fbpx

משרד הכלכלה או משרד הבריאות – מי יפקח על ענף היין?

יקב ברקן – היקב הגדול בישראל. מי יפקח גם עליו בעוד חודש? צילום מהאתר
מועצת גפן יין חייבת להשתתף בדיונים, לייצג את היקבים ולהביע את דעתה על מנת שלא נופתע עם חוסר מקצועיות של מפקחים שיפגעו ביקבים. המועצה חייבת לבקש שאותם מפקחים יעברו הכשרות מקצועיות ויקבלו הסמכות מתאימות, אחרת לא ירחק היום ומישהו במשרד הבריאות יחליט שהגיע הזמן לטפל בענף היין בישראל
Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

ידיעה קטנה שהתפרסמה בטור צדדי ב'ממון' של ידיעות אחרונות, סיפרה כי ועדת הבריאות של הכנסת דנה במימוש ההחלטה על העברת הפיקוח והאכיפה על משקאות אלכוהולים ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, דבר שהיה אמור להתבצע כבר לפני שנתיים. אולם, מאז התקבלה ההחלטה, דבר לא נעשה, כך שבעצם לא מתקיים כל פיקוח על משקאות אלכוהולים, בכל הקשור לעמידה בתקנים ולזיופים. כולם זוכרים את הפרשה בה היה מעורב פליקס סיבוני, אבא של חברת הכנסת מירי רגב, במסגרתה נפתחה חקירה של 16 מעורבים בייצור ומכירת אלכוהול מפוגל, המכיל בתוכו מתנול שהוא חומר רעיל ומסוכן לשתייה. התיק נגד סיבוני, אביה של הח"כית נסגר בפרקליטות, אבל כנגד שאר המעורבים בפרשה הוגשו כתבי אישום. ועדת הבריאות סיכמה כי המשרדים המעורבים צריכים להחליט תוך חודש, איך ומתי יועברו סמכויות הפיקוח.

פרופסור עמוס הדס. צילום מאתר איש הענבים

פרופסור עמוס הדס מנסה להסביר להדיוטות, למה אצלנו העסק כל כך מסובך, ולכן תקוע כבר שנתיים: "בקביעת בקרה על ייצור יין ומשקאות כהילים, מעורבים בדרך כלל מספר משרדי ממשלה, ביניהם משרד מסחר שעוסק בתחום זה, ומשרד הבריאות שמטפל בנושא בריאות הציבור (שיכרות, מחלות נפש וגוף). בארצות הברית למשל, זו היחידה הפדרלית שעוסקת בטבק, אלכוהול, ונשק חם, ובכל מדינה בארצות הברית יש גופים משניים שמטפלים בכל נושא בנפרד. בישראל היה בעבר אחראי לנושא גוף משולש של משרד הבריאות, משרד המסחר והתעשייה (היום משרד הכלכלה) ומכון היין. כשביטלו את מכון היין והעבירו את הנושא לאחריות מכון התקנים, נוצר בלאגן, כי משרד הבריאות יכול לטפל בבריאות הקשורה ליין, אבל לא בייצורו, משום שאין לו את ההבנה, הכלים או האנשים שמכירים את הנושא. יש בלבול ותחושה של כל דאלים גבר".

כששאלתי את הגורמים שמטפלים בנושא המזון והמשקאות במשרד הבריאות, למשל על מתן היתרים לפתיחת יקב או מזקקה, התברר לי כי למפקחים ברשויות המקומיות והאזוריות אין מושג וחצי מושג בנושא, וכי הם משתמשים בתקנות של 'מפעלי ייצור מזון' בהתייחס ליקבים ומזקקות. ענף היין, בעיקר במצב הנוכחי שבו יקבים רבים רוצים לפתוח מרכז מבקרים ומסעדה לצד קו הייצור, מסבך את הפיקוח. כך, כאשר מפקחת בריאות מגיעה ליקב ורואה טחב או עובש על הקירות במרתף החביות, היא מזדעזעת ומבחינתה מדובר בייצור מזון בתנאים לא ראויים. אין ליווי של אנשי הפיקוח על ידי אנשי מקצוע מתוך הענף. אף גורם, לרבות מועצת גפן יין, לא התבקש לחוות דעתו בנושא הכשרה מקצועית למפקחים בנושא זה, לפני שהם מקבלים סמכות לטפל ביקבים.

צחי דותן מנכ"ל מועצת גפן יין (יושב) וד"ר ארקדי פפיקיאן. צילום איל גוטמן

מועצת גפן יין חייבת להשתתף בדיונים הללו, לייצג את היקבים ולהביע את דעתה, על מנת שלא נופתע עם חוסר מקצועיות של מפקחים שיפגעו ביקבים. המועצה חייבת לבקש שאותם מפקחים יעברו הכשרות מקצועיות ויקבלו הסמכות מתאימות, אחרת לא ירחק היום ומישהו במשרד הבריאות יחליט שהגיע הזמן לטפל בענף היין בישראל, שכרגע עוד איכשהו הולך בין הטיפות, כאשר יקבים (בעיקר יקבי בוטיק וגראז') עושים מה שהם רוצים בתחום ייצור היין. צריך ליישר קו על מנת שהפיקוח יעסוק במה שבאמת חשוב לצרכן היין, וזו קודם כל הבריאות שלו (תוספות של חומרי שימור, צבעי מאכל, סוכר, רישום נכון על גבי התוויות, אזהרות ועוד). בוועדה שתתכנס בעוד חודש, חייב להיות ייצוג של מועצת גפן היין שתביע את עמדתה, אנחנו כבר הבענו את עמדתנו.

 

Share on facebook
Share on twitter
Share on pinterest
Share on whatsapp
Share on telegram
Share on email

כתבו תגובה