fbpx

יקב הר אודם והשאיפה של אלפסי לשיא

דני רובין הצפין ליקב הצפוני במדינה, ומצא שם מיכאל אלפסי זועם על מבקריו ומבקרי יינותיו – על רמת האלכוהול הגבוהה, על הסגנון הפפיקיאני ובכלל. אבל מיכאל גם מלא אהבה לעשייה, לתוצאה, ולשוחרי היין. שווה לקרוא
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

יקב הר אודם שוכן בכניסה למושב אודם הממוקם על צלעו התלולה של הר אודם, המתנשא לגובה 1100 מ' מעל פני הים. בינתיים אלה היישוב העברי הכי גבוה בארץ והיקב הכי צפוני בארץ, ועם עובדה ראשונה ומוחלטת זו מבקש בחיוך תמידי וענקי הנסוך על פניו, מיכאל אלפסי, המייסד והבעלים של יקב הר אודם, שלא להתווכח.

בערב שישי האחרון התקשרתי לידידי הטוב צרויה אבישי, מנהל המכירות של היקב, וביקשתי לשתף אותו בחוויה שבאה באותם הרגעים היישר מתוך שולחן עמוס כל טוב של מאכלי בשר ושלל יינות מובחרים ומשובחים מהארץ ומחו"ל, שסביבו הסבו חברי חוג היין שאני חבר בו.
בסיכומה של סעודת מלכים בה לקחו חלק 18 אישה ואיש, כשכל יין על השולחן התחרה בקודמו וקצר שבחים וצקצוקים של הנאה, שלף המארח ממקרר היינות שלו יין בסגנון פורט מיקב הר אודם בבקבוק גוץ, רחב ושמנמוך, שהיווה חיבור אולטימטיבי לעוגות הטירמיסו והפירות שהוגשו לקינוח.
דמוי הפורט של הר אודם היה לא פחות ממושלם. הוא לא רק נגמר, הוא פשוט נלגם בשקיקה. הוא הגיע משנת הבציר 2004 לערך, והיה בו כל דבר טוב שאתם יכולים להעלות על דעתכם ביין קינוח מסוג זה.

צרויה העביר את המסר למיכאל אלפסי, ומכאן הזמנתו של מיכאל אליי להיות האורח שלו ביקב, הייתה מיידית.מיכאל אלפסי
חברי עיתונאי היין אלדד לוי אמר לי פעם את המשפט האלמותי הבא: "אני לא כועס על מי שהזמין אותי, אז בטח שאני לא כועס על זה שלא הזמין".
אותי הזמינו ואני הגעתי. אני שמח גם לציין שהתקבלתי בשמחה אמיתית, וכמו תמיד בחיבוק חם ולבבי, כמו שחברים טובים ואמיתיים נוהגים לחלוק ולחבוק.

אומר לי מארחי מיכאל אלפסי: "לפני כמה חודשים, קיימנו השקה של יינות היקב באירוע עיתונאים. בשלב מסוים עלתה תהייה או השגה מצד כמה מעיתונאי היין, שכותרתה תכולת אלכוהול גבוהה ביין ישראלי. והם אמרו לי כך: שמע, אלכוהול גבוה ביינות זהו קו שלא הולכים איתו היום. ולי יש עמדה בעניין הזה ואני מבקש באמצעותך ודרכך להביע אותה. אלכוהול הוא אחד המרכיבים ביין, ואין זה משנה איפה נהיה או לא נהיה, אנחנו נמצאים במקום שבוחנים אותנו בשתי קטגוריות. יקב שמקפיד בעשייה שלו, מכוון ליצירה עשירה, איכותית וגבוהה מאוד, ומאידך יש מישהו שעושה יין או מתיימר לעשות יין, הולך לכרם, בוצר מה שבוצר, מביא ליקב, יוצא מה שיוצא, הוא לא יודע לומר באיזה בריקס הוא בצר, איזה טעמים הוא קיבל, הוא לא יודע אם מה שיצא לו זה יין או מה זה בכלל.
היום, הייננים בסדרות הגבוהות, מחפשים להגיע עם היין שהם עשו לעוצמות, מבקשים למצוא ביין מנעד ומגוון עשיר של טעמים, להבשלה עתירה, והכול בכדי להפיק יין שיהיה מיוחד.
לדידי, תנאים אלו הם תנאי היסוד לתחילת דרכו של היין ביקב. אנחנו מאמינים שחלקה מסוימת יכולה להיות עם איכויות מסוימות. אם נדע לתת לה את העושר הנחוץ לה, אנחנו גם נדע לקבל ולהפיק ממנה את הפרי ליין הטוב. ובמיון שלנו אחר כך, אנחנו נגלה את מה שאנחנו רואים לדוגמא בבציר 2008 שלנו, שההשקעה והדרך אליה אנחנו מכוונים היא הנכונה, וזה אחד הבצירים היותר מעניינים והמוצלחים שהיו לנו מאז שהקמנו את היקב.
אז גם הבנו שההחלטה שלנו לעכב את הוצאת היין מהחביות בחודש נוסף תרמה לקבלת עוד ערך מוסף למה שהבאנו במקור מהכרם. 
יקב שרוצה לעשות יין עם אלכוהול נמוך יבצור מוקדם בבריקס נמוך, יקבל יין מאוד זריז, מאוד פירותי, ואז הניסיון לחבר תקופת יישון עם פירותיות גבוהה בשעה שהענבים לא מיצו ונתנו את מקסימום הפוטנציאל שלהם, יוציא יין לא מאוזן – ומפה הויכוח על האלכוהול הגבוה.
אני רק רוצה להזכיר לאותם עיתונאים שקבלו על האלכוהול הגבוה, שרק יום קודם הם חזרו מרמת הגולן מאירוע ההשקה של הירדן רום של יקבי רמת הגולן, עליו הם הרעיפו מחמאות. אני מבקש להזכיר להם שהרום חצה את גבול ה-15% אלכוהול. אז שם זה בסדר ואצל הר אודם זה לא?"

מיכאל, בוא תתמודד עם שתי סטיגמות. הראשונה היא "יקב הר אודם מייצר יינות בז'אנר פפיקיאני", או במילים אחרות "טעמת יין של פפיקיאן ביקב X, טעמת את אותו יין ביקב Y"
"תן לי, אתה שכותב על יין ומכיר יקבים ויינות בארץ, שמות של שני יקבים שפפיקיאן מייעץ להם ויש לינקג' כלשהו בין אותם יינות. אנחנו מעידים על עצמנו כעל יקב בוטיק שמשקיע, ויקב בוטיק שנותן את הטופ שבתמורה שצרכן היין שלנו יכול לקבל. בזה אנחנו משקיעים. אחרת אנחנו לא שם.
האם מישהו מהמלעיזים או אלו המדביקים סטיגמות על ז'אנר פפיקיאני היו מעזים לומר זאת על הירדן רום של יקבי רמת הגולן? אני מבקש שאלו שעומדים מאחורי האמירות יכוונו אותן למול הפוטנציאל של מי שעושה את מה שהוא עושה. למצוא יין ב- 11% אחוזי אלכוהול, זה הדבר הכי פשוט למצוא באיטליה, בצרפת, בספרד, אלו היינות הכי פשוטים, הכי שולחניים, שניתן לשים על השולחן. האם מישהו יכול לכנות טעימת היינות הללו, טעימת חוויה? נו באמת.
אני בדעה שגם אותם יקבים, לרבות בולטים שביניהם, שנטו לייצר יינות בסגנון אירופאי, יותר קרירים, יותר ירוקים, אלו שהם מכנים אותם בחיבה יתרה יינות מעונבים, יחזרו לייצר יינות כבדים, מלאים, עשירים, ועתירי טעם וצבע. כן, וגם אלכוהול גבוה.
אני סבור בתפיסת עולמי שיקב בוטיק חייב למצות את פוטנציאל הכרם, בנישה הכי עליונה שלו, שזה אומר דיוק בהכול: בהבשלה, במועד בציר, ברמות בריקס וחומצה, באיכויות פרי בלתי מתפשרות, בעבודת הכנה וליווי בלתי פוסקים,
זה אומר שאני בוחן את טווח מגוון המוצרים שלי. אני מוצא יינות כמו המרלו ב- 14% אלכוהול, וקברנה באותה סדרה ב- 15.5% אלכוהול. אני בצרתי אותם באותם תנאים, כשחשבתי לנכון שזה בדיוק הזמן לבצור אותם ולהביא אותם עד כאן, וכשקיבלתי אלכוהול גבוה ידעתי שהוא נובע מרמת בריקס גבוהה והבשלה גבוהה. למי זה מפריע?
ועתה, תן לי לומר לך כמה מילים על יועץ היקב ארקדי פפיקיאן. אף אחד לא ייקח ממנו את העוצמות שלו, את המקצועיות והידע שלו, את הנתינה שהוא יודע לתת לאנשים מכל הלב, ובסופו של דבר, בכל היקבים שיש לו הזכות לתת להם ייעוץ, יוצאים מידי היינן והיקב תחת שרביט הייעוץ יינות מצוינים. הוא לא פחות ממישל רולאן הישראלי".

מיכאל, ומה אתה עונה לסטיגמה השנייה: "יקב הר אודם הוא היקב הצפוני אולי אבל הענבים שלו לא מהצפון"מיכאל אלפסי
"בוא ונדבר קצת על בידול. העובדה שאנחנו היקב הצפוני ביותר על מפת מדינת ישראל היא אמיתית, ואת זה איש אינו יכול לקחת. זו עובדה. כיום הכרמים שלנו נמצאים החל מהכרם הכי צפוני במדינת ישראל על מרגלות החרמון, דרך כרם בן זימרה, רמת הגולן – קדמת צבי, כאן אצלנו בחצר האחורית של היקב, כפר יובל, ותסכים עמי שאלו קווי רוחב גבוהים וצפוניים של המדינה.
כבר שנה שנייה ככה, שאחד הדברים שאני מאוד מצר עליהם, הוא העובדה שאין לי את כרם צובה כאן בחצר האחורית. מי שמבין יודע במה המדובר. זהו כרם של ארץ חלב ודבש, ומה שיצא לנו משם זה דברים נפלאים. אני גאה לומר ולא מנסה כלל להסתיר, שהענבים שלנו מגיעים גם מהכרם בצובה, ומהחיבור של הפרי שמגיע משם עם הדברים הנהדרים שאנחנו בוצרים כאן, יוצאים דברים נפלאים.
ולאלו שמרימים גבה של תהייה ומציבים סימני שאלה מתגרים של יכולת התיישנות יינות היקב, אני יכול לספר לך על יין אורגני שעשינו מהענבים שהגיעו מהכרם שבמעלה צבייה ליד סחנין בגובה של כ- 450 מטר, זהו יין שיכול ללכת בשקט 15-17 שנים לפחות קדימה, זהו יין עם מסר ברור, עם עוצמה, עם טעמים, עם נוכחות, וכול מה שאתה רוצה ביין גדול. הוא לא מתאים לשוק הישראלי. זה יין מאוד טאני, נוכחות כבדה, מנעד רחב מאוד של טעמים ומורכבויות, יין שמבקש לשכב בתנאים אופטימאיים ושידברו איתו בעוד הרבה מאוד זמן".

מה מתחדש אצלכם?
"יקב הר אודם, אינו שוקט על שמריו. כמעט מדי שנה יש התחדשות ביקב. השנה יצא היקב עם הסירה ועם השיראז. אנחנו (מיכאל מקיש שלוש פעמים על שולחן העץ) מצליחים למכור בטווחים של שנתיים, ולא נשארים עם יינות על המדף. זה אומר שעל ציר הזמן והחזון שלנו אנחנו נעים נכון.אנחנו מוכרים היום את 2008 בסדרת וולקאני, את המרלו 2007 אנחנו מסיימים למכור, את הקברנה כבר סיימנו והוא אזל. נגיד ברכה ונתקדם הלאה. 
לקראת ראש השנה, בעזרת השם, נוציא את הדברים החדשים. אנחנו נגיע השנה ל- 75,000 בקבוקים מייצור היקב. הגידול בהיקפי הייצור שלנו היה מ- 30,000 בקבוקים ל- 65,000 ומכאן ל- 75,000 בקבוקים. למעלה מ- 50% מיינות היקב מיוצאים כיום לחו"ל. לצרפת, לארה"ב, צ'כיה, איטליה, יפן, אפילו בקרוב לוויטנאם".

מה חשוב לך להעביר כמסר לציבור חובבי היין בארץ ?מיכאל אלפסי
"שאנחנו נמצאים בתחרות מטורפת בקטגוריה של היינות האיכותיים. היקבים בארץ עושים יינות פנטסטיים. תעשיית היין בארץ התפתחה ושדרגה את עצמה. התחרות מאוד בריאה. מי שבסופו של דבר ייהנה ממנה יהיה הצרכן, כי בצורה כזו או אחרת רמת המחירים של יינות איכות תרד.
לצערי, וכולנו חווים את זה, עדיין כמות הציבור שבא לשתות יינות איכות אינה עומדת בקנה אחד מול כמות יינות האיכות שמיוצרת ומחכה לציבור זה. טווח המחירים של יינות יקב בוטיק בסדרת הבסיס הוא סביב ה- 75-80 ₪. 100-120 ₪ בסדרות האיכות הגבוהות שלו, וכשהוא עולה ליינות הפרימיום, יינות הדגל, נעים המחירים בין 200 ₪ ל- 500 ₪ – כול אחד והטירוף שלו.
שלושת המדרגים הללו מביאים את צרכן היין לרצות לגוון ולהעשיר ולהתנסות בסל הקניות שלו. אני רואה אותם כאן ביקב את הצרכנים הללו."

אנחנו ערב ראש השנה. אילו מיינות יקב הר אודם היית אתה מעלה על שולחן החג?
הייתי פותח דווקא עם שיכר הדובדבנים של היקב כממתק לשנה החדשה. הייתי ממשיך עם השיראז הוולקני שילווה את מנת הדג, למנה העיקרית הייתי בוחר בקברנה סוביניון וולקני, הייתי מקנח בשני יינות קינוח בסגנון פורט – הלבן והאדום. שניהם פשוט נפלאים. הם ילוו היטב עוגות מתוקות ושוקולד.
למי שרוצה ליהנות מיין שעומד בזכות עצמו, ולא מבקש דבר על ידו – רק אינטימיות וסמול-טוק, הייתי ממליץ על יין הדגל שלנו, האלפסי. זהו יין שלא אוכלים איתו, אלא מדברים איתו."

מיכאל, איפה אתה רואה את עצמך בשנה הבאה?
"חי, עובד ומתגורר ברמת הגולן. עושה יין טוב. נהנה מזיוו של העולם."

 
טעימת יינות :
סירה 2008 – בוקבק, טרם יצא לשוק ישי אלפסי
"אבא מת עליו", אומר לי ישי אלפסי הבן. הענבים מגיעים מהכרמים בכפר יובל וקדש. הוא בוקבק לפני 3 חודשים וייצא רק בנובמבר. "יין זה הוא אמירה של היקב שאפשר לעשות יין מצוין. יין שיצטרף וירחיב את הסדרה הגבוהה שלנו, סדרת הר אודם. יין שונה מהשיראז שלנו באופי שלו, ומתקבל יין אחר,, דברי ישי אלפסי
רשמי טעימה:
מדובר ביין סירה צעיר עם יופי של פוטנציאל. האף מאוד אסרטיבי, מביא עמו ארומה מבושמת ופרחונית, עם בייקון מעושן, אניס ושוקולד. הפה עם נגיעות ירקרקות, פרי בשל ושופע. הסיומת גורמת לצקצוק בשפתיים הנובע מההנאה מהיין אבל גם בשל עפיצות קלה שאוחזת בחך. יופי של סירה.
היין התיישן בחביות 18 חודש והוא יעלה כ- 140 ₪.

טעימת חבית וולקני קברנה סוביניון 2009 
היין הזה מהווה מנוע כלכלי נכון ואיתן של היקב הוא מבוקש והוא עושה עבודת שיווק נפלאה. זהו יין המהווה את ליבת העסקים של היקב בעוד סדרת הר אודם להגדרתו של אדם אלפסי, אחיו של ישי, מהווה את המוח של היקב.
 יש בו ענבים מכפר יובל, מספסופה, מצובה, מעלמה, וזה חלק הארי שבו. הוא כבר כמה חודשים בחביות. חלקו כבר עבר תסיסה שנייה בחביות.
רשמי טעימה:
יין צעיר בתחילת הדרך. כרגע עדיין עפיץ. בפה טעמי פטל, אוכמניות, נגיעות עץ ארז. יין בעל גוף מלא ועשיר, צבע אדום כהה ומבריק, ובעל נוכחות מרתקת שמסמנת את הפוטנציאל הגלום בו. הוא יהיה בסופו של דבר 12 חודש בחבית ומחירו יהיה כ- 80 ₪.

טעימת חבית הר אודם קברנה סוביניון 2009 
יש לו עוד שנה לשהות בחבית לקראת ה- 18 חודש. מחירו יהיה 125 ₪.
רשמי טעימה:
בטעימת השוואה אתה מרגיש את קפיצת המדרגה. התיבול ביין נעים, החומציות טובה, מרגישים כרגע כמה היין מבקש עוד את זמן ההשתבחות שלו. היין טאני, פירותי, והסיומת ארוכה ומושכת.

אדום קינוח בסגנון פורט 2007 
עשוי משילוב של ענבי קברנה סוביניון, מרלו, סירה, נביולו וסנג'ובזה. המיוחד כאן הוא באיסוף אשכולות ענבים בכרמים בדרגת הבשלות הכי גבוהה שלהם, כמעט ברמת הצימוק. היין התיישן 28 חודשים בחביות ששהו בשמש. לטעמו של מיכאל אלפסי מדובר בפורט הכי מוצלח שנעשה אי פעם ביקב.
רשמי טעימה:
פירותיות מהנה, מושכת ומפתה, עם ארומות אקזוטיות העוטפות מבנה סמיך וצפוף דשן בריחות של שזיף כהה יבש, צימוקים ודובדבנים, תאנים יבשות עם תיבול של עץ אלון קלוי. נהדר.

לבן ענבר קינוח בסגנון פורט 2007 
היין הזה עשוי כולו מ-100% ענבי שרדונה מגבעת ישעיה, והוא לוקח אתכם לכיוון טעם אחר לגמרי. 28 חודשים בחביות ששהו בשמש. יש ביין 20% אחוזי אלכוהול. רשמי טעימה:
זהו יין קינוח אותו לועסים בפה, בולעים, מניחים את הכוס, חושבים קמעא, ואז מתחילים לדבר עליו. היין מביא עמו טעמי דבש והמון מייפל. אין פה רקע של פרי טרופי. הדבש הוא הבולט כאן, והארומה מאוד עשירה. 
גם כאן מדובר ביין קינוח בסגנון ובטעם שונה מהותית מהאדום שלפניו ,אבל זכות הדיבור שלו בפה שלכם היא חובה מפנקת.

יינות יקב הר אודם כשרים החל מבציר 2007.


יקב הר אודם
מושב אודם, רמת הגולן
טל. 04-6871122
פתוח א'- ה'  10:00-17:00 , יום ו' וערבי חג 10:00 עד שעה לפני כניסת שבת.
שבת וחג סגור.

צפו באלבום הצילומים של דני רובין מהביקור ביקב הר אודם

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה