לפני שנתחיל לדבר על סופגנייה כן או לא ולמה לא, בואו נכיר אותה קצת: מדובר במאפה שמרים אשר עובר טיגון עמוק וממולא במילויים שונים. מה היא נותנת לנו מבחינת ערך תזונתי? בערך כלום. ניתן לסווג אותה לקבוצת הפחמימות הריקות, ובמקרה זה גם עתירות הקלוריות. כדאי לדעת שסופגנייה בגודל סביר מכילה כ-500 קלוריות בממוצע. כמות קלורית היכולה להוות ארוחת צהריים שלמה. הוסיפו עליה את כל המילויים היצירתיים והצבעים המפתים, ובהחלט ייתכן שהמחיר הקלורי יזנק עוד קצת למעלה. והאם באמת נוכל להסתפק בסופגנייה אחת? בל נשכח כי הסופגניות מתחילות להופיע כבר כחודש לפני החג עצמו, להוות כיבוד בלתי נמנע במסיבות חנוכה בגן, הדלקות נר, כיבוד בעבודה ועוד ועוד… ולא אחת מתלווה אליהן גם איזו לביבה נחמדת.
ועכשיו תשאלו, האם אני מנסה לייצר תסריט אימה עם סופגנייה ענקית ומפחידה שמטרתה היחידה בעולם היא לגרום לכם להשמין? ממש לא. יש הרבה קלישאות ובדיחות על חג החנוכה, והסופגנייה היא זו שמככבת בכל הבדיחות. מסופגנייה על פריכית, עד לשריפה של סופגנייה כדרך לשרוף 400 קלוריות בדקה. הבדיחה שלדעתי רובנו לא מבינים את משמעותה, זו אותה בדיחה מימי אנטיוכוס: "סופגנייה – דקה בפה, שנתיים בירכיים".
בואו נלמד קצת על איך המוח שלנו עובד: הפרופסורים כהנמן וטברסקי לימדו אותנו כי המוח האנושי חושב במונחי רווח והפסד, ולא מסוגל לחשוב לטווח הארוך. הם טענו כי כאשר המוח חושב במונחים אלה, אנחנו נותנים משקל רב יותר להפסד מאשר לרווח, ותמיד בטווח הקצר. זאת הסיבה שלאנשים קשה לחסוך כסף או לבצע ביטוחים. אנחנו חושבים על ההפסד של הכסף באותו הרגע, בלי יכולת לראות את הרווח העתידי. זו הסיבה שאנשים מפחדים לעשות שינוי, כי גם אם רע עכשיו, אין לנו יכולת לראות את הטוב בהמשך. נחזור לסופגנייה. קשה לשאת את המחשבה שנפסיד את טעמה של הסופגנייה, לעומת הרווח העתידי בוויתור עליה. מהו הרווח העתידי? על פניו נראה משקל תקין, רמות סוכר מאוזנות, איזון כולסטרול. הרווח הוא הרבה יותר מהיר ממה שאנחנו חושבים. תגידו "כן? כולם יאכלו סופגניות ולביבות ואני אהיה הפראייר היחידי שאוכל מלפפון". לא, אתם תהיו אלו שיצאו גדולים, כי קיבלתם החלטה מבעוד מועד ועמדתם בה. אתם הצלחתם להתגבר על מאפייני החשיבה האנושית ולראות את הרווח לטווח הארוך.
אז איך עושים את זה בכל ערבי הדלקת נרות?
למחמירים: קובעים מראש כמה סופגניות ולביבות אנו מתכננים לאכול בכל חנוכה. מומלץ לקבוע כמות מדויקת. שימו לב שאנחנו לא מדברים על ויתור לחלוטין, אלא על הפחתה של כמות. אם קשה לקבוע לטווח זמן ארוך, קובעים מראש לאותו הערב על מה אנו הולכים לוותר. קבעו מראש מה תאכלו בשאר הערב, ואם יש צורך היו מתארחים למופת והביאו אתכם פשטידה, ירקות חתוכים, או לביבות אפויות. חישבו על הרווח העתידי עבורכם בוויתור על אכילת סופגניות, לביבות או מיני דברים משמינים, ובאכילה מאוזנת: זה בטוח יעזור לי להוריד את הכרס; אין דבר שיסב לי אושר מלקבל החלטה ולעמוד בה; כמה כיף לסיים את הערב ללא צרבת; זה בטוח יעזור לי לאזן את הסוכר. הזכירו לעצמכם את הרווח כל הערב. בסוף הדלקת הנרות "שגררו" את ההצלחה שלכם. ספרו לחברים, בן או בת הזוג שהיו סופגניות מעולות, ואתם בחרתם לוותר ועמדתם בזה. הסוד הוא בתרגול ובהתמדה, תרגלו את זה ותראו איך זה ישפיע עליכם גם בחגים אחרים ובכלל. חג שמח.
