טומאסי – מתקרבים לשיא

להכניס את דני רובין לטעימת יינות אמרונה, זה כמו להכניס את פו הדב לטעום דבש: זה מתוק, זה טוב, וזה עושה וואוו. רשמים מטעימה מיוחדת

אולי זה יישמע בנאלי מדי, ואולי זו קפריזה של חך ישראלי; אבל בהרבה מהיינות הישראלים היותר חביבים עלי, אני מבקש למצוא עומק וגוף ונוכחות ובשרניות ומלאות, עם פצצות של פרי ומתיקות מדומה; הרבה צבע נוטה לכהה, נוגע כמעט בשחור, צובע את הכוס עם רמות אלכוהול שאינן מביישות גם יינות אוסטרליים, ונגיעות של עץ נוכח – אבל לא כזה שמאפיל על החגיגה.

אצל היינות האיטלקיים אני מוצא בדרך כלל את שאני מבקש, וביינות של טומאסי קיבלתי את מה שביקשתי ברוחב יד ופרי.
היינות של טומאסי מספרים סיפור של משפחה שמאמינה בעבודה קשה ובאהבת האדמה, שהמטרה שהציבה לעצמה היא לייצר יינות מעולים.

מצאתי את עצמי בבוקרו של ערב חג השבועות, מספר לאנשים יותר מאשר פעם אחת על החוויה המאוד מעניינת ומהנה שהייתה לי יום קודם בטעימה המודרכת שערכה חברת האחים שקד, בנוכחות האורח והמארח פייר אנג'לו טומאסי – נצר אמיתי דור רביעי לשושלת משפחת היין האיטלקית TOMMASI, שהמוניטין שלה נפוץ ברחבי העולם כיצרנית של יינות איכות איטלקיים ששמם הולך לפניהם.

יינות טומאסי מגיעים מחבל VENETO, מיקב שהוקם בשנת 1902 ע"י הסב ג'יאקומו טומאסי באזור וולפוליצ'לה קלאסיקו בצפון מזרח איטליה, שכרמיו משתרעים על פני כ- 1,650 דונם.
יינות משפחת טומאסי, הן מוונטו והן מטוסקנה, מבטאים יפה את הטרואר והמסורות בכל אחד מהאזורים.
אז נכון שמדובר ביקב שכבר חצה את 100 שנות הוותק והמסורת, אבל אצל פייר אנג'לו טומאסי הצעיר, היקב והיינות מבקשים לעצמם מיתוג ומעמד מודרניים, עם אמירה צעירה ומבט ממלכתי וחשיבה עסקית ואסטרטגית לעבר העתיד, עם מגמות שיווק ופרישה עולמיות.
כל אלה כיאות לבן המשפחה המייצג אותה ברחבי העולם, שמביא עמו גם שושלת מכובדת, גם אסכולה והשכלה ייננית, וגם ראייה מסחרית נכונה בהיבט האקדמי של מינהל עסקים, תחום בו פייר אנג'לו מחזיק בדיפלומה המתבקשת.

כשקיבלתי את ההזמנה לאירוע הטעימה, ציפיתי עד מאוד לטעום מיינות טומאסי, ובמיוחד יינות ה-AMARONE שאדם מן הישוב לא זוכה בכל יום להיחשף אליהם, על שום היותם ממוצבים גבוה, הן במחיר ולבטח באיכות.

מסעדת פרונטו התל-אביבית של רפי אדר, שם התקיימו האירוע והאירוח, היוותה לוקיישן תפור היטב ככפפה מתאימה מאוד ליינות האיטלקיים, עם מוסיקת האולדי'ז האיטלקית שהתנגנה ברקע, ומגוון המטעמים שהיו יותר מאשר מתאימים, וליוו לכל אורך הטעימה את היינות – כמו צלחת אנטיפסטי ירקות עשויים על אסכלת הגריל, דרך הגושי גבינת המוצרלה שנחתכה ביד אמונה במתכוון גסות, והוגשה בארבע פינות הצלחת על מצע של עגבניות שמן זית ועלי בזיליקום ירוקים. גם מנות הקרפצ'יו בקר והקרפצ'יו טונה אדומה היו נפלאות.

ואלה היו רק המתאבנים, כאשר בהמשך הטעימה של יינות האמרונה על ציר הזמן, הוגשו פסטה ואחריה ניוקי, מלווים בגבינת פרמז'ן מגוררת, טובלים בשמנת טעימה מתובלת היטב ומסוגננת עם פטריות, ורצועות בשר מעושן דקיקות. ולסיום אי אפשר בלי כמה גבינות מיושנות וריחניות, על מצע ירק רענן ויפהפה.

כאפריטיף, ובעוד המוזמנים מתחילים להתכנס, הוגש יין PINOT CHARDONNAY BRUT NV – ברוט יבש מבעבע מבית יקב טומאסי, שהוגש מצונן היטב. היין בעל חמיצות גבוהה, פירותי ומאוזן, מביא עמו ניחוח קל של תפוח עץ וקליפת פרי הדר, פריך ורענן, שצבעו זהבהב כעין הקש, עשוי מבלנד של ענבי שרדונה עם ענבי פינו נואר.

האנגלית הבהירה והברורה של פייר אנג'לו טומאסי הייתה קלה להבנה, וניכר בו שהוא שולט היטב הן במצגת שהביא עמו, והן במענה לשאלות שהקשו עליו הנוכחים מדי פעם..
פייר אנג'לו יודע לספר שמרבית בני המשפחה מעורבים בעבודת היקב, הדודן הוא היינן, בעוד אחרים מבני המשפחה מטפלים ב- VILLA QUARANTA – מלון 4 הכוכבים של המשפחה, הנממוקם בטירה עתיקת יומין בוולפוליצ'לה.
הענבים הבולטים של יקב טומאסי הם המולינרה, הקורבינה והרונדינלה.

וליינות הטעימה:
POGGIO AL TUFO VERMENTINO IGT
הענבים ליין הם מזן ורמנטינו. זהו יין לבן קיצי ותואם תקופת אקלים, ששהה במיכלי נירוסטה בלבד, בכדי לשמר את הרעננות והפירותיות המרוכזת. צבעו ירקרק עם נגיעות זהובות.

IGT "ROMPICOLLO" POGGIO AL TUFO
אזור הגידול הוא מרמה בטוסקנה. היין מורכב מבלנד של 60% ענבי סנג'ובזה הכל כך מזוהים עם האזור, ו- 40% ענבי קברנה סוביניון. היין התיישן 12 חודש בחביות עץ אלון. פירותיות נעימה וסיומת ארוכה.

POGGIO AL TUFO ALICANTE
הענבים ליין הם מזן אליקנטה. אזור הגידול הוא דרום טוסקנה באחוזת פוג'יו אל טופו. היין התיישן 12 חודש בחביות עץ אלון סלובניות. צבעו אדום עמוק. באף פלפל, אגוז ווניל, ופירות יער שחורים.

RIPASSO VALPOLICELLA SUPERIORE DOC
היין מורכב מבלנד של ענבים שיועדו לייצור האמרונה מהבציר הקודם, והם ענבי קורבינה ורונזה 70%, רונדינלה 25% וקורבינונה 5%, שמקורם בטרם הפכו להיות קליפות שמהן מופק היין בתוספת נוזל שהמתין במיכלים ב-STAND BY בכרמי קונצ'ה ד'אורו, לה גרולטה ודה בוריס המצוינים באזור וולפוליצ'לה קלאסיקו. היין יושן בחביות עץ אלון סלובניות מסורתיות כ- 18 חודש. צבעו אדום עמוק וכהה. באף פירות יבשים, שזיף שחור וצימוק כהה בתוספת תבלינים. הטאנינים מתקתקים משהו. איתנים ונוכחים. הסיומת מפתה, מושכת וארוכה.

ועכשיו למגרש של הגדולים, לטעימת יינות אמרונה על ציר הזמן, שכל אחד מהם מהווה חוויה בפני עצמו:
היינות מופקים מכרמים מובחרים בגבעות של וולפוליצ'לה קלאסיקו.
מבלנד של זני הענבים קורבינה ורונזה, רונדינלה, קורבינונה ומולינרה.
תהליך הפקת האמרונה: אחרי הבציר נבחרים הענבים הטובים ביותר לשמש לייצור אמרונה. הם מוכנסים למדפי עץ, עליהם הם שוהים עד חודש פברואר. במהלך תקופה זו מאבדים הענבים כתוצאה מהייבוש כ- 50% מנפחם, וריכוז הסוכרים בהם עולה. לאחר תקופת הייבוש, הענבים נמעכים, עוברים תסיסה אלכוהולית ותסיסה מאלו-לאקטי, ולאחר השלמת תסיסה זו היין מתיישן בחביות עץ אלון סלובני מסורתיות כשלוש שנים.

תהליך ייצור זה וייחודיותו, מעניקים ליינות האמרונה ניחוחות וטעמים מורכבים ועשירים במיוחד. היין מביא עמו ארומות של צימוקים וחרובים, וריבת בצל מתוקה. היין שמתקבל מרוכז, אינטנסיבי ועוצמתי, עם סיומת ארוכה ובשלה, ופירותית מאוד וומושכת.

יש לציין שלשאלה שנשאל פייר אנג'לו טומאסי, מהן לדעתו שנות הבציר היותר בולטות מהן הופקו יינות האמרונה היותר בולטים של היקב, הוא ציין את השנים 1997. 2000, ו- 2005 (שטעמתי בטעימה הנוכחית).
כשנשאל על פוטנציאל יכולת ההתיישנות של יינות האמרונה, השיב טומאסי ללא היסוס שיינות האמרונה מהשנים ה"פחות מוצלחות", בהן רמת הסוכר הייתה גבוהה (על חשבון רמת חמיצות גבוהה המתבקשת להתיישנות טובה) כתוצאה מתנאי אקלים חמים, יחזיקו לפחות 10 שנים, בעוד יינות אמרונה מוצלחים במיוחד כמו ה- 2000 וה- 2005 יחזיקו לפחות 20 שנה. והאמינו לי: זה עם קבלות מוכחות וללא הרבה יומרה.

Tommasi Amarone Della Valpolicella Classico 1998
טעימת בקבוק מגנום יין בן 11 שנה ללא סימנים של עייפות, שהרבה כוח וטעם במותניו. יין חסון ואיתן ופירותי. פתיחה חלקלקה ועגולה, עד לסיום המתמשך והמעושן. האף נפלא, מביא עמו ריחות עור רטוב ומעט ברט. גוף מלא מתיקות מדומה. לטעמי יין נפלא.

Tommasi Amarone Della Valpolicella Classico 2000
צבעו אדום עמוק וכהה מאוד, עם שוליים נוטים לנגיעות חומות. באף דובדבנים, תאנה וצימוקים. בפה זפת ודובדבן, צימוקים ופרי יער כהה, ונגיעות עור. גוף מלא.

Tommasi Amarone Della Valpolicella Classico 2003
צבעו אדום כהה, חם ועמוק. כמעט שחור. יין מורכב, גוף מלא, עגול וחלק. מזכיר צימוקים כהים ושזיפים מיובשים. פרי בשל מרוכז, מביא עמו נגיעות קקאו וקפה. יין חזק ואינטנסיבי מאוד. יחד עם זאת מעודן ומלוטש, ונימתו מתקתקה משהו.

Tommasi Amarone della Valpolicella Classico 2004
יין בשל מאוד. חם בתחושה בפה. מרוכז ואינטנסיבי. חלקלק ועגול. מעודן ומלוטש. גוף מלא, שזיף ודובדבן. יין מורכב ומאוד מעניין.

Tommasi Amarone della Valpolicella Classico 2005
דובדבן ושזיף, פירות יער שחורים. טעמים פירותיים במיטבם. טאנינים בשלים ונוכחים. יין מרוכז ועוצמתי, שמסתיים ארוכות עם שוקולד מריר מתמשך ומלטף.

אמרונה וואו!

צילומים בלעדיים: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר