יין הונגרי בישראל: יריית הפתיחה

יין הונגרי אינו מסוג היינות שיהיה קל להחדיר לשוק הישראלי. אלה לא יינות צרפת או ספרד או אפילו קליפורניה, שיש להם יחסי ציבור עולמיים משומנים היטב, והציבור הישראלי שחובב יינות תוצרת חוץ מכיר ומוקיר

בשלב זה יין הונגרי מסתכם עבורנו בכך שידועים לנו יינות טוקאי המתוקים, שמאוד דומים ליינות סוטרן הצרפתיים
בשלב זה יין הונגרי מסתכם עבורנו בכך שידועים לנו יינות טוקאי המתוקים, שמאוד דומים ליינות סוטרן הצרפתיים. צילום איל גוטמן

מספר שאלות מרכזיות עולות כשבאים לטעום יין חדש שלא קיים בישראל. ראשית – איכות היין, שנית – מחיר היין, שלישית – אופי שיווק היין. יין הונגרי אינו מסוג היינות שיהיה קל להחדיר לשוק הישראלי. אלה לא יינות צרפת או ספרד או אפילו קליפורניה, שיש להם יחסי ציבור עולמיים משומנים היטב, והציבור הישראלי שחובב יינות תוצרת חוץ מכיר ומוקיר. בשלב זה יין הונגרי מסתכם עבורנו בכך שידועים לנו יינות טוקאי המתוקים, שמאוד דומים ליינות סוטרן הצרפתיים. הם מיועדים לדיז'סטיף לאחר ארוחה, או מוגשים כחלק ממנת פטה כבד האווז המפורסמת.

שגריר הונגריה אנדור נאג'י עם שף אלון גונן
שגריר הונגריה אנדור נאג'י עם שף אלון גונן. צילום איל גוטמן

כחלק משאיפתו האישית של שגריר הונגריה בישראל, ד"ר אנדור נאג'י (Dr. Andor Nagy) לקדם את יינות הונגריה בישראל, נערכה טעימות של יינות הונגריים בשגרירות, אותה הובילה ז'ופיה סוהאי  – (Szuhai Zsófia) סומלייה שעובדת ברשת חנויות יין גדולה בבודפשט. היא הייתה האחראית על ליקוט יינות הונגריים שנבחרו על ידה לטובת הטעימה בשגרירות – כ-15 יינות המייצגים לדעתה את הונגריה. רוב היינות היו לבנים, ומחירם לא עולה על 80 שקל.

רוב היינות היו סבירים, חלקם טובים; יינות שחובב היין הישראלי יכול להתחבר אליהם בלי כל בעיה
רוב היינות היו סבירים, חלקם טובים; יינות שחובב היין הישראלי יכול להתחבר אליהם בלי כל בעיה. צילום איל גוטמן

אם לסכם את הטעימה בלי להיכנס לביקורת יין פרטנית, אני יכול לומר שרוב היינות היו סבירים, חלקם טובים; יינות שחובב היין הישראלי יכול להתחבר אליהם בלי כל בעיה. ופה טמונה הייתה הבעיה ביינות שטעמנו – לא היו בה יינות גדולים, לא היו בשורות שיכולות לכבוש ולבשר על משהו חדש בשוק. אלו לא יינות שחובבי היין ירוצו לחפש, ויעמדו בתור לקנות אותם. ברמת היין שטעמנו יש מספיק יינות על המדפים בחנויות – צרפתים, ספרדים ואפילו ישראלים. כדי שיינות לא מוכרים לנו יצליחו, כדי שאפשר יהיה למכור אותם בשוק רווי שנשלט על ידי חברות שיווק מועטות, היין חייב להיות מעולה פלוס. היין צריך להיות גדול, או שיש לו ייחוס רציני.

 

ברמת היין שטעמנו יש מספיק יינות על המדפים בחנויות - צרפתים, ספרדים ואפילו ישראלים
ברמת היין שטעמנו יש מספיק יינות על המדפים בחנויות – צרפתים, ספרדים ואפילו ישראלים. צילום איל גוטמן

אנו, עיתונאי היין, הוזמנו לשגרירות ההונגרית לערב חווייתי, בו הדיפלומטיה הורידה את העניבות וביקשה מאתנו לחוות דעתנו על היינות השונים שטעמנו. הטעימה חולקה על פי אזורי היין השונים בהונגריה, ומספר ייננים שהגיעו במיוחד מהונגריה הסבירו לנו על אופי היין בעידן החדש, תוך כדי ניסיון לשמור על המסורת ארוכת השנים של עשיית יין הונגרי. אורי רן, מנכ"ל יקב צרעה לשעבר, אירגן את הערב לבקשת השגריר ההונגרי, ושף אלון גונן היה אחראי על מנות האוכל שהוגשו עם היינות.

בטעימה:

Sauvignon Blanc 2016  – מאזור Etyek, Buda  – יין טוב, עוצמתי, חד כתער.

Pinot Noir 2015 – מאזור  South Balaton – יין מאוד מימי, פינו חלש וחבל.

Hold and Hollo Sweet 2008 – מאזור Tokaj – אחד הטובים והמרתקים בטעימה.

Szerecsen 2015 – מאזור South Balaton – קברנה פרנק ומרלו. עוצמתי ועמוס בפרי שחור. יין מצוין.

Rosé 2016 – מאזור Badacsony. קליל ונחמד, פירותי ומאוד קריספי.

היינות שהיו בטעימה הם רק יריית הפתיחה להמשך שיגיע לארץ
היינות שהיו בטעימה הם רק יריית הפתיחה להמשך שיגיע לארץ. צילום פאפא רצי

האוכל שהוגש עם היינות: גולאש של ארנבות בושל ביין הרוזה ששתינו. הייתה זו מנה מושלמת ליינות היותר ארומטיים שהיו בטעימה. מנה עדינה מאוד עם נגיעה קלילה של טימין ומעט מרווה. בשר הארנבת היה עדין והתפרק בפה. שלווים קטנים לצד תפוחי אדמה ופטריות פורצ'יני עם רוטב שמנת עדין, ליוו את היינות החדים יותר, ואף הקברנה פרנק העוצמתי היה מושלם למנה הזו. אוסובוקו חזיר צעיר בושל ביין אדום עם ירקות שורש. השף ביקש להגיש עם היין הישראלי זינפנדל של יקב צפרירים. הייננית לורי לנדר, שהייתה אורחת השגריר, הביאה לאירוע את יין הדגל שלה, שזכה לשבחים רבים מהייננים והסומליירית ההונגרייה.

לסיכום: אירוע מכובד, מאורגן טוב ומושקע. שגריר שמנסה לקדם את יינות ארצו ופותח כך את ביתו – אירוח שאנחנו רק יכולים להתקנא בו. היינות שהיו בטעימה הם רק יריית הפתיחה להמשך שיגיע לארץ. ראוי שגם אצלנו (משרד החוץ) ילמדו קצת מהדרך בה מדינה כמו הונגריה דואגת לענף היין שלה, ודרכו מקדמת את הכלכלה, התיירות והיופי שיש לענף הזה להציע. גם שגרירויות ישראל בעולם צרכים ללמוד מהשגריר ההונגרי, ולנסות להכיר לעולם את היין הישראלי.

 

הכתבה פורסמה תחילה ב-E-food – עיתון כלכלי למקבל החלטות בענף המזון והמשקאות






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה