לבן של ססלוב במופע ייחודי של עידו רצון

אתמול בערב עברתי חווייה ישראלית ייחודית. דווקא ביום הקשה הזה של פלישה סורית מהצפון, פיגוע בתל אביב, מהומות בירושלים; החלטתי לצאת לשמוע חבר יקר – עידו רצון – שר שירים מקוריים שלו.
אלו שירים שלא יוצא לנו הרבה לשמוע במלל האמריקאי ששוטף אותנו בתחנות הרדיו – מוזיקה ישראלית מקורית.

המפגש היה בסלונה שהוא בר לאונג' אשר ממוקם בשכונת נגה ביפו, ונחשב אחד המוסדות הוותיקים והמשמעותיים בסצנת חיי הלילה של תל אביב.
זהו חלל גדול ומרשים, שיוצר פינות סלון אינטימיות, ובר ארוך, כולו מעוצב בסגנון רטרו שיק לשנות החמישים והשישים, שמהווה סביבה ייחודית.
יקב ססלוב כיכב בערב זה, ויין לבן שלו  נמזג לקהל. מבחינתי, הטעימה של "לבן" (שילוב של ענבי גוורצטרמינר, ויונייה וסוביניון בלאן) העצימה את חוויית ההופעה, והחיבור של שני סוגי האומנות האלה: שירה ישראלית ויין ישראלי, היה מדהים בעיניי.

היין הוא שילוב של מתיקות נעימה לצד חמיצות עדינה, טעמי אשכולית צעירה לצד גויאבה, שבעיניי היא הפרי הכי ישראלי שיש. יין חמאתי בשל ומורכב מאוד, לצד קלילות ועקצוץ באפטר טייסט. יין כל כך ישראלי.
לעצום את העיניים ללגום את היין הזה ולהקשיב למילים של השיר ימים שקטים אותו כתב, הלחין וביצע עידו רצון, שריגש עד דמעות את כולם:

אני מבקש לי
את כל הטוב שבעולם
ולפעמים מנות קטנות של עצב
שבים וחוזרים בי
עוד מקומות של נחמה
מתוך תחושה שתכף זה נגמר

ימים שקטים בולעים גלים של עצב
גלים גדולים בולעים דמעות של אהבה.