הארטישוק הנו בעל יכולת להוריד את רמת הסוכר בדם, ומצטיין בכושר הגנה בפני חמצון שומנים.
כך עולה מתוך מחקרים שנערכו על-ידי פרופסור זכריה מדר (ראש המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה באוניברסיטה העברית). במחקרים נמצא עוד שהארטישוק מכיל חומרים נוגדי חימצון ייחודיים , שאינם מצויים בירקות אחרים ומסוגלים להגן בפני חימצון הנגרם על ידי (LDL) "הכולסטרול הרע".
כאמור, כמו כן הוכיחו המחקרים את יכולת הארטישוק בהורדת רמת הסוכר בדם וכושר הגנה בפני חמצון שומנים.
ברפואה העממית ייחסו לארטישוק סגולות ריפוי. הוא נחשב כצמח מנקה כבד. כיום ידוע כי הצמח מכיל צינרין, שהוא החומר הממריץ את זרימת מיצי המרה ומאט את ייצור הכולסטרול בכבד. ידוע כי אכילת ארטישוק לפני שתיית אלכוהול, מבטלת את תופעת החמרמרת
(hang over), ועל כן באיטליה נהוג להגיש בפאבים ארטישוק.
הארטישוק הוא צמח עתיק יומין, שהיה ידוע כבר בימי יוון ורומי. הקדמונים ייחסו לו תכונות של צמח אהבה (אפרודיזיאק), ועל כן נאסר על נשים לאוכלו. היוונים ייחסו לו סגולות המבטיחות הולדת בן זכר.
במקורות נקרא הארטישוק קינרס. והוא מוזכר במשנה. מדובר בצמח ים תיכוני רב שנתי ממשפחת המורכבים. גובהו של הצמח כמטר וחצי, והחלק הנאכל הוא הפרח.
מולדת הארטישוק היא כנראה סיציליה, ואכן האיטלקים נחשבים לאלופי העולם באכילת ארטישוק. מעל 40 אחוז מייצור וצריכת הארטישוק הם באיטליה. באיטליה נהוג אף לסיים את הארוחה בלגימת ליקר עשוי מארטישוק.
בארץ מגדלים כ-4,000 דונם של ארטישוק, בעיקר בשפלה ובחבל לכיש. היבול הממוצע הוא כ-1.5 טון לדונם. היקף השיווק הוא כ-5,000 טון בשנה.
קיימים בעיקר שני זנים של ארטישוק: ירוק וסגלגל, ושניהם מתאימים לכל סוגי הבישול והאכילה.
הארטישוק הוא מהירקות הבודדים שאינו זמין כל השנה. זו הזדמנות לאכול אותו כעת כשהוא טרי. עונת הארטישוק מתחילה בחודש נובמבר ומסתיימת במחצית חודש מאי. שיא הקטיף הוא בחודשים מרץ עד אפריל.
ולא כשאר הירקות, שאמנם אפשר לאכלם כל השנה, אבל טעמם מאבד קצת מאיכותו, הארטישוק יכול להישמר טרי במקרר כשהוא עטוף בשקית ניילון עד שבועיים.
שני טיפים קולינריים:
מומלץ לטבול ארטישוק מבושל ברוטב טחינה או יוגורט.
ניתן להטביל ארטישוק טרי ומנוקה ביין לבן, שמן זית ושום. למלא בבשר טחון, לעטוף בנייר כסף עבה, להטמין בתוך הגחלים של המנגל. הטעם שמיימי.
נועם יעקובה הוא יו"ר שולחן מגדלי הארטישוק במועצת הצמחים
