על דיאטה כאורח חיים ונגד דיאטות קיצוניות

בחודש הבא יצוין בישראל ובעולם היום הבינלאומי ללא דיאטה. היום הזה (6 במאי) נועד לשחרר אותנו מהעבדות והאובססיה למשקל הגוף, ובעצם לומר לנו לאהוב את הגוף שלנו כפי שהוא. אורית לוסטיג

זה החל על ידי פמיניסטית אנגליה העונה לשם מארי אוונס יאנג, שהחלימה בעצמה מאנורקסיה. אוונס, שבהמשך כתבה ספר רב מכר בנושא, סיפרה כי הזדעזעה כשצפתה בתוכנית טלוויזיה בשנת 1992 , בה דווח על נערה בת 15 שהתאבדה כי לא הצליחה להתמודד עם בעיית השומן שלה. הנערה "השמנה" לבשה בגדים במידה 42. אוונס החליטה לעשות מעשה ולעצור את הטירוף. היא קראה לכולם שלא לשכוח לחגוג, ומ-1993 ואילך היום הזה תופס תאוצה ומצוין בכל רחבי העולם.

אלא שנשאלת השאלה, האם צדקה אוונס, והאם יש מקום לחגוג או לציין יום ללא דיאטות, ובכלל האם זה נכון להיכנס לדיאטה קיצונית.
התשובה שלי ברורה: דיאטה של יום אחד אינה אפקטיבית, ובכלל דיאטות קיצוניות אינן בריאות, ועל פי רוב גם אינן אפקטיביות.

אם הייתי צריכה לתמצת את המסר שלי, הייתי ממליצה: אל תעשה אף פעם דיאטה עם מועד תפוגה, אל תתחיל דיאטה עם או עד תאריך מסוים, אל תעשי דיאטה לכבוד אירוע מסוים. אם אתם זקוקים לדיאטה עשו אותה מדי יום. דיאטה היא אורח חיים.

ימים מרוכזים שמטרתם לגרום למודעות, מקובלים, אגב, בתחומים רבים. אני מציעה תרגיל חשיבה עצמי: קחו דקה ונסו לדמיין חיסרון הכי בולט שלכם. מבלי להכיר אתכם, אני מהמרת שזה לא היה מסובך, ושמגוון החסרונות של כל אחד מאיתנו הוא עשיר ומייצג תחומים רבים: מגבלה גופנית, התמודדות חברתית, התנהלות במקום העבודה, העדר ביטחון עצמי, קושי בזוגיות ועוד.

ניקח לדוגמא אדם חסר ביטחון. האם אותו אדם הוא חסר ביטחון 365 ימים בשנה? האם הוא חסר ביטחון באירועים מסוימים? האם הוא חסר ביטחון רק מול הבוסית שלו? האם הוא חסר ביטחון עם נשים?

נניח שחוסר הביטחון עונה על כל הקריטריונים. האם יום מודעות חד שנתי לעידוד חסרי הביטחון יגרום לו להתחזק ו/או לרכוש ביטחון ? ברור שלא.
סביר להניח שאותו אדם חסר ביטחון גם לא יעמוד במרכז השכונה עם שלט שעליו כתוב "אני חסר ביטחון". האמת היא שחברנו היה מעדיף להתחזק במהלך כל השנה.

כך גם עם הדיאטה, איש שמן הוא שמן במשך כל השנה. האם עמידה בכיכר העיר פעם בשנה תגרום לו להיות רזה? האם לחלק צמיד כחול ביום החגיגי ללא דיאטה יגרום לו להיות גאה ורזה? כמובן שלא ולפיכך אני מתנגדת בכל מאודי להשתתפות הציבור בגימיק שנקרא היום הבינלאומי ללא דיאטה.

מציאות זו של דיאטה בת מספר ימים חד פעמיים, או דיאטה מכוונת אירוע כגון בר מצווה, חתונה או דייט רומנטי עתידי, מאפשרת לחסרון שלנו להסתתר מאחורי מסך הגמגום. כל חסרון שלנו הוא סוג של גמגום, ואת הגמגום הזה אנחנו רוצים לרפא, 
הריפוי הוא להתייחס למקור ה"גמגום" שלנו יומיום ושעה שעה, ולהפוך אותו למקור מעצים. להשתמש בחסרון שלנו כדי לצמוח ממנו ולהפוך אותו ליתרון מצמיח.

אורית לוסטיג היא מאמנת אישית ומאמנת מומחית לשינוי, המסייעת לכל אחד להתמודד עם הקושי האישי שלו. 052-8591159 , [email protected]






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה