יינות ישראליים single vineyard באיש הענבים

יתכן שחג השבועות הוא סיבה טובה לטעום יין ולאכול גבינות. אבל בכל אירוע אצל חיים גן איש הענבים, הגבינות לא צריכות חג בשביל לעלות על השולחן בשפע, בצבע ובטעם. והיינות, אתם יודעים, את זה מביאים כאן עבורכם באופן הכי מקצועי והכי טוב

בכל פעם שאני מגיע לאירוע בבית איש הענבים ביפו, רעייתי דואגת שלא אשמין. היא לא אומרת לי "אל תשתה הרבה", כי זה מה שאני באמת עושה; היא אומרת: "אל תאכל הרבה גבינות, יש בזה הרבה כולסטרול, שלא יפנו אותך לאיכילוב אחר כך".

יתכן שחג השבועות הוא סיבה טובה לטעום יין ולאכול גבינות. אבל בכל אירוע אצל חיים גן איש הענבים, הגבינות לא צריכות חג בשביל לעלות על השולחן בשפע, בצבע ובטעם. והיינות, אתם יודעים, את זה מביאים כאן עבורכם באופן הכי מקצועי והכי טוב.

כך מצאתי את עצמי בשבת של חג השבועות פוקד עוד אחד מהבתים הפתוחים של יין בבית איש הענבים, כשהכותרת הפעם היא single vineyard – יינות מכרמים יחידניים מדן ועד אילת.

אומר חיים גן: "האירוע מתקיים בהמשך למסורת בית פתוח על יינות ישראלים שלנו, מתוך כוונה לתת הפעם לקהל שוחרי היין ולחברי המועדון שלנו הזדמנות פז לבוא ולטעום את המיטב של יינות ה- single vineyard המגיעים מכרמים יחידניים בארץ. כשהתחלנו להרכיב את רשימת היינות לאירוע, במקום לעצור בשלושים יינות, כפי שמקובל במתכונת הבית הפתוח, המשכנו והגענו גם לחמישים ולשישים יינות".

"בראש ובראשונה היו ברשימה יינות שידענו שאנחנו הולכים להטעים אותם כיינות single vineyard, וידענו גם מה הכי נכון שיוטעם, ללא קשר מי היצרן של היין", ממשיך חיים. "כפי שניתן להתרשם, הוצבה כאן דבוקה מאוד מעניינת של יינות, שבפני חובבי ושוחרי היין היא מאתגרת לכשעצמה במבחן של מה ההבדלים.
אני אישית מאוד מקווה ורוצה שכל הנושא הזה של כרם יחידני ימוסד. למשל, שיהיה פה חוק מהו single vineyard, מה זה דמרקצייה (תיחום), מהן הגדרות אזוריות, וכן הלאה; והכול כנדבך אחד לכוון תרבות היין.
בטעימת ה- single vineyard ניתן למצוא יינות שישמחו לכבד בנוכחותם כל שולחן בארץ ובעולם. נכון אמנם שיש כאן גם יינות בינוניים כמו בכל תעשייה, ומצד שני ישנם כאן כעשרה- חמישה עשר יינות שמהווים את המיטב של התוצרת הישראלית ביינות המוגדרים כ- single vineyard".

הבית הפתוח יגלוש גם ליום ראשון
שאלתי את חיים גן, מה הביא אותו לגלוש הפעם עם האירוע מעבר לסוף השבוע של החג בימים שישי ושבת, ולקיים אותו גם ביום ראשון.
תשובתו של חיים: "הסיבה היחידה היא הביקוש הרב של חברי מועדון הלקוחות ופניות רבות גם בטלפון וגם במייל, מצד חברי המועדון וגם שוחרי יין שביקשו לקחת חלק באירוע ייחודי, זה ונבצר מהם מסיבות כאלו ואחרות להגיע בשישי או בשבת; לרבות פנייה מרגשת אפילו של חברי מועדון שומרי מסורת, שלא רצו להחמיץ את הטעימה הזו, ועבורם ביום ראשון נקיים את הטעימה לארבע שעות בלבד, מהשעה 16:00
עד 20:00".

ראיתי את חיים מגיע תוך כדי האירוע לקומה העליונה, טועם שורה של יינות בעוד אחריו מתבצע רישום קפדני של רשמי הטעימה שלו, ותהיתי במה מדובר.
"אני טועם אישית באופן קבוע את כל היינות שמטעימים אצלנו. זה קורה מספר פעמים, בפתיחתם וגם לאחר שחלפו כמה שעות מפתיחתם", אמר לי חיים גן. "יש לכך כמה גורמים. קודם כל להעשיר את הידע האישי שלי, אבל המטרה המרכזית ברורה: אנחנו מסתכלים לקהל שלנו בעיניים. כפי שהבחנת, הוריתי מיד לפסול אחד הבקבוקים שטעמתי. היין היה בינוני לטעמי, והיו בו כמויות של חומצה נדיפה שאני לא מרשה שתהיה ביין ישראלי. על אף שאני מאוד מעריך את היקב הספציפי וגם את היין האמור, הבקבוק שטעמתי היה בלתי ראוי בעליל, וזה לא יין שאני מציע לאורחים שלי לבוא ולטעום. ביום שישי, היום הראשון של הטעימה, היו פה כמאה וחמישים איש. היום תראה כאן אנשים שגם היו פה אתמול, ולצידם תראה דור חדש עם כוס ודף ביד טועמים רושמים לומדים מתרשמים".

הזדמנות פז שאסור להחמיץ
ללא הרבה יומרות, הטעימה אצל חיים גן היא לעילא, והזדמנות להיחשף תחת קורת גג אחת למגוון כל כך רחב של למעלה מחמישים יינות ישראלים הנושאים את הכותרת single vineyard, והיא בהחלט הזדמנות פז שאסור להחמיץ.

פגשתי באירוע את כרמי לבנשטיין, מנהלת השיווק של יינות סגל ויקבי ברקן. פגשתי גם בגרעין הכי ליבתי של אנשי מועדון החברים של איש הענבים. הם ישבו איש לצד רעהו בקומה התחתונה, אוחזים בכוסות יין, שעונים על הכסאות, טועמים או נאנחים ומתרווחים, מבקשים קצת להירגע מכמויות האלכוהול.

על חלקם ניכר היה שהם כבר טעמו יותר מאשר יין אחד היום, ואצל אחרים הטעימה הייתה רק בראשיתה, אבל התמונה האסוציאטיבית שקיבלתי בעת שהבטתי עליהם, הייתה כמו של הממתינים לתור אצל הרופא בקופת החולים. חיים גן חייך לשמע דבריי, אהב את ההשוואה, אבל טען ש"לאלכוהול יש יכולות שימור בלתי נלאות", ולפיכך חברי המועדון שלו אינם מזדקנים או מתיישנים; הם רק מתבגרים באלגנטיות…


היינות בטעימה לפי הסדר:

עמדת הכניסה 
סוביניון בלאן גיר, אדמה 2008 יקב תבור
שרדונה 2008 יקב בן חיים
שרדונה גאראז' דה פאפא 2008 יקב לוינסון
– סליחה על הגאווה העצמית. אבל הייתה לי זכות ראשונים בארץ גם להכיר את עידו, גם לכתוב עליו הראשון, וגם לטעום את היינות שלו שעוד ייצר בצרפת. השרדונה של הגאראז" של אביו (וזו לא מליצה, זה פשוט כך) הוא שרדונה אחר. זה שרדונה של חוץ לארץ, עם פרי לפנים, חמיצות טובה ותבלון ירקרק.
רוזה 2008 יקב רקנאטי – יופי של רוזה. צבע טוב עם תות שדה. יין של קיץ פירותי ורענן.
פינו נואר 2007 יקב ויתקין
גרנאש 2007 יקב שורק – טעמתי את היין לראשונה בהשקה, ורכשתי לעצמי שני בקבוקים נוספים ביקב. אהבתי אותו אז, אהבתי אותו גם עתה.
אלון 2007 יקב קדש ברנע – היין המדברי הזה הביא עמו ריחות אצטיים כשל פירות מיובשים, והיה בהחלט נעים לשתייה.
מרלו 2006 יקב כהנוב
קברנה סוביניון 2006 יקב כהנוב – איני יודע עד כמה זה נכון, אבל מספרים שלפחות חלקם הטוב מהענבים ליינות של זאוברמן, מגיעים מהכרמים של כהנוב. אולי זה סיפור ואולי זו אגדה, אבל לכהנוב יש יינות מעניינים.
קברנה סוביניון 2006 יקב ברבדו – אצל ברבדו שומרים על קו ברור של יין מוצלח, ועם הצלחה לא מתווכחים.
מרלו 2006 יקב אלונה
מרלו רזרב 2007 יקב גת שומרון
שיראז רזרב 2007 יקב גת שומרון
מרלו בזלת אדמה 2007 יקב תבור
קברנה סוביניון בזלת אדמה 2007 יקב תבור
שורש 2006 יקב צרעה
קברנה סוביניון 2005 סולו יקב צ'ילאג

ארגמן דובב 2006 יינות סגל
מרלו דובב 2004 יינות סגל – אל תקלו ראש. כרמי לבנשטיין נציגת ברקן וסגל שהסתובבה באירוע הטעימה חמושה במשקפיים, עט ודף; הייתה עסוקה בטעימה מקצועית כשהיא טועמת ורושמת לעצמה סימונים מסימנים שונים.
כשפגשתי בה לצד המרלו דובב, היא הייתה עסוקה בטעימה השוואתית מול המרלו של יקבי רמת הגולן מכרם אורטל, והסיקרא של קלו דה גת. גאוות היחידה שלה והזהות המוחלטת שיש לה עם כור מחצבתה, הטתה אצלה את הטעימה לכיוון של סגל דובב אבל ההשוואה הייתה בהחלט ראויה ממקום של כבוד והערכה.
פטי קסטל 2007 יקב קסטל – כשהגעתי הטעימה לי הנערה בקבוק שהיה פתוח מאתמול. הפטי קסטל היה שטוח, אנמי וחסר חיות לחלוטין. קבלתי בפניה והיא לא היססה ופתחה בקבוק חדש. ואכן, הפטי קסטל היה במיטבו.
מרלו ירדן אורטל 2004 יקבי רמת הגולן – יופי של מרלו. כל פעם מחדש אני נהנה לטעום ממנו, אין כאן מקום לא לאכזבה ולא לנפילה.
קברנה סוביניון ירדן אלרום 2004 יקבי רמת הגולן
קברנה סוביניון גרנד רזרב 2003 יקב בן חיים
קברנה סוביניון גרנד רזרב 1999 יקב בן חיים
– וואו, איזו הפתעה. עשר שנים "על הכביש", והיין מפגין בגרות עם פרי נוכח וריחות אצטיים במעט; מלמד על פוטנציאל התיישנות שלא מבייש.
חבריי לטעימה, שלקחו חלק באירוע יום קודם, סיפרו כי בקבוק זהה מאותה השנה היה פשוט שטוח לגמרי ובסוף ימיו. מוכח ומסתבר שלאחר הטעימה הנוכחית גם אלו שהתאכזבו יום קודם היו מלאי הערכה עכשיו. לקנות? לא. מעניין ללמוד? כן.
קברנה סוביניון קאיומי 2006 יקבי כרמל
שיראז קאיומי 2005 יקבי כרמל – תענוג של יין.
מרלו סיקרא 2006 יקב קלו דה גת – יופי של מרלו – טעימת השוואה מעניינת מול המרלו של כרם אורטל בקרב ענקים.

טעימת יינות בקומה השנייה – חדר אבירים
שלם 2006 יקב בן חנה
נווה 2006 יקב בשן
קברנה סוביניון איתן 2006 יקב בשן
פינוטאג' רזרב 2005 יקבי ברקן
קברנה סוביניון רזרב 2006 אלטיטיוד 624+ יקבי ברקן
– יין מצוין. חבל שלא נשארו לי עוד כמה ממנו במקרר הפרטי.
קברנה סוביניון רזרב 2006 אלטיטיוד 412+ יקבי ברקן – יין מצוין. חבל שלא נשארו לי עוד כמה ממנו במקרר הפרטי.
נגב 2006 – 2005 יקב גלאי
סירה 2005 יקב אמפורה
קברנה סוביניון 2005 יקב אמפורה
קברנה סוביניון בן-זימרה 2006 יקב אדיר

קברנה סוביניון פלאטו 2005 יקב אדיר – יופי של יין. לאחרונה אני שומע רק טובות על היקב.
קברנה סוביניון תרשיש אבני החושן 2005 יקבי בנימינה
קברנה פרנק רזרב 2006 יקב רקנאטי – הפתעה מעניינת ולטובה. עמד בגאון מול המרגלית בטעימת השוואה.
קברנה פרנק 2006 יקב מרגלית – טוב כמו תמיד.
קברנה סוביניון 2006 יקב מרגלית – טוב כמו תמיד.
מרלו ספיישל אדישן 2006 יקב זאוברמן – שוב מדובר במרלו לא טיפוסי, עם תג מחיר שהרבה ירימו עליו גבה. זה הזכיר לי את הסיפור על הגברת שבקשה מהרצף שרצה לבצע עבורה ריצוף בהדבקה, והיא עמדה בעקשנות על כך שהוא ירים את כל הבלטות הישנות, יחליף את החול וירצף מחדש. אז הרצף אמר לה: "גברת, זה יעלה לך 25,000 שקל". האישה נבהלה מהמחיר, ואמרה לו שידביק. כששאלו אותו אחר כך: "למה תקעת לה מחיר כל כך מופרז"?, הוא ענה: "אני שונא את העבודה הקשה הזו, וידעתי שהיא לא תסכים לשלם כל כך הרבה". ואז שאלו אותו: "ומה היית עושה אם היא הייתה מוכנה לשלם את המחיר המופרז שדרשת"?, והוא השיב: "בשביל הכסף הזה, אני מוכן לעשות גם מה שאני שונא, וגם שיכאב לי"

איש הענבים
רח' מזל שור 9 יפו העתיקה
טל. 03-5180533

צילומים: דני רובין

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר