בסיומו של ביקור וטעימות ביקב אור הגנוז בגליל העליון, הפנינו את המכונית אל מושב 
ספסופה אל יקב לוריא. אחרי הכל, כשנוסעים שעתיים לצפון, לא כדאי להסתפק ביקב אחד, והאמרה "טובים השניים מהאחד" מיושמת כאן במלואה, בעיקר כאשר השניים לא קרובים רק גיאוגרפית: יהודה כמיסה יינן יקב אור הגנוז, וגידי סיידא יינן יקב לוריא נמצאים בקשר רציף, ונפגשים מדי יום.
גידי סיידא קיבל אותנו בחיוך רחב – וגם בצליעה עזה, תוצאה של בעיטה בדלת משולבת זכוכית ופלדה, שהשיבה לו בבעיטה נגדית וגרמה לו להיות מגובס במשך שבעה שבועות, לאחר מכן לעבור לשני קביים, לרדת לקב אחד, ויומיים לפני ביקורנו להשתחרר מהקביים לחלוטין.
אבא יוסף סיידא הוא חקלאי עתיר כרמים ורב פעלים באזור מירון, כולל באתר הכרמים האולטימטיבי התורן קאיומי, שזכה בתהילה בעקבות זכיית יין קאיומי של יקבי כרמל בפרס הגדול של המגזין הבריטי הנחשב דקנטר.
גידי מחייך כאשר הוא מדבר על רכס הקאיומי המתארך, בו בילה שעות רבות מילדותו. "אצלנו המונח 'הולכים לקאיומי', אל המטעים והכרמים שלנו שם, היה חלק מהשיגרה", אומר גידי.
אבא יוסף לא רק עתיר כרמים, אלא גם יצירתי וחדשני בגידולם. כך, את הטפטפות של הגפנים הוא הרחיק מהשורות, כדי לגרום להן להעמיק שורשים בחיפוש אחר מים; לא רק כדי לקבל את הרטיבות הנדרשת אלא גם לספוג מינרלים מהקרקע. הוא גם פיתח את הגפן הדו קומתית, שכשמה כן היא: מאותה נקודה צומחות וגדלות שתי גפנים – האחת נמוכה יותר והשניה משתרעת מעליה.
בכלל, בביקור ובשיחות בשני היקבים, אור הגנוז ולוריא, מגלים שבעולם היין הישראלי הדברים אינם בהכרח כפי שהם נראים. כך, אחד מגדל את הענבים של יקב ידוע ממרכז הארץ, והשני מייצר את היין של יקב אחר – ידוע לא פחות.
גידי סיידא משקיע בלימודים. עד עכשיו למד ייננות במכללת רמת גן. עכשיו, עם פתיחת מסלול הלימודים במכללת אהלו, גידי עובר לשם תחת שרביטו של טל פלטר, לשנתיים לימודים בארץ ושנה נספת של לימודים ועבודה בצרפת – מה שבהחלט מושך אותו.
טל פלטר הוא לא רק מורה, אלא גם לקוח של אבא יוסף: ענבי השרדונה של "השמפניה" של טל פלטר הגיעו עד השנה מחלקת השרדונה העליונה של כרמי סיידא. אמרנו כבר שהכל מעורבב כאן.
טעימת יינות יקב לוריא
את היינות אנחנו טועמים בסוכה המהווה את מרכז המבקרים הנוכחי בלב כרמי משפחת סיידא, ושומעים כי מרכז המבקרים בפורמט מלא שיוקם באותו מקום, כבר בתכנון, ואולי כבר קודם לכן תעמוד על מכונה וילת אירוח מיוחדת בקרבת הכרמים, שתהיה מרכז אירוח לשוחרי יין.
לוריא רוסו 2008
ממשיכו של יין רוז' 2007. בלנד המורכב מ- 40 אחוז סנג'ובזה, 40 אחוז קברנה ו- 20 אחוז ברברה.
עם פתיחתו מקבלים רושם של יין צעיר סגור, אולם תנו לו מספר דקות ותקבלו יין מצוין בעל שמלה כהה ויפה, גוף עוצמתי, ניחוחות וטעמי פרי נעימים.
מחירו 99 ₪ . תמורה מלאה לכסף.
גרנד ויטל 2008
ממשיכו של הגראן וין משנת 2006. בלנד של 60 אחוז קברנה סוביניון, 20 אחוז מרלו ו- 20 אחוז שיראז.
היין ייצא לשוק רק בעוד שנה, אולם כבר עתה ניכרים גוף מצוין, ניחוחות פרי ופרחים, איזון מרשים, חמיצות טובה. היין עגול ובעל סיומת מאוד נעימה וארוכה. החצי השני של הבקבוק, אותו שתינו לאחר 36 שעות בבית, עדיין נתן אותה עוצמה ואיכות.
מחירו 170 ₪.
אכן התקדמות ועליית מדרגה יפה של יינות היקב. על הגוורצטרמינר לא נרחיב עדיין, שכן בשלב זה טעמנו אותו מהחבית. הוא מפגין כבר בשלב זה איכות, ניחוחות, נוכחות, עוצמה וטעמים מעניינים ונעימים מאאד. נחכה בכל זאת שיהיה מוכן סופית.
