סרט צרפתי חדש בבתי הקולנוע: 'הטוב עוד לפנינו'

בעקבות אי הבנה גדולה משוכנעים שני חברי ילדות, כל אחד מצדו, שלחבר האחר נותרו חודשים ספורים לחיות. הם מחליטים לעזוב הכול כדי לפצות על הזמן האבוד
לפי המפיצים, סרטי נחשון ורד קייפ, הסרט בסגנון קומדיה של טעויות מצחיק ומרגש, ממש קונצרט לשני שחקנים נהדרים. הצופים בסרט נמצאים תמיד כמה צעדים לפני הגיבורים, מה שמעצים את הדריכות, המתח והעניין

פבריס לוקיני ופטריק ברואל, שני הכוכבים של הקולנוע הצרפתי, הם גם כוכבי 'הטוב עוד לפנינו' – Le meilleur reste à venir, סרטם של מתייה דלפורט ואלכסנדר דה לה פטלייר – יוצרי 'שם פרטי' שהיה הצלחה ענקית בקולנוע ועל במת התיאטרון בצרפת ובארץ. עכשיו הם חוזרים עם ההומור המושחז שלהם, בשילוב ציניות והמון רגש אנושי, בסרט שאורכו 117 דקות ומוצג החל מהיום, 31.3.22, בסינמטק תל אביב וברחבי הארץ. מפיצים: סרטי נחשון ורד קייפ.

הסרט בסגנון קומדיה של טעויות מצחיק ומרגש, ממש קונצרט לשני שחקנים נהדרים. הצופים בסרט נמצאים תמיד כמה צעדים לפני הגיבורים, מה שמעצים את הדריכות, המתח והעניין.

הסיפור: בעקבות אי הבנה גדולה משוכנעים שני חברי ילדות, כל אחד מצדו, שלחבר האחר נותרו חודשים ספורים לחיות. הם מחליטים לעזוב הכול כדי לפצות על הזמן האבוד. המשימה לבשר לחברך הטוב ביותר שנותרו לו שלושה חודשים לחיות כמובן קשה, אבל הסרט לא הופך לעצוב אלא נשאר חיובי ואופטימי לכל אורכו, כשהוא שם דגש על טיב החברות בין השניים ועל המאמצים של כל אחד מהם להיטיב עם האחר ולממש את הפנטזיות שלו. זהו סרט על אהבה אמיתית בין חברים. הצילומים, לצד הדיאלוג הקיצבי וההומוריסטי גורמים לכך שהצופים פשוט לא מפסיקים לחייך כל הסרט.

אלכסנדר דה לה פטלייר, מיוצרי הטוב עוד לפנינו, אמר: "כמו תמיד חיפשנו דרך רומנטית ומשעשעת להתבונן על המצב. הדרמה עצובה, אבל הטרגדיה מעוררת קומדיה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הם הסרטים של פרנק קאפרה ובילי ויילדר. והמשימה שלנו היתה למצוא את הדבר שייגע בכל אחד, אבל לצערנו אינו קיים בקולנוע הפופולרי".

מתייה דלפורט שותפו, הוסיף: "פיקאסו אמר 'האמנות היא שקר שדובר אמת'. באופן בסיסי השקר של ארתור מתאים להם מאוד, אבל הוא גם זה שמאפשר להם לגלות את האמת על עצמם ועל החברות שלהם. כשהתכוננו לסרט ראינו הרבה מאד סרטים משנות ה-70, בהם הקומדיה הייתה תמיד מעוגנת במציאות של הדמויות. בהן ההומר תמיד נשק לטראגי. רצינו לצור בכתיבה מצבים מנוגדים, והושפענו מסרטים של ויטוריו גסמן או מהופעתו של ז'אן רושפור בסרט האישה באדום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר