fbpx

יין ישראלי – הגיעה העת למהפכה הבאה: מהפכת המחיר

עכשיו הגיע הזמן למהפכה הבאה של הורדת מחירים היינות הישראלים באופן דרסטי כדי לשמור על היין הישראלי מפני היבוא הזול והאיכותי שמציף את חנויות היין של רשתות מוכרות לכולנו. צילום pixabay
במקום להעלות מחירים, היקבים צריכים להתייעל בתחומים אחרים כמו הפקת חשמל מפאנלים סולאריים שתחסוך להם מאות אלפי שקלים, התארגנות יקבים לקניות מרוכזות כדי לקבל הנחות, מיכון חקלאי מתקדם כדי לחסוך בעובדים, הפסקת תשלום על עשרות השגחות כשרות הזויות שעולות עשרות אלפי שקלים בשנה, וכמובן מכירה ישירה לצרכן שחוסכת עלויות שיווק והפצה
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

לכתבה האחרונה שעסקה בעליית מחירי היין בישראל, בעקבות ההודעות של יקב טפרברג ויקב כרמל, היו עשרות תגובות. חלק מהן הגיעו מחובבי יין מהעשירון העליון, שלא מבינים על מה המהומה, שהרי אם יקב מעלה את המחיר ב-2-3 שקלים, זה לא ממש משפיע על הכיס שלהם. חלק אף הצביעו על ניסיון קונספירטיבי של מספר יקבים לתאם מחירים, ולעקוף בכך את רשות התחרות על ידי פרסום מקדים ויציאה לתקשורת, בבחינת "הנה אנחנו מעלים מחירים והשאר יבואו בעקבותינו". זאת תוך שהם יודעים שתיאום מחירים הוא הסכמה נוגדת תחרות, בכתב או בעל-פה, בין גופים הנמצאים באותו צד של השוק, לקביעת מחיר של מוצר ובכך להבטיח רמת מחירים מסוימת.

כאמור, תיאום מחירים בין יצרנים או ספקי שירותים נועד להעלות מחיר של מוצר או שירות שהם מספקים, והוא מהווה קרטל שבדרך כלל אינו חוקי. אותם "חובבי יין אליטיסטים מורמים מעם", שחברים בקבוצות ווטסאפ ופייסבוק סגורות ומסוגרות (ולא פעם מיזוגניות), אכן לא מתרגשים מעלייה של מספר שקלים בודדים, כי מבחינתם חובב יין שמחפש יין זול, בכלל אינו ראוי להיות חובב יין. כך, כשיוקר המחייה בישראל הוא אחד הגבוהים בעולם, ועליות מחירים עוברות מתחת לרדאר של הציבור כי הוא מותש, עייף, מפוחד, וכבר לא יודע מי נגד מי במדינה הזו; ליקבים אין שום בעיה לחקות את החברות הגדולות שמעלות מחירים.

יחסי הציבור של החברות מצדיקים זאת עם המנטרה הקבועה של "הכל עלה", ומטפטפים לנו השכם והערב מידע על שכירות גבוהה, שכר עבודה גבוה, מים להשקיה יקרים וחומרי גלם מיובאים יקרים, אפילו אלומיניום נכלל בהם – לא עלינו. אנחנו מאמינים להם, ואומרים לעצמנו: "נו מה זה 2-3 שקלים?", ופה בדיוק הטעות. זה הזמן בו צריכים לבוא חובבי היין הישראלי, ולצעוק באופן ברור שעד כאן! אנחנו צריכים להפסיק להיות פראיירים, להישיר מבט לכל הצדקנים, ולומר להם שהם משקרים.

מבצעי יינות לשבועות 2021 ב'אושר עד'. להגיד לטמפו חברת האם של ברקן-סגל: זה לא מספיק, תוזילו. צילום אלון גונן

מחירי חומרי הגלם המיובאים (בקבוקים, פקקים, חומרי הדברה וכו') אכן עלו, אבל השקל חזק, היורו והדולר מאוד נמוכים לעומתו, והגילום עושה את שלו; שכר העבודה לא עלה בישראל יותר משלוש שנים; המים להשקיה (מים אפורים) נמכרים במחירים נמוכים מאוד, ומרבית החקלאים ששוחחתי איתם, אף אמרו שהם מקבלים אותם כמעט בחינם, היות שעל פי חוק מדינת ישראל מחויבת להשתמש במים ממוחזרים ובעצם חייבת לתת אותם לחקלאים. לעומת זאת, הוצאות השינוע הבינלאומי, בעיקר של מכולות ימיות, אכן עלו. לכן, במקום להעלות מחירים, היקבים צריכים להתייעל בתחומים אחרים כמו הפקת חשמל מפאנלים סולאריים שתחסוך להם מאות אלפי שקלים, התארגנות יקבים לקניות מרוכזות כדי לקבל הנחות, מיכון חקלאי מתקדם כדי לחסוך בעובדים, הפסקת תשלום על עשרות השגחות כשרות שעולות עשרות אלפי שקלים בשנה, וכמובן מכירה ישירה לצרכן שחוסכת עלויות שיווק והפצה.

כולם יודעים כמה עולה לייצר – הר של תבור. צילום מבחר המשקאות
להגיד לקוקה קולה חברת האם של תבור: אל תעלו מחירים – תוזילו

כולם יודעים מה צריך לעשות, ורובם עושים זאת. אבל אם אפשר להרוויח עוד ולעשוק עוד קצת את ציבור חובבי היין, אז למה לא בעצם? אז אני אגיד לכם למה לא. כי לפני עשרים שנים איכות רוב היין הישראלי הייתה נמוכה, ורק כתבות של עיתונאים וקבוצות של חובבי יין דיברו וקבלו על כך. בזכות זה הגיעה המהפכה, והיקבים הבינו שהם חייבים לשפר את איכות היין הישראלי ולהקפיד על חומרי גלם איכותיים, ובעיקר במותגים של רשתות השיווק – דוגמת הר חרמון של רמת הגולן, יונתן של רקנאטי, ברקן קלאסיק, הר של תבור, סלקטד והסדרה האזורית של כרמל. אלו היינות שהביאו את המהפכה האמיתית בצריכת היין.

לאכול את הלב באיטליה. צילום גלית בר-און

עכשיו הגיע הזמן למהפכה הבאה של הורדת מחירים היינות הישראלים באופן דרסטי, כדי לשמור על היין הישראלי מפני היבוא הזול והאיכותי שמציף את חנויות היין של רשתות מוכרות לכולנו. אין ספק שיש מקום ליינות ישראלים יקרים, אבל אני מדבר בעיקר על היינות שאנחנו רוצים שיעלו על השולחן כחלק מתרבות יין, יינות שילוו כל ארוחת צהריים וערב. אני יודע שחלקכם יגידו שיין ב-30 ₪ הוא יין זול, ובעצם אין בעיה. אז שאלו את עצמכם האם 8 אירו הוא מחיר זול ליין בצרפת, ספרד, יוון או איטליה. במדינות הללו מחירו של יין זול לא גבוה מ- 3-5 אירו, לא יותר. לכל מי שיקפצו ויגידו שהמדינות האלה מסבסדות את היקבים, אענה שזה קשקוש מוחלט, ושקר שצמח במרוצת השנים. אין שום סבסוד של אף ממשלה, אבל יש ליקבים כוח, גילדות ורכש משותף.

לאכול את הלב עוד יותר. צילום גלית בר-און

לכן, כשמדינה רואה שבזכות היקבים מגיעים מיליוני תיירים לטיולי יין, בתי המלון מלאים, מסעדות מלאות, וכסף נכנס לקופת המדינה בזכות היקבים, אז יש למדינה אינטרס לשתף פעולה, ויש לה אינטרס לתת ליקבים הטבות, מענקים והלוואות מדינה, אבל בוודאי שלא סבסוד.
כשמדינת ישראל תהיה מעצמת יין ומעצמת תיירות (לא לנצח תהיה קורונה על נגזרותיה), אולי אפשר יהיה לדרוש מהמדינה סבסוד.  אבל בינתיים, כשמדובר ביקבי בוטיק שרובם נפתחו כסוג של תחביב שהתפתח לעסק, אין שום סיבה בעולם שהציבור יממן מכספי משלם המיסים את התחביב הזה.

אני אומר שוב: כשאני כותב על ירידת המחירים שחייבת לבוא, אני מתייחס ליקבים הגדולים והמשפיעים, ויקבי הבוטיק לא במשוואה זו

צילום דוד סילברמן dpsimages
עמיחי לוריא יקב שילה. באירוע השנתי של צור. צילום דוד סילברמן dpsimages

עמיחי לוריא יינן יקב שילה הגיב

"חנויות יין מקצועיות הן היסוד החשוב ביותר לקידום עולם היין בארץ. מכירה ישירה מהיקב על חשבון החנויות זאת טעות לטווח הארוך. חווית הביקור ביקב חשובה, אבל אין תחליף לביקור בחנות יין מקצועית. בהמון חנויות יין בארץ יש מגוון גדול ואיכותי, ואפשרות לקבל חוות דעת מקצועית. בהרבה חנויות יין גם נעים לשוטט ויש חווית קנייה. חשוב לשמור על חנויות היין!"

 

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

7 תגובות

  1. כל יקב עולב בארץ שזרק מיץ ענבים לחבית רוצה 100 שקלים לבקבוק, הלו, בצרפת ב 15 יורו יש יינות מעולים, מי קונה בכלל יין בארץ, רובם באיכות נמוכה מאוד…גם פה יש הרבה נוכלים ושרלטנים, כמו בכל תחום בישראגעל…

  2. אם נתאפק מרכישה יין במשך חודשיים בלבד לחצי המזומנים יפעילו את החושים של אנשי היקבים וחנויות היין וכולם יבינו שניתן להרוויח ולהתפרנס גם במחירים שפויים יותר. בואו ונזכיר לכולם שגם ללקוחות הנאמנים יש חלק במשחק שנקרא "כוחות השוק".

  3. הכל שקר וכזב,את התחרות בבורסת לונדון,על יין ובירה,יש מחיר כניסה מינימלי ליחידה ומי שלא עומד בכך,לא יכול להכנס לבורסה הזו.
    כדי לעמוד במחירי הכניסה הללו,משיתים את הפרשיי המחיר,על הצרכן הישראלי בארץ,וזאת כדי למנוע הפסדים,ובכל זאת להכנס לבורסה שבלונדון.
    שום יינן או בעל יקב,לא יספר לכם זאת,וייטען שזה מצוץ מהאצבע.
    הייתכן שבקבוק יין,תוצרת חוץ,באיכות ורמה גבוהים יותר יעלה פחות,ממחיר יין המיוצר בארץ.
    נו באמת ספרו לנו את האמת…

  4. קשה מאוד לקנות יין ישראלי כשמנגד בקבוקים תוצרת חו״ל, מאוד איכותיים, שמקורם מיקבים בעלי מסורת ארוכת שנים- זולים משמעותית. קחו לדוגמא את קסטל, אחד היקבים שאני באמת מאוד מעונין לפרגן לו, הם רק לאחרונה הוציאו יין נתזים צעיר ולא מוכר שכבר נמכר במחיר שערורייתי של 250 ש״ח לבקבוק- כאשר במחיר שכזה ניתן לרכוש לא פחות מאשר שמפניה מקורית מחבל שמפיין בצרפת בעל שם עולמי כ Moët. דוגמא נוספת C של קסטל נמכר בכ 126 ש״ח בעוד שניתן לרכוש בקבוק שאבלי מיקב עתיק ומוערך מבורגון ב 90 ש״ח בלבד. אגב, אם נרקיע למחיר של הקסטל כבר ניתן לרכוש שאבלי באחת מרמותיו הגבוהות: premier grand cru. קחו עוד דוגמא: הגראנד וין של קסטל (יין הדגל -אדום איכותי) ימכר בכ 215 ש״ח לבקבוק, בעוד שסביב ה 80-90 ש״ח ניתן לרכוש בקבוק ברמת Cru Bourgeois מ Haut-Medoc (אחד מחבלי היין הנחשבים בבורדו- צרפת). עם כל הכבוד לקסטל אין ולא יכולה להיות ביניהם השוואה. אז עם כל הכבוד ברמת מחירים שכזו אין לבקבוקים הישראלים מה לחפש על המדף. אולי רק פראיירים חסרי תקנה ירכשו אותם.

כתבו תגובה