דייויד פרידמן, מי שכיהן כשגריר ארצות הברית בישראל והפך לאחד האנשים המזוהים ביותר עם ממשל טראמפ, היה מעורב בפרויקט יקב מונטיפיורי באמצעות חברת Karraban Wine LLC. עם מינויו לשגריר נדרש להפסיק את מעורבותו בעסקיו הפרטיים, ולהעבירם הלאה בהתאם לכללי השירות הציבורי.
לאחר שהחקירה הפלילית נגד ארנון גבע ואחרים הסתיימה בהחלטת הפרקליטות שלא להגיש כתבי אישום, עובר כעת המאבק לזירה האזרחית. במסגרת זו הוגשה באמצעות עו"ד יובל נחמני תביעה אזרחית בהיקף של כ-3.8 מיליון שקל נגד ארנון גבע ונתבעים נוספים.
מעבר לכסף: השאלות שמלוות את המאבק
האם מדובר במאבק על כסף? האם זו תחושת עוול עמוקה של אדם המשוכנע כי נפגע, ואינו מוכן להשלים עם התוצאה שאליה הגיעו רשויות האכיפה? האם מדובר במאבק על כבוד, על מוניטין ועל מורשת? או שאולי זו אותה תכונה שאפיינה את פרידמן גם בזירה הציבורית והפוליטית – נחישות וסירוב מוחלט לוותר. השאלות הללו מלוות את הפרשה כבר שנים, וכעת הן חוזרות למרכז הבמה.

כשזה כבר לא רק הכסף
מבחינה פסיכולוגית, סכסוכים עסקיים ממושכים לא תמיד נמדדים רק בכסף. מומחים בתחום ההתנהגות האנושית מצביעים על כך שלא פעם, כאשר אדם משוכנע שנגרם לו עוול, המאבק הופך לגדול יותר מהשאלה הכספית עצמה.
תחושות של פגיעה באמון, אובדן, פגיעה במוניטין או רצון להוכיח צדק, עשויות להפוך למניע חזק לא פחות מהשיקול הכלכלי. במקרים כאלה. אנשים מוכנים להשקיע משאבים, זמן ולעיתים גם סכומי כסף משמעותיים, מתוך אמונה שהמאבק עצמו חשוב לא פחות מהתוצאה.
יש מי שיראו בכך עקשנות, אחרים יכנו זאת נחישות, ויש שידברו על צורך עמוק בסגירת מעגל. כך או כך, הפסיכולוגיה מלמדת כי כאשר כסף, אגו, מוניטין ותחושת צדק נפגשים, סכסוכים עלולים להימשך שנים ארוכות, הרבה מעבר לשאלה מי ירוויח בסופו של דבר. בסופו של דבר, רק המעורבים עצמם יודעים מה באמת מניע אותם. עבור כל היתר, התשובה נותרת בגדר שאלה פתוחה.

הרבה יותר מסכסוך עסקי
מאחורי המסמכים המשפטיים מסתתר סיפור שיש בו כמעט הכול: יין ירושלמי, שותפים שהפכו ליריבים, כסף גדול, חקירת משטרה, שגריר אמריקני לשעבר, אגו, יוקרה, פוליטיקה ומאבק שנמשך שנים ארוכות. לא במקרה כינינו בזמנו את הפרשה "סדרת נטפליקס שמחכה להיכתב ולהצטלם".
הפרשה שלא שוככת ולא שוכחת
בעיני התומכים בפרידמן ובחברת Karraban Wine, מדובר בהתעקשות על מיצוי תחושת צדק ועל סירוב להשלים עם תוצאה שנתפסת כבלתי מספקת. מנגד, יש מי שרואים בהמשך ההליכים המשפטיים ביטוי להתמשכותו של סכסוך אישי שהפך עם השנים לעיקש ומורכב יותר.
נזכיר שהפרשה נסובה סביב סכסוך עסקי-מסחרי הקשור לשותפות ביקב מונטיפיורי בירושלים. לאורך השנים התנהלה בנושא חקירה פלילית, שבמסגרתה עלו טענות וחשדות לעבירות שונות, בהן זיופים, מרמה והפקת חשבוניות פיקטיביות. החקירה הסתיימה בהחלטת הפרקליטות שלא להגיש כתבי אישום, וכעת, כאמור, המאבק ממשיך בזירה האזרחית. כך או כך, הפרשה עצמה ממשיכה להתגלגל ואינה יורדת מסדר היום.
מהמשטרה לבית המשפט: אותו סכסוך, כללי משחק אחרים
החלטת הפרקליטות שלא להגיש כתבי אישום, אינה סוגרת את הדלת בפני הליך משפטי נוסף. בעוד שבהליך הפלילי נדרשת המדינה להוכיח אשמה מעבר לספק סביר, בהליך האזרחי רף ההוכחה נמוך יותר ומתבסס על מאזן ההסתברויות.
במילים אחרות, גם כאשר רשויות האכיפה מחליטות שלא להגיש כתב אישום, רשאי אדם הסבור כי נגרם לו נזק לפנות לבית המשפט האזרחי ולבקש פיצוי כספי. זהו בדיוק המסלול שבו בחרו כעת הבעלים של חברת Karraban Wine. לאחר שהפרקליטות החליטה שלא להגיש כתבי אישום נגד ארנון גבע ומעורבים נוספים, הועבר המאבק מהזירה הפלילית אל הזירה האזרחית, שם תיבחן התביעה שהוגשה על סך של כ-3.8 מיליון ש"ח באמצעות עורך הדין יובל נחמני שמלווה את הפרשה מתחילתה.

עלות המאבק – שני הצדדים והמערכת שמסביב
מעבר לדרמה המשפטית, מאחורי הקלעים של תביעה אזרחית מהסוג הזה מתנהל גם מאבק כלכלי לא מבוטל, שנוגע לשני הצדדים כאחד. בצד התובע, לצד האגרה שנאמדת בעשרות אלפי שקלים נדרשים גם תשלומים משמעותיים לשכר טרחת עורכי דין, איסוף מסמכים, הכנת חוות דעת וניהול הליך שעלול להימשך שנים. גם בצד הנתבע, הנטל אינו קטן: ניהול ההגנה המשפטית בתיק מורכב כזה, עלול להגיע להוצאות מצטברות של עשרות אלפי שקלים ואף יותר, בהתאם לאורך ההליך והיקף העבודה המשפטית.
לכל אלה מצטרף נדבך נוסף – המומחים. בתיקים אזרחיים מסוג זה, נעשה לא פעם שימוש ברואי חשבון משפטיים, מעריכי שווי, מומחי ניהול ויועצים עסקיים, שכל אחד מהם מוסיף נדבך ראייתי לצד שלו. העלות של כל חוות דעת כזאת יכולה להגיע לעשרות אלפי שקלים, ולעיתים אף יותר, במיוחד כאשר מדובר במחלוקת על שווי עסקי, נזקים כספיים או יחסי שותפות מורכבים.
כך, מה שמתחיל כסכסוך עסקי או אישי, לכאורה, הופך במהרה למערכת שלמה של הוצאות, מומחים, עורכי דין וזמן – מערכת שבה לא רק בית המשפט מכריע, אלא גם היכולת הכלכלית של הצדדים להמשיך ולהחזיק את המאבק לאורך זמן.
לסיכום – מהיקב הפסטורלי ועד לבית המשפט
הסיפור על שני אנשים שהיו שותפים לדרך, ומצאו את עצמם משני עברי המתרס, מעלה שאלה שכנראה תמשיך לרחף מעל הפרשה גם בשנים הבאות: האם מדובר בעניין כספי בלבד, או שמא מדובר במאבק עקרוני של אדם שאינו יודע, ואולי אינו מוכן, לוותר. בין אם השגריר פרידמן מעורב בתביעה האזרחית, או אם מדובר רק בשותפים שלו בחברה, בל נשכח שמדובר באיש עם הרבה כח, קשרים וכסף. פרידמן הוא השגריר שהצליח להעביר את שגרירות ארצות הברית לירושלים, וגם אחרי שסיים את תפקידו הדיפלומטי, יש קרב ירושלמי אחד שהוא עדיין מסרב לסיים.
לבקשת תגובה מארנון גבע התקבלה התשובה: אין תגובה.






5 תגובות
מדוע התעלמתם בכתבה לחלוטיןמ מינויו של ארנון גבע למנכ"ל יקב סנילביץ במושב נווה ירק שמסמן את חזרתו לתפקיד ניהולי בכיר בענף היין הישראלי לאחר השנים הסוערות סביב פרשת יקב מונטיפיורי. נשאלת השאלה האם מבחינת בעלי היקב, מדובר בהימור מחושב על ניסיונו הרב והיכרותו עם השוק, לעומת נכונות להתמודד עם המטען התדמיתי שעדיין מלווה את שמו בקרב חלק גדול מאנשי הענף והמשקיעים.
יקב מונטיפיורי הוצג בתחילת דרכו כאחד המיזמים המסקרנים בענף היין הישראלי שילוב של סיפור היסטורי, שאיפות למותג פרימיום עם נוכחות בינלאומית וגב כלכלי שנראה אז יציב ומבטיח. בשלב מוקדם גם שולבו בפרויקט גורמים ממשפחת מונטיפיורי שחיים בישראל ( אדם וילדיו ) כחלק מהניסיון לבנות סביב היקב זהות יוקרתית וייחודית בשוק המקומי. אלא שעם הזמן, מאחורי החזון השאפתני החלו להצטבר סימני שאלה סביב ההתנהלות העסקית והיציבות של המיזם, אדם הצליח לזהות מבעוד מועד את הבעיה המרכזית והצליח לברוח ולהתפטר מהמניות שניתנו לו . בסופו של דבר, מה שנראה כהבטחה ליקב ישראלי בעל פוטנציאל בינלאומי הפך למותג שאיבד בהדרגה את המומנטום שלו, נעלם מהשיח בענף היין, וכמעט נמחק מהנוכחות המסחרית בשוק.
ועל זה נאמר לגבי ארנון. לא מדובשו ולא מעוקצו
האיש נחש אין מילה אחרת
כמעט והרס את יקב קסטל הרס את יקב מונטיפיורי מה לא ברור
יש מי שיאמר שבמקרה הזה האמרה המיוחסת לווינסטון צ'רצ'יל "אפשר להטעות חלק מהאנשים כל הזמן ואת כל האנשים חלק מהזמן, אבל אי אפשר להטעות את כל האנשים כל הזמן" לא מתייחסת לארנון גבע
אולי הלקח הגדול מסיפור מונטיפיורי הוא שמותג יין יכול להיבנות על היסטוריה, חזון, שמות גדולים והון משמעותי אבל בסופו של דבר הוא נבחן במקום הרבה יותר פשוט: על היכולת לקיים את ההבטחה שהבטיח לשוק.