יקב ניפורט (Niepoort) בפורטו – הקו הדק בין שמרנות לפירוק מוסכמות

ניפורט אינו רק יקב פורט, ודירק ניפורט אינו רק יינן. הם הוכחה לכך שגם בלב מסורת כבדה אפשר להשאיר מקום לחופש, לסקרנות ולאהבת החיים

יום סגריר ואפור במיוחד בפורטו, אוסנת רעייתי ואני בדרך ליקב ניפורט שבגאיה. נהג האובר מוריד אותנו באחת הסמטאות ונעלם לדרכו. גשם, רוח ויקב אין. המפה מראה שאכן היקב כאן. אבל מולנו רק דלת עץ חומה, ענקית, ישנה ללא כל סימן זיהוי. כשהתקרבנו ראינו פעמון ושלט קטן, אולי 6 ס"מ אורכו. ועליו כתוב Niepoort. מצלצלים מספר פעמים, מביטים בשעון, אולי טעינו. השער נפתח, פועל מכניס אותנו למחסן חביות אפלולי ואנחנו מחכים.

מריאנה בוטו בחדר התה של דרק ניפורט. צילום עדיאל מזרחי

המארחת שלנו היא מריאנה בוטו, מנהלת היצוא של היקב (Mariana Botto, Export Manager) – מקסימה, חייכנית, ידענית גדולה, שובה מיד את ליבנו. הסיור מתחיל מאותו מקום אפלולי בו עזב אותנו השומר. דומה שמריאנה נהנית לראות אותנו מצפים למעט יותר תאורה דקורטיבית, למסלולים מתוקתקים של מרכזי מבקרים אחרים. במקום זה אנחנו מביטים בחביות האפורות. חביות גדולות לפורט Ruby, וקטנות יותר ל-Tawny.

"כאן זה לא מוזיאון", מדגישה מריאנה. כאן אתם רואים מראה אותנטי של יקב בעבודה. גם קורי העכביש, גם החלונות השחורים והאפלולית היחסית, הכול קלאסי, אורגינלי, כמו שהיה פעם. לא נראה שהמקום מצוחצח לקראת אורחים אפשריים. אלו יבואו רק לאחר תיאום מראש. צניעות שבעשייה או גישה שיווקית מבריקה? כנראה ששניהם.

דירק ניפורט עם בנו דניאל יינן היקב בפועל. צילום מהיקב

יקב Niepoort הוא בית יין משפחתי אשר הוקם בשנת 1842, כאשר משפחת ניפורט, ממוצא הולנדי, עברה לפורטוגל והקימה פעילות של סחר ביין פורט, ושומרת עד היום על היותה עסק משפחתי. היום מנהל את המקום הדור החמישי-שישי בראשות  דירק  ניפורט (Dirk Niepoort), האיש והאגדה, אשר מפנה לאט את הבמה לבניו – דניאל, כיום היינן בפועל, עליו אומר דירק שהוא האדם היחיד שבאמת מבין אותו, ומרקו, עם האנרגיות הצעירות שהם מביאים איתם ליקב.

בתחילת הדרך עסקה משפחת ניפורט רק ביישון פורט, ולא בעשיית יין. דירק הצטרף והביא עימו רוח חדשה. הוא עבד עם אביו במשך עשר שנים לפני שנכנס לתפקיד ב-1997. בשלהי שנות ה-80 ותחילת שנות ה־90 רכש  דירק שני יקבים, Quinta de Nápoles ו- Quinta do Carril,  כדי לייצר גם יינות יבשים. ובשנת 1990 הוא ייצר את היין השולחני האדום הראשון שלו – 'רובוסטוס' (Robustus). מבקרים טענו שהיין טאני וחומצי מדי, מה שגרם לאותו בציר לצאת לשוק, אך זה דרבן אותו לעדן את סגנונו. ב-1991 יצא לשוק 'רדומה' (Redoma), היין הרשמי הראשון אותו נפגוש בהמשך.

חנות היינות של יקב ניפורט. צילום עדיאל מזרחי

אנו מגיעים לחנות היקב – צנועה, מזמינה ונעימה, עם פינות ישיבה קטנות בצדדים. החנות, חדשה יחסית, הוקמה לפני כחמש שנים, מציגה למכירה פורטים ויינות של היקב.

תשומת הלב מופנית לחדר קטן שהוקדש כולו לתה. למעשה לא רק לתה אלא לאהבתו של דירק לתה. ואיך תה משתלב עם יין? דירק ניפורט אחסן את התה בחביות של פורט, ואנחנו מריחים ומתמוגגים מהשילוב הנהדר והמפתיע עבורנו בין התה והיין. Camelia, הוא קורא לתה שלו, כשאת מטע התה מנהלת אשתו נינה.

בהמשך החנות אנו מוצאים יינות מפוארים ומאוד מוכרים לנו – רומנה קונטי, וינה טונדוניה. מסתבר שדירק ניפורט הוא המפיץ והמשווק בפורטוגל של יינות אלו ורבים מוכרים אחרים.

אוסף הפותחנים של רולף ניפורט. צילום עדיאל מזרחי

אבא של דירק, כך מסתבר, אהב פותחני יין. דירק ריכז את האוסף המפואר של פותחני יין של אביו בארונות זכוכית יפים. הוא גם הקים בשנת 2022 לכבוד אביו את מועדון Rolf על שם האב. חברי המועדון מקבלים גישה ליינות מיוחדים, לארוחות שף ולהנחות ברכישת יינות היקב. בנוסף הם יכולים ליישן כאן את אוספי היינות הפרטיים שלהם.

פורט עתיק מ-1863. צילום עדיאל מזרחי

המסלול לוקח אותנו ל"אוצר". כאן מאוחסנים היינות הכי ותיקים של המשפחה, במכלים קטנים יחסית, מאוד יפים, המסוגלים לשמר 5-7 ליטר של יין. מריאנה מספרת שבמקור מכלים אלו שימשו לאחסון תרופות.  דירק התאהב בהם והחליט לרכוש אותם עבורו, והם משמשים עד היום ליישון ארוך של פורטים, בדרך כלל לשימוש המשפחה (כאן ראינו את הפורט הישן בעולם, מ- 1863).

חדר האורחים הפרטי של דרק ניפורט. צילום עדיאל מזרחי

ואז הגענו לקודש הקודשים. חדר הטעימות הפרטי של דירק ניפורט – גדול, מרווח, עם מטבח צמוד בו מכינים ארוחות שפים. כאן דירק מארח, והרבה. הוא אוהב לאכול טוב, לשתות, ולשתף חברים בחוויה.

רגע לפני הטעימה שמענו את סיפורו המאוד מיוחד של דירק האדם ולאו דווקא המותג, כמח שהאמין שבעמק הדורו (Douro Valley) אפשר וכדאי לייצר יין טוב, ולא רק פורט. אותו דירק שאפילו אביו אמר עליו שהוא משוגע, אבל לימים כולם הלכו בעקבותיו והתחילו לייצר גם הם יין בעמק הדורו, ואפילו יין משובח. בכל פינה ניכר כאן השילוב המופלא שבין דירק האחד, פורץ דרך, המאמין ביכולותיו, הסוליסט שלא חושש לפרוץ לבד ולשנות, לבין דירק האחר, אוהב האדם והחברה, ובעיקר אוהב החיים, החיים הטובים.

מרתף יינות משפחת ניפורט. צילום עדיאל מזרחי

הוא מיקם את היקב על קו דק בין שמרנות לפירוק מוסכמות, וסיפור ניפורט מדגיש איך גם יקב עם שורשים עמוקים במסורת פורט יכול להתחדש, כשהדור הצעיר לוקח סיכונים מחושבים – כמו המעבר ליינות יבשים, וגם משאיר מקום לייצור יינות פורט מורשתיים, כאלה שמקבלים שבחים על מורכבות, חומציות מאוזנת ויכולת יישון מופלאה.

כשאומרים עליו שהוא בעל חזון, הוא לא מקבל זאת. הוא אומר שהוא פשוט חושב על דברים בצורה שרוב האנשים לא חושבים עליהם. דירק ניפורט בוצר באוגוסט, לפני כולם. לא מחפש מתיקות, מאמין בפחות אלכוהול, פחות טאנינים. היום פורט מהווה 30% בלבד מהייצור שלו, והשאר יין "רגיל".

יין רגיל אמרנו? בחירה לא נכונה של מילה. היין ממש לא רגיל, הוא מיוחד וטעים. להלן רשמי הטעימה.

יינות הטעימה. צילום עדיאל מזרחי

יינות שטעמנו עם מריאנה

יינות לבנים

לבן Dão 2020 – חורף קשה, קיץ חם, אנחנו רחוקים מהחוף המשווני. התוצאה היא יין אלגנטי פרחוני, טוב ליד דגים, סלט, פירות ים. הוא כבר אינו צעיר אבל לא מיושן, פרשי, לא מורכב אבל טעים, כזה שאני אוהב לשתות לבד, ללא אוכל לצידו.

לבן Dialogo Douro 2024 – הבסט סלר של היקב, ולא בכדי. כל מדינה שהיין מיוצא אליה וחפצה בכך, זוכה לתווית משלה עם עיצוב משלה, כמובן בתוך תבנית קבועה, ולשם משלה. אצלנו, לפחות בשלב זה, בחר היבואן שקד, לשמר את השם והעיצוב המקורי, שבעיניי הוא יפהפה. חמיצות עדינה מורגשת מיד, טרופיקל ואפרסק, מאוד מרענן מאוד כייפי, 12.5% של הנאה המתאימה לכל אירוע.

לבן Redoma 2024 – האח הגדול של הדיאלוגו. אחד היינות הראשונים של היקב, בלבן ובאדום. זהו יין רציני, בעל גוף ואופי, אך עדיין שומר על פירותיות טרופית. מיועד ללוות ארוחה טובה – אולי עוף אולי סלט, אני הלכתי על פסטה. מעט חבית מורגשת, בעדינות ראויה, מעט וניליות, 12% של רכות ועושר. יין מושלם. כל יין שונה מקודמו, איש איש וטעמו.

מרתף יינות יקב ניפורט. צילום עדיאל מזרחי

יינות אדומים

אדום Dão 2020 – עשוי מ-100% ענבי טוריגה נסיונל, עם פרי כהה על האף. פירותי מאוד, ניחוחות של דובדבן, שוקולד, שזיף. 13% של גוף קל יחסית ונעים לשתייה, חומציות בינונית, סיום לא ארוך וחומצי. מתאים לארוחה לא כבדה, ספגטי בולונז עלה ראשון בדמיוני אבל גם דג פורטוגלי מסורתי וטעים הולך עם היין שמוכן לשתייה עכשיו, לא להמשיך לשמור.

אדום Dialogo Douro 2022 – פרי אדום תות שדה ריחני וטרי משתלט על האף. יין עמוק ובכל זאת שומר במודע על קלילותו.  12.5%, חומציות נהדרת, גבוהה מזו של היין הקודם, טאנינים כמעט ואינם מורגשים. גם יין זה אינו מיועד לשימור ארוך, ומוכן כבר עכשיו לשתייה. נחמד מאוד.

אדום Vertente Douro 2022 – (אצל היבואן שקד נקרא ורטנה). עשוי מענבי גפנים בוגרות ואיכותיות. זהו האח הבוגר מהדורו, והוא מתנהג בהתאם. סימני חבית (לא חדשה) קלילים ומאוזנים, מעט מתיקות נעימה מגיעה מהבלנד ממנו נוצר, כזו שמאפשרת לשתות אותו גם לבד וגם לצד ארוחה טובה. רך ונעים לשתייה. יין נהדר.

השיחה מתארכת וגולשת לה הלאה, ואז מריאנה שולפת את הפינאלה, הקינוח המושלם – יינות הפורט של היקב (פורט מגישים מקורר, כדי לדכא מעט את השפעת האלכוהול והסוכר. תנסו).

הפקקים של יינות הטעימה. צילום עדיאל מזרחי

פורטים

פורט הוא יין מחוזק.  במהלך התסיסה מוסיפים לו אלכוהול ענבים (ברנדי), שעוצר את התסיסה ומשאיר בו מתיקות טבעית לצד אחוז אלכוהול גבוה יותר. פורט מיוצר מזנים מקומיים של עמק הדורו, בעיקר טוריגה נסיונל, טוריגה פרנקה, טינטה רוריז (טמפרניו), טינטה ברוקה וטינטו קאו. ההבדלים בין הסגנונות נובעים בעיקר מאופן היישון: Ruby (רוּבִּי) שומר על פרי אדום רענן ומתיישן זמן קצר יחסית; LBV (Late Bottled Vintage) מגיע מבציר יחיד ומתיישן כמה שנים בחבית לפני הביקבוק ולכן עמוק ומורכב יותר; ו-Tawny (טוֹנִי) מתיישן שנים ארוכות בחביות קטנות במגע עם חמצן, מקבל גוון ענברי וטעמים אגוזיים-קרמליים.

פורט לבן בן 10 שנים – פורט ייחודי מאוד של יקב ניפורט. בעוד היקבים סביב מייצרים פורט לבן צעיר, היקב מציג מהדורה של פורט לבן מתיישן, ובמילה אחת – נהדר. כזה שפיזר מיד את החשדנות שתמיד הייתה טבועה בי לגבי פורט לבן. הוא ממש טעים. ריבת תפוז, חבושים ומרמלדה פורטוגלית, הם טעמים וריחות שאיני זוכה לפגוש ביין בדרך של שגרה. יין מושלם.

פורט אדום 2021 LBV (Late Bottled Vintage) – פורט Ruby (רוּבִּי) מיוצר מענבי שנת בציר טובה. יושן בחבית כארבע שנים והמשיך להתיישן בבקבוק עוד מספר שנים, מה שנתן איזון בין פירותיות לחוזק. היין שטעמנו בוקבק ב-2021 ויצא לשוק רק ב-2025, לאחר ארבע שנים נוספות בבקבוק. גם כאן יש יחוד מול יצרני פורט אחרים. היין אינו מפולטר, מה שמאפשר לו להמשיך ולהתיישן בבקבוק. כל זה מופיע על גבי הבקבוק, מה שלא יופיע בגרהמ'ס או בטיילור'ז, אשר מפלטרים את היין ולכן הוא אינו ממשיך להתיישן. פורט טעים.

פורט אדום Tawny בן 20 שנה – פורט Tawny (טָאוּנִי) עשוי מאותם ענבים בהם משתמשים לפורט רובי. ההבדל נובע מהשימוש בחביות קטנות יותר, שמאפשרות מגע רב יותר עם חמצן. ההבדל מהותי: הצבע הופך לאמבר (ענבר), קרמליות מורגשת, פירות יבשים, אגוזים, תאנים, וכמובן החומציות המאפיינת הזו שמנטרלת מעט את הסוכר והופכת אותו למשקה מושלם לאחר ארוחה, יין קינוח לצד קרם ברולה, גבינות משובחות, ובשבילי גלידה וניל. מושלם כדי לסיים איתו טעימה מושלמת.

מבט על העיר פורטו מגאיה. צילום עדיאל מזרחי

טעמנו תשעה יינות: שלושה לבנים, שלושה אדומים, שלושה פורטים, עם מריאנה אחת נהדרת, שבסבלנות אין קץ ובאהבה אינסופית ליין ולמקום עבודתה, הפכה אירוע טעימות שגרתי לכאורה – לבלתי נשכח.

גילוי נאות: הביקור אורגן בסיוע חברת שקד יבואנית Niepoort בישראל. אלה מחירי יינות היקב אותם הם מייבאים: דאו ודיאלוגו (אדום או לבן) – 90 ₪, Vertente (ורטנה) אדום – 150 ₪, רדומה לבן – 160 ₪.

הכותב עדיאל מזרחי הוא חובב יין, שופט בתחרויות יין, בעל קבוצת הפייסבוק "צימוקים – על יין ואנשים טובים"

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לניוזלטר