מסע בעקבות הבשר בארגנטינה וצ'ילה

ממש לאחרונה חזרתי ממסע של חודש וחצי בכל ארגנטינה וטעימה גם בצ'ילה. זה היה מסע, בעיקר, בעקבות הבשר.

את פניי קיבלה בואנוס איירס בתחילת האביב, עיר ענקית ומפותחת בת כ- 7 מיליון תושבים. על מנת להכיר את העיר וכמובן את מסעדותיה על הבשר הרב בהן, מומלץ לסייר בה ברגל ובשכונות העיקריות, בשדרות המרכזיות, וכמובן במיקרו סנטר המזוהה ביותר עם הרחובות Lavalle ו- Florida – מדרחוב ענק של חנויות, מסעדות, המוצף באנשים מכל העולם המציגים את שפע אומנותם ומרכולתם המגוונת. אכלתי במסעדות רבות, בכל הרמות והסוגים, וכמובן הרבה עם הרבה בשר. כך פתחתי את מסעי בארגנטינה.

נתחי הבשר בארגנטינה נחתכים באופן שונה מאשר במקומותינו, ולא אלאה אתכם בכל הפרטים כאן, אלא אתרכז בעיקר.
נתחיל בגריל, ובשמו פריג'ה – Parrilla, עליו נצלים כל נתחי הבשר; מהנקניקיות המפורסמות, דרך העופות שאהובים מאוד, ועד הסטייקים השונים. הגריל הארגנטינאי מאופיין בעיקרו במשטח פחמים קבוע, ובמשטח צלייה הניתן לכיוון לגובה המתאים.

בכל המסעדות ברחבי ארגנטינה, הנתח השולט והנחשב ביותר הוא ה- Bife de  Chorizo – נתח סינטה מובחר של 400 גרם, עם מעטה השומן על גביו. מחיר הנתח נע בין 30 ל- 60 ₪, בהתאם לרמת היוקרה של המסעדה. איכות הנתח ומשקלו זהים כמעט בכל המסעדות. זהו נתח שמחירו במסעדה מקבילה בארץ כ- 160 ₪, מה שבא ללמדכם על מחירו הזול של הבשר בארגנטינה, שליש עד רבע מחיר.
הנתח איכותי מאוד, מכובד ומרשים ביותר, אך לצערי, עם הזמן משעמם משהו. אין למצוא כלל את נתח האנטריקוט, הטי בון ממש לא משהו, והנתח הבא בתור בתפריט, הוא ה- Bife de Lomo, נתח ללא השומן.

רבים מהחבר'ה הישראלים שפגשתי בדרכי בארגנטינה, מתלהבים רבות, ובצדק, ומתמוגגים למראה הבשר וטעמו המשובח. השילוב של איכות הבשר הגבוהה ועלותו הזולה בהשוואה לארץ, מהווים ממש מציאה למי שהנו חולה בשר. דרך אגב, רמת איכות הבשר במרכולים גבוהה וזולה, כך שלחגיגת בשר עצמאית ואמיתית הדרך קצרה.

הפריג'דה – Parrillada הינו גריל פחמים קטן המוגש לשולחנך עם מבחר של בשרים שונים. מנקניקיות שונות, כולל נקניקיית דם, מספר נתחי בשר שונים, חלקי פנים ורבע עוף צלוי במלח על הגריל. חוויה אמיתית ומומלצת ביותר. מחיר מנה כ- 45 ₪ – שווה כל שקל.

אני ממליץ על בקבוק בירה גדול ומקומי בצד הפריג'דה, על מנת להקל ולתמוך בכמויות הבשר והשומן בזמן עיכולם. לצערי, גם זה לא עזר אחרי מספר שבועות של אכילה יום יומית של בשר, ונזקקתי להפוגה של מספר ימים כדי לשכנע את הגוף להסכים ולהמשיך במסע. כמובן שמומלץ לפתוח את התיאבון ולהתפנק עם כל סוג של אמפנדה – כיסון בצק ממולא בבשר, תירס, גבינה, ועוד מטעמים שונים. בזה הארגנטינאים אלופים, ואל תוותרו עליהם.

להלן ארבע מסעדות מומלצות בבואנוס איירס, מכל הרמות:
La Cabrera
מסעדה יוקרתית ביותר, נמצאת בפלרמו, רצוי מאוד להזמין מקום מראש.
La Brigada
מסעדה יפה ואיכותית, נמצאת בסן טלמו, מומלץ להזמין מקום לערב.
La Estancia
מסעדה תיירותית אבל ותיקה מאוד, ושווה. נמצאת במדרחוב לווצ'ה במיקרו סנטר.
El Sito
מסעדה פשוטה וזולה ביותר, בשדרת מאיו, עם אוירה כייפית ואוכל מצוין. מומלץ לצהריים.

לאלו שמכירים או שמעו על Siga la Vaca, רשת מסעדות בשיטה של אכול כפי יכולתך – די התאכזבתי מאיכות הבשר, הגם שהיה זול. השירות לא היה משהו, ובקיצור: ממליץ לדלג.

טסתי ארבע שעות וחצי לאל קלפאטה – El Calafate. אי שם בדרום פטגוניה, מרחבי ענק שקשה לדמיין עד שלא נמצאים שם. טיילתי וסיירתי בקרחונים המופלאים, 70 מ' גובה הקרחון באורך של 15, 20 ק"מ. מדהים לראות, לגעת, לטפס ולטייל עליו. קר מאוד מן הסתם, אבל שווה כל מעלת צלזיוס.
אל קלפאטה היא עיירה קטנה, שהחלה להתפתח בעיקר בחמש השנים האחרונות, עקב היותה מקום מגוריו של נשיא ארגנטינה הקודם, שנפטר במהלך שהותי במדינה. עיירה נחמדה, רחוב מרכזי אחד עם חנויות ומסעדות טיפוסיות. הקור מהמם, ואנו בתחילת האביב. ובחורף, שלא תדמיינו אפילו.

מכל המסעדות באל קלאפטה, אמליץ לכם על שתיים:
Don Pichon
מסעדה אלגנטית ויפה, צופה מראש גבעה על כל המפרץ והעיירה.
El Braserito
מסעדה מקומית, פשוטה ועממית, אך אותנטית ואיכותית עם שירות מהלב. תיירים לא מכירים אותה. דון ראול, שכבר 23 שנים מנהל את המסעדה, פשוט יצא מגדרו כדי שאהנה וארגיש בבית. מן הסתם חזרתי אליו שלושה ימים ברציפות כדי לאכול רק אצלו.

מאל קלפאטה "קפצתי" לאל צ'אלטן – El Chalten, עיירה קטנה הנחשבת למרכז המוצ'ילרים והמטיילים העולמי לדעת רבים. שתבינו, כשלוש שעות נסיעה ללא תחנת דלק בדרך, או בית קפה או מקום עצירה. זוהי משמעות המרחבים, וגם כביש של דרך עפר באורך כ- 70 ק"מ הוא אך טבעי. המקום מוקף בהרים באופן כזה שהרוחות הנושבות יכולות בנקל להעיף אותך. והגשם? שלא נדע. היינו מתחננים לשעה קלה של גשם שכזה אצלנו.
אבל אני יכול להצהיר שאת הסטייק, Bife de Chorizo, הטוב ביותר בכל ארגנטינה, אכלתי דווקא כאן באל צ'אלטן. אז אם במקרה והגעתם לכאן, כדאי מאוד להיכנס למסעדת El Ray – שווה כל ביס.

המשכתי לפוארטו מדרין – Puerto Madryn, כ- 18 שעות נסיעה, לסיור של שייט בין לווייתנים באוקיינוס, פינגווינים, אריות ים ועוד. שייט הלווייתנים היה מדהים, אבל כל השאר, נו. ב- Sea World באורלנדו אפשר ליהנות יותר. העיר עצמה פשוטה ומשעממת, אין מה לחפש כאן יותר מדי, אבל לשמחתי מצאתי מקום עם משפחה מקומית שאירחה אותי, כולל ארוחת בשרים מדהימה ולבוש אותנטי של הבעלים; חוויה מדהימה שנמשכה שעות רבות, עד השעות הקטנות של הלילה.

מפוארטו מדרין שמתי פעמי לברילוצ'ה – Bariloche, אחד המקומות הציוריים, היפים והמדהימים. העיר שוכנת לחופי האגם Nahuel Huapi, כ- 70 ק"מ אורכו, בעל מפרצים מדהימים, יערות מסביב, הרים מושלגים לפעילות סקי ועוד. כן, והרבה בשר, שוקולד ויין, ובשפע. מקום מדהים בחורף ובקיץ.

כאן גם ממוקמת אחת המסעדות המפורסמות ביותר בבשר, היא Don Alberto, וגם מסעדת Don Tony. אכלתי כמובן בשתיהן, והמסקנה:התוצאה לא ענתה לציפייה. אכן, מקומות יפים, הבשר בסדר ולא יותר, ואיכשהו זה לא זה. ציפיתי להרבה יותר. אם תרצו, לכו למסעדות הבשר המקומיות האחרות, גם זולות ובוודאי שלא נופלות באיכות הבשר. בהזדמנות זאת הייתי ממליץ לכם לגוון. נו, אחרי כל כך הרבה בשר, אני ממליץ דווקא על מסעדה מזרחית ישראלית, עם שירות ואוכל מצוין: Sesamo "החווה בעיר" .

מבארילוצ'ה המשכתי עוד 4 שעות נסיעה, כדי לבקר בסן מרטין דה לוס אנדס – San martin de los Andes. עיירה קטנה, ציורית ויפהפייה על שפת אגם סובב הרים, שלגים ויערות. שווה שהות ולינה, ובילוי גם למספר לילות. בדרך עברתי כמו כולם בדרך שבעה האגמים, עם נופים מדהימים מכל עבר. המשכתי במעבר הגבול לצ'ילה, לעיר Osorno ומשם ל- Puerto Mont – עיר נמל גדולה בדרום צ'ילה.

מלבד הנופים המדהימים, בצד הצ'יליאני אין מסעדות רבות שאני יכול להמליץ לכם עליהן, אבל אם אתם באזור שווה לעצור ב- Pucon – מקום מדהים לנופש וטיולים, כולל על גבי הר געש פעיל. שם גם התפנקתי עם מרק פירות ים מהביל, שהיה מהמם בטעמו ואיכותו.

קפצתי לפוארטו איגוואסו – Puerto Iguazu, רק 40 שעות נסיעה, עיירה קטנה שמהווה מקום לינה ואוכל בלבד ליציאה לסיורים במפלי האיגווסו המדהימים. סיור בצד הברזילאי וסיור בצד הארגנטינאי משלימים את כל התמונה הדרושה עבור מקום זה. אם הגעתם לשם, אז שוב, נסו להימנע מלאכול במסעדות התיירותיות, ובנקל ניתן לזהותן, ואל תמנעו מלהיכנס למסעדות המקומיות. הנאה צרופה.

חזרתי לבואנוס איירס לבקר במספר מסעדות נוספות, וקדימה לשדה התעופה, ל- 22 שעות טיסה ברוטו דרך מדריד לנמל התעופה בן גוריון.
הדבר הראשון שאכלתי אחרי שהגעתי לארץ, היה חומוס…

יורם קוהן הוא מומחה לבשר גורמה ומקיים אירועים וסדנאות של בשר גורמה, ובעל אתר www.MeetTheMeat.com המספק בנוסף טיפים, מתכונים, המלצות על מסעדות, ועוד.