יקב מרגלית – עם יין טוב לא מתווכחים

בחודשים האחרונים אני עוקב אחרי חרושת שהפכה למיני תעשייה של ממש בגנות תמחור גבוה של יינות ישראלים.
בסוף השבוע האחרון ובשניים הבאים מקיים יקב מרגלית את אירוע הטעימה והמכירה של יינות היקב כמדי שנה. כמו יקבים רבים, גם יקב מרגלית העלה את מחיר יינותיו, ולפיכך סומן מייד כמטרה אצל המשמיצים, הקנאים, והלא מפרגנים למיניהם.

למען הגילוי הנאות, אפתח ואומר שלא הוזמנתי לאחרונה לבית משפחת מרגלית יחד עם קומץ עיתונאים שזכו לכך, ומעולם לא קיבלתי בקבוק לטעימה משל היקב עם שליח, אך זה לא מונע ממני לשמור בליבי חיבה יתרה לאסף מרגלית, ולשמר על קצה הלשון זיכרון והיכרות טובה עם יינות היקב אחריהם אני עוקב בשנים האחרונות, מאז היה לי הכבוד להיות בערב טעימה ייחודי על ציר הזמן עם היינן אסף מרגלית ועם יינות יקב מרגלית בחודש דצמבר 2005.

ייננים רבים ונחשבים בעולם, וגם כאלה שיינותיהם נמכרים ביורו-אים רבים, חייבים רבות מהידע המקצועי שלהם לחומר הלימודי אותו הפנימו במוסדות האקדמיים שהכשירו אותם מתוך ספרי הלימוד של הד"ר לכימיה פיסיקלית יאיר מרגלית, שהוא לא במקרה אביו של אסף מרגלית היינן.

אז מדוע בחו"ל כן מותר ליינן מאותה אסכולה שמייצר יין איכותי וטוב לדרוש ולקבל תמורת היין המוצלח שלו מחיר גבוה ובישראל אסור? לאף אחד? גם לא לטובים שבהם? השמיצו בעבר את קסטל, השמיצו את שאטו גולן, משמיצים את מרגלית, לא על יין לא טוב חלילה, אלא על מחיר היין.

האם לנוכח איכויות היין של מרגלית והעקביות הנשמרת אין כל הצדקה להעלאת מחירים של כ- 50%- 20%, וזאת בשעה שכמעט ואין חולקים על האיכות של מרגלית? האם התמחור שמבקש עתה יקב מרגלית תמורת יינותיו אינו עומד במבחן גם ביקב וגם של הציבור? ימים יגידו.

האם דרך העפר הפתלתלה מכביש 4 אל תוככי הפרדס בואכה יקב מרגלית, הדורשת נסיעה זהירה, קובעת סטיגמה מוטעית לפיה רק בעלי רכב בעל יכולת הינע 4X4 הם הלקוחות של היקב, היכולים רק הם להרשות לעצמם לרכוש מיינות היקב ובמחיר הגבוה?
הרי זו שטות גמורה והכללה שאינה במקומה. האם תמורת מכונית מרצדס ראוי ונכון לדרוש מחיר גבוה בישראל ובעולם, אך ותמורת יין ובאותה הליגה בישראל, לא?

יקב מרגלית אינו צריך יחסי ציבור על מנת למכור את יינותיו. מסתבר כי לאחרונה יקב מרגלית החליט ועשה גם צעד נוסף: להתנתק מחברת ההפצה של היקב חברת שקד ומרשת חנויות דרך היין. שמעתי מאסף כי הדבר נעשה ברוח טובה.

ככלל, היינות של מרגלית שווים את מחירם הגבוה, ועומדים בקלות מול יינות יבוא יקרים וממותגים, וזאת בטרם אפילו השכלתם לבדוק מהי יכולת התיישנותם או התפתחותם בבקבוק; נתון שביינות מרגלית, לאלו מכם שמכירים מקרוב, יודעים כבר להעריך היטב.

האיומים הנכתבים בפורומים ברשת האינטרנט, לפיהם אנשים יחדלו מלרכוש מיינות יקב מרגלית לנוכח מחירם אותו הם מציינים כ"שערורייתי", או אחר שכתב שהוא יפסיק לקנות ארגזים ויעבור לקניית בקבוקים בודדים, אינם במקומם משתי סיבות עיקריות. הראשונה: מי שקנה מרגלית בעבר, שמר את היין היטב ופתח אותו אחרי כמה שנים יבין מייד על מה אני מדבר. השנייה: מי שקנה מרגלית ידע בראש ובראשונה למה הוא קנה. ואלו הם השיקולים שהיוו כאן את ההחלטה: הטעם הנהדר וההנאה מהיין, ולא המחיר.

לפיכך, יינות יקב מרגלית ימשיכו להימכר, ויימכרו גם במחיר אותו דורש היקב, וזאת כל עוד איכות היין שביקב תישאר גבוהה, טובה, ובלתי מתפשרת כמו היום.

ביקב מרגלית מציינים את שנת 2006 כשנה יוצאת דופן באיכותה.
מרגלית קברנה פרנק 2006 – (כרם בנימינה)
היין עשוי 95% ענבי קברנה פרנק ו-5% ענבי קברנה סוביניון, פרי שחור ובשל, רמז לתיבול, נגיעות של שוקלד וריבתיות. יין מאוזן היטב. צבעו אדום מבריק, צלול נוטה מעט לסגול. מעט מאוד ירוק חשתי באף, למרות שהזן יפגין זאת בדרך כלל. פרי אדום וקפה, מעט עץ ברקע, גוף היין מלא, חלק, עגול ועשיר, דחוס במקצת. טאניניות עדינה וחומציות טובה מאוד. הסיומת ארוכה, מפתה, מושכת ומהנה. 13% אחוזי אלכוהול.

מרגלית קברנה סוביניון 2006 – (כרם קדיתא)
היין עשוי 90% ענבי קברנה סוביניון ו- 10% ענבי מרלו. הענבים מהכרם בקדיתא. אהבתי את הקברנה סוביניון מאוד. היין עשוי היטב, והוא מפגין כבר עתה עוצמות שייקחו אותו שנים קדימה, כמו שבמרגלית יודעים לעשות ביינות המתיישנים. פרי יער כהה, תיבול ועשבוניות, מעט שזיף, מעט עץ ברקע, עושר גוף, מלאות ומורכבות. יין עגול, חלק ואלגנטי, אומר אפילו קלאסי. טאניניות רכה ונעימה, הסיומת ארוכה חמה נעימה ומלטפת – רוצה לומר לך עוד. 14.2% אחוזי אלכוהול.

מרגלית אניגמה 2006 – (כרם קדיתא וכרם בנימינה)
היין עשוי 60% ענבי קברנה סוביניון, 23% ענבי קברנה פרנק, ו- 17% ענבי מרלו, והוא הבלנד של מרגלית. באף פרי שחור של שזיף ואדום מעט של דובדבן, עשבוניות מתובלת קמעה, מעט עץ, פרי נוכח לפנים, רמז לריבתיות, גוף עשיר ומלא, עגול, קטיפתי וחלק. הטאניניות מסגירה מתיקות כלשהי ונגיעה ירוקה. הסיומת ארוכה, יבשה במקצת וחומצית במקצת. זו שנה רביעית שביקב מרגלית מייצרים יין זה. היין מזכיר בפוטנציאל את האניגמה 2003, והוא כזה המבקש את זמן הבקבוק מחד, ואת זמן הנשימה בכוס מאידך. 14% אחוזי אלכוהול.

מרגלית ספיישל ריזרב 2006
ביקשתי מאסף מרגלית לגלות בפניי מחווה ידידותית ליין שלא מופיע על שולחן הטעימה. ביקשתי לטעום מהספיישל רזרב 2006 המכונה ביקב SR, וזאת בכדי לקבל השוואה לזיכרון השמור אצלי בלשון, בחך ובמוח ל- SR הקודמים.
לשמחתי, גם הגעתי מוקדם בבוקר וגם היה בפינת עמדת הבדיקות הקטנה שביקב בקבוק שנפתח אחר הצהרים של היום הקודם, ומתכולתו נותרה עוד כמחצית הבקבוק. מסתבר כי פתיחת הבקבוק יום קודם לא גרעה ממנו מאומה, אולי נהפוך הוא.
היין עשוי 87% ענבי קברנה סוביניון ו-13% ענבי פטיט סירה. זהו יין בומבסטי, מרוכז ועשיר מאוד. ענבי הפטיט סירה מגיעים מכרם בעל. הם הוסיפו טעם, צבע ואת השינוי הייחודי והתורם, שהפך את היין הזה לספיישל ריזרב, ובשום אופן לא משחק של חביות או זמן התיישנות עודף או חריג בחביות.
באף רמזים לטבק, עשבי תיבול, עישון ובשר, עם מורכבות העולה באף רבדים רבדים. זהו יין מלא, עגול, קטיפתי וחלק. טאניניות טובה, אולי מלווה במתיקות מדומה, חומציות מצוינת שתורמת ליכולת התיישנות ארוכה מאוד גם לנוכח עוצמות פרי וצבע. הסיומת ארוכה. מאוד אפילו. אולי יבשה במקצת לטעמי. קל להתפתות לשתות את היין עתה מאחר והוא פשוט טעים. יותר קל להתפתות ולהשכיב את היין לשנים צפונה, בכדי לשדרג את החוויה לפחות בין כפליים לשבעתיים. 14% אחוזי אלכוהול.

מכירת היינות תתקיים גם בשני סופי שבוע הבאים:
שישי-שבת 4/5 באפריל; ושישי-שבת 11/12 באפריל.
בשעות: 10:00 עד 16:00.


לסיכום: זה לא שאיני יודע מה מחירם של היינות. אבל מכיוון שרבים הפכו את זה לאישיו, אני מבקש להסתייג מהויכוח על המחיר, ובמכוון לא לציין אותו, ולהשאיר אתכם להתרשם מהיין בלבד.
אגב, שני סופי השבוע הבאים יזמנו לכל אחד מכם את האפשרות לטעום מהמרצדס של היין, ואז להחליט לקנות בקבוק אחד או יותר, או להמשיך ולחלום.



יקב מרגלית
טל. 04-6262059, 054-6285666, 050-5334433
[email protected]



(בתמונה משמאל לימין: יאיר ואסף מרגלית. צילום: דני רובין)






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה