חרקים קוסמופוליטיים

מנהלי אבטחת איכות, בעלי מפעלי מזון, מחסנאי מזון, בעלי טחנות קמח, טכנולוגי מזון, רופאים ווטרינריים, פקחי מזון ומשגיחי כשרות, האזינו בקשב רב להרצאותיהם של ד"ר משה קוסטויבסקי – מנהל יחידת הפיקוח, המחלקה למדעי המזון במכון לטכנולוגיה ואחסון במרכז וולקני; עמוס וילמובסקי – אנטומולוג במעבדה האנטומולוגית של משרד הבריאות; אלי לוגסי – מנכ"ל חברת לוגסי-גולן והנדסאי אקולוגיה; ועידו אופק – אנטומולוג, כימאי, אגרונום וזואולוג.
ההרצאות התקיימו במסגרת עיון מאלף על מזיקים בתעשיות המזון, שאורגן על ידי חברת "לוגסי-גולן" הפויעלת בתחום איכות הסביבה.

בקרת מזיקים
בשנים האחרונות אנו עדים לתופעה של עלייה גדולה במחירי המזון הגולמי מחד, וירידה בכמויות המזון הגולמי מאידך.
יש מחסור עולמי בגרעינים ותבואה ומזון באופן כללי, ומחירי מוצרי הגלם עולים בהתמדה. מעבר לכך, גם לצרכן הסופי יש היום דרישות גבוהות, והוא נרתע ממראה חרקים במוצרי המזון.
החרקים הפזורים ברחבי העולם מכונים חרקים קוסמופוליטיים, שנודדים ביתר קלות ברחבי העולם, כשאחד האמצעים הבסיסים העומדים לרשותם הוא המסחר הבינלאומי במזון, בדגש לגרעינים. והתחבורה הבין יבשתית בים ביבשה ובאוויר, עליה תופסים החרקים טרמפ.

יצרני המזון ברחבי העולם אינם יכולים להרשות לעצמם הפסדים ופחת, או פסילת מזון בגלל בעיית נגיעות חרקים ומזיקים, ולרשותם עומדים שלל אמצעים להתמודדות עם בעיית המזיקים במזון.

יצרני מזון ומאחסני מזון נחשפים מדי יום למטרדי מזיקים בתחומי המפעל, בתוך המבנים, במחלקות הייצור והאחסון, שגורמים לנזקים סביבתיים, בריאותיים, תפעוליים, כלכליים ותדמיתיים.
החרקים והמזיקים חייבים להיות מורחקים ממקומות אלה או להימצא תחת שליטה, בקרה ופיקוח על דרכי התפתחותם ודרכי החדירה שלהם. ושימו לב שלא מדברים על הדברת מזיקים, אלא על בקרת מזיקים תחילה, כלומר ניטור מוקדי הדגירה והנגיעות באמצעות טיפול שורש, ולא בשיטת הזבנג וגמרנו.

גם לא חלקי חרקים במזון
הדברת מזיקי מחסן וחרקים השוהים בתחומי המפעל, היא תורה מסובכת ומקצועית שנסמכת על ידע, ניסיון ודרישות רגולטוריות. לשמחתנו, המחקר והטכנולוגיה המתקדמת יודעים לתת מענה לרוב הבעיות.

הדברת מזיקים מובילה היום את מבדקי ה- FDA ומבדקי רשויות בריאות אחרות, ובכלל זה את מבדקי משרד הבריאות הישראלי ומשגיחי כשרות. זו סיבה מספיק טובה להפעיל ולתחזק מערכת שתבקר את רמת המזיקים בתחומי המפעל וסביבותיו.

לא אחת אנו תוהים באשר לחיפוש המדוקדק של משגיחי הכשרות אחר מזיקים במזון, ובכלל זה לנוכחות חרקים מזיקי המחסן במזון.
לציבור הדתי חשוב מאוד לדעת שהמזון שהוא צורך נקי מחרקים ואפילו מחלקי חרקים, שלא כמו בדתות אחרות שהימצאותם של אלו אינה פוסלת את המזון.
ובכן, מתברר שלא מדובר רק במזון פסול מההיבטים הדתיים, אלא גם במזון פסול מהיבטים בריאותיים. לזכותם של יצרני המזון ובעלי טחנות הקמח והמחסנים, המודעות לבקרת המזיקים והשמדתם עולה במשך השנים, ומשנת 2000 אפשר לראות ירידה בכמויות המזון הנגוע, אם כי בשנת 2007 עדיין אחוז המזון הנגוע עומד על מעט יותר מ-2% בתבלינים, פירות יבשים, קמח, שעועית, קטניות, ואפילו שוקולד.
בבדיקות הקפדניות של המגזר החרדי, שעור המזון הנגוע עומד על 40%, ואפשר להבין את החרדים לאחר שהתבררה לנו רמת התחכום של החרקים והסתתרותם במזון.

חדקונית האורז החכמה
חדקונית האורז, למשל, היא חרק חכם. ראשה מאורך ובקצהו חדק, איתו חופרת הגברת בגרעין של גרגר אחד של חיטה. בסיום החפירה האינטנסיבית, כשבגרגר נוצר חור מספיק עמוק לדעתה, היא מטילה בו ביצה. ושימו לב כמה היא חכמה: בשלב הבא היא מפרישה חומר ג'לטיני שמכסה את החור, ולא נודע כי בא אל קירבו.
נגיעות כאלה של חרקים נקראות בשפה המקצועית "נגיעות סמויות", שקשה מאוד לאתר אותן. וזו אחת הסיבות לדקדקנות של החרדים בבדיקות הכשרות.

כמובן שבשלב הבא הביצה הופכת לגולם ואחר כך לזחל ולחדקונית צעירה, כשבסיום התהליך נשארת מגרגר החיטה רק הקליפה. בצורה כזו מסוגלת החדקונית לחסל יבולים שלמים, טונות של גרעינים, פסטה, אורז וכדומה.

האויבת הביולוגית הגדולה של גברת חדקונית האורז, היא צרעה שיודעת לאתר את הגרעינים הנגועים ולהטיל לתוך ביצת החדקונית את ביצתה היא, וגורמת לניוון ביצת החדקונית ויצירת זחל הצרעה.
אם רואים נוכחות של הצרעות האלו במחסן, הסימן הוא שיש נגיעות של חרקים, אלא שבעלי המקצוע לא ממהרים להדביר את הצרעות הללו שמסייעות באיתור והדברה ביולוגית. רק שהמזון נשאר נגוע כך וגם כך.

טיפול מניעתי עדיף על טיפול תגובתי
פעילותה של חדקונית האורז היא רק דוגמא לעולם מופלא אך מזיק של חרקים, וחייבים להבין שכושר התרבותם אדיר. בתוך 3 חודשים נקבה אחת מטילה אלפי ביצים.

ההתמודדות, הבקרה, השליטה וההדברה של החרקים המזיקים למזון, מתוחכמת לא פחות מתחכומם של החרקים עצמם. מדובר בגישת ההדברה המשולבת, שכוללת ניהול הדברה כלכלית, ידידותית לסביבה ומושכלת; גישה בה מטפלים בנושא לא ברמת הטיפול בחרק, אלא ברמת הטיפול באתר הנגוע, תוך הכרת המערכת האקולוגית ושימוש בטכנולוגיה מתקדמת. כי תמיד טיפול מניעתי עדיף על טיפול תגובתי.


שמואל מולדובן הוא מומחה לבטיחות מזון.
טל. 050-7919099, 08-9263773
www.allbiz.co.il/moldovan







היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה