקל, לכן זה חשוב מאוד".

עוד בהרצאתו: העובדה שלא יורדים אצלנו גשמים בקיץ, מאפשרת לשלוט על הגידול דרך מערכות ההשקיה ודישון, לעומת ארצות בהן רואים תעלה שמורידה מים מראש גבעה. מצד שני, התופעה של גשמים רבים באביב מביאה לעודפים של מים וכלל לא משקים באותן תקופות – והשאלה איך לא לבזבז את המים בקרקע, אולי למשל על ידי שימוש בכנה אחרת. שטח העלווה אחראי ל- 60-70 אחוז מצריכת המים הכללית של הצמח, לכן צריך להיות עליו הרבה יותר גדול מכפי שניתן עד עכשיו.

ד"ר ישי נצר מאוניברסיטת אריאל שפרסם את המחקר במגזין American Journal of Botany. עובד על פלטפורמת השקיה אינטרנטית חינמית לכורמי ישראל. צילום מיוטיוב
ד"ר ישי נצר מאוניברסיטת אריאל שפרסם את המחקר במגזין American Journal of Botany. עובד גם על פלטפורמת השקיה אינטרנטית חינמית לכורמי ישראל. צילום מיוטיוב

הוא סיפר על שורה ארוכה של מחקרים, כאלה שבוצעו ואחרים בתהליך, כמו פיתוח  מתודת השקיה מושכלת לענבי יין לבנים עם האוניברסיטה העברית בקיבוץ מירב בכרם ששטחו 4.3 דונם; או ניסוי טרואר במבוא בית"ר, אותו הגדיר כ"הכי פסיכי", בו 11 קבוצות מחקר עובדות על נושא  טיפול בהטרוגניות בכרם בדולב, בו עש ארבע שורות צמודות שכל אחת נראית אחרת בגלל המיקום והקרקע, והשאלה היא  איך כחקלאים יכולים להתמודד עם כך. קבוצה אחת במחקר עובדת על טפטפת דיפרנציאלית, כאשר ברמה הכללית מטפלים בכל הגפנים באותו טיפול – אבל יש להן שונות בקרקע. המחקר מתבצע יחד עם יקב כרמל.

לקח חשוב בהרצאתו של ד"ר נצר קשור פחות למים, אלא לטיפול בגפן: "יש קשר חד ערכי בין מועד הזמירה לכמות הפרי – ככל שזומרים מאוחר יותר, מקבלים פחות פרי. מדובר בהבדלי איכות שמביאים להבדלי מחיר בין 25 ל- 80 שקל לקילו בהתאם למועדי הזמירה, בהחלט נותן תקוה לאזורים חמים ונמוכים יותר עם זמירה מאוחרת, אם כי זה לא מתאים לכל הזנים".

תוכלו לצפות בוובינר המלא (85 דקות) כאן

לשלמה מוסרי יש תכניות גדולות ליקב השיתופי העכו. לשם כך הוא מחפש יקב מאמץ בעל חזון ונכונות כמו שלו

3: היקב השיתופי בעכו מחפש יקב מאמץ לפיתוח וטיפוח

רני רוגל מדווח: זה התחיל עם הודעת מסנג'ר מחברתי הטובה מזי וורצל שמסייעת לי גם כעיניים ואוזניים בגליל המערבי. וכך ממש מזי כתבה לי: "יקירי, לונג טיים. הידעת שיש יקב שיתופי בעכו? היחיד במינו בארץ? התחלתי ללמוד קורס יין במ.ט.י. גליל מעריב – מרכז ליזמות עסקית בעכו, והם אלו שבשיתוף המתנ"ס בעכו הקימו יקב שיתופי, שמאפשר לכל מי שחפץ לייצר יין החל מ- 50 בקבוק ועד לחביות שלמות. היקב כבר פועל כמה שנים ויש כבר יין שאוטוטו יהיה מוכן. אני יודעת שאף אחד לא כתב על המיזם הנפלא והמיוחד הזה, וחשבתי שאולי זה יכול לעניינך ולעניין את האתר שלך. מה אתה אומר?"

צילום שלמה מוסרי

מה אני אומר? שחסר לי שלא אכנס לפעולה, וכך שוחחתי טלפונית עם סא"ל בדימוס שלמה מוסרי, ששירת 25 שנים בחיל החימוש (כבר מצאנו רקע משותף 1 לשנים האחרונות של שירות המילואים שלי), פורש צה"ל (בעברית גמלאי) מזה 25 שנים ומאז עבד והתנדב והיין הפך לחלק מחייו, מייצר יין בבית ולחברים, כשהבית זו עכו (רקע משותף 2 של היכרות משותפת עם חבר טוב עכואי שלי מהטנקים, מלחמת יום כיפור ואילך, שהקורונה לקחת אותו לפני חודשיים). לפני שלוש שנים שלמה למד קורס הכנת יין במט"י גליל מערבי, עם יפתח פרץ (יינן ראשי כרמל וקודם בנימינה) כמרכז הקורס, שתכנן והקים את מתווה הקורסים, תחילה עיוניים ובהמשך גם מעשיים, שהביא לשעורים מדריכים ומרצים".

צילום שלמה מוסרי

"במט"י גליל מערבי בעכו בנו יקב לתפארת בצמוד למכללת גליל מערבי, וכשסיימתי את קורס הייננות שאלתי חברים אם מוכנים להצטרף למועדון יין שאקים בעכו. נענו בחיוב כ- 15 איש, התחלנו  להביא מרצים, לבקר ביקבים, והחברים רצו גם לייצר יין במועדון. ייצרנו אצלי בבית 350 בקבוקים – ממש לא מתאים לבית, היין יצא מוצלח וחולק בין החברים שרצו עוד", מספר שלמה מוסרי. המועדון גדל, שמעו יצא לרחוק וגם מחיפה רוצים לבוא. חיפשנו מקום וקיבלנו מהחברה הכלכלית של עכו מקום ב"בית התיירנים" בעכו העתיקה – חינם ללא תשלום לשימוש בו להרצאות, בתים פתוחים,  ובהחלט נהנינו משיתוף הפעולה".

אבל החברים המשיכו ללחוץ שהם רוצים לייצר יין. "פניתי למט"י גליל מערבי בלי שידעתי שהיקב בכלל סגור, שאלתי אם יש כוונות בעתיד לגבי היקב ואמרתי כדאי להפעיל אותו כי בינתיים הציוד נהרס", הוא אומר. שלמה רב התושייה והאנרגיה רתם את מנהל המתנ"ס בעכו, והם הציעו להקים יקב שיתופי קהילתי, שכל אחד יוכל לעשות בו יין שלו בתהליך שכולל .יינן מלווה החל מבדיקת הכרם והענבים, בציר משותף, קליטת ענבים משותפת, תסיסה וכל תהליכי הייצור

צילום שלמה מוסרי

אחרי חשיבה על תמחור עבור של 12 חביות המכילות יין מ- 5.5 טון ענבים, הם קבעו מפתח ל'מניה' לייצור של 50 בקבוקים לפחות, 35 ₪ לבקבוק. תוך חודש הצליחו לגייס 55 אנשים שהיו מוכנים לעשות את היין. שלמה נדהם מהתשוקה של אנשים, שכפי שהוא אומר "חלקם לא הבדילו בין מיץ תפוזים ליין". השנה עשו שלוש חביות שיראז ותשע קברנה סוביניון, מ- 5.5 טון ענבים שהכורם מעמיקם הוביל עד היקב בעכו.כיום כל החניכים בהכנה לייצור יין עוברים הדרכה, כולל על בדיקות בכרם ובמעבדה, בשלושה מפגשי הרצאות של יינן בשם ג'ינו כהן, בעל יקב, אגרונום מהפקולטה לחקלאות ומומחה בכרמים ומזיקים.

סגן אלוף מוסרי, שהיה קצין חימוש במגוון תפקידים ויודע לארגן, אמר למנהל מט"י גליל מערבי שצריך לרתום את העיריה לכסף ואמצעים, והם ייפגשו עם ראש העיר שמעון לנקרי לקידום הנושא. "מקום כזה הוא לא רק יקב, אלא יהפוך בהמשך למרכז יין אזורי, פחות בצד העיוני אך יותר במעשי", צופה שלמה מוסרי, שרוצה להפוך את היקב השיתופי ליקב שרות בו ייצרו יין בדמיג'נים, וגם לעוגן עבור לסיורים והרצאות. ולמרות שהיקב לא נמצא על המסלול בו עוברים המבקרים בעיר, אפשר לקיים בו אירועים למשפחות.

"צריך לזכור שהדבר החשוב הוא בסופו של התהליך להפוך את היקב למרכז יין אזורי, למצוא ליווי של יקב מוביל שיאמץ אותנו ולעשות ליקב מתיחת פנים, ולשלב תוכנית קהילתית בשיתוף הרשות העירונית", הוא מסכם את מטרותיו.

אז מכאן הקריאה ליקבים שרוצים לסייע ליקב השיתופי, לשדרג אותו ולחנך דורות נוספים של אוהבי יין, ליצור קשר עם שלמה מוסרי -052-3888821

אור נדבך יינן יקב תבור והדור הצעיר במשפחה עם מלכיה 2016 המצטיין. צילום נועה נדבך

יקב תבור – סיום שנה בטעם טוב ב-Wine Spectator

ממש בסוף השנה מדווח יקב תבור כי יין מלכיה קברנה סוביניון 2016 שלו, קיבל ציון 91 מ- Wine Spectator, הציון הגבוה ביותר ליין ישראלי ב- 2020 (לו שותף גם ירדן קברנה סוביניון 2017 של יקב רמת הגולן). מיכל אקרמן מנהלת היקב אומרת: "מלכיה הינו יין הדגל של יקב תבור. מגיע מהר מלכיה ליד קיבוץ מלכיה, מחלקת קברנה מאוד ייחודית בשל היותה נטועה על תצורת קרקע מאוד נדירה בישראל. החלקה ניטעה ב- 2006, וכבר מהבציר הראשון ב- 2009 היא הניבה פרי יוצא דופן במראהו, צבעו, ואיכותו. בשנים האחרונות הוא אורח קבוע ברשימת 250 היינות הטובים בעולם של Wine Spectator, וגם השנה הוא זכה לציון היוקרתי הזה".

משונה. פעם כנסים התקיימו עם קהל. כנס היין של מטה יהודה 2019. צילום אבי דודי

רביעי 30.12.20 אצלכם בזום – כנס היין ה-5 של מטה יהודה

ביום רביעי 30.12.20 בין השעות 10:00-12:30 יתקיים בזום כנס היין ה-5 של מטה יהודה, בו מספר אנשי ענף היין ידברו על האתגרים וההזדמנויות של שנת 2021 בעולם היין. הכנס נועד לעזור לבעלי היקבים באזור, אך עשוי לעניין את כל מי שעוסק ביין וגם חובבי יין שמתעניינים גם במה שנמצא מעבר לבקבוק ולכוס. את הכנס מפיקים במועצה אזורית מטה יהודה, ובמתכונת שנת הקורונה הראשונה (השנייה תתחיל בשבוע הבא) הכנס יתקיים באמצעות אפליקציית ZOOM ויעסוק בנושא האתגרים וההזדמנויות ששנת 2021 מביאה אתה בעולם היין, כשהמרצים הבולטים יהיו צחי דותן, יאיר היידו וגיא הרן.

צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין, יעדכן על מצב ענף היין; יאיר היידו ידבר על משבר הקורונה כהזדמנות לזקק, לחזק ולהגדיל את ערך המותג; וגיא הרן ידבר על שיתופי פעולה אזוריים שייצרו חוויה כוללת למבקרים וחיזוק הטרואר המקומי.

כנס היין במטה יהודה, יום רביעי 30.12.20, 10:00-12:30. לינק כניסה לכנס כאן

כדאי לקרוא גם את זה

יונתן שוטס. צילום מאשה סקילי
יונתן שוטס היינן הראשי של יקב בנימינה. צילום מאשה סקילי

יין וג'אז: אודם סירה, רובי יקירתי – יצירות מרגשות ואיכותיות

יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז – הפעם אודם אבן החושן (באנגלית רובי) של יקב בנימינה והקומפוזיציה הנהדרת יקירתי, משובצים יחדיו ליצירה מרגשת ואיכותית. הנה הלינק

שנה חדשה נפתחת – יין ואלכוהול לסילבסטר. מידע מטעם יקבים ויבואנים – ממש לא ביקורות

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

2 תגובות

  1. לגבי השבחים ליקב תבור שזכה בציון 91 הגבוה ביותר ליין ישראלי ומקום ברשימת ה250, רק 'שכחת' לציין שאת הציון הגבוה ביותר ליין ישראלי הוא חולק עם ירדן קברנה סוביניון 2017 של רמת הגולן שזכה במקום גבוה ממנו ברשימת הטופ 100 ובמקום ה83. (בשבוע שעבר הבאת את זה כחלק מקידום כתבה אחרת באכול ושאטו 'יעניין אתכם לקרוא גם את זה')

    גם מאוד מטעה שלא לומר שקרי, לומר שרמת הגולן לא שולחת לתחרויות ישראליות, בלשון רבים.
    בארץ ישנן ארבע תחרויות יין: אשכול הזהב, בסט ואליו, YNET וטרה וינו.
    רמת הגולן שלחה השנה לשלוש מתוכן (מלבד לטרה וינו שהיא היחידה שלא לגמרי ישראלית ברוב ככל השנים בהרכב השופטים שטועמים) וזכתה בתחרויות ששלחה ביותר מדליות זהב מכל יקב ישראלי אחר – 6.
    אין לי מושג מה יש לך נגד יקב רמת הגולן, זה לא מצדיק אי דיוקים כאלה מצד מי שאמור להיות כתב.

    ולסיום, זה שיקב טורא מקדם את החקלאות היהודית בישראל, זה לא אומר שהוא שונא ערבים וודאי שלא את השוק הערבי, לא בארץ ולא בעולם. וכי יקב שמעסיק עקרונית רק ישראלים זה אומר שהוא נגד יצוא? כשל לוגי!

כתבו תגובה