פעם ראשונה שלי בחגיגת יין הביכורים של יקב תישבי, הביאה אותי להתפעלות 
מרובה עקב מגוון האירועים שהיו באותה מסיבה.
מסיבה כבר אמרתי. אכן ממש מסיבה, חגיגה.
ביום חמישי בערב הגענו ליקב תישבי, ולרגע חשבתי שאני נמצא בכפר קטן באחד ממחוזות היין של צרפת. היקב נמצא על גבול זיכרון יעקב-בנימינה. דרך עפר ונרות בצדדים, מובילה את הבאים לחנייה. בכניסה עוברים דרך חביות ומיכלי הנירוסטה. ממש הגענו ליקב. ובכניסה מקבלים אותך עם כוס שנמזג לתוכה יין ההילולים (עוד נחזור בהמשך לתיאור היין).
בעלי היקב הפיקו לקחים משנה שעברה – אז 800 אנשים היו וחגגו, אבל 200 
מתוכם נכנסו בלי כרטיסים, והיו תלונות שלא נשאר לכולם אוכל. השנה הם הורידו את כמות הנכנסים, וכך, במתחם היקב, ברחבה שלפני מרכז המבקרים, היו חבורות של כ- 450 אנשים שהגיעו מרחבי הארץ; צעירים ומבוגרים, יושבים על יד שולחנות בר גבוהים ולבנים, טועמים ממנות מוקפדות, עם מגוון גדול ומאוד טעים.
במזנוני האוכל הגישו: סינייה, אנטריקוט על מצע פירה, בוריטוס צמחוני עם רוטב גוואקאמולי, אגרול אווז, סושי, פוקאצ'ות חמות ופנקייקס. ברקע נוגנה מוסיקה נעימה, ובעיקר בווליום מאוד סביר.
תישבי ג'וניור, כשמו כן הוא – יין הילולים צעיר, רענן ופירותי בצבע אדום סגול 
בוהק, המיוצר בשיטה המסורתית הנהוגה באזור הבוז'ולה, ומתאים לשתייה כבר עכשיו (ועד שנה). היין הוא תערובת של ענבי קברנה סוביניון, קריניאן, קברנה פרנק ופטיט סירה. חלק מהענבים הם מכרמי בקעת הנדיב בין זיכרון יעקב ובנימינה, וחלקם מכרמים בגוש עציון.
היין הקליל והריחני היה מלווה טוב למנות הטעימות.
לאחר כשעתיים התחילה בתוך ההאנגר (התחיל גשם), מסיבת ריקודים סוערת עם מוסיקה משנות השבעים-שמונים. אתם חושבים שאנשים הפסיקו לשתות? לא. מלצרים חילקו לרוקדים כוסות עם יין ההילולים.
ללא נאומים, ובלי דיבורים על היין, הסתיימה לה עוד מסיבת ביכורים, וכמו שכתוב 
בהזמנה לאירוע: לשתות, לאכול, לרקוד ולשמוח, כך אנחנו ומאוות אנשים אחרים נהנו ושמחו.
שמונה שנים שמעתי על מסיבת הבוזו'לה של יקב תישבי, ורק השנה הייתי ומאוד נהניתי. הכינו כבר עכשיו כרטיסים ואת עצמכם ליום חמישי בשבוע השלישי של נובמבר 2009. שווה.
צילומים: יואב איתיאל, מגזין המושבות
