חוקר ישראלי מצא פתרון לבעיה שפגעה בזן תפוחי פינק ליידי בכל העולם

פינק ליידי הינו התפוח בעל הרווחיות הגדולה ביותר לחקלאי. השנה עומד יבול התפוחים בארץ על מאה אלף טון והפינק ליידי תופס כעשרה אחוז מהיבול: עשרת אלפים טון בשנה

משנה לשנה גדל שטח מטעי הפינק ליידי כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב יהווה הזן כרבע מכלל יבול התפוחים בארץ. צילום מו"פ צפון במטע פינק ליידי בעין זיוון
משנה לשנה גדל שטח מטעי הפינק ליידי כשהכוונה היא שבעתיד הקרוב יהווה הזן כרבע מכלל יבול התפוחים בארץ. צילום מו"פ צפון במטע פינק ליידי בעין זיוון

פרופ' רפי שטרן, חוקר מו"פ צפון במכון המחקר מיגל, הצליח לפתור את בעיית הסדקים בתפוחי פינק ליידי, שפגעה קשות ביבול ובכלכלת החקלאים בישראל ובמדינות ברחבי העולם. המחקר שנמשך מספר שנים מומן על ידי שולחן התפוח במועצת הצמחים.

 פינק ליידי נחשב לזן התפוחים היוקרתי ביותר כיום בשוק. הזן פותח באוסטרליה בשנת 1973 והובא לישראל בשנת 2000. לאחר שנים של מחקר מקיף, התאמה ואקלום בחלקות ניסוי, החלו החקלאים בגליל ובגולן בתנופת נטיעה של עצים מהזן החדש. מהר מאוד זכה הפינק ליידי לתהילה, והחל לתפוס את מקומם של זני התפוח הישנים, בעיקר את מקומו של החרמון (הסטרקינג). אולם למרות עסיסיותו וטעמו המשובח של התפוח בארץ, התגלתה גם בעיה קשה: שיעור גבוה מאוד מהפרי סובל מסדקים חמורים שהופכים את התפוחים לבלתי סחירים. הבעיה חמורה אף יותר, כי מלבד הפגיעה במראה חודרת דרך הסדקים שנוצרים פטרייה התוקפת את הפרי ופוגעת באיכותו, כך שכמות גדולה מאוד של פינק ליידי (קרוב למחצית מהיבול בשנים קשות במיוחד) נזרקת ומושמדת. בעיה קשה זו של סדקים בתפוח היוקרתי התפשטה בחמש השנים האחרונות כתוצאה מההתחממות הגלובלית, והגיעה למקומות נוספים בעולם כמו דרום אפריקה, צפון איטליה ואפילו באוסטרליה, במקום בו פותח הזן.

פרופסור רפי שטרן. צילום אייל הצפון
פרופסור רפי שטרן. צילום אייל הצפון

במחקר מקיף שעורך בשנים האחרונות פרופ' רפי שטרן, חוקר במו"פ צפון במכון המחקר מיגל, המשמש גם כמרצה במסלול לחקלאות במכללה האקדמית תל-חי, נבחן נושא הסדקים והגורמים לפגיעה החמורה בתפוח, שהוא הרווחי ביותר לחקלאי. "במהלך המחקר גיליתי כי ככל שהטמפרטורה גבוהה יותר בשלבים הראשונים של התפתחות הפרי, כך הסדקים רבים יותר. מצאתי שכאשר הטמפרטורה מגיעה ל- 34 מעלות ומעלה בחודש הראשון להיווצרות הפרי, נוצרים בוודאות סדקים. החודש הראשון הוא קריטי להתפתחותו של התפוח, משום שבחודש זה נוצרת הקליפה. בישראל החודש הקריטי הזה הוא מאי, שבמהלכו היו בעשור האחרון ימים של שרב כבד, המגיעים עד לטמפרטורה של 40 מעלות", מסביר פרופ' שטרן. "הבנתי כי הפתרון הוא שיפור מבנה הקליפה, באמצעות הגדלת מספר התאים בה. יש לכך חשיבות רבה, כיוון שהקליפה נמתחת ונמתחת ככל שהפרי גדל. הצעתי לעשות זאת באמצעות תוסף צמיחה טבעי הנקרא ציטוקינין שהצמח מייצר בעצמו, אך לא בכמות מספקת. הוספתו בשבוע הראשון להיווצרות הפרי, גורמת לתפוחי פינק ליידי לפתח קליפה בריאה, חזקה וטובה יותר, המגינה על הפרי, ללא סדקים וכתוצאה מכך גם ללא פטריות".

במקביל גילה פרופ' שטרן, כי בשורות העצים הנטועות בקצה המטע בסמוך לעצי ברוש, יש פחות סדקים בפירות, וכי הצל שמטילים עצי הברוש מסייע גם כן בהפחתת היווצרות הסדקים. בניסוי נוסף נפרשו רשתות צל מעל עצי התפוח, וממצאי הניסוי הראו ירידה דרסטית בכמות הסדקים בפירות. לאחרונה הסתיים מחקר גדול נוסף של פרופ' שטרן במטעים של הקיבוצים ברעם ומרום הגולן, במהלכו נעשו שלושה ניסויים: בחלקה אחת כוסו המטעים ברשתות צל – כמות התפוחים הסדוקים ירדה מ- 40% ל- 18%, בחלקה שנייה ניתן לעצים התוסף הטבעי ציטוקינין וכמות התפוחים הפגועים והסדוקים ירדה מ- 40% ל- 15%, ובחלקה שלישית נבחן שילוב של רשתות צל מעל עצי התפוח וטיפול בציטוקינין, והתוצאה: ירידת התפוחים הסדוקים מ- 40% ל- 0%. לצד הפתרון שניתן לחקלאים הישראלים, החלו גם חקלאים ברחבי העולם ליישם את הפתרונות שמציע פרופ' שטרן: שימוש ברשתות צל ובתוסף הציטוקינין, ואיכות הפינק ליידי עלתה משמעותית.

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה