יינות שורשיים דוברי עברית לראש השנה

בכל שנה אנו מקבלים מעשרות יקבים ומשרדי יחסי ציבור, יינות ובקשות להמליץ על יינות לחג. בדרך כלל אני ממליץ על יין שילך טוב עם אוכל, וגם הפעם לא אחרוג ממנהגי זה.
אולם תהיה חריגה אחת עליה החלטתי, ודווקא בגלל כל ההפגנות של הצדק החברתי והפטריוטיזם הישראלי שכמעט ופס מהמדינה הזו:
היינות שלי בראש השנה תשע"ב יהיו יינות ישראלים עם שורשיות של עובדי אדמה, כורמים, וכאלה שמייצרים יין מתוך אהבה למדינה ומתוך פרגון עצום לחובבי היין.

יקב ויתקין – פטיט סירה 2008
יקב ויתקין: אברהם, יהודית ואסף פז; דורון בלוגולובסקי ורעייתו שרונה לבית משפחת פז.
זו משפחה שמגדלת ענבים, בוצרת, סוחטת, מבקבקת, ומעניקה בכל בקבוק טיפה של אהבה.
וכיאה למשפחה חקלאית שורשית, הדור הבא למשפחת בלוגולובסקי (סתיו), כבר מחכֵּה לפשוט את המדים ולהיות שותף מלא לעשייה.
היין שלי השנה מיקב ויתקין הוא הפטיט סירה: יין חזק, עוצמתי, בעל צבע וריח מדהים. יין שמרגש וסוחף אותי.
המנה שתוגש עם היין הזה לשולחן החג שלי, היא אוסובוקו טלה עם ירקות שורש.

יקב כהנוב – פטי וורדו
יקב כהנוב: אבי, מרים וערן לבית משפחת כהנוב.
דור שלישי לחקלאים במושבה גדרה. חריצי האדמה ניכרים בידיו של הכורם אבי כהנוב.
אלה חקלאים מהדור בו למילה אדמה הייתה משמעות של נכס אסטרטגי ויישוב כל חלקה במדינה שלנו.
אי אפשר שלא להתרגש כשהכהנובים נתנו ליין הצעיר שלהם את השם "סדרת בילויים". בשנת 1884 הקימו את גדרה הביל"ויים שגורשו ממקווה ישראל ועסקו בחקלאות. מאז ועד היום מעבדים הכהנובים את אדמות המשפחה, היום אלה אבי וערן כהנוב.
היין שלי השנה מיקב כהנוב הוא הפטי וורדו: יין שונה בנוף שלנו, מעניק תחושה של עוצמה ומורכבות, אך בד בבד מאוד חמאתי ומפנק (סוג של צבר ישראלי).
המנה שתוגש עם היין לשולחן החג שלי, היא כבדי עוף צרובים עם פטריות פורטובלו ועשבי תיבול טריים על חציל קלוי

יקב וילה וילהלמה – שרדונה
יקב וילה וילהלמה: מוטי גולדמן, חקלאי, מורה לפיזיקה ודור שני למגדלי ענבים במושב בני עטרות, שהוקם על ידי הטמפלרים שעסקו בגידול פרות לחלב וגידלו ענבים למאכל ויין.
היינות של יקב וילה וילהלמה הם מסוג היינות שלוקחים לעצמם את הזמן. ככה, בשקט ובצנעה, יושבים להם חודשים ארוכים בחביות, ואחר כך מתיישנים להם חודשים רבים נוספים בבקבוק, ואז הם יוצאים בשקט ובצנעה לקהל חובבי הז'אנר של יינות איכותיים משובחים.
היין שלי השנה מיקב וילה וילהלמה הוא השרדונה: יין יוצא דופן בטעמיו הפירותיים, עם שילוב נפלא של עץ בשל. יין רך וחמאתי שממלא את חלל הפה באין ספור טעמים.
זהו יין לבן שמתריס נגד כל אותם יינות מתקתקים, פירותיים, בעלי ריחות מטהרי האוויר.
שרדונה אמיתי הוא יין עוצמתי ובעל אמירה סוליסטית. רוצים יין שרדונה? תוכלו למצוא אותו אצל מוטי גולדמן.
המנה שתוגש עם היין לשולחן החג שלי, היא פילה דג סלמון בגריל עם חרדל ויוגורט.

יקב בן חיים – קברנה סוביניון 2007
יקב בן חיים: רותי, אלי ואיתי לבית משפחת בן חיים, הם בני משפחת חבתנים משנת 1880. אהבתם הגדולה לעץ ולחביות מעניקה ליין שלהם תוספת ייחודית בז'אנר הישראלי. היינות של בן חיים מורכבים, מלאים, עוצמתיים, בעלי אופי. הם לא יינות קלים לשתייה, ולא יינות שחובבי הלמברוסקו רשאים לגעת בהם. אלה יינות לאנשים שאוהבים יין.
היין שלי השנה מיקב בן חיים הוא קברנה סוביניון 2007: זהו יין ששהה בבקבוק כמעט שנתיים, עד שאיתי בן חיים החליט שהגיע הזמן לחווייה המדהימה הזו.
היין בעל צבע סגול כמעט אטום. ארומות של פרי בשל ומוצק, מעט אניס וריחות עץ טובים ורגועים. בטעימה היין לעיס מאוד, וממלא את חלל הפה בטעמי פרי טרי ורענן. לצד שזיף אפשר לחוש טעמי אניס ופלפל ירוק, שוקולד מריר ואספרסו משובח.
יין שעובד בכוס וממשיך כל הזמן לרגש ולהפתיע.
המנה שתוגש עם היין לשולחן החג שלי, היא ביף בורגניון עם תוספת של ארטישוק ירושלמי.

יקב סומק – קריניאן
יקב סומק: הילה וברק דהאן מזיכרון יעקב
יקב סומק הוא יקב משפחתי שחי אדמה, נושם ניחוחות כרמים, בציר, תסיסה ויינות משובחים. השיתוף בין הילה הייננית לברק החקלאי מעניק ליין משהו אחר. יש תחושה כי סיעור המוחות נעשה מרגע שהענבים מתחילים לבצבץ על הגפן. או אז הילה הדידקטית וברק איש האדמה, שחי את השטח, מחליטים מה הכי טוב לגפן.
היין שלי השנה מיקב סומק הוא הקריניאן: כאשר טועמים את הקריניאן של סומק יש צורך לעצום עיניים, למלא את חלל הפה בנוזל האדום המבריק הזה, להשאירו למספר שניות ואז להחליק אותו פנימה. התחושה היא מעבר לתיאור.
זה יין שמתהדר בנוצות הראויות לו, יין מסקרן, יין מפתה ומתחשב. יין שצריך הרבה אומץ לייצר אותו בגלל יחסי הציבור הרעים שיש לזן הזה, אבל הטיפול והאהבה שמקבלים הענבים בבית משפחת סומק, הופכים אותו לקריניאן הטוב ביותר שיש לנו היום.
המנה שתוגש עם היין לשולחן החג שלי, היא סלט של ירוקים רעננים עם שקדי עגל מוקפצים בשמן זית ועשבי תיבול טריים.

יקב מישר – מרלו "731" 2008
יקב מישר: חיה וזאב סמילנסקי – בנו של הסופר והמחנך ס. יזהר. היקב שייך למשפחת סמילנסקי, מחלוצי ארץ ישראל. יין ישראלי משפלת החוף.
"מה שנוגע ליקב שלי – אעדיף לסגור אותו ולעקור את הכרם לפני שאודה בכך שאשתי ואני שייכים לכת של טמאים, ושעל כן אל לנו לגעת ביין שאותו ייצרנו במו ידינו, פן ייטמא ויתפגל"; זאב סמילנסקי מתוך הכתבה בעיתון הארץ בנושא כשרות יקבים.
יקב מישר הוא יקב משפחתי, ללא חנות, ללא מרכז מבקרים, אפילו ללא פועלים.
כל התהליכים של הכנת היין – החל בהדליה, שתילה, גיזום, השקייה, דישון, המשך בבציר, סחיטה והתססה, וכלה ביישון, ביקבוק, ואפילו עיצוב הבקבוק והתווית – נעשים על ידי בני הבית וחברים.
זהו יקב קטן שמגן על השפיות שנותרה בעולם שמנסה לסגור אותנו בבגדים שחורים, זקנים ארוכים וכיסים עמוקים.
היין שלי השנה מיקב מישר הוא מרלו "731" 2008: מרלו מז'אנר של עולם ישן, עגול וחלק. ריחות פירותיים עם מעט עשבי תיבול טריים.
זהו מרלו מאוד מיוחד, שמעניק חוויה של יין שכמעט ולא צריך אוכל לידו. טעמי שוקולד נפלאים ממלאים את הפה.
המנה שתוגש עם היין לשולחן החג שלי, היא איקרה טובה וכבד קצוץ משובח אליו אני מכניס קוביות כבד אווז מוקפצות קלות.

יקב עגור – רוסה
יקב עגור: שוקי ישוב. עגור הוא יקב בעל דעה. כל יין אצלו הוא סיפור. כל יין הוא בלנד ייחודי וחד-פעמי.
אצל שוקי הכל מתחיל בענבים ובטרואר האזורי, וממשיך בכל מיני ערבובים שונים ומשונים עד אשר הוא מחליט שזה הטעם שיכנס לבקבוק. שוקי הוא מסוג האנשים שמריח אדמה, טועם ענבים, נושם אדי תירוש וגם קצת אלכוהול, ובעיקר מחייך ומתמלא בגאווה ביין הישראלי שלו.
היין שלי השנה מיקב עגור הוא הרוסה: יין רוזה שעוטף את חלל הפה בטעמי פרי צעיר, חמיצות נפלאה, רעננות שגורמת לשכוח הכל ולהירגע.
המנה שתוגש עם היין לשולחן החג שלי, תהיה עוגת טארט טאטן עם המון תפוחי גראנד סמיט אפויים בקרמל וגרגירי וניל טריים.

שתהיה זו שנה של אוכל טוב ויין משובח לכולנו.