fbpx

יקב בוסתן – האם רק נוסטלגיה או גם תקווה לעתיד?

מחירי היינות נקבעו על פי השנים – 240 ₪ ל-2010, 220 ₪ ל-2011, 200 ₪ ל-2012, 180 ₪ ל-2013 ו-160 ₪ ל- 2014. לא זולים אך איכותיים וההבדלים ביניהם מזעריים ותלויים בטעם אישי. צילום שמואל פאוסט
ב-2014 הפסיק יעקב פוגלר לייצר את יינות בוסתן לאכזבת חסידיו הרבים. הוא טוען כי לא עמד בדרישות הרבות ובמעמסה של ההפצה. עד אז הוא יצר כ-3,000 בקבוקים מדי שנה. נתי פאוסט רכש את כל היינות שנשארו ביקב, הוא מאחסן אותם בבית היין שלו ומשם מוכר אותם לקהל הרחב
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

נתנאל (נתי) פאוסט הוא יהלומן בבורסת היהלומים ברמת גן, שכתוצאה ממגפת הקורונה מצא את עצמו ללא יכולת לטוס לחו"ל בענייניו. כחובב יין מושבע הוא החליט לנצל את ההזדמנות, וליצור משהו שונה בסצנת היין בארץ. לשם כך הוא שכר בית שלם ליד ביתו ברחובות, והפך את כל חדרי הבית למחסן ממוזג בו הוא מחזיק אלפי בקבוקי יין ישראלי איכותי, רבים מהם יינות מתיישנים. הוא מוכר את היינות לקהל, וגם מקיים במקום ארוחות ומפגשים, בחדר רחב מידות ובו שולחן גדול עוד יותר.

יעקב פוגלר איש יקב בוסתן. צילום שמואל פאוסט

השבוע נערך במסגרת קבוצת היין 'יין ישמח' של אורית גלעד אירוע, בו טעמנו את היינות המתיישנים של יקב בוסתן. את יעקב פוגלר, היינן של יקב בוסתן משערי תקווה, הכרתי לפני כ-27 שנים. באותם ימים רחוקים רק החלה ההתעניינות ביקבים קטנים, והשוק נשלט על ידי ארבעת היקבים הגדולים. פוגלר, יהודי דתי, אוטודידקט של יין, יחד עם מעט הדרכה ועצות של ד"ר יאיר מרגלית, החל אז לנסות ולעשות יין ביקב שהקים בביתו.

יעקב פוגלר מוזג לאורית גלעד ששכנעה אותו לקיים את ערב הטעימות. צילום שמואל פאוסט

השמועה על היינן שעושה יינות טובים בביתו, התפשטה כמו אש בשדה קוצים. תוך זמן קצר החלו רבים לפנות אליו על מנת לקנות ארגזי בקבוקים מיינותיו. פוגלר, שאינו איש כספים ושיווק, הוא אדם הנחבא אל הכלים, ותוך מספר שנים הוא כרע תחת עול השיווק. את אחת הכתבות הראשונות על היקב כתבתי עוד בשנת 1994, זמן קצר אחרי השקת היינות הראשונים. חלקתי אז שבחים רבים ליקב בוסתן ולעשייה של פוגלר. לאחר מכן נפגשתי עמו שנית, כדי שיספר לי על בעיית הכשרות שהתעוררה בקשר ליינותיו. הוא ביקש לקבל הכשר ליקב הקטן, וברבנות סרבו לתת לו הכשר אלא יסכים להעסיק משגיח מטעם הרבנות. פוגלר סבר, שכאדם דתי אין להכריחו להחזיק משגיח. הרבנות סירבה להיעתר לבקשתו, ובצר לו פנה אל הרב ריסקין, רבה הראשי של אפרת, שעלה ארצה מארה"ב מספר שנים קודם לכן.

פוגלר קיבל כשרות ללא משגיח אבל זה לא האריך את חיי היקב שלו. צילום שמואל פאוסט

ריסקין הסכים לתת לו אישור כשרות גם ללא משגיח מטעמו, ובכך העלה את חמת הרבנות הראשית, שטענה כי מי שאינו רב של אזור בו פועל היקב אינו רשאי לתת הכשר – כמובן כדי שתהיה אחראית בלעדית למתן הכשרים.  ב- 2014 הפסיק יעקב פוגלר לייצר יין, לאכזבתם של חסידיו הרבים. הוא טוען כי לא עמד בדרישות הרבות ובמעמסה של ההפצה. עד אז הוא יצר כ- 3,000 בקבוקים מדי שנה. נתי פאוסט רכש את כל היינות שנשארו ביקב, הוא מאחסן אותם בבית היין שלו, ומשם הוא מוכר אותם לקהל הרחב.

לייצר יינות זה לא מספיק. צריך להצליח למכור אותם. צילום שמואל פאוסט

עבור האירוע המיוחד אצל נתי בו הוטעמו יינות בוסתן, הצליחה אורית גלעד – עורכת דין במקצועה, לשכנע את יעקב פוגלר להופיע בפנינו. בביקורת על היינות לא ציינתי VFM (תמורה לכסף), כי מדובר ביין לאספנים שאין למצוא בשוק החופשי. גם נתי וגם משתתפי הטעימה לוחצים על פוגלר להמשיך ולייצר, ואני מקווה שהלחצים יישאו פרי.

בוסתן סירה 2011 – הענבים ליינות נקנו מכרם בן זמרה בגליל ומזאב דוניה, היינן והבעלים של יקב סוסון ים בבר גיורא שבהרי יהודה. הסירה הייתה לדעתי אחד היינות הטובים שפוגלר עשה, על אף שעיקר היינות שייצר באותם ימים, היה מענבי קברנה סוביניון ומרלו – הזנים המקובלים באותם ימים. למרות גילה הסירה עדיין צעיר, ויש לו עוד חיים ארוכים לפניו. בולטים בו טעמי שוקולד מריר ופטל שחור. יין שמזכיר לי יינות מאזור לנגדוק רוסיון בצרפת.

שלוש סירות של יקב בוסתן. צילום שמואל פאוסט

בוסתן סירה 2013 – אותם ענבים משנתיים מאוחר יותר, שהגיעו מאותם כרמים, נתנו תוצאה שונה. אילו לא הייתי שותה קודם את העידית שבחבורת הסירה, הייתי אוהב גם את בציר 2013. אך השתייה התקיימה בסמוך ובאופן השוואתי, ולכן גם הסירה 2013 וגם 2014 היו יינות איכותיים ואופייניים לזן הסירה – צבע כהה, טאנינים גבוהים, חמיצות בינונית, טעמים עשירים של שוקולד, עשבי תיבול ותותים.

בוסתן מרלו 2011 – מרלו מצוין מענבים שהגיעו מגבעת ערד, כלומר אזור דרומי וחם. יין פירותי בעל צבע כמעט סגול, מעט מרירות נעימה בסיומת, עפיצות נעימה בפה. מרלו במיטבו לאוהבי הזן.

צילום שמואל פאוסט

בוסתן קברנה סוביניון 2010 -2011 – 2012 – 2013 – 2014 – טעמנו את יינות כל השנים בהן פוגלר יצר את הקברנה סוביניון, שהיה היין העיקרי ביקב הביתי שלו. ה-2010 היה חוויה מיוחדת במינה; יין רגוע מאאד וטעים. כולו עולם ישן. ענבים מכרם בן זמרה, הכרם האגדי של יינות רבים בארץ. למרות השנים הרבות שעברו היין פירותי, מלא טעמים וטאנינים וגילו לא היה מורגש. את זה של 2011 אהבתי פחות, אינני יודע להסביר מדוע, אבל על טעם וריח…גם שאר השנים שנטעמו היו יינות איכותיים והראו שיינות מתיישנים של יקב איכותי ויינן מעולה, יכולים להתיישן בארץ בלי כל בעיה.

בסוף הטעימה נפתח בקבוק קברנה מגנום 1999. היין עדיין חי ובועט, אם כי טעמיו השתנו ולא יכולנו לנחש כי מדובר בקברנה סוביניון.

מחירי היינות נקבעו על פי השנים, והם 240 ₪ למודל 2010, 220 ₪ ל- 2011, 200 ₪ ל- 2012, 180 ₪ ל- 2013 ו- 160 ₪ ל- 2014. לא ברור לי מדוע ואיך החליטו על הבדלי המחיר בין השנים, אני מבין שהם פשוט קלנדריים. כולם איכותיים, וההבדלים ביניהם מזעריים ותלויים בטעם אישי. אם רוצים להזמין: נתי פאוסט, 054-3976816 ודף הפייסבוק 'הבוטיק של נתי'.

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה

עוד במדור