מנטנטן – הפתעה יפנית מרנינה

במנטנטן אוכלים יפנים ויפניות, לקוחות קבועים שמשוחחים עם הטבחים ונראים מרוצים ממה שבקערה ובצלחת. נראה כי למסעדה אחיזה איתנה בנוף הקולינרי של תל אביב

עושה רושם שהלקוחות מרוצים במנטנטן. לפי הכתבה יש להם כל הסיבות לכך. צילום מדף הפייסבוק
עושה רושם שהלקוחות מרוצים במנטנטן. לפי הכתבה יש להם כל הסיבות לכך. צילום מדף הפייסבוק

העיתונאית איריס ז׳ורלט, ידידה וותיקה, היא המנטורית הפרטית שלי לענייני יפן. ספרה, ״לא רק סושי״, הוא אסופת כתבות על הגסטרונומיה ואורחות החיים ביפן, שפרסמה בעיתונות המקומית בארבע שנותיה בטוקיו. קראתי אותו בשקיקה. איריס לקחה אותי אל מסעדת מנטנטן הקטנטנה, בר-ראמן משולב באיזאקיה. בפנים אין יותר מתריסר מושבים, מחציתם אל-מול הטבחים. בחוץ, אפילו פחות. לא פעם מלא, ואנשים מחכים.

צילום אביטל ענבר
צילום אביטל ענבר

מנטנטן, ברחוב יבנה 38 בתל אביב, היא כל מה שנותר משוק האוכל אלנבי רוטשילד. ישראלים שחיו בטוקיו התאהבו במסעדה מקומית קטנה בשם מנטנטן. היזם, יריב ברונשטיין, שכנע את אחד השותפים-טבחים, קוביאשי, לנדוד לתל אביב ולבשל. במטבח הפתוח עובדת גם צ׳ייקו המקסימה, טבחית יפנית מנוסה. ביום המנוחה השבועי שלו או שלה, פועל גם טבח ישראלי.

צילום אביטל ענבר
צילום אביטל ענבר

בעקבות הביקור הראשון באתי עוד חמש פעמים, כולן במהלך חודש וחצי. מדוע? כי טעים לי. עד כה, כל מה שאכלתי היה לרוחי. ובנוסף זול, היחס מצוין, השירות טוב וקשוב. עד כדי כך שאני מרגיש בבית. שבעתי מסעדות-צמרת באירופה, ומנטנטן ״מתכתבת״ עם ההעדפה הנוכחית שלי, מסעדות עממיות שמבטיחות תמורה טובה לכסף. עוד דבר שמוצא חן בעיני: תפריט סאקה, שמפרט את מידת היובש/המתיקות ואת ה״גוף״ של סוג וסוג. ובירה קירין מחבית, שאני אוהב, נשפכת כמים. הדבר היחיד שמפריע לי: המוסיקה הרועשת מדי. רעה חולה במסעדות רבות. לא תמיד אני מצליח לגרום להפחתת עוצמתו של המפגע.

אגדאשי טופו. צילום אביטל ענבר
אגדאשי טופו. צילום אביטל ענבר

אין לי (עדיין) הכלים לבחון אם האוכל במנטנטן תואם את אמות המידה ביפן. אבל בטעמים אני בקיא ומנוסה. והחך שלי שמח במנטנטן ומשמח את הנשמה. לא רק אני כך. לקחתי לשם זוג חברים, שמבינים במטבח היפני מביקוריהם בטוקיו ואוהבים אותו מאוד, וגם הם נהנו. כמעט בכל ביקור שלי שם אוכלים במנטנטן יפנים ויפניות, לקוחות קבועים  שמשוחחים עם הטבחים ונראים מרוצים ממה שבקערה ובצלחת. בביקורי האחרון, לפי שעה, באה הטבחית של מנטנטן בערב החופשי שלה, עם שף יפאני שאך זה הגיע כדי לבשל בדיינינגס שבמלון נורמן. אני מניח שגם הוא יתייצב שם מדי פעם בערב הפנוי שלו לרוקן קערת ראמן.

ראמן עוף. צילום אביטל ענבר
ראמן עוף. צילום אביטל ענבר

הראמן הוא העיקר. ציר ראמן החזיר מתבשל 10 שעות בלחץ של 4 אטמוספרות, כדי לגרום לריסוק העצמות – כך הבנתי מההסבר. התוצאה מצוינת. הציר הסמיך עשיר בטעמים מורכבים. נראה לי שציר הראמן הזה, בזכות כל הטוב שבו, יכול להחליף בהצלחה מרק עוף של סבתא פולנייה, שסגולתו לרפא הצטננות. גם ציר הראמן הטבעוני, המופק מאצות ופטריות, עשיר בטעמיו, אם כי פחות, כמובן. ראמן הוא ארוחה משביעה בקערה ב-52 ₪. נהניתי גם מראמן ״מפורק״, שהזכיר לי בעיקרון את מטבח ה״דקומפוזיציון״  של המטבח העילי הבסקי ״החדש״ לפני 40 שנה, שחואן מארי ארסאק, גדול טבחי החבל, הדגים לי אותו במטבחו לפני כעשרים שנה, תוך שהוא מנהל ויכוח ער בבסקית רהוטה עם אחת המבשלות. היא חלקה על דעתו. והוא ניסה לשכנע. הויכוח הסתיים ללא הכרעה, למרות שהוא הבוס.

בטן חזיר בבישול ממושך. צילום אביטל ענבר
בטן חזיר בבישול ממושך. צילום אביטל ענבר

טעמתי גם ממטבח האיזאקיה, עוף נטול עצמות מטוגן בבלילה ומוגש לוהט, כמקובל ביפן, וגם אבוקדו מותקן באותה הצורה. גיוזות מצוינות מוגשות בחמישיות, חזיר, עוף או טבעוני – פטריות וטופו. אבל המנה שאני מזמין בכל פעם היא האגאדשי טופו. נתח של טופו רך מסוג משי, במעין מרק-רוטב מצוין. עד כה לא אהבתי טופו. תודה לאיריס, שקבעה את תפריט ארוחתנו הראשונה במקום, והמליצה מאוד על המנה הזו. השתכנעתי.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

אולי תאמרו שאני מתלהב מדי, שאני מגזים בתיאורי. ייתכן: אני סובייקטיבי. זה הטעם שלי. הוא מנוסה מאוד אבל לא אוניברסלי. כבר לקחתי לשם טבעונית שנהנתה מציר הראמן הטבעוני, אבל על הראמן כמכלול אמרה שהוא ״בסדר״ ותו לא. ואם אני מחפש ביקורת, אזי המלפפונים הכבושים, חלק מ״ערכת״ החמוצים, טעימים לי פחות. האצות יותר. אלא ששישה ביקורים מוצלחים, והרצון לחזור, מדברים בעד עצמם. תפריט מנטנטן הוא שיקוף לשם ספרה של איריס ז׳ורלט: לא רק סושי. המטבח היפני מגוון מאוד, וסושי הוא רק חלק קטן ממנו. בתפריט מנטנטן אין אפילו סושי אחד לרפואה, גם לא סשימי, ואורז מצוי רק במנה אחת.

צילום מדף הפייסבוק
צילום מדף הפייסבוק

בשדרות רוטשילד פינת יבנה, מתנוסס על עמוד פסל סביבתי מואר בלילה שהציבו בעלי מנטנטן: קערת ראמן גדולה, שהאטריות, טן ביפאנית, קופצות מתוכה בקצה מקלות אכילה. פסל סביבתי שיובא מטוקיו, והוא נטוע בשדרה ומסמל את האחיזה האיתנה של מנטנטן בנוף הקולינרי של עירי תל אביב.

מנטנטן – יבנה 38 תל אביב, 03-6725318. כל השבוע 11.30-01.00, חמישי ושישי עד 03.00

 

Avital Inbar is a Food and Wine Journalist – フード&ワインジャーナリスト

 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה