יבוא הירקות לישראל בשל השמיטה הגיע ל-20 אלף טון מתוך צריכה של מיליון וחצי טון

השר שמחון ציין שהמשרד הצליח לספק לכל תושבי ישראל תוצרת חקלאית, איש איש על פי אמונתו ותפיסתו, בלי לפגוע בפרנסתם של חקלאי ישראל

יבוא הירקות לישראל במהלך שנת השמיטה היה מזערי, 20 אלף טון מתוך מחזור של מיליון וחצי טון, כך עולה מנתונים שנמסרו בכנס שערכה תנועת הקיבוץ הדתי לסיכום שנת השמיטה. הכנס נערך בקיבוץ סעד בהשתתפות שר החקלאות, שלום שמחון, מנכ"ל משרד החקלאות, יעל שאלתיאלי, וראשי משרד החקלאות, הרבנות הראשית ותנועת הקיבוץ הדתי, והשתתפו בו 180 חקלאים ורבנים. בסיום הכנס נערך סיור בחממות של סעד ובשדות עלומים הנושקים לגבול הרצועה.

השר שמחון ציין שהמשרד הצליח לספק לכל תושבי ישראל תוצרת חקלאית, איש איש על פי אמונתו ותפיסתו, בלי לפגוע בפרנסתם של חקלאי ישראל, וזאת תודות לעבודה מכינה טרם שנת השמיטה בצוות משותף עם מזכירות הקיבוץ הדתי. במקביל ניתן סיוע לחקלאים חרדים המשביתים כליל את משקם בשנת השמיטה. הממשלה הקציבה לצרכי השמיטה 103 מיליון שקל.

מנכ"ל משרד החקלאות, יעל שאלתיאלי, ציינה שבתחום החקלאות מועסקים 215,000 עובדים, ויש להתחיל עכשיו את ההכנות לשנת השמיטה הבאה כדי לא לפגוע בחקלאות ובמתפרנסים ממנה.

סמנכ"ל סחר חוץ במשרד החקלאות, צבי אלון, אמר שאמנם שנת השמיטה מתרחשת רק אחת לשבע שנים, אך למעשה גדלים בה 15% מהיבולים החקלאיים של מדינת ישראל, ולכן מדובר בכמות קריטית שלא ניתן לוותר עליה.

הוא ציין שהדרישה לתוצרת עם הכשרים מיוחדים אינה נגמרת ב- 12% של המגזר החרדי, מכיוון שרשתות שיווק ומפעלים משרתים ציבור מגוון, ומטעמים כלכליים-שיווקיים הם דורשים הכשרי בד"צ. במוצרים חקלאיים מסוימים הפתרון נדרש לכמות גדולה הרבה יותר מ- 12%.

אלון אמר שבסיכום השנה הסתכם יבוא הירקות בכמויות זעירות. בגזר ותפוחי אדמה היה היבוא פחות מ- 10% מהמחזור, ובבצל פחות מ- 5% בין השאר הודות לתמיכת המשרד בהגדלת היקפי האיסום משנה שישית. בכל שאר סוגי הירקות לא היה יבוא כלל.

חלק חשוב מהפתרון היה על ידי קישור ישיר בין יצרנים ערבים ופלשתיניים ביו"ש לחרדים, כך שכל תוצרתם הופנתה לשוק זה ותוצרת חקלאי ישראל שווקה לשאר האוכלוסייה.

נחמיה רפל, מזכ"ל הקיבוץ הדתי, אמר שהנתונים הטובים שהוצגו על ידי משרד החקלאות מוכיחים שוב שהשלד המרכזי להתנהלות הלאומית בתחום החקלאות בשנת השמיטה היה ונשאר היתר המכירה. אותו יש לשפר מחד ולצמצם מאידך, אך בלעדיו לא ניתן לנהל את המשק החקלאי הלאומי. הוא ציין בסיפוק את הענין הרב שעורר הכנס בקרב כל הגורמים וכן בקרב חקלאים ורבנים.

אתר הקיבוץ הדתי: www.kdati.org.il

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר