וירוס ליפרול 3 חוזר – תמונת מצב מדאיגה לתעשיית היין 2026

עלים נגועים בליפרול 3
עלים נגועים בוירוס ליפרול 3 – אויב הכרמים. צילום רמי בר-מאור
אחרי מאמצים רבים לטיפול בווירוס תוך עקירת כרמים, מצטברים השנה דיווחים מדאיגים על חזרת הווירוס. ייננים וכורמים רבים נמנעים מדיווח גלוי, בעיקר בשל העלות הכלכלית הכבדה של עקירה והחלפת כרמים

בשנת 2017 פורסמה באתר 'אכול ושאטו' הכתבה הראשונה שחשפה את וירוס ליפרול 3 לציבור (השבוע בענף היין 103). הפרסום הוביל לדיון ציבורי ולהתערבות משמעותית של המועצה לגפן היין בישראל: ניטור כרמים, אלפי בדיקות מעבדה, עקירת שטחים נגועים, הסגרים והבאת חומר שתילה נקי. צעדים אלו יצרו תשתית לייצוב הענף.

כעת, בשנת 2026, מצטברים דיווחים מדאיגים על חזרת הווירוס. ייננים וכורמים מדווחים על מקרים בשיחות לא רשמיות, אך רבים נמנעים מדיווח גלוי, בעיקר בשל העלות הכלכלית הכבדה של עקירה והחלפת כרמים. התוצאה היא התפשטות שקטה, ללא בקרה מרכזית.

האדום הרעיל של עלים נגועים בליפרול 3. צילום אדם שטרנבך

מהו וירוס ליפרול 3 (מחלת קיפול העלים)?

מדובר בווירוס המועבר בעיקר על ידי כנימות קמחיות, הנישאות באמצעות נמלים וכלים חקלאיים. התבססות הווירוס בכרם גורמת לירידה חדה בכמות היבול, לפגיעה באיכות הענבים והיין, ואין כיום פתרון כימי או ביולוגי יעיל לעצירתו.

למה הווירוס חוזר?

חזרתו של ליפרול 3 אינה מקרית, והיא נובעת משילוב גורמים מתמשכים:

וקטורים טבעיים – כנימות קמחיות ונמלים מאפשרות התפשטות בין גפנים ובין כרמים.

חומר שתילה נגוע – גם חומר המוגדר כ״נקי״ עלול להכיל נגיפים סמויים.

הברחות חומר רבייה – שתילים לא מפוקחים, שחלקם מגיעים לשטח ללא בדיקות מספקות.

מגע עם אזורים נגועים – תנועת כלים צבאיים שנכנסו במלחמת לבנון האחרונה מאזורים חקלאיים נגועים מעבר לגבול, וחזרו לישראל ללא חיטוי.

היעדר רגולציה – הווירוס אינו תחת פיקוח רשמי, ואין חובת דיווח, הסגר או עקירה.

ההרצאות שעסקו בווירוס הליפרול 3 חידדו והציפו את הבעיה
וירוס ליפרול 3 בניו זילנד

כשאין רגולציה – חייבים ניהול מרכזי

בהיעדר סמכות חוקית, האחריות עוברת לענף עצמו. ניהול מבוזר, שבו כל כורם מתמודד לבד, אינו יכול לעצור התפשטות של וירוס. נדרש להקים באופן מיידי חדר מצב ענפי לליפרול 3, שיהווה כתובת אחת ומרכזית לכל דיווח, ניטור וקבלת החלטות.

חדר המצב צריך:

לרכז דיווחים אנונימיים או גלויים על כרמים חשודים ונגועים.

למפות מוקדי תחלואה ברמה אזורית וארצית.

לתאם ניטור, בדיקות מעבדה והמלצות פעולה.

להתריע בפני כרמים סמוכים על סיכון מיידי.

לשמש גורם מקצועי מתכלל מול משתלות, מעבדות וגורמי ענף.

צעדי חירום נדרשים

במקביל להקמת חדר המצב, יש לנקוט צעדים מיידיים:

בידוד כרמים חשודים עד לבירור.

חיטוי כלי עבודה ותשתיות לאחר עבודה בכרם נגוע.

הגבלת תנועת שתילים וכלים חקלאיים בין כרמים ואזורים.

שקיפות ושיתוף מידע בין כורמים, יקבים ואזורי גידול.

פיקוח הדוק על משתלות וחומרי ריבוי.

תכנון ארוך טווח להתמודדות עם התפרצויות עתידיות.

לסיכום: ליפרול 3 חוזר בשקט, ובהתמדה. ללא ניהול מרכזי, כל עיכוב בדיווח מאפשר לו להתפשט עוד צעד.
חדר מצב ענפי אינו המלצה – הוא תנאי הכרחי להגנה על תעשיית היין בישראל. הבחירה ברורה: פעולה משותפת עכשיו, או נזק מצטבר שיתגלה במלוא עוצמתו עוד מספר שנים.

תגובת נועה מעוז – אגרונומית המועצה לגפן היין

מאז 2007 ענף היין מכיר ומבין את הנזקים הגידולים והכלכליים של וירוס LR-3 (ליפרול 3). לאחר ההבנה הרחבה של גודל הנזק הוקמו בארץ חוות ריבוי חדשות ונקיות מהוירוס, וכן הובא מידע רב בנושא ניהול והתמודדות עם הוירוס ממומחים מדרום אפריקה (שם עברו משבר דומה כעשור לפני ישראל), בהובלת יקב רמת הגולן. מהידע שהובא מדרום אפריקה ואושש אחר כך גם במחקרים בישראל על ידי חוקרים ויקבים (ד"ר רקפת שרון, פרופ' צביקה מנדל, ד"ר תרצה זהבי ועוד), אנחנו מבינים שעם תשומת לב ומעקב אחרי פרוטוקול מסודר ניתן לנהל ולהאט מאוד את התפשטות הוירוס בכרם (עד לקצב של 0.5-1%) בשנה בכרמים הסמוכים לכרמים נגועים.

לאורך השנים השקיעו בשה"מ (שירות ההדרכה והמקצוע) ובמועצת גפן היין, וכן כל יקב מול המגדלים שלו, בהדרכות רבות לכורמים ולאגרונומים בנושא זיהוי תסמינים, הדברת כנימה קמחית (הוקטור) והתמודדות עם הוירוס. גם כספי מחקרים רבים מהמועצה ומשרד המדען ניתנו למחקרים בנושא.

עם זאת חשוב כל הזמן לרענן את ההנחיות, ולדאוג להעברת ידע כאשר יש חילופי דורות (כורמים-אגרונומים וייננים צעירים). באתר מועצת גפן היין ניתן למצוא במרוכז מחקרים ופרוטוקולים בנושא ניהול הוירוס בכרם.

אשמח לנצל פלטפורמה זו לריענון עיקרי הפרוטוקול:

נטיעה חדשה – מומלץ לנטוע על שטח שלא היה בו כרם נגוע קודם לכן (ואם בכל זאת, אז לפי פרוטוקול ייעודי), או-ו רחוק ככל הניתן מכרם נגוע.

    להקפיד על חומר ריבוי מורשה ונקי בלבד!

    לבצע מיפוי תסמיני וירוס כל שנה משנת הנטיעה, ולעקור גפנים נגועות בוירוס על פי הגדרות הפרוטוקול.

    להדביר כנימה קמחית באופן הכי מוקפד שיש, לבצע ניטור שבועי ולהשתמש בכל חומרי ההדברה המורשים על פי ההנחיות.

    אני רוצה לציין לטובה את היקבים הגדולים והבינוניים שעושים זאת בצורה מסודרת מול המגדלים שלהם. חשוב ביותר שגם יקבים קטנים וכורמים עצמאיים יקפידו על ביצוע הפרוטוקול. ישנם בענף פקחי הגנת הצומח שנותנים את השירות הזה בכל סתיו (זמן המיפוי האידאלי), וכדאי מאוד לקבל את השירות הזה אם אין אפשרות לבצע זאת עצמאית.

    בנוסף מוזמנים תמיד ליצור איתי קשר בכל התלבטות, רצון למידע נוסף או עצה בנושא (הפרטים שלי נמצאים באתר המועצה).

    כתיבת תגובה

    האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

    מאמרים קשורים

    הרשמה לניוזלטר