סגירת המרתף של רוזנר: סיפור קורע לב וסימפטום למצב

הפוסט הזה של ענבר רוזנר, מבעלי ומנהלי 'מרתף היינות של רוזנר' בכפר סבא, היכה גלים ברחבי הרשתות החברתיות ובענף היין על היבטיו השונים, וזכה לעשרות אלפי צפיות וקרוב ל-100 שיתופים: "חברים יקרים, בעודי כותבת לכם את הפוסט הזה הדמעות לא מפסיקות לזלוג. החנות שלנו – המרתף של רוזנר, החנות המיתולוגית שלנו כבר כמה זמן בקשיים, ופשוט הבנו שאנחנו חייבים לסגור. כמה חוויות היו לנו כאן אתכם? עוד מהחנות הישנה ברחוב יוחנן הסנדלר 2. כמה אירועים, מסיבות, חגים, מתנות, הופעות, סרטונים, לקוחות שהם כמו משפחה, הכול היה שם. כל מי שנכנס אלינו תמיד היה חבר-ה שלנו. תמיד צחוקים וכיף. ועכשיו אני משתפת אתכם: אנחנו צריכים אתכם שתבואו לפרגן ותקנו אצלנו. אנחנו צריכים לסיים את התקופה הזו בטוב ולהחזיר את החובות שלנו. בואו יש פסטיבל שבועות, יש מרתפייה, יש חנות מהממת. בואו תעזרו לנו לסיים בטוב. אני אוהבת אתכם, תודה על הכול". ברור שמדובר כאן בעסק משפחתי מול מציאות כלכלית לא תומכת ומדיניות ציבורית מפלה.

זה התחיל בתחילת שנות ה־50, בחורף של מדינה צעירה וחולמת. משפחת רוזנר הקימה אז מפעל קטן לייצור סודה – אבל במהרה הפך הפס הקטן למרכז תרבות, טעם ותרבות שתייה. "רצינו לחבר בין אנשים דרך הטעמים", מספר יניב, דור שני למייסדים (היום דור שלישי מועסק ואפילו אחת מהדור הרביעי), כפי שנכתב באתר האינטרנט. כך, טיפה אחר טיפה, נבנה מוסד ששמו הלך לפניו בארץ, וגם מעבר לה. מה שהתחיל עם בקבוקי סודה הפך לאימפריה של למעלה מ־8,000 סוגי יין ו־400 בירות, שנבחרו אחת אחת, לא רק לפי טעם, אלא לפי סיפור, הקשר ואישיות. כל לקוח שהגיע אל "המרתף", הרגיש שהוא נכנס למשפחה.

בשיחה עם ענבר רוזנר, היא אומרת שמתחילת המלחמה חלה ירידה משמעותית במכירות. "מפרסום הפוסט מתקשרים לקוחות ובאים אלינו עם דמעות ושואלים 'לאן נלך?'. מצד שני הכיס שלנו קרוע".

הודעת הסגירה, שפורסמה השבוע, טלטלה לא רק את לקוחות החנות, אלא את קהילת היין כולה. זה אינו עוד עסק שנסגר, אלא חתיכה מההיסטוריה המקומית שמתפוגגת. עוד עדות לעולם שפעם היה, וכבר כמעט ואיננו – עסקים קטנים ובינוניים בישראל, כמו המוסד הוותיק הזה בתחום היין. סגירתו של עסק שהיווה במשך עשרות שנים מוקד תרבותי וכלכלי, אינה מקרה פרטי אלא תוצאה של שילוב כוחות שפוגעים ביציבות ובקיימות של יזמות פרטית. כפי שאומרת ענבר: "זה סימפטום למה שקורה בשוק, עם ירידה במכירות אצל רבים".

ואכן, בשנתיים האחרונות נרשמה בישראל ירידה ברורה בכוח הקנייה של הצרכן הממוצע. על פי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), מדד המחירים לצרכן עלה בכ-8% בשנתיים האחרונות, בעוד השכר הממוצע כמעט לא התאים את עצמו לקצב העלייה. עלויות התפעול של עסקים קטנים ובינוניים: שכר דירה, חשמל, ביטוח, הובלה ועוד, ממשיכות לעלות בקצב מואץ. לפי דו"ח של משרד הכלכלה, עלות התפעול של חנויות קמעונאיות קטנות עלתה בממוצע ב-12% בשנה האחרונה. כל אלה מציבים לחץ עצום על רווחיות, במיוחד במקצועות תלויי יוקרה כמו מכירת יינות מובחרים. לצד הקשיים הכלכליים, עסקים עצמאיים שאינם שייכים לגוש החרדי או לגוש המתנחלים מדווחים על פערים משמעותיים בגישה למענקים, הלוואות ותמיכה ממשלתית. על פי נתונים של המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, מעל 70% מתקציבי הסיוע בשנים האחרונות הופנו לקהילות דתיות, ולאזורים בהם מתרכזים מתנחלים, בעוד שעסקים במרכז העיר ובפריפריה שאינם משתייכים לקבוצות אלו, מתקשים לקבל מענה.

זה מדגיש את העדפתה הברורה של הממשלה, כשמצב זה מביא להזנחה של שוק חופשי תחרותי וחדשני, ובסופו של דבר פוגע בתעסוקה וביציבות הכלכלית של הציבור הרחב. המשבר הביטחוני המתמשך וחוסר הוודאות הכלכלית, גורמים לצרכנים לעדכן את סדרי העדיפויות שלהם. לפי סקר שנערך של הלמ"ס, 45% מהישראלים צמצמו הוצאות על מוצרי פנאי ותרבות בשנתיים האחרונות.

העסק הוותיק שנאלץ לסגור את שעריו, מהווה מיקרוקוסמוס למצב העגום של המגזר העסקי העצמאי בישראל. בעוד שהמדינה ממשיכה להעמיק את התמיכה במגזרים פוליטיים מסוימים, עסקים שמהווים את לב הכלכלה החופשית, מיזמים משפחתיים, יצרנים וסוחרים, נאלצים להתמודד עם שוק שסגור בפניהם. האם התמונה תשתנה? יש לכך השלכות לא רק כלכליות, אלא גם חברתיות ותרבותיות עמוקות – שכן עם סגירתם של עסקים כאלה, נשחקת לא רק התחרות החופשית, אלא גם המגוון התרבותי של ישראל.

משפחת רוזנר נמצאת בקשר עם גורמים בשוק, ומקווה שיהיה מי שירכוש מהם את 'מרתף היינות של רוזנר'. נראה שהסגירה צפויה ל-1 באוגוסט הקרוב – עוד חודשיים, בהם מבקשים בני המשפחה מהלקוחות הנאמנים שליוו אותם שנים ומכל חובבי היין, להגיע ולהיפרד ולקנות את המלאי שנשאר, על מנת שהם יוכלו להחזיר את החובות.

מרתף היינות של רוזנר – התע"ש 11 כפר סבא. 050-8675045