השקת יינות כרם יחידני של יקב רקנאטי – עניין של טרמינולוגיה

השקת יינות רקנאטי מזנים ארץ ישראליים ויינות כרמים יחידניים. צילום דוד סילברמן dpsimages
השקת יינות רקנאטי מזנים ארץ ישראליים ויינות כרמים יחידניים. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב רקנאטי אינו מהיקבים הגדולים בישראל, אבל גם לא יקב בוטיק אלא יקב בסדר גודל של כמיליון בקבוקים בשנה. אין לו מרכז מבקרים מושך, והוא ממוקם באזור התעשייה של עמק חפר – לא בדיוק מקור משיכה למבקרים. כבר שנים מבטיחים לנו שהיקב החדש יבנה במהרה בימינו, באזור דלתון בגליל. אבל אצלנו בארץ, רשויות הרישוי פועלות לאט – מאוד לאט, ולא ברור מה יגיע קודם: המשיח, או אישורי הבניה המיוחלים. נציגי רקנאטי הבטיחו לנו בעת השקת היינות מכרמים יחידנים שהתקיימה השבוע באוזריה של השפית אביבית פריאל, כי בשנת 2020 נזכה לבקר ביקב החדש, שעל בנייתו ממונה סמנכ"ל היקב והיינן המוכשר גיל שצברג. רישיונות חפירה כבר יש, והשאלה היא כמה יחפרו לאנשי רקנאטי עד שהיקב יוקם ויפעל. המפגש היה גם הזדמנות להיפרד מנועם יעקובי – מנכ"ל היקב מ- 2005, ולקדם בברכה את יניב ענבר – המנכ"ל החדש שעד עתה היה הסמנכ"ל ועובד ברקנאטי מתחילת פעילות היקב.

צוות רקנאטי: גיל שצברג (מימין) – סמנכ"ל, נועם יעקובי – המנכ"ל הפורש, יניב ענבר – המנכ"ל החדש, קובי ארביב – יינן ראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages
צוות רקנאטי: גיל שצברג (מימין) – סמנכ"ל, נועם יעקובי – המנכ"ל הפורש, יניב ענבר – המנכ"ל החדש, קובי ארביב – יינן ראשי. צילום דוד סילברמן dpsimages

ליקב רקנאטי יש מאפיינים רבים שגורמים לי לאהוב את יינותיו כבר לא מעט שנים. היקב מתמחה בטרנד המעניין של שימוש בזנים מקומיים של אזורנו. כבר שנים שמתנהל מחקר בנושא זה על ידי לא מעט מומחי יין, ביניהם ד"ר שיבי דרורי ויעקב הניג; מחקר שתכליתו לנסות ולגלות את סוגי ענבי היין שגדלו כאן לפני אלפי שנים, כשכל הידוע היה יצוא של יינות מארץ הקודש מזנים מקומיים. עם כיבוש הארץ על ידי המוסלמים, הגיעה לקיצה תרבות היין המקומית, ועכשיו מחפשים מומחים עדנה חדשה ליינות של פעם.

בשנים האחרונות התחילו לייצר ביקב רקנאטי יין מענבי מאכל שמגיעים מכרמים ליד חברון ושכם, אם כי הכורמים הפלסטינאים אינם משתפים פעולה במודע לציון המקור, סיבות מובנות.  ביקב מייצרים יין לבן ויין אדום מענבים שבתנאים נורמליים היינו קוראים להם "ענבים פלסטינאים", אבל הפוליטקלי קורקט מחייב לקרוא להם "ענבים מזן מקומי, עתיק ויוצא דופן, זן קדום אשר קיים כאן עוד מתקופת המשנה והתלמוד". הראשון הלבן הוא מראווי, והאדום הוא הביתוני, שפתחו את הטעימה שלנו.

הבעלים לני רקנאטי (מימין) ואורי שקד עם יניב ענבר המנכ"ל. צילום דוד סילברמן dpsimages
הבעלים לני רקנאטי (מימין) ואורי שקד עם יניב ענבר המנכ"ל. צילום דוד סילברמן dpsimages

מראווי בציר 2017 – גם בשנה שעברה נהניתי מהמראווי 2016. הענבים לבציר הנוכחי הגיעו מאותו כרם נטול זהות, כנראה מאזור שכם. בשנה הבאה נטעם כבר את אותו יין מכרם באזור נטועה ליד גבול לבנון, בגובה של כ- 700 מטר.  יין נחמד שנסחט בעדינות, תסס והתיישן בטמפרטורה נמוכה על משקעיו, מחציתו בחביות עץ אלון צרפתי לא חדשות, על מנת לשמר את רעננותו. יין עם טעמים מינרליים על גבול המליחות, עם טעמים של עשבי תיבול, הדרים, ובעיקר טעמים לימוניים. כ- 5,000 בקבוקים יוצרו ממנו, והוא יין נחמד ליום חם כשמקררים אותו היטב. מחירו 99 ₪.

ביתוני בציר 2017  – זן אדום של ענבים שמקורם אף הוא "בארץ ישראל" – כרם בעל שאינו מושקה, באזור חברון, עם אשכולות צפופים וקליפה עבה. היין תסס באשכולות שלמים במשך 9 חודשים בחביות עץ אלון מבורגון שבצרפת, שהעניקו ליין מינרליות מאופקת. יין עשבוני שמזכיר לי קצת את הפינו נואר של אזור בורגון. אהבתי את היין למרות, שרבים מהטועמים אתי התרשמו ממנו פחות. לדידי זה יין נחמד שמזכיר בנוסף לפינו נואר גם את ענב הגאמיי, ממנו עושים את יינות בוז'ולה. מיין זה יוצרו כ- 4,000 בקבוקים ואנשי היקב מספרים כי הוא מאד פופולרי בחו"ל בעיקר במסעדות. מחירו 99 ₪.

צילום דוד סילברמן dpsimages
צילום דוד סילברמן dpsimages

באותה השקה טעמנו גם את סדרת יינות הפרא, כפי שהם נקראים לעיתים, או כפי שהיקב מעדיף שיקראו: יינות כרם יחידני, או זנים ים תיכוניים. בעיני הם היינות הטובים ביותר של רקנאטי, ולטעמי חלק מהם מהטובים שבארץ. מתאימים לשתייה בארץ כמו ישראל, בה יש 10 חודשים חמים בשנה, וחודשיים בהם פחות חם. הסדרה מונה ארבעה זנים, שמקורם בדרום צרפת באזור אקלים הדומה לזה שלנו. קובי ארביב, היינן הראשי של היקב, הסביר לנו כי אנשי היקב בוצרים את הענבים בתחילת אוגוסט, ולא ממתינים לסוף הקיץ כפי שנוהגים בהרבה מהיקבים. כך מתאפשר לשמור על רמת אלכוהול נמוכה ועל ארומות ייחודיות. כל הסדרה מומלצת ביותר.

סירה רזרב 2016  – לדעתי היין הטוב ביותר בטעימה. הענבים עברו מעיכה עדינה, ותססו על שזרותיהם. לראשונה הגיעו הענבים מכרם דישון. ההתססה עם השזרות נעשתה כמו בעמק הרון ובבורגון. היין כולו עשוי מ-FREE RUN   – לא סוחטים כלל את הקליפות או המיץ. יין מדהים. מלא טאנינים נהדרים, עם מעט מרירות בסיומת האופיינית לזן. יין שאינו מתפוצץ בפה, בעל צבע כמעט סגול, שהתיישן במשך כשנה בחביות עץ אלון צרפתי שרק חלקן חדשות. העץ לא משפיע על הטעמים המלאים רעננות. יין מאוזן וטעים שילווה מצוין כל אוכל. אחד מיינות הסירה הטובים ששתיתי בארץ. שאפו. מחירו 129 ₪.

קריניאן  פרא רזרב 2016 – הקריניאן הישראלי קונה לו לא מעט אוהדים. מקור הקריניאן של רקנאטי מחלקה מיוחדת בכרם בדיר רפעת ליד צרעה. הגפנים לא מושקות, וגדלות בשיטה הנקראת "גביע" – ללא הדליה, במראה פראי. רק 350 ק"ג לדונם במקום כ- 900 ק"ג לדונם בדרך כלל. השורשים מעמיקים בחיפוש מים, וכך מקבלים מינרליות המורגשת בטעם. היין התיישן במשך שנה בחביות עץ אלון, חלקן גדולות בנפח 500 ליטר. כך שומרים שטעמי העץ לא ישתלטו ויאפילו על ארומות הפרי. יש בו טעמים נפלאים של יין מלא, דובדבן שחור, וטעמים שמזכירים את ריחות האדמה. הרגשה של יין פראי, בטעמים עדינים אך ברורים. מחירו 149 ₪.

פטיט סירה רזרב 2016 – ענבים מעמק יזרעאל, שנבצרו באמצע אוגוסט כששאר היקבים בדרך כלל עדיין לא בוצרים. ברקנאטי מתחילים בבציר לפני כולם, ומסיימים ראשונים.  ארומה עוצמתית של ענבים שהתיישנו בחלקם גם כן בחביות של 500 ליטר. יין פלפלי מלא טאנינים. למרות שזה יין חדש, הוא מוכן לשתייה ללא טעמי עץ, ומתאים לארוחה בשרית. אלכוהול נמוך. יין לא ריבתי מקסים. מחירו 129 ₪.

מרסלן רזרב 2016– זן המרסלן הוא הכלאה של גרנאש עם קברנה סוביניון, ומקורו בדרום צרפת, שם לא עושים ממנו יין יחידני. היין שהה במשך 12 חודשים בחביות צרפתיות מבורגון, כמחציתן חדשות, וגם כאן חלקן בנפח 500 ליטר. הענב משלב בין האצילות של הקברנה לבין הפראות של הגרנאש, וממש מתאים לאזורים חמים כמו כפפה ליד. יין טאניני עם ארומות של עשבי בר, ששומר על רעננות. אינטגרציה נהדרת של טעמים מקסימים. יין לא ריבתי שממש מצליח לרגש. מחירו 129 ₪.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה