ניסוי: בנגב מגדלים ענבים מתוקים עם מים מליחים

ברמת נגב נטועים כיום כ- 650 דונם כרמי יין, וקיימים חמישה יקבים פעילים המייצרים ומשווקים את היין כמותג מקומי. חלקם זוכים להערכה רבה של המומחים בתחום. אולם כרמים אלו מושקים במים שפירים, הנמצאים בחסר רב באיזור רמת נגב. דבר הבולם את המשך פיתוח הענף.

בימים אלה עמלים ביקב שורק על תוצאותיו של ניסוי שיכול לשנות את תמונת החקלאות ברמת הנגב בכלל, ובתחום ענבי היין בפרט. איציק דוד ממו"פ רמת נגב, בשיתוף ד"ר ארנון דג ממכון וולקני, ד"ר זהר כרם מהפקולטה למדעי החקלאות של האוניברסיטה העברית וחוקרים נוספים, מובילים ניסוי בו נבחנות יכולותיהם של ענבי קברנה סוביניון להסתגל לתנאי מחייה במים מליחים. בחודשים אלה מסתיים השלב ראשון בניסוי שיימשך במהלך השנים הקרובות. תוצאות חיוביות יובילו לייסודו של ענף חקלאי חדש ומשתלם ברמת הנגב, שיקדם את ההתיישבות באיזור.

ניסויים קודמים שנערכו בעגבניות ורימונים, הראו כי גידול בסביבת מים מליחים מוביל לפירות קטנים בעלי רמת סוכרים גבוהה. גודלם הקטן של הפירות נובע מהמצוקה בה הם שרויים בעקבות הגידול במים מליחים. לענבי יין, לעומת זאת, מצוקה זו יכולה להיות ברכה.

כורם טוב שואף להביא את גרגרי הענב לבציר כשהם קטנים. שאיפה זו נובעת מהרצון להגדיל את יחס הקליפה מול הנוזל בענב. הקליפה היא זו שמכילה את צבע היין ומרכיבים רבים מטעמו, ונוכחותה מביאה ליצירת יין בעל גוף מלא. ככל שהענב קטן יותר, יחס הקליפה גדל, וגוברים הסיכויים ליצירת יין איכותי. בנוסף לכך, הענב צריך להיות בעל רמת גלוקוז גבוהה, שבתהליך התסיסה יהפוך לאלכוהול. נראה כי גידול ענבי יין במים מליחים אכן יכול להביא לשינוי בתעשיית היין המקומית, ובאפשרויות החקלאות ברמת הנגב.

רמת הנגב נמצאת מעל אקויפר גדול של מים מליחים, המצויים בעומק רב, בארות נקדחו והמים זמינים לחקלאות באזור. בנוסף, הבדלי הטמפרטורות בין היום והלילה, בשילוב עם החורף הקר, מהווים כר גידול נוח לענבים, בעיקר במקומות כגון מצפה רמון ושדה בוקר הגבוהים יחסית. לאור כל הנתונים הללו ראו מתכנני הניסוי הזדמנות ליצירת נישה חדשה של גידול ענבי יין – ענבי יין בסביבת מים מליחים – ברמת הנגב.

בניסוי נבדקו שלוש רמות מליחות שונות: 4.2 Ec, המהווה את רמת המליחות הטבעית הגבוהה של בארות המים ברמת הנגב, 2.7 Ec שהיוותה רמת מליחות בינונית, ו-1.2 Ec, רמת המליחות של מי המוביל הארצי, שתפקדה כקבוצת ביקורת (Ec – Electrical Conductivity. מדד המוליכות החשמלית של תמיסה, המבטא את ריכוז היונים בה).

בשלוש רמות המליחות השונות נבחן אופן הגדילה של ענבי קברנה סוביניון. הענבים הורכבו על פני ארבע כנות שונות – רוג'רי, פולסן, 216-3 ו-101-14. כל כנה מתמודדת עם מליחות באופן שונה. כל שילוב של כנה עם רמת מליחות חזר על עצמו ארבע פעמים, על פני עשר גפנים בכל חזרה, על מנת לקבל נתונים מובהקים. בסה"כ התקבלו תוצאות מ-480 גפנים. הגפנים טופלו באופן קונבנציונלי על ידי איציק דוד ממו"פ רמת הנגב.

לאחר הבציר הובלו הענבים ליקב שורק, שם נמסרו לידיו של יינן היקב, ניר שחם. עם הגיעם, הענבים נמעכו והועברו למיכלי תסיסה. לאחר תסיסה בת שבועיים הענבים נסחטו, ולאחר מספר שבועות היין בוקבק.
יקב שורק נבחר למשימה זו בשל התמחותו בייצור כמויות קטנות של יין איכותי. התמחות זו התפתחה בביה"ס לעשיית יין הפועל לצד היקב, בו לומדים את רזי עשיית היין תלמידים העושים את צעדיהם הראשונים בתחום, לצד תלמידים מתקדמים, וגם בעלי יקבים המשתתפים בסדנאות בנושאים ממוקדים כגון פגמים ביין, הליך התסיסה ועוד.
במהלך הלימודים מייצר כל תלמיד כמות קטנה של יין, מ-25 ליטר עד חבית, בהתאם לקורס, בליוויו של ניר שחם.

בחודשים הקרובים ייפתחו בקבוקי הניסוי, וניתן יהיה להתרשם מאיכותם. תוצאות חיוביות יכולות לפתוח בפני חקלאי הנגב אפיק חדש של גידול ענבי יין במים מליחים, עם משמעויות כלכליות מבטיחות לכורמים ותיקים וחדשים בנגב, הן בהיבט של יצור יינות והן בהיבט של פיתוח תיירות על בסיס 'דרך היין' כפי שהחלה להתגבש באיזור זה מכבר.






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה