כתיבה טובה, רצינית, מכל סוג שהוא, איננה דבר קל. לא מעט ממה שנכתב היום על יין מסתכם, פחות או יותר, ב: "יין נחמד", או "יופי של יין". מזכיר לי תגובות של זאב דוניה, סוסון יםמועמדים בוועדות הקבלה של החוג לקולנוע וטלוויזיה ז"ל במכללת הדסה: "אחלה סרט". ויש מי שיודע ויכול לכתוב על יין.

מאז מותו של רוגוב, יצאה הרוח מהמפרשים. יש איזו אוירה כללית של חוסר עניין, שנובעת כנראה מאוסף סיבות. מי שכתב בעבר, ברצינות, לא מרגיש צורך לכתוב. זה בוודאי חסר כל בסיס/הצדקה כלכלי. וצריך להתקיים ממשהו.

מזה זמן רב, שכותב שורות אלה חושב על "קאופרטיב כתיבה" של יננים, כורמים, שפים, מלצרי יין, בעלי חנויות, וכל מי שמתעניין ברצינות ורוצה לכתוב (פתוח לכל). כנראה שמדובר במדיה האלקטרונית. (למרות שהייתי מעדיף על נייר "אמיתי" אבל להדפיס זה יקר). הפורמט עדיין לא מוגדר באופן מדויק: מעין כתב עת, במילים של פעם, ולא בלוג – במילים של היום.

הכללים היחידים שאני יכול לחשוב עליהם, בשלב מוקדם זה הם:
א. אין להשתמש בכתיבה כמכשיר שיווקי /מכירה. כלומר זאב יכול לשבח ולהמליץ יין של צרעה, קסטל, עגור וכו', אך לא יכול לעשות זאת על יינות סוסון ים.
ב. יש לכבד את הזולת ולא להשתלח באף אחד, גם אם הנך מתנגד בתוקף לדעתו או ליצירתו. במילים אחרות: ביקורת צריכה להיות מקצועית, לא אישית.
תגובות תתקבלנה בשמחה וברצינות.

והנה הסיפתח הקטן שלי: שתי טעימות – יינות צרפתיים
TERRA D'OR -1998
יקב קטן יחסית, באזור פרובנס,שנרכש ע"י שפוטייה. חקלאות ביו-דינמית. תסיסה במיכלי בטון. יישון בחביות עץ. בלנד של 40% סירה 40% קברנה 20% גראנש. טעים להפליא. אין זכר לגיל (15 שנה). עשיר, מורכב, עוצמתי ויחד עם זה חלק. תענוג צרוף (יובא בזמנו ע"י החברה הסקוטית. הבקבוק הזה נקנה ביקב. לא זול אבל שווה בריבוע).

CHATEAU FIGEAC 1993
– סנט אמיליון. למרות שאני לא "מת" על מרלו, היין הזה נהדר. השנה הזו נחשבת לא מי-יודע-מה בבורדו, וזאת אולי הוכחה שגם בשנה בינונית, יכול יינן/יקב להוציא יין מעולה. שתיתי מספר יינות בורדו, משנת בציר זו, מ"שמות" טובים ומכובדים. כולם היו אכזבה גדולה. היין הזה הפתיע מאד. תערובת זהה של קברנה, מרלו וקברנה פרנק. (שליש-שליש-שליש). יין מושלם. לא פחות.