השבוע בענף היין 268: יין שריפות וביטוח, הצפת מבצעים ומבצעי היצף

1: יקב רמת הגולן נגד AIG – יהיה מעניין בבית המשפט

יקב רמת הגולן הגיש נגד חברת הביטוח AIG תביעה על סך 1.4 מיליון שקלים, בטענה כי נגרם נזק ליינות מבעבעים שלו תוך כדי תהליך הייצור. מדובר ביינות מבעבעים בלאן דה בלאן ורוזה ירדן (לא ברור מכתב התביעה מאיזו שנת בציר), שלאחר הביקבוק נמצא שרמת התסיסה שנמדדה בהם הינה 4 בר ולא 6 בר, דהיינו 3.948 במקום 5.922 אטמוספרות, כפי שצריך להיות ביינות אלו. כל המאמצים להעלות את רמת התסיסה, גם על ידי חימום הבקבוקים לא הצליחו לשנות את התוצאה, והיקב נאלץ לפסול מספר רב של בקבוקים טרם יציאתם לשווקים. כל ניסיונות היקב להבין את התעלומה לא צלחו. חברת הביטוח לא הסכימה עם טענות היקב, וטענה כי הביטוח לא מכסה נזק בתהליך הייצור.

אחת השאלות המרכזיות תהיה, האם חברת הביטוח אכן אחראית על כשל בייצור יין (כאשר לא יודעים למה הנזק נגרם). האם חברת ביטוח צריכה לפצות מפעל בירות שהמשקה שלו נפגע ואין בו מספיק אלכוהול או סוכר? האם היא צריכה לפצות מפעל או טבח שבישל משהו ולא הצליח לו התבשיל?  השאלה המרכזית היא: מי אשם. כי אין פה מכונה שכשלה או הפסיקה לעבוד בגלל קצר חשמלי, או נזק שאפשר להוכיח אותו. יש פה כנראה אצבע אלוהים או אצבע של יינן שלא יכלו לזהות את הכשל בזמן. יהיה מעניין בבית משפט, זה בטוח (וגם: זה ביטוח).

תגובת יקב רמת הגולן: בנוגע לתגובה לתביעה – "אכן יהיה מעניין בבית המשפט".

תגובת חברת הביטוח AIG: התביעה התקבלה בימים אלו במשרדנו.

(הידיעה פורסמה במקביל ב- E-FOOD  – עיתון כלכלי למקבלי החלטות בענף המזון והמשקאות)

2: יקב קסטל נגד קריית ענבים וביטוח הראל

יקב קסטל הגיש תביעה בסך 2.5 מיליון שקל נגד קיבוץ קריית ענבים בהרי יהודה וחברת ביטוח הראל. זאת בגין נזק שנגרם ל- 2,200 גפנים של ענבי שרדונה הנטועות בכרמים מסביב לקריית ענבים. בתביעה מיוחסת השריפה לרשלנותו של קבלן ריתוך שעבד עבור הקיבוץ ובשטח הקיבוץ, וכתוצאה מכך התלקחה אש גדולה שהציתה חלקות רבות באזור שכובו רק לאחר הרבה שעות, בהשתתפות מטוסים וצוותי כיבוי רבים.

לדברי יקב קסטל, כתוצאה מהתפשטות האש לכרמים שלו ניזוקו כ-2,200 גפני שרדונה בשטח של כ-5.5 דונם. עוד נמצא כי צריך להחליף כ-190 גפנים מהחלקה שלא נשרפו. הסיבה: הן מהוות פחות מכ-10% משטח החלקה בפיזור אקראי, ואין כל אפשרות לגדל אותן ככרם מסחרי. בהתאם לכך, היבול החסר הכולל עומד על כ-7,200 ק”ג. גם שנת השמיטה שבפתח תפגע, מאחר ויש איסור נטיעה בשנה זו החל מ- 31.7.21, מה גם שאין אפשרות להשיג כרגע שתילי שרדונה מהקלון שנפגע. כימות הנזק נעשה על פי מחסור של 31,680 בקבוקי שרדונה לתקופה של 5 שנים.

תגובת חברת ביטוח הראל לא התקבלה עד לסגירת הכתבה.

תגובת קיבוץ קריית ענבים: מאשרים שקיבלנו את התביעה.

תגובת שלי שביט שובל, מנכ"לית יקב קסטל:  לא נראה לי שיש מה להוסיף על נושא התביעה על השריפה.

לשאלתי האם אנחנו צריכים לצפות לעליית מחירים בגין המחסור ב- C  קסטל, היא ענתה: "לא יעלו המחירים של C  קסטל. קורה לנו לא פעם  שאנחנו בחוסר.

(הידיעה פורסמה לראשונה ב- E-FOOD  – עיתון כלכלי למקבלי החלטות בענף המזון והמשקאות)

מספר השבוע

כ-60% מיצוא היין מישראל הוא לארצות הברית

(הנתון נמסר על ידי מכון היצוא)

3: השוק האמריקאי – הדולר, השקל והמשבר הכלכלי

השוק האמריקאי הוא הקניין הכי גדול של יינות ישראלים כשרים,  ונשלט ברובו המכריע על ידי חברת הענק רויאל (יקב כרמל, ברקן, תבור, טפרברג, 1848, אלכסנדר, בנימינה, פלם, שילה ועוד).  יקב רמת הגולן משווק  בעצמו באמצעות חברת ירדן אינק., וזה לא נגמר, כי יש משווקי יין רבים בארצות הברית והם משווקים לא רק יינות כשרים. אלה בעיקר משווקים קטנים שמתמחים במותג אחד או שניים, ושומרים אותו לעצמם על מנת שהגדולים לא יבלעו אותו אם יתגלה שהוא נחשק.

לפי מכון היצוא (ראו בהמשך), יצוא היין לארצות הברית הוא כ- 60% מכלל יצוא היין. שנת הקורונה הייתה מאתגרת במיוחד, כי השוק החרדי, השוק המוסדי, ושוק הקייטרינג שהוא שוק עצום של כל החתונות והאירועים הגדולים כמו פסח וראש השנה, צמצמו למינימום את הפעילות, ואיתה את קניית היין. מרויאל נמסר לי כי יש פחות מכירות של יינות זולים, בגלל שאין אירועים, וגם היינות היקרים במגמת ירידה. לעומתם יינות האמצע שמרו על כוחם, אבל אין בהם גידול כפי שציפו שיהיה.

התוכניות שהיו למכון היצוא בכל נושא פרסום היין הישראלי על ידי חברה אמריקאית הוקפאו בשלב זה, ובצדק, היות ש-2021 טומנת בחובה אי וודאות אחת גדולה, הן מבחינה פוליטית והשינוי שיהיה בנושא המסחר בגלל השלטון החדש בארה"ב, והן מבחינה כלכלית. אמנם הכלכלנים האמריקאים לא מדברים על מיתון, אבל צופים שיעברו לפחות שנתיים עד שהשוק האמריקאי יתאושש מבחינה כלכלית, בעיקר באזורים בהם הקורונה הכתה ללא רחם, ואלה בדיוק האזורים בהם נמכר רוב היין הישראלי הכשר.

\שנת השמיטה ב-2022 צריכה גם כן להילקח בחשבון מבחינת השוק הישראלי. חברת רויאל עסוקה בשנים האחרונות בייצור יין כשר במדינות רבות, וזה ללא ספק ינגוס בשוק הישראלי הכשר, כי במדינות אלה אין חובת שמיטה. בנוסף לכך, החך של האמריקאים משתנה בשנים האחרונות, וזה משהו שכנראה מתעלמים ממנו בישראל. הביקוש ליינות בומבסטיים ועתירי אלכוהול, כמו יינות ירדן המאוד אהובים בארצות הברית, עומד להשתנות, ואם לא ייקחו זאת בחשבון ברמת הגולן, הם עלולים להיות בבעיה בעוד 5 שנים.  האמריקאים מחפשים עכשיו יינות אחרים, רגועים יותר ומתוחכמים פחות, ורואים את זה בשינוי שעובר על יינות קליפורניה בשנים האחרונות. כאמור, הכשרים מצרפת, ספרד ואיטליה, יחליפו אותם בלי שום בעיה, הן מבחינת שינוי הרגלי הצריכה והן בגלל המחיר המאוד גבוה של יינות ירדן לעומת יינות דומים באיכותם. אבל עיקר הבעיה הוא שבשנת 2020 הייתה ירידה משמעותית ברווחי היצוא בגלל שער השקל החזק (שער הדולר ב- 14.1.21: 3.1160 שקל לדולר). המטבע האמריקאי צנח בשנה האחרונה בכ-10% מול השקל, וירידה זו פוגעת בצורה קשה בהכנסות המייצאים לגוש הדולר, שבאופן טבעי ירדו עקב החלשות המטבע האמריקאי.

בנוסף לכך, הירידה בשער הדולר מסיטה את הביקוש הכללי והממשלתי מתצרוכת תוצרת מקומית לתצרוכת של תוצרת חוץ. אין ספק שגם הצפת השוק ביינות יבוא הניכרת השנה, תעלה לדעת יבואנים מובילים בתחום עד לכ-35% בשנת 2021 ובשנת השמיטה אף ל-40%. זה דורש מהיקבים הגדולים היערכות נכונה לשנתיים הבאות. על פניו, השוק לא השתנה כי האירו ירד פחות (3.7874 שקל לאירו ב- 14.1.21), אבל המשבר הכלכלי יבוא גם יבוא. מדינות כמו ספרד ואיטליה יציפו את השווקים ביין זול, ונושא הכשרות פחות רלוונטי באירופה. מדינות מזרח אירופה שרוכשות יין ישראלי, יעדיפו לקנות יין ששייך לאיחוד האירופי בגלל מענקי סחר והחלפת תוצרת בתוצרת (לדוגמה, פולין היא מגדלת התפוחים הגדולה ביותר באירופה, ואת רוב התוצרת שלה מוכרת לגרמניה לטובת סיידר התפוחים).

יהיה מעניין לראות את התנהלות היקבים הגדולים בשוק הייצוא. השאלה הגדולה היא האם זה הזמן להשקיע בפרסום ובשיקום השווקים שנפגעו, ולא לחכות לרגע האחרון.

ממכון היצוא נמסרו הפרטים הבאים

במהלך שנת 2020, לצד הקורונה, הוחלט יחד עם היקבים המשתתפים בפרויקט, על המשך מתכונת מצומצמת של פעילות ברשתות חברתיות ומול עיתונאי יין, וכן על קמפיינים דיגיטליים בשיתוף Wine Spectator ו-Wine Enthusiast וקמפיינים חודשיים לקידום יינות ישראלים באתרי מכירות יין כמו wine.com (B2C), וsevenfifty (B2B). מתכונת הפרויקט לשנת 2021 נבחנת בימים אלה. נכון לחודש אוקטובר 2020, יצוא היין לארה"ב ירד בכ-10%  והסתכם בכ-22 מיליון דולר. בכל שנת 2019 יצוא היין גדל בכ-18% והסתכם בכ-32 מיליון דולר, זאת לאחר ירידה של כ-8% בשנת 2018. ארה"ב עדיין מהווה אזור סחר עיקרי לייצוא יין מישראל, כ-60% מסך יצוא היין.

4: המשורר רוני סומק מתארח – האדום האדום הזה

אני מתחיל בשיר, ושיר היין האהוב עלי ביותר הוא למעשה שיר טבע. כתב אותו משה אבן-עזרא בימי הביניים, והשיר מלא במחיאות כפיים לכבוד הופעת האביב. אבל, צריך לזכור שבשירת ימי הביניים יש חשיבות רבה לתפארת הסיום, לבית האחרון שהוא הרבה יותר מפואנטה, ובשיר הזה הפואנטה טבולה ביין. והנה השיר:

כָּתְנוֹת פַּסִּים / ר´ משה אבן-עזרא

כָּתְנוֹת פַּסִּים / לָבַש הַגָּן / וּכְסוּת רִקְמָה / מִדֵּי דִשְׁאוֹ

וּמְעִיל תַּשְׁבֵּץ / עָטָה כָל עֵץ / וּלְכָל עַיִן / הֶרְאָה פִלְאוֹ

כָּל צִיץ חָדָשׁ / לִזְמָן חֻדַּשׁ / יָצָא שׂחֵק / לִקְרַאת בּוֹאוֹ

אַךְ לִפְנֵיהֶם / שׁוֹשָׁן עָבַר / מֶלֶךְ כִּי עָל / הוּרַם כִּסְאוֹ

יָצָא מִבֵּין / מִשְׁמַר עָלָיו / וַיְשַׁנֶּה אֵת / בִּגְדֵי כִלְאוֹ

מִי לֹא יִשְׁתֶּה / יֵינוֹ עָלָיו / הָאִישׁ הַהוּא / יִשָּׂא חֶטְאוֹ! 

אז מה היה לנו?: גן פורח, עץ, שושן, ומשורר האומר בקול רם שמי שלא ישתה יין לכבוד היופי הזה יחשב לחוטא.

הרומן שלי עם יין התחיל בימי שישי, בקידוש. יין הפטישים שנמזג לבקבוקי הברכה ליווה אותי גם בצבא. במושגים  של רכב אפשר להגיד שלפני שראיתי מרצדסים בכביש חשבתי שעולם הרכב מסתכם בסוסיתא.

אגב, בצבא, בימי שישי כששמרתי במקומות שאף אחד לא רצה באמת להגיע אליהם, מילאתי את המימיות ביין. אפילו נשפטתי על כך ויצאתי זכאי כיון שהוכחתי שהמפקד שתפס אותי לא שתה רק קפה לפני שבא לביקורת שמירה.

הגילוי של היין נעשה בשלבים, ובעיקר בזכותו של אחי אילן סומך. אילן בילה 13 שנים במסעדות אטלנטה, ושם מזג יין משובח. כשחזר לארץ השתתף בתחרות היין ירדן המיתולוגית של יקב רמת הגולן. אחרי שזכה במקום הראשון לסומליה, הפך לשופט. אילן מנהל ענף היין במסעדת "דיקסי" מיום פתיחתה לפני 27 שנה ועד היום.

באותם ימים הדפסתי את ראשי הפרקים להרצאות שנשא בכל מיני מכללות, ובין תקתוקי מכונת הכתיבה הבנתי שיין הוא לא רק שורת סיום נפלאה בשיר של משורר מימי הביניים.

אחרי שנים, כשזכיתי בתחרות שירי יין בפסטיבל השירה במקדוניה (השיר הזוכה בהמשך) הרגשתי שהנה, גם אני מוסיף שורה לקילומטראז' המפואר ששמו שירי יין.

אז בבקשה אל תשאלו אותי מה נבחרת החלומות שלי. אני חסר עמוד שדרה בתשובה לשאלה. אני גם לא בקי בכל כללי הטקס, ולא יודע להגן על הערך המילוני של המילה "עפיצות". אבל תסמכו עלי שאני אוהב אמת של האדום האדום הזה. כמו בכדורגל אני יודע כשאשר מסי שולח ד"ש לחיבורי הקורה זה גול מדהים, מבלי שאני מחשב את קואורדינטות הטיסה של הכדור הנבעט.

ובכל זאת האוורסט של היין הישראלי הוא בעיני יאיר מרגלית. כל בקבוק שלו, ולא משנה איזה, מתחרז עם המילה חוויה. אני אוהב גם את היינות של אמפורה, את ויתקין פטיט סירה, ובסגר האחרון השמורה של גמלא שמרה לי על השפיות. לחיים.

עדות יופי

הַבַּחוּרָה הֲכִי יָפָה בָּעוֹלָם נִגְּבָה בְּכָרִית אֶצְבָּעָהּ אֶת  הָאָבָק

מִתָּוִית בַּקְבּוּק בְּאַחַת מֵחֲנֻיּוֹת הַיַּיִן שֶׁבְּבּוֹרְדוֹ.

אֶת מְנִיפַת הַתְּנוּעָה הַזֹּאת לוֹמְדִים בְּבָתֵּי-סֵפֶר לְאַרְכֵאוֹלוֹגְיָה

שָׁעָה שֶׁהָעֵינַיִם נִפְעָרוֹת לְזַהוֹת אֶת שְׁנַת הַבְּרִיאָה.

בְּתוֹךְ הַבַּקְבּוּקִים נִמְחַק מִפְּנֵי הַיַּיִן זֵכֶר הַיָּד שֶׁסָחֲטָה אֶת הָעֲנָבִים,

וּמֵהָעֲנָבִים נִשְׁכַּח רֵיחַ גַּגּוֹת הַצֵּל שֶׁל עֲלֵי הַגֶּפֶן. בֶּעָלִים

כִּבְּתָה הַנוֹסְטַלְגְּיָה אֶת מְנוֹעֵי הָרוּחַ שֶׁל גַּרְגְּרֵי הַחוֹל, וְהַחוֹל

כְּבָר לֹא כִּסָּה אֶת הַשָּׁרָשִׁים שֶׁזָחֲלוּ בָּאֲדָמָה כִּנְחָשִׁים

שֶׁמַּשִּׁלִים עוֹר בְּכָל עוֹנָה.

וְהַבַּחוּרָה? תִּשְעָה חֳדָשִׁים, אֲנִי מְנַחֵשׁ עַל פִּי מְרִיחוֹת הַמִּכְחוֹל בְּגוּפָהּ,

תִּשְׁעָה חֳדָשִׁים יָשַׁב לֵיאוֹנַרְדּוֹ דָּה –וִינְצִ'י בֵּין הָרַגְלַיִם

שֶׁל  אִמָּא שֶׁלָּהּ וְצִיֵּר

אוֹתָהּ.

5: המבצעים לא מפסיקים – האם רוצים להעליב את יקב רמת הגולן?

אם חשבתי שיש רק רוחות מלחמה באוויר בנושא מכירות יין, מבצעים, סלסלות, מארזים וכו', אז השבוע כבר הופתעתי, אחרי שחשבתי שכבר ראיתי הכל. הדברים גלויים, וכבר מזמן לא תחת השולחן: אתרי היין השונים מוצפים במבצעים ומחירים מגוחכים של יינות ישראלים, וכבר לא מדובר רק בחנויות יין, אלא בכולם – מסעדות שנתקעו עם מלאי, מעדניות, פיצוציות – כולם רק רוצים להעיף את המלאי, ולחדש אותו עם יינות חדשים מיקבים שגם תקועים עם מלאים גדולים.

אני כבר לא מאמין ליקבים שמוסרים שאין להם יין והמלאי מזמן עף, כי פשוט אין אחד שדובר אמת. אחרת אי אפשר להסביר את מה שקורה בשוק (ולשוק אני מאמין). חברת השיווק טיק טאק שופ הגדילה לעשות ויצאה עם מבצעים משתנים, כאשר המבצע הפעם מציע ברכישת מארז שכולל בקבוק פלם נובל ובקבוק שילה מוזאיק במחיר של 660 ₪, עם אפשרות לרכוש בנוסף שני בקבוקי ירדן קברנה סוביניון 2017 של יקב רמת הגולן ובקבוק אלון 2017 של הרי גליל ב-100 ₪. רק כדי לסבר את העין, המחיר של בקבוק פלם נובל בחנויות יין הוא 368 ש"ח ושילה אקסלוסיב (שקיבל ציון 95 בדקנטר) עולה בחנויות יין 400 ₪. טוב, עזבו עכשיו מההנחה המטורפת על  פלם ושילה, גם אם לא קיבלתם את המבצע, אבל להעז להציג את ירדן ואלון במבצע של 3 ב-100 ש"ח לשלושתם, זה כבר מעבר לכל דמיון.

שאלתי את מאיר שושן, הבעלים של טיק טאק שופ, איך עושים את זה? איך מגיעים למחירים כאלה? וזו תשובתו:   "תראה, יקב רמת הגולן אינו יכול לבוא אלינו בטענות, כי יש חוק האוסר על יצרנים לקבוע מחיר על מנת לא לפגוע בשוק הצרכנים. ולכן אם אנחנו רוכשים בקבוק במחיר הנמוך מ- 50 ₪, איזו סיבה יש לנו למכור ללקוחות את הבקבוק ב-110 ₪? זה לא פייר אל מול הלקוחות ולא הוגן כלל. המחיר צריך להיות פייר למוכר ופייר ללקוח. ליקב כמובן שתמיד יהיה רצון להרוויח מאותו מיץ ענבים כמה שיותר כסף, אצלנו אין דבר כזה. זה התחיל כי אותו יקב מכר לאחד ב- 70 פלוס ולשני ב-100 פלוס ולשלישי ב- 90 פלוס… אז עכשיו יש מחיר אחיד לכל השוק בלי משחקים, בלי סיפורים, ובלי קומבינות כמו שהיו עד היום.  אני חושב על הלקוח כעיקר! ונמאס לי שכל בעל חנות עובד עם אינטרס למכור יינות מיובאים מחו"ל בשקלים, למכור ביוקר ולהרוויח המון. הרבה כשלים היו במערכת היין בישראל! אומרים שהשלטון של ביבי נמשך שנים רבות והגיע הזמן ליורש? אז הגיע הזמן לדרך חדשה ובעזרת השם שמעלינו נעשה ונצליח, ועוד יחזרו הימים שבישראל שותים בעיקר יינות ישראליים ומקדמים את תעשיית היין בארץ הקודש, דבר העומד כל עת מנגד עיניי, אחי.  יש לנו ארץ מופלאה ונהדרת, ואנחנו נלחם עליה ונשקיע משאבים כדי לקדמה, ולא רק לקדם יינות ממדינות בעולם שכבר גם ככה מקודמות".

לגבי היינות של פלם ומשילה, איך מגיעים למחירים נמוכים ב- 30% מחנות יין? "הכול בעסקים תלוי בכמה אתה משלם על המוצר. שילמנו עליו מחיר טוב דרך חברים ושותפים עסקיים שלנו. כאשר המטרה החשובה ביותר העומדת אל מול עיניי, אלו הלקוחות! הגיע הזמן שיישתו יינות איכותיים וטובים במחירים שאפשר לשלם בתקופת הקורונה. העסק שלי מסייע להנגיש יינות ישראלים פרי כפיהם ותוצרתם של חקלאים מישראל אשר עומלים מאוד קשה בתהליכי ייצור היין, ולצערם נתקעו עם יינות עקב המשבר של הקורונה. אנו באנו לסייע לחלקם הגדול, ואף לסייע להנגיש את יינותיהם למאות הלקוחות שלנו".

התשובה של מאיר כנה, וחושפת מה הולך מאחורי הקלעים של התעשייה. העברתי את השאלות גם למשווקים של יקבים שונים שביקשו להישאר בעילום שם, והתדהמה שלהם הייתה גדולה. אף אחד לא האמין שאפשר למכור את היינות האלה במחירים הללו, וחלקם אף חושבים שיש פה ניסיון לפגוע ביקב רמת הגולן במתכוון, ולהשפיל אותו על ידי הורדת המחירים לרמה שכזו, או בכלל לצרף אותם כהטבה. מחיר המבצע של ירדן קברנה סוביניון בחנויות יין הוא 109 ₪ במקום 120 ₪ במחיר רגיל.  מחיר אלון באתר פנקו במבצע הוא 55 ₪,  זאת אומרת שבחנויות המחיר האמיתי של היינות בהטבה הוא 280-300 ₪. וכשממשיכים לעקוב אחרי המחירים של יינות יקב רמת הגולן, שוב קשה לתפוס, להבין ולהסביר, איך יורדים למחיר של 50 ₪ לירדן קברנה סוביניון. השאלה המרכזית היא האם יש כאן ניסיון לשבור את השוק

ולהציפו ביינות רמת הגולן במחירים שהם לא תחרותיים בעליל? ומי המעורבים (יקב, סוחרים וכו')?  קשה להטיל את "האשמה" על סוחרים או משווקים כאלה או אחרים, כי הם קונים ממישהו את היינות במחירים נמוכים מאוד ממחירי השוק אליהם התרגלנו, ובטוח שהם מרוויחים גם על המחיר הזה. אז היין יוצא במחיר X מהיקב, ולא יכול להיות שמי שמוכר אותו במחירים שהוא מפרסם, מפסיד עליו (עם כל הכבוד לפילנטרופיות, היא קצת חלפה מהעולם, ובטח שמענף היין הישראלי). אולי למנכ"ל היקב יאיר שפירא, יש עודפי יין עצומים, ואולי הוא צריך לנקות מחסנים לקליטה של סחורה חדשה, או צריך תזרים מזומנים דחוף? יש הרבה "אולי" במה שקורה עם יינות יקב רמת הגולן, ולצערי התגובה שהם מסרו לכתבה תמוהה עוד יותר מהסיפור הזה. יכול להיות שהם לא מבינים מה קורה למיתוג שלהם, או שהם סובלים מתסמונת בת היענה, ואולי הם מברכים על המצב (אנחנו נפרסם כל תגובה נוספת שתגיע מהיקב, ואני חושב שהציבור שמלווה את יקב רמת הגולן שנים רבות ונאמן למוצרים שלו, זכאי להתייחסות יותר הולמת, ולא לתשובה צינית ולזלזול בחברי המועדון של היקב, שרבים מהם מגיבים על המחירים בהם יינות היקב נמכרים במבצעים לעומת המחירים שהיקב דורש מהם, למשל).

תגובת יקב רמת הגולן: "בנוגע לכתבה על מחירי היינות –  אין תגובה".

תגובת יקב פלם: "הפלם נובל יוצא בכמות מוגבלת, כך שבכל מקרה אני לא מבין את המבצע כל כך… אבל כנראה שיש דברים שלעולם לא אבין".

תגובת יקב שילה: יקב שילה המשווק על ידי צור סוכנויות, ממשיך לפרגן ולתמוך בחנויות היין שעובדות עם היקב  השנה, ובשנה האחרונה התמודדו עם שנה לא פשוטה. כל המבצעים הנ"ל לא מוכרים ליקב".

6: זמירה מוקדמת – חשש להתעוררות לפני זמנה  

תופעה די מדאיגה שרואים בשבועיים האחרונים בכרמים בארץ, וקצת לא ברור איפה מדריכי גפן יין: כורמים, בעיקר של היקבים הגדולים, התחילו לזמור את גפני ענבי היין; פעולה בה קוצצים את הזמורות בענף ראשי ומשאירים מספר ענפים שמהם מתפתחים נושאי הפרי החדשים. ללא פעולת הזמירה לא ייווצר הפרי כראוי, כשם שללא זריעה לא ייוצר פרי בכלל, זמן הזמירה האופטימלי הוא לפני התעוררות הגפן ויציאת הפקעים החדשים. הבעיה היא שאם זומרים מוקדם מדי ומגיע גל חום של כמה שבועות, אז הגפן עלולה להתעורר לפני הזמן – מה שיגרום לפריחה ולבלוב, ובמידה ויחזור הגשם הם יחטפו הרבה מאוד גשם. לכן צריך לזמור באמצע החורף או בסופו, גם כדי למנוע רקבונות, וההתעוררות שלא בזמן עלולה לפגוע בפרי ובאיכותו.

בציר 2021 הולך להיות לא פשוט, וחייבים לשים לב אליו במיוחד בגלל שנת השמיטה 2022. אי אפשר להפסיד יין ב- 21 בגלל חוסר מקצועיות או החלטות שגויות.

7: זאוברמן – שומר על האלכוהול ועל המחיר

היקב שממוקם בבית פרטי בגדרה, מייצר יין באופן לא סדיר. יש שנים בהן אין בכלל יין למכירה, ויש שנים שכן. יש יינן שהוא סוג של גורו לאנשים שחובבים את הסיפורים שלו ואת היינות שמתיישנים כ- 33 חודשים בחביות ( שמישהו יסביר על מה ולמה ומה זה באמת נותן. הרי אחרי איזה שהוא שלב אין התיישנות, יש רק כלי אחסון של 225 ליטר). המחירים של היקב לכאורה מופקעים ומופרעים, אבל שוב יש עדת מעריצים פנאטית שסוגדים לאדם ואני ותו לא, כי על פי טעימות עבר היינות מבחינת VFM לא שווים את מחירם, ובטח לא את הסיפור שמאחור.

לפני מספר חודשים ביקשתי להגיע לטעימה, בתשלום כמובן. ביקב נמסר לי הם לא עושה טעימות ורק מוכרים בקבוקים, אז מאחר ואני לא מוכן לשלם 420 שקלים על חתול בשק, לא אוכל לחוות דעתי על יצירת הפאר שבגינה רוצים 420 שקלים. מרלו 2011 נטעם לפני מספר שנים בטעימה שערך חיים גן באיש הענבים, והיה בו הכול ובגדול: בומבסטיות במיטבה, עץ, אלכוהול, שוקולד, דובדבנים. הכול חוץ מטעם של יין (ככה כתבתי בביקורת שהעליתי אז). זאוברמן מעיד על 2017 שנמכר כעת, שהוא ממשיך את דרכו של ה- 2011, עם  15.7% אלכוהול. ניפגש באוגוסט ונשתה איזה כוס. פראיירים לא מתים לצערי.

8: בעלות ובעלי יקבים: רוצים למכור יותר? שימו לב לעיצוב התוויות

רני רוגל מדווח: בחודשים האחרונים פרסמנו מדור שנשא את הכותרת 'מי-תוג היין', ופנינו אליכם בבקשה להשתתף במדור. היו יקבים שפנו אלינו, אחרים שפנינו אליהם, אבל אחרי חודשיים המעיין התייבש. לא שלנו, שלכם.

חלק גדול במיתוג של יקב יש לתוויות שעל הבקבוקים, שחייבות למשוך את היין כדי לבלוט גם כשקונים אצלכם ביקב, כי לקונים יש חברים שיראו את הבקבוקים, ואם התוויות ימשכו את תשומת ליבם, עשיתם צעד משמעותי לקראת לקוחות חדשים. אבל מי אני שאטיף לכם מוסר כאשר רשת דרך היין – גורם משמעותי בענף, אם לא יותר מכך (מוביל, דומיננטי, אתם תמצאו את המונח המתאים) פרסמה את הטרנדים של שנת 2020 בתחום היין, אותם זיהתה בחנויותיה הרבות ברחבי הארץ. הטרנד המרכזי עליו מסכימים כולם הוא עליית כוחו של הצרכן הפרטי-ביתי-משפחתי-אישי בשנת קורונה א', שאם לא שמתם לב נמשכת גם בשנת קורונה ב', ולפי תחזיות (יש גם אחרות) תימשך בגרסה זו או אחרת עד 2024.

בתוך כך מציבה רשת חנויות דרך היין באמצעות קובי שקד, המנהל העסקי של הרשת, בראש רשימת הטרנדים:  יינות עם תוויות מעוצבות שמצטלמות יפה לסטורי באינסטגרם – מצחיק, נכון? ומה עם הייחודיות שיש ביין שלכם? בענבים? בחביות? והלימודים שלכן אצל ניר שחם או בתל חי או באריאל או ברמת גן או לבד עם חברים, ובכל מה שמבקרי יין מוצאים או לא מוצאים ביינות שלכם?

אז זהו, זה פחות מעניין את דור הסלסלות שאתם מוכרים אותן בכסף לא מועט, והפכו למקור הכנסה משמעותי בשנה שחלפה – וכדאי לכן לחפש את הסלסלה המנצחת ל- 2021 כי היא עשויה להביא אליכן את מבקרות וגם מבקרי הסטורי והאינסטגרם, שאולי מזלזלים בהן וממש כדאי לא לעשות זאת. כשהן יגיעו הן יחפשו קודם כל מה מצטלם יפה לסטורי, כי זו סיבת נוכחות האינסטגרם שלהן ועצם קיומן.

וכך אומר קובי שקד: "התופעה הראשונה אותה זיהינו היא בחירת יינות לשתייה לא לפי היקב, שנת הבציר או הזן, אלא לפי התווית והאם היא מצטלמת יפה. אני מניח כי הסיבה לכך היא בהשפעת הרשתות החברתיות והדחף לשתף ולהעלות סטוריז ביתיים צבעוניים, בהיעדר חוויות בילוי אחרות. יקבים בעולם עלו על המגמה הזו. הם משקיעים רבות בתוויות מעוצבות ויצירתיות, וחלקם אף מעסיקים ציירים ומאיירים מקצועיים שיוצרים תוויות שהן מעין יצירות אמנות". אם אני לא שכנעתי אתכן.ם, אני מקווה שקובי שקד ישפיע על מראה היינות הבאים של היקב.

דרך אגב, יש עוד טרנדים משמעותיים: קנייה של מארזי יינות בבקבוקים קטנים של 375 מ"ל – זה כבר סיפור אחר ויקר יותר לכם מאשר עיצוב תוויות יפות, והביקוש ליינות טבעיים "שענביהם גודלו באופן אורגני או בסביבה פראית, ושעברו תהליך לא מלאכותי של תסיסה, ללא הוספה של סוכר ושמרים מתורבתים", דברי שקד. טוב, אם אתם לא כאן אז שנת קורונה נוספת לא תשנה את כל היקב.

יש לכם תוויות מעוצבות ופעולות מיתוג אחרות למשיכת לקוחות פרטיים ליקב? ספרו לנו ושלחו תמונות: [email protected], או בווטסאפ 050-5267706

9: אלון גונן מבקר: קוניאק כשר חדש – ROLAND BRU COGNAC

חברת 'הבקבוק', יבואנית משקאות בוטיק בבעלות אמוץ טפרברג, החלה לשווק לפני כחודש מספר מותגי קוניאק מבית רולנד ברו, מזקקה משפחתית שפועלת משנת 1950. כל תהליכי הייצור – משלב גידול הכרמים ועד יישון החביות, מתבצעים ע"י המזקק כריסטוף גאוויל, בעל ידע וניסיון של למעלה מ-25 שנה. השתתפתי בטעימה שנערכה טרום מכירה בבית איש הענבים לפני חודשיים.

רולנד ברו VS: צעיר, חד, וונילי. קוניאק למתחילים ולקוקטיילים. מחירו 139 ₪ – VFM לחלוטין, למוגבלי תקציב.

רולנד ברו VSOP: פרחוני, חמאתי מאוד, סוכרייתי ונשאר זמן ארוך בפה. מחירו 219 ₪ – VFM, הפתעה מצוינת.

רולנד ברו NAPOLEON: מעודן מאוד ועשיר מאוד. ריחות נפלאים של פרחים ודבש, ובקצוות אלון צעיר, מחירו 349 ₪ – VFM לחובבי הנפוליאון. מחיר מצוין למי שלא שיעבור ל-  XO.

רולנד ברו XO: קוניאק שהעלה קריאות התפעלות מהחבורה, 10 שנים בחבית, מאוזן להפליא, חמאתי, ריחות וטעמים של פירות יבשים, ליקריץ וחריפות של פלפל ירוק וג'ינג'ר. קוניאק מדהים. מחירו  499 ₪ – VFM  ברמה של הגדולים באמת. חייבים בקבוק על המדף.

רונלד ברו EXTRA: זה כבר ליגה אחרת לגמרי התבגרות של 20 עד 30 בחביות. ריחות של פרחים מיובשים, ריבת לימונים, מינרליות טובה, החמיצות מעניקה טוויסט נפלא למתיקות של האפטר טייסט. מחירו 1,199 ₪. לעשירים שצריכים להרשים או לתת מתנה, הוא טוב.

לסיכום: נפל בחלקו של אמוץ למצוא יהלום קטן במחוז קוניאק, ולזהות את האיכות.

10: יונתן לבני מבקר – יורם כהן מיקב תניא: כליה אחת והרבה צאצאים ויינות

יורם כהן, הבעלים והיינן של יקב תניא בעָפְרָה (מטה בנימין), הוא דמות ססגונית בלשון המעטה. יש לו הרבה ילדות וילדים – שמונה במספר, וכמעט על שם כל אחת ואחד יש יין. מענין מה חושבים הילדים שעל שמם אין יין. אוריה, תכלת, רות, תמר, אליה, הלל, אנוש ועברי. כנראה נוסף עוד ילד בין יין ליין. גם על שם מי שעוזרת לו ביקב, אלישבע, יש יין, וגם מאיר אריאל ועמוס עוז זכו לסדרת יינות.

ביקב תניא מייצרים 55,000 בקבוקים בשנה, ואני מודה כי באירוע טעימות של חבורת היין 'יין ישמח לבב אנוש', שנערך טרם סגר, הגעתי לרוויה לא בגלל כמות היין, אלא בגלל מספר הסוגים והסדרות והשינויים, והשד יודע מה. יורם כהן הוא כאמור עוף מיוחד, מוזר מעט. אצלו בשנת 2001 יצרתי לראשונה את המושג "יין טוב דוחה שטחים". לאחרונה התפרסם כשתרם כליה לצורך השתלה בחולה אותו לא הכיר.

יורם נהג לייצר יינות אדומים בלבד. לאחרונה החל לייצר גם יינות לבנים. שתינו כ- 14 יינות שונים מהיקב. הרבה יותר מדי לערב אחד. בחרתי שישה מהם:

אלישבע רוזה 2020 –  כאמור לא על שם אחת מבנותיו, אלא על שמה של  עוזרתו, עולה חדשה, שלדבריו אמרה לו מתי לעצור את התסיסה. היין עשוי מענבי מרלו ומוסקט אלכסנדרוני. יין חצי מתוק עם טעמים של תפוח ואשכולית אדומה. מחירו 89 ₪ – VFM (תמורה לכסף – תל"כ) לא.

סוביניון בלאן 2020 – ניסיון ראשון ליצור יין לבן מענבי סוביניון בלאן שהגיעו מדלתון. כהן עדיין לא החליט על שם מי ייקרא היין. גם מחיר טרם נקבע. איך אמרתי? יינות אדומים טובים יותר.

עברי קברנה מרלו שיראז 2018 –  קברנה סוביניון 55%, מרלו 30% ושיראז 15%. היין שהה 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי שנתנו לו טעם מעט קלוי ומורכבות נחמדה. יין פירותי וטעים. מחירו 89 ₪  – VFM.

הלל קברנה פרנק 2018 – יין בצבע בורדו כהה, עשוי מענבים מאזור בנימין. ארומות טובות של פירות שחורים, טבק עדין ומעט עישון. סיומת ארוכה ומהנה. יתיישן מצוין, אבל כבר עכשיו מוצלח מאוד. מחירו 129 ₪ – VFM מאוד בהתחשב באיכות.

אנוש קברנה סוביניון 2011 –  יין עם 14,6% אלכוהול מכרם יחידני בהרי יהודה. ארומות וטעמים חזקים של שזיף שחור ודומדמניות שחורות. היין מאוד פירותי, ומורגש כי שהה 36 חודשים בחביות עץ אלון. מחירו 490 ₪ – לא ברור למה. מאוד לא VFM.

הלל מרלו 2016 – 100% ענבי מרלו מכפר אוריה ומעופרה. 14 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. מרלו קלאסי לא מסונן,  שהתיישן יפה  בחביות אלון צרפתי. מייצג מצוין את הזן. מחירו 120 ₪ – VFM בהתחשב באיכות, ולאו דווקא בגלל מחירו ביחס לאנוש קברנה סוביניון 2011 שקדם לו.

אכלנו אותה עם הסגר? תאכלו טוב בסגר

השף ראנם ברהום "הערבי",  השפית חמדת גולדברג "הפולנייה", השף עמרי קריאף  ה"אתיופי", ואודי גולדשמידט – יועץ לתיירות קולינרית, יוצאים במיזם חדש של מטבח עילי עם שף פרטי עד הבית. הם מציעים מארז של 15 מנות, שני קוקטיילים ובקבוק יין (פלוס מתנות קולינריות), מלווה בסדנת בישול עילי וערב בזום עם ארבעת המארחים. כל התפריט מבוסס על תוצרת מקומית בשדות של עין ראפה או ליקוט בהרים מסביב. הכול מקומיות ושיח על תרבות וטכניקה. המחיר 375 ₪ לאדם (מינימום זוג), כולל משלוח עד הדלת. כל הפרטים באתר

כדאי לכם לקרוא גם את זה

יין וג'אז: יין אדיר ובלוז הלילה

יוסי נאור, חובב יין וג'אז ומי שהוביל תכנית רדיו בשם 'ג'אז אדום לבן' בתחנת הרדיו של מכללת עמק יזרעאל, מביא לנו הקשרים בין יינות ישראליים למוזיקה שהוא אוהב. כי יש מספר רגעים קסומים בחיים כמו לשתות יין ולהקשיב לג'אז – הפעם בלוז ישראלי. יין במהדורה מוגבלת שונה ומרגש, ושיר בהוצאה מיוחדת חזק ומרגש. קראו והאזינו כאן