כיצד לבצע קניות מוצרי מזון עם ילדים?

שטף הפרסומות המציף אותנו מכל עבר מעודד אותנו ההורים, פעמים רבות לקניות לא מודעות ולא נחוצות של מוצרים בעלי ערך תזונתי נמוך ביותר. חלק גדול מההורים מתקשים לעמוד בפני הלחצים של הילדים בעת ביקור ברשת שיווק או חנויות מזון, ונגררים לקניות מיותרות שגורמות להוצאות, ובעיקר אינן תורמות לבריאותם של הילדים.

לפניכם עצות כיצד לבצע קניות של מוצרי מזון עם ילדים בדרך אפקטיבית, ולהתמודד עם השיווק המסיבי שמפעילות החברות:

ארוחה נכונה מתחילה בקניות נכונות. רצוי לזכור שלא כל מה שקיים בחנויות באריזות יפות ותחת הכותרת מוצרי "בריאות", "טבע" "ביו" או "אורגני", הוא אכן בריא ומומלץ לאכילה. גם מוצרים הנושאים את הכותרת "חומרים טבעיים" עוברים בדרך כלל תהליכים תעשייתיים מורכבים, הגורמים לאיבוד רוב ערכיו התזונתיים של חומר הגלם. לעיתים הפער בין המוצר הבסיסי שנקטף בשדה (הירק, הפרי, הדגן והבוטן) למוצר הסופי שמצוי בתוך האריזה המושכת הוא כה גדול, עד שיקשה עלינו למצוא את הקשר בין השניים.

במוצרים המעובדים יש בדרך כלל כמות גדולה של סוכר ומלח, ובצד החומרים הטבעיים נמצא גם ספיחים שאינם בריאים, כגון שומנים מוקשים, חומרי טעם וריח, חומרים משמרים, צבעים, מתחלבים, ועוד. רצוי לבדוק האם מה שכתוב בכותרת, אכן מתאמת בפרטים הקטנים.

זכרו כי על סדר יומן של חברות המזון והפרסום לא עומד בדרך כלל הרצון האלטרואיסטי לבנות את גופם של ילדינו בצורה המיטבית ולשמור על בריאותם, אלא הרצון למכור הרבה ומהר.
היצרנים, המודעים ל"טרנד" הבריאותי, מעוניינים לתת לנו הרגשה שאנחנו קונים את הדבר הבריא ביותר עבור ילדינו.
מבט מעמיק מעבר לשם "לחם מקמח מלא", למשל, או "רכיבים אורגנים", יכול לגלות גם דברים אחרים.
גם החומרים הטבעיים עצמם עוברים לעיתים תהליכים שהופכים אותם ללא מומלצים בעליל.

בעזרת תהליך הנקרא "מיתוג מחדש", לוקחים מוצר בעל ערך תזונתי נמוך, מוסיפים לו או מוציאים ממנו חומרים מסוימים, ובעזרת אנשי שיווק יוצרים רושם ותדמית של מזון בריא ומומלץ.
חטיפים, דגני בוקר, מעדני חלב וממתקים אינם הופכים בהכרח לבריאים עקב משפט מנצח של פרסומאי או שינויים בהרכב המוצר. כדאי שנזכור כי מותג (ולא רק באוכל) הוא ניסיון לטעון לקיומו של משהו מיוחד במקום בו אין הבדל של ממש ממוצרים דומים, ולהצדיק ניסיון זה בעזרת דימויים המשווקים לצרכן בכמות גדולה.

כאשר הולכים לקניות, (כן, גם בחנות טבע), רצוי ומומלץ לקרוא את הרכיבים המופיעים על גבי האריזה. לא לחינם "האותיות הקטנות" (רשימת הרכיבים שעל המוצר) הן כל כך קטנות. הן בהחלט יכולות להוציא לפעמים את התאבון או את החשק לרכוש מוצר מסוים.

אנו מהווים דוגמא לילדינו באופן הקנייה שלנו ובהרגלי הצרכנות שלנו.
אי אפשר לצפות מילדים שיבחרו לבדם את הבחירות הנבונות בנושא תזונה, כשהם מוצפים מכל עבר במבול פרסומי ובשפע גירויים שבלתי אפשרי לעמוד בפניהם: שלטי חוצות, ירחונים לילדים ולנוער, טלוויזיה, סרטים, והשפע הקיים בכל החנויות והמכונות לממכר שתייה קלה, חטיפים וממתקים.
על פי מחקרים, ילד ממוצע (וגם ילדה) צופים בכ- 40,000 פרסומות בשנה בטלוויזיה בלבד, והילדים נחשפים לפרסומת למוצרי מזון כל חמש דקות בממוצע. הפרסומות מעודדות אותנו להיות צרכנים. מסרים שיווקיים מכל עבר משכנעים אותנו לרכוש מוצרים, שחלקם מזיקים לנו.
הפרסומות פונות לילדינו כלקוחות פוטנציאליים, ומבטיחות שימלאו את כל צרכיהם. יהפכו אותם למקובלים יותר, חדשניים יותר, מושכים יותר ומאושרים יותר. גם הפרסים וההגרלות במוצרי המזון מהווים משיכה לכוח הקניה הצעיר.

אז מה בכל זאת אפשר לעשות?
רצוי להכין מראש רשימת קניות ולהיות נאמנים לה. הפיתויים הגדולים בחנויות, ואמנות המכירה פועלים עלינו גם ברבדים לא מודעים (מיקום המוצרים בחנות, אריזתם, מבצעים וכו').

כשהולכים עם הילדים – כדאי לסכם מראש עם הילד איזה מוצר או מוצרים ייקנו בשבילו, זאת בכדי לוותר על דיאלוגים מתישים ומאבקי כוח אבודים מראש אל מול המדפים. למשל: שקית שוקו למימוש בזמן הקניות וחבילת פסטה בצורת חיות (מקמח מלא כמובן) לארוחת הצהרים.

כדאי להגיע לקניות כשהילדים (ואנחנו) שבעים, כדי לוותר על ארוחה לא בריאה, לא מתוכננת ולא כלכלית במאפיית הסופרמרקט, או על חטיף השוקולד שליד הקופה, שממוקם שם בדיוק למטרה זו.

ולנו ההורים – רצוי להעדיף רכישת חומרי גלם טבעיים לבישול ביתי מאשר רכישת מוצרי מזון מוכן, מהיר ומעובד.
החיסכון בזמן המושקע הכנת האוכל מתקזז עם זמן ההמתנה לרופאת הילדים בקופת חולים.

דברו עם ילדיכם על נושא הפרסומות, דרך פעולתן ומטרתן. הפכו את הצפייה בהן לצפייה מודרכת, מודעת ובררנית.

הפכו את הקניות לפעולה חינוכית (לנו ולהם), ולהזדמנות להביע עמדה חברתית-ערכית-מוסרית-בריאותית.
אל לנו לזלזל בכוחנו כלקוח, והבה נכבד את עצמנו ואת ילדינו, ונשקיע את כספנו במוצרי מזון שכשמם כן הם – מזינים את הגוף ושומרים על בריאותנו.

ולסיום, כמו שבאוטו שלנו לא נשים מים (או קוקה קולה) במקום דלק, כך חשוב שגם במכונה הפרטית שלנו- הגוף, שאותה לא ניתן להחליף במודל חדש, נשים את הדלק הנכון לתפקוד מושלם ורב שנים.

רחלי בהרל היא מחברת ספר הילדים "לא רק ממתק" (הוצאת אורנית).
זהו סיפור על ילד מתוק שאהב לאכול רק מתוק, ושבעזרת רעיונותיה של אימו למד לשלב בין המרק לממתק.
הספר מעביר לילדים את המסרים על חשיבות התזונה הנכונה והבריאה כבר מגיל צעיר בדרך סיפורית ומשעשעת, ההופכת את הארוחה לחוויה משפחתית משותפת.
הספר מלמד את הילדים הצעירים להתייחס בעין ביקורתית לפרסומות של חברות המזון ששוטפות אותם מכל עבר, ומהללות את "ערכם הבריאותי" של מאכלים מתוקים ומלוחים, אשר תרומתם התזונתית האמיתית נתונה בספק, בלשון המעטה.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה