ישראל 78: יין, אנשים וחופש בכוס

בכתבה יינות של אנשים שאוהבים יין ואוהבים אנשים, ומי שיודע להעריך עשייה כנה ימצא פה את מה שהוא או היא מחפשים. התמונה יצירת AI
היין הישראלי, שבשנים האחרונות הפך גם לבקבוקי זיכרון לנופלים ולנרצחים, נוכח תמיד – גם בשולחנות של שמחה וגם ברגעי אבל, כחלק מתעשייה שיודעת לשאת יחד חיים וכאב. ובתוך כל זה יש גם עמידה. הנה אוסף יינות שלא מבקשים אישור מאף אחד להיות מה שהם. בסוף גם מספר יינות מטעימת העצמאות באיש הענבים

יום העצמאות ה־78 של ישראל, עם אוסף יינות שלא מבקשים אישור מאף אחד להיות מה שהם. יינות שנעשו כאן על ידי ייננים ויינניות שחיים את האדמה, עובדים קשה ביקב, ומלווים כל שלב בתהליך עד הבקבוק, עם אמונה בדרך שלהם עד הסוף.

זה לא אוסף שמנסה להתאים את עצמו להגדרות או לתגים, אלא כזה שמדבר ישירות מהבקבוק, כמו שהוא, בלי פילטרים ובלי חותמות שמכתיבות לו מי הוא אמור להיות. אלו יינות של אנשים שאוהבים יין ואוהבים אנשים, ומי שיודע להעריך עשייה כנה, ימצא פה בדיוק את מה שהוא מחפש.

השריפה ביקב אביבים שבגליל העליון – מרץ 24, בעקבות פגיעת טיל נ"ט היקב נפגע ארבע פעמים מטילים ונשרף כליל. צילום מועצה אזורית מרום גליל

ביום העצמאות ה־78 אי אפשר להתעלם מהמציאות שמלווה את החג הזה. לצד חגיגות, דגלים ושולחנות פתוחים, יש גם זיכרון כבד של ימים של אזעקות, טילים ופחד שנכנס הביתה בלי לדפוק. יש משפחות שאיבדו את הבית שלהן, יש קהילות שלמות בצפון שחיות כבר תקופה ארוכה מחוץ למקום שלהן, רחוק מהשגרה ומהשקט שהכירו.

היין הישראלי, שבשנים האחרונות הפך גם לבקבוקי זיכרון לנופלים ולנרצחים, נוכח תמיד – גם בשולחנות של שמחה וגם ברגעי אבל, כחלק מתעשייה שיודעת לשאת יחד חיים וכאב. ובתוך כל זה יש גם עמידה.

השנה עצמאות היא לא סיפור של חגיגה בלבד, אלא של המשך קיום בתוך מציאות מורכבת, בחירה יומיומית להישאר, לבנות, ולחיות יחד גם כשהכול עוד לא שקט. ולקוות שהשינוי יגיע – כי הוא חייב להגיע.

אסף (מימין) ואורן קדם ביקב המשפחתי בקדמת צבי שברמת הגולן. צילום אסף צדיק

יקב אסף – שנין בלאן 2025: יין שמגיע לעל האש בלי לעשות עניין, אבל מהר מאוד מוצא את עצמו במרכז העניינים. לא כבד מדי, לא מתחנף, פשוט עובד טוב עם הסיטואציה. כזה שמוזגים ממנו שוב בין סיבוב לסיבוב על הגריל, ובסוף מגלים שהוא נגמר לפני הבשר. מחירו 116 ₪.

אנשי יקב טרה נובה בתערוכת סומלייה 26. צילום ישראל פרקר

יקב טרה נובה – רוזה גלעד 2025: רוזה יבש וכיפי, כזה שלא צריך לחשוב עליו יותר מדי. זורם טוב בכוס, נעים וקליל, ופשוט עובד. ליד שיפודי שקדי עגל, ואתם מסודרים מחירו 75 ₪.

צביקה פנטי יקב אליגוטה. צילום אסף צדיק

יקב אליגוטה – רוסאן 2023: רוסאן עשיר ומלא, עם נוכחות ועומק אבל הוא נשאר נגיש וכיפי לשתייה. ליד נתח סינטה דק, צרוב קלות מכל צד, וזה פשוט מסתדר מעצמו. מחירו 105 ₪.

יקב וורטמן – סוביניון בלאן וסמיון, שיחד יוצרים משהו שונה
חי וורטמן יינן יקב וורטמן. צילום איילת קרבצקי

יקב וורטמן – רוזה 2025: יין עם אופי, נעים ומדויק, לא כבד.  יש בו שילוב יפה של רעננות ועומק קטן, שנותן עניין בכל לגימה. ליד צלעות טלה קטנטנות, וזה מרגיש כמו החלטה טובה בלי להתלבט יותר מדי. מחירו 105 ₪.

דורון רב הון יקב ספרה. צילום גולי דורון

יקב ספרה – שרדונה 2024: אצילי ומדויק. כזה שלא מגלה את כל הקלפים מיד, אלא נותן להם להיפתח לאט בכוס. עשיר אבל מאוזן, עם נוכחות שלא צועקת. ליד שיפודי שרימפס בחמאה ושום, וזה פשוט שילוב שלא צריך הסברים. מחירו 135 ₪.

יהודה פרידמן יינן יקב מואה. צילום שי גלבוע

יקב מואה – סירה 2023: עמוק ובעל גוף, עם נוכחות שלא מתבלבלת ולא מתנצלת. יש בו פרי עסיסי, אבל הוא נשאר אסוף ומדויק. ליד קבבים טחונים גס עם הרבה פטרוזיליה וצנוברים, ומי צריך פילה בקר בכלל.  מחירו 105 ₪.

אסף גלאי בעלים כורם ויינן יקב גלאי. צילום טל ציקרמן

יקב גלאי – מרסלאן 2021: לא מהסוג שמנסה למצוא חן, הוא נכנס ישר לעניין. קצת קשוח, קצת פרוע, אבל עם הרבה אופי. לא יין שמלטף, יותר כזה שמיישר קו. ליד דגי ים על הגריל כמו סרדינים או ברבוניות,זה כבר נהיה שילוב עם אופי של חוף סוער, קצת מלח, קצת עשן, והרבה טירוף בכוס.  מחירו 145 ₪.

שקד נחמני בעלים וייננית יקב נחמני אותו הקימו הוריה דוד ופרנסיס. צילום מהיקב

יקב נחמני – GSM 2022: מורכב ומסקרן. כזה שלא ממהר לחשוף את עצמו, אבל גם לא משחק קשה להשגה יותר מדי זמן. מתיקות עדינה שמבלבלת לרגע, ואיזה ריח פרחוני שמכניס חיוך בלי להתכוון. ליד שיפודי כבד עוף. זה כבר נהיה שיח קצר וברור – טעימה, שלוק, עוד טעימה, ואז כולם פתאום שקטים קצת יותר. מחירו 129 ₪.

לורי לנדר ייננית יקב צפרירים בבציר 24 השכם בבוקר. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב צפרירים – רוזה קברנה פרנק 2025:  יבש, חד ומדויק, עם פרופיל נקי שלא מנסה להתחכם. יש בו רעננות נעימה וטוויסט קטן של פלפל ירוק שמחזיק את הכול ערני. לזרוק על הגריל קלמרי גדול, לבן ועסיסי, כזה שהאש סוגרת עליו בדיוק במידה הנכונה, ופותחת טעמי ים נקיים ובשרניים. מחירו 104 ₪.

שרון כהן ייננית יקב רוגלית. צילום ישראל פרקר

יקב רוגלית – רוזה 2024: יין שמצליח להיות גם קליל וגם עם נוכחות. יש בו פרי אדום בשל, וחומציות שמחזיקה אותו ישר וברור. כזה שמוזגים לכוס ומבינים מהר למה הוא נגמר לפני שמספיקים לשים לב. ואז מתברר שזה שילוב  של קברנה סוביניון וסירה. בולעים את הלשון או איזה המבורגר עבה, מדיום רייר, כזה שלא צריך קישוטים של עגבנייה או חסה; רק חרדל חריף שנותן עקיצה מדויקת – וחס וחלילה להעז לשים קטשופ. מחירו  109 ₪.

אורנה לב ייננית יקב אדם. צילום שיר שמולביץ – שיר היין

יקב אדם – פרא אדם 2021: קריניאן מופרע ומתעתע. כזה שלא משחק לפי חוקים של אף אחד, אבל איכשהו תמיד נוחת על הרגליים ומרשים יותר מהצפוי. ליד אנטרקוט משויש ושומני, כזה שאפשר גם למצוץ את העצם בלי בושה. זה כבר לא שילוב, זה פשוט רגע שבו הכול נהיה ברור, טעים, ומיותר לדבר עליו. מחירו 120 ₪.

מבקר היין סטיוארט פיגוט מהאתר של ג'יימס סקלינג עם זאב דוניה ויינות סוסון ים בטעימה בשנת 25. צילום אווה ראפס

יקב סוסון ים – טייק טו 2022: זינפנדל עם מורבדר ופטיט סירה. זה כבר לא יין, זה מצב רוח על סטרואידים. עז, שמח, קצת פרוע, כזה שלא שואל אם נוח לך אלא פשוט נכנס לשולחן ומרים את הכול בכמה דרגות. ליד צלעות אסאדו שמנות שנמסות לאט על הגריל, עם זיגוג מתקתק-חריף שמטפטף על הידיים. זה נהיה שילוב שמתחיל בצחוק ומסתיים בליקוק אצבעות בלי להתנצל. או קבב טלה שמן עם הרבה שומן נוזל, פיתה שסופגת הכול, ושלוקים גדולים בין ביס לביס. זה יין שלא מלווה אוכל. הוא נכנס איתו לדו-קרב ידידותי, ובסוף כולם מפסידים מרוב שזה טעים. מחירו 113 ₪.

לסיכום: העצמאות השנה לא נראית רק כמו חגיגה, אלא גם כמו יכולת להמשיך הלאה למרות הכול. להחזיק חיים בתוך חוסר ודאות, לשמור על שגרה איפה שאפשר, לבנות מחדש איפה שצריך, ולהישאר יחד גם כשהמרחקים גדלים. זה לא טקסט של ניצחון קל, אלא של חוסן מורכב, של חברה שמכירה בכאב שלה ועדיין בוחרת לחגוג את עצם היכולת להמשיך להיות כאן.

לחיי מדינת ישראל ולחיי העם.

ועוד יינות מטעימת יום העצמאות של איש הענבים

מטעים בבית פתוח עצמאות בבית איש הענבים. צילום פאפא רצי

לרגל יום העצמאות ה-78 של מדינת ישראל התקיים בבית איש הענבים ביפו בית פתוח – מפגש עם 79 יינות ישראליים (78 ואחד לשנה הבאה) בימים חמישי ושישי – 16-17.4.26.

חמישה הנבחרים של רן בירון

רן בירון הוא חובב יין ותיק, מבקר ביקבים ומשתתף בטעימות רבות בארץ ובחו"ל ושופט בתחרויות יין. רני רוגל פגש את רן במהלך הטעימות וביקש את חוות דעתו על יינות שאהב בבית פתוח זה. המחירים הם מחירי איש הענבים ביום הטעימה.

יקב רזיאל – רוזה מבעבע NV: מבוסס על פינו נואר ושרדונה מארבעה בצירים שונים (NV), ברמת יובש ברוט טבעי, ללא הוספת סוכר לתסיסה המשנית בבקבוק, ורמת אלכוהול נמוכה – 11.5%. זה מה שמקנה למבעבע הזה את ייחודו האהוב עלי. אין לו את המתיקות העוקצנית המלווה בדרך כלל יינות רוזה, הוא שומר על מאפייני הזנים ממנו הוא בנוי, ומעבר להיותו יין אפריטיף כמקובל הוא בהחלט יכול ללוות ארוחות מלאות, במיוחד מאכלי ים, סושי, גבינות לא שמנות מדי ועוד. לטעמי, יכול בהחלט לאתגר מבעבעים מיובאים, לרבות בתי שמפיין מוכרים. 320 ₪.

יקב כרמל – לימיטד אדישן 2003: יין שני שאני מוריד את הכובע בפניו, ובפני אלו שהעזו ושמרו עליו עד כה. בלנד בורדולזי אופייני של קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו וקברנה פרנק. התיישן בכבוד, מציג את הניחוחות האהובים עלי של עומק המרתף: אדמתיות, טחב, עור, וגם שומר די יפה על הפרי אשר נישא על החומציות שיודעת לשמור על עצמה לאורך שנים ביינות איכותיים, ועושה זאת בהצלחה גם כאן. יופי של יין. מי ששמר אותו, הרוויח. 650 ₪.

צילום ועריכת הקולאז' רן בירון

יקב רמות נפתלי – ברברה 2023: מקור זן הברברה שנוחל הצלחה גם בארץ, הוא בפיימונטה שבצפון-מערב איטליה. איציק כהן, הבעלים והיינן של יקב רמות נפתלי, היה מהראשונים, אם לא הראשון שבהם, שהעלו את הזן הזה לארץ. הוא גם זיהה את עמק קדש בגליל העליון המזרחי סמוך לגבול לבנון, כמתאים ביותר לנטיעת הברברה בארץ, וכל השאר היסטוריה. לטעמי, ייחודו של יין ברברה זה בכך שהוא שומר על המאפיין העיקרי שלו – מתיקות מאופקת על פני החך וסיומת בעלת חומציות מעודנת, ואפילו מעט מרירות בבליעה, שילוב שמעניק ליין רעננות מענגת. יין אדום שמציג שילוב כזה, כה מתאים לאקלים ולמטבח הישראלי. 145 ₪.

יקב טפרברג – אסנס שנין בלאן 2024: היין הלבן שאהבתי מגיע דווקא מיקב שעד לפני כעשור נחשב לנחות, יחסית לגדולים המובילים, אבל עבר מהפך ענק בשנים האחרונות, ולא רק עלה מדרגה אלא עלה, לטעמי, קומה שלמה. מקורו של השנין בלאן בעמק הלואר. הוא אומץ על ידי כמה יקבים ישראלים, ולטעמי השנין בלאן של טפרברג הוא מהטובים שבהם. יין לבן טעים, קל לשתייה, מרענן, מסוג היינות הנעימים, כאשר כל לגימה מזמינה עוד לגימה, הלימות יפה בין הניחוחות לטעמים, סיומת ארוכה מענגת, כיף של יין לבן מרענן לקיץ הישראלי. ולא פחות חשוב, VFM מעולה – 85 ₪.

יקב סנילביץ' – גרנד וין ארגמן 2024: אחרון אחרון חביב, יקב שפגשתי לראשונה הפעם, סנילביץ' ממושב נווה ירק בשרון סמוך להוד השרון. היקב שבה את ליבי ממבט ראשון, או יותר נכון מהטעימה הראשונה. ארגמן הינו זן ישראלי מקורי, שפותח בזמנו במכון וולקני על ידי פרופסור רועי (רוי) שפיגל מהמכון ושלמה כהן ממכון היין. הזן אומץ רק על ידי מעט יקבים, והצליח במושב נווה ירק. יין מאוד עוצמתי, בעל גוף מלא, די כבד על החך, אבל נעים לשתייה. עפיץ במידה לא מעיקה ובעל סיומת יבשה חדה, כאילו אומר נחרצות ״אני כאן״. אני אוהב יינות שתוקפים את החך אך לא שוברים אותו. כך היין הזה. מאוד מצא חן בעיני. 180 ₪.

חמישה יינות רוזה ליום העצמאות

המטעימה נוגה בפעולה. צילום פאפא רצי

רני רוגל טעם יינות רוזה אלה כי רוזה הוא יין מתאים לאביב, למנגלים ולאופטימיות של העונה. המטעימה המדהימה (בקיצור מטהימה) נוגה מצוות איש הענבים סייעה בהכרת היינות. המחירים הם מחירי איש הענבים ביום הטעימה.

יקב להט – גריג רוזה 2024: עשוי מענבי מורבדר, סירה, גרנאש נואר ורוסאן. רוזה חגיגי ורציני, הולך ממתיקות, מתקדם בטעמים ולא נסחף למרירות. 120 ₪.

יקב מוני – נחל קלאדוק רוזה: עשוי מענבי קלאדוק .יין שמשאיר בפה חמיצות נעימה. 60 ₪ – מציאה.

יקב פאוקר – לס רוזה 2025: עשוי מענבי קברנה פרנק וגרנאש. צובט ועצבני – שווה להתרגל אליו. 110 ₪.

יקב פינטו – רוזה 2025: עשוי מענבי גרנאש ופטיט סירה, בלי טיפת מתיקות ומשאיר בפה דווקא טעם אשכולית. 135 ₪.

יקב קסטל – רוזה קסטל 2024: בלנד של ענבי מרלו, מלבק וקברנה פרנק. מוּכָּר וטעים כרגיל – אף פעם לא יאכזב. 110 ₪.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לניוזלטר