במסעדת כרמלה בנחלה בתל-אביב, הוצג יין הסוביניון בלאן ניו זילנד 2006 של יקב ססלוב, שבוקבק ב- 20.12.2006.
כששתיתי לראשונה את הסוביניון בלאן 2005 ניו זילנד של ססלוב, הייתה לי הפתעה גמורה לטובה בהשוואה ליינות סוביניון בלאן מקומיים.
אהבתי אז מאוד את האף המתחנף בשלל ריחות של פרי טרופי, אננס ומלון ואפרסק ומשמש ופסיפלורה, עם עשבוניות מעטה לטובת הארומה של הפרי הטרופי, ואהבתי את החדשנות שבניסיון לייצר יין בניו זילנד ע"י יינן מקומי בעל שם כמו בארי ססלוב; יין שיעמוד בתחרות מול יינות לבנים מקומיים.
את היין החדש טעמנו לצד ארוחת בראנץ' טעימות שכללה פרוסות לחם,ובייגלה "פרצל" בלווית חמאה, פסטו, משקה אפריטיף לבחירה – שוט כרמליטה שהיה מורכב מלימון וטקילה, או גספצ'ו עגבניות עם וודקה. למנות הפתיחה הוגשו סלט קיסר עם סלמון מעושן וקרוטונים בפרמז'ן, צ'טני פירות יבשים אפויים בכמון, שמן זית, אגוזים וגבינה כחולה; ירקות קלויים בדבש וזעתר עם גבינת ברינזה; סלט בורגול עגבניות, מלפפון, לימון, צנוברים ועשבי תיבול.
למנה העיקרית: מחבת שרימפס, קלמארי וסקאלופ ברוטב זעפרן ופסטיס עם אורז בר; פילה דג עם פירה בריחן וצ'ילי, עם סלסה פירות אקזוטית; סקלופני מעגל חלב מוגש במשרה סילאן ורוזמרין צלויים בגריל, מוגש עם פירה של שעועית לבנה.
נחזור ליין: אולי הסיבה המתבקשת ביותר ב- 2005 הייתה להביא לצרכן בארץ יין לבן אחר ושונה, ולו בזכות אותה ייחודיות שביין על שפע הארומות שלו.
הייתי מכנה את היין של ה- 2005 סוביניון צהוב, חרף היותו בעל גוון קש זהוב די שקוף וחמיצותו המאוזנת בדיוק במידה, ומיד תבינו למה.
אותו יינן ניו-זילנדי בשם קרייג גאס במרלבורו גרייפ פרודוסרס, ייצר עבור בארי ססלוב את ה- 2005 ועתה את ה- 2006. המוטו של בארי ססלוב ב- 2006, וכך נכתב על הבקבוק: "סוביניון בלאן ניו זילנד – היין המועדף עלי בקיץ הישראלי".
בארי ססלוב איתר לאחר סיורים ומיפוי מדויק שלושה כרמים אותם בחר בקפידה, הנטועים על קרקעות מסוגים שונים באזור מרלבורו שבאי הדרומי. כל כרם תרם את חלקו ביין בזהות מבנה האדמה עליה גדל.
שני כרמים מאזור RAPAURA נתנו ליין טעמי פרי אקזוטי, מנטה ועשבי תיבול, ואילו הענבים מהכרם השלישי ב- RAINWICK נתנו ליין מלאות ורכות, ופרי כתום וצהוב.
המיץ המקורר הותסס על ידי מבחר של שמרים, לקבלת עושר של טעמים.
מספרת רוני ססלוב: "בארי ליווה את היין מראשיתו, וביין יש אופי של עשייה בדיוק לפי רוחו ותפישתו של בארי".
ממשיכה רוני ואומרת: "כנראה לא תחשבו שאנחנו לגמרי משוגעים שהשנה הבאנו 1,000 בקבוקים יותר מאשר בשנה שעברה – 4,000 השנה מול 3,000 בשנה שעברה, אבל אנחנו מאמינים, וזאת גם על סמך טעימות רבות שביצענו, שיש לנו ביד יין טוב".
ולמבחן ההשוואה והטעימה. יש בו ביין את כל מאפייניו של סוביניון בלאן ניו זילנדי. תמצאו כאן ליים, עשבוניות ירוקה, מעט אננס ופסיפלורה. ברקע רעננות, ניקיון ופריכות, ומעט פלפל ירוק במעטפת. חשוב לציין שיש להגיש את היין בטמפרטורה של כ- 16 מעלות, או משהו שבין ה- 14 – 18 מעלות. לא קר מדי, ובשום אופן לא חם מדי. זה פשוט לא זה, ואני ניסיתי בטעימה את שתי האפשרויות.
אבל במבחן התוצאה, שלל הטעמים והארומות נוטים לטובת הפירותיות הטהורה של זן ענבי הסוביניון בלאן הניו זילנדי, ופחות הפעם לטובת הארומות הטרופיות אותן כל כך אהבתי אצל קודמו. ולפיכך, מבחינתי, בהשוואה לקודמו משנת 2005 שהיה סוביניון צהוב, ה- 2006 הוא סוביניון ירוק.
במחיר של 80 ₪ לבקבוק יין לבן מיבוא, צריך להביא בחשבון שהקרב כאן עם יינות לבנים מקומיים טובים, שלאחרונה רואים מהם יותר ויותר, הוא לא פחות מאשר צמוד.
