טעימת הרוחב של "ססלוב אדום" – 6 שנים, 6 בקבוקים, 6 כוסות

יותר מ- 50 אישה ואיש, חובבים מושבעים של ברי ססלוב ויינותיו, הגיעו ביום שישי גשום ליקב בקיבוץ אייל, לטעימה הרוחבית של "אדום" מבית ססלוב – השם אותו נתן בספק הלצה דניאל רוגוב הגדול (כדי לתת תשובה ניצחת כאשר ששואלים במסעדה או בחנות: איזה יין אדום יש לכם?).
כרגיל אצל ברי, עם היין מקבלים תובנות והגיגים, שממש לא כדאי להחמיץ, וכל שנה של "אדום" קיבלה את המנה שלה. אז כה אמר ברי, ואם הדברים נראים לכם לא בדיוק סדורים, זהו בדיוק ברי ססלוב:

ב- 1998 היינו בחצי הדרך בין פקק שעם ופקק פלסטיק, ויש הבדל בטעם. ב-98 הייתה תנובת הענבים 1.6 טון לדונם. היין נקרא "ססלוב של ססלוב", שם שבלבל את האנשים, הבנו שטעינו.
ב- 1999 קראנו לו אדום – שם שניתן ע"י דניאל רוגוב, עם נימה של הומור ("איזה יין אדום יש לכם?")
היבול היה יותר נמוך: 1.4 טון לדונם.
ב- 2000 עשינו עוד שינוי תווית, אחרי שראינו כי התווית לא בולטת על המדף. הלכנו סוף סוף לבעל מקצוע שמבין מה הוא עושה. הבקבוק זכה במדליית זהב – מקום ראשון עיצוב תוויות ליין, וממשיך להיקרא אדום. 2000 הייתה שנה שלישית של קליטת ענבים. הבנו טוב יותר את הענבים ואת החביות.
2001 – ברוב המקרים בארץ לא נחשבה שנה טובה.
ב- 2002 התחלתי להרגיש בפעם ראשונה את השיפור שלי.
2003 – היום היבול הוא טון ענבים לדונם. היין מתחיל לצאת בימים אלה – יין צעיר. השאיפה שלי הייתה להפיק 2 טון ענבים מדונם, התחלתי מ- 1.6 ורציתי לגדול, אבל אז התברר לי שהמגמה היא שככל שהכמות קטנה יותר, כך זה נחשב טוב יותר, אז התחלתי להוריד.

ברי על הדמיון וההבדלים בין השנים

ב- 98 – לא ידעתי, לא הכרתי את חומר הגלם, צריך היה לנסות. לא אני עשיתי את היין– היין עשה את עצמו. השתמשתי בחביות שקניתי מרמת הגולן, מה שמוביל את היין יותר מכל דבר אחר.
ב- 99 כבר היה שיפור דרמטי, שהתחיל עם השמרים: לא שימוש בשמר אחד ויחיד, אלא לימוד איזה שמר נותן ליין טעמים שאני רוצה. אין לי מתכון לכך. אבל ב- 99 התחלתי לקנות חביות טרונסו יד שניה מיקב בפיימונטה, שהיה בהן קודם יין נביולו – זן טוב.
ב- 2000 כבר הכרתי מה קדיתא נותן לי, ומה רוזנברג מכרם בן זמרה נותן לי. כבר איני צריך לפחד מסוכר. היין יכול להגיע ל- 15% סוכר ואני לא צריך לפחד מזה. התחלתי ללמוד שיש לי ענבים שיש להם את זה : את עושר וגובה הטעמים.
ב- 2001, שנחשבה שנה לא טובה, גם אני אמרתי, לא יודע למה, כי אצלי בכרם הענבים טובים יותר לטעמי מאשר ב- 2000.
2002 הייתה שנה קשה באמת להרבה מאוד מגדלים, בעיקר בדרום, כי ביוני 2002 היו חמסינים קשים, עד כדי כך שהפרחים התייבשו בלבלוב, ואבדו עד 60% אחוז מכרמים מסוימים, ו- 40% כללי – אך לא בגליל העליון. כל הכורמים בצפון לא איבדו כלום. אצלנו היבול היה באמת נמוך. ב- 2002 יש יותר באדום יותר ענבים מקדיתא מאשר ב- 2001, כי היינו עמוק בתוך המעבר מבן זמרה.
רציתי להגיע לכ- 1 טון לדונם, וקיבלתי 700 ק"ג. אני לא אומר שסבלתי מכך שאיבדתי 30% מהכרם שלי – הטבע גרם לי להגיע ל- 700 ק"ג לדונם.
זו הייתה קפיצה מדרגה: אלכוהול גבוה, והיבול הנמוך עושה את שלו. עכשיו אני מקבל מקדיתא בערך 900 ק"ג לדונם, ואני יותר מרוצה מהפרי. בסופו של דבר – יותר מאוזן.

ברי על אפיון היינות

98 – עוד לא מת, אבל לא לשמור עוד שנה-שנתיים.
99 – מתחיל להיכנס למגרש שלי. עדיין יין צעיר, יש לו לאן ללכת. זהו יין בוטיק ישראלי הראשון שהביא אותו מבורדו גביע. הוא לא ימות עוד שנה.
2000 – ריח ססלוב; ריח היין שלי שהתיישן: שילוב הפרי עם השימוש בחביות. ב"בישול" של היין, החביות הן התבלינים. פה אני כבר יודע מה אני רוצה מהחבית.
2001 – כזכור שנה שנחשבה ל"לא טובה". היין טעים לי, נשאר בפה. יין לא של מה שהיה, אלא של מה שיהיה. זה מה שאני אוהב בו, הוא מתפתח. וזו שנה לא טובה… ב- 2001 אין רזרב – את כל הענבים הטובים שמתי באדום.
2002 – יותר קליל, פחות עמוק, אבל אני אוהב יותר.
2003 – השנה הכי טובה שלי, שנה מדהימה – לא חשבתי שיכול להיות טוב יותר מזה עד שהגיעה
2004, וכנ"ל 2005. אבל ב- 2003 הרגשתי שיש לי משהו שונה לגמרי בענבים.

את מפגש הטעימות ליוו אמפרנדס ומעדני בשר של Entre Tieraas של "אסאדו – טעם גורמה באווירה ביתית", של מריאנו שעבד שנה וחצי עם ברי ססלוב, ועתה יצא לדרך חדשה בקייטרינג מבוסס על טעמי דרום אמריקה. טל. 054-1533200, [email protected]



יקב ססלוב
קיבוץ אייל
טל. 7492697-09, 6498210-03
פקס. 6492712-03
[email protected]
www.saslove.com






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה