המפגש ה- 164 במניין של חברי מועדון יולו (YOLO – קראו בסוף מה זה) התמקד ביינות Pouilly-Fume (פואי-פומה) מיקב דידייה דאגנו (Didier Daguenau) שבאזור הלואר (Loire) בצרפת.
במספר מילים, פואי-פומה הוא אפלסיון יין המיוצר סביב הכפר Pouilly sur Loire, על הגדה הימנית של נהר הלואר; אזור הנהנה מאקלים קונטיננטלי (יבשתי), ומאופיין בין היתר בקרקע ייחודית המשלבת חרסית ואבן סיד. 'פומה' משמעו מעושן, ולפי אחת הגרסאות השם נובע מכך שיין זה, כשהוא בשל, מפתח טעם מעושן, ככל הנראה בזכות השפעת הקרקע. היין על טהרת ענבי סוביניון בלאן.
דידייה דאגנו היה יינן אקסצנטרי לחלוטין (היה, כי בשנת 2008 נהרג בתאונת מטוס אולטרה לייט), הן בהופעתו החיצונית, והן, לפי המתואר, בתהליכי הייננות שלו. הוא זכה להערכה רבה על איכות היינות שייצר, וזאת מבלי ללמוד ייננות בלימודים פורמליים כלשהם. במקביל "זכה" גם למתנגדים, שהעדיפו השיטות השמרניות יותר. בנו, לואי בנימין, שכבר עבד לצד אביו טרם מותו, לקח על עצמו את היקב וייצור היין, וממשיך את דרכו עם אחותו לצידו.
יינותיו מאופיינים בין היתר בארומות של פירות לבנים, דשא, פרחים ונפט, מינרליות, מליחות, ועוד מאפיינים מעניינים. כבר טעמנו ונהנינו בעבר מיינות מתוצרתו, אך זו פעם ראשונה שהוקדש לו ערב שלם בבלעדיות. אגב, בשנת 2017 החליט הבן שלא לשווק יותר את יינותיו תחת האפלסיון פואי-פומה, בעקבות ביקורות לפיהן הוא לא עומד בסטנדרטים המוכרים של האפלסיון. היין נמכר כיום תחת ההגדרה Vin de France (יין מצרפת). ככלל, ניתן לשתות את היינות בצעירותם, אבל סבלנות של כמה שנים תתרום בדרך כלל להנאה מוגברת, שכן הם בעלי יכולת התיישנות טובה מאוד, וההנאה מהם רק הולכת ומשתפרת עם השנים.
Didier Dagueneau, Pur Sang, Pouilly-Fume 2013
צבעו הוא שילוב של צהוב עם השתקפויות ירוקות. אף חזק של פירות הדר, מתובל בניחוח אננס צעיר. יין עשבוני, פרחוני ומינרלי. בפה – תחושה חזקה של לימוניות, מינרליות ורעננות. חמיצות בולטת. טעמי אגס. יין ארוך, המעורר את החיך ומלטף אותו. ציון יולו 15.9 (92). מחירו 380 ₪. יופי של יין.
Didier Dagueneau, Pur Sang, Pouilly-Fume 2011
שתי שנות הגיל הנוספות עשו לו טוב. צבעו זהב יפה. אף אקספרסיבי של פרי טרופי, פירות יבשים ופרחי הדר, בשילוב העשבוניות האופיינית. בפה – יין עשיר המעורר את החך בצורה נהדרת, מעושן, גוף מלא, חמיצות ומרירות משתלבות אחת בשנייה. עשיר, קצת חמאתי, מצוין. ציון יולו 16.5 (93). מחירו 380 ₪.
Didier Dagueneau, Buisson Renard, Pouilly-Fume 2011
חלקה שהקרקע שלה עשירה יותר באדמת החרסית, ופחות באבן הסיד, עם גפנים בוגרות בנות מעל 30 שנה. רשמי טעימה – לא מלהיב. אף מאופק עם רמז לפגיעה בפקק. בפה – היעדר חמיצות, עודף מרירות. אין לו עומק, ונראה שאיבד מחיוניותו. ציון יולו 14 (88), שבהחלט משקף את אי שביעות הרצון ממנו, ולדעתי הפורום היה עדין. לציין כי בדיעבד, בקריאה באתרי מבקרי היין, מצאתי כי ג'נסיס רובינסון בכלל לא מתייחסת אליו, בניגוד להתייחסותה הנרחבת ליין הבא ששתינו (בציר 2010 של אותה חלקה) ולבצירים אחרים. באתר של רוברט פארקר נתן לו המבקר ב- 2012 ציון 89, לא הביע התלהבות, והעריך כי עדיף שלא לחכות איתו ולשתות אותו בשנתיים שלוש מיציאתו לשוק. כך שנראה לי שבדיעבד הוא צדק וההמתנה לא השפיעה על היין לטובה. מחירו 420 ₪.
Didier Dagueneau, Buisson Renard, Pouilly-Fume 2010
איזה הבדל בינו לבין היין הקודם ששתינו. פיצוי אמיתי. צבע קש מוזהב, וקצת ירקרק ומקסים. אף מורכב של הדרים, אפרסק, משמש, משולב בניחוח נפט עדין אופייני, ופריחה לבנה. פה מצוין פירותי, מאפיינים סובטרופיים, חמיצות מצוינת משולבת במרירות עדינה. שמנוני, מינרלי, גוון מעושן המתקשר גם לטעמי פטריות. סיומת איכותית. ציון יולו 16.6 (93). מחירו 420 ₪.
Didier Dagueneau, Buisson Renard, Pouilly-Fume 2012
2012 נחשבת כשנה מאתגרת באזור זה מבחינת הייננים, אבל היקב הצליח בכל זאת להפיק ממנו את המיטב. צבע קש נאה למראה. אף פירותי, אלגנטי, פרחוני, ניחוח נפט. האשכולית שולטת במרחב, עם מעט ריח דבלים. גוף מלא, מאוזן, מינרלי. מעט מאופק, ונותן תחושה של קצת פחות אקספרסיביות-מורכבות ביחס ליין הקודם ששתינו. חמיצות בולטת ונעימה. סיומת ארוכה ואיכותית. ציון יולו 16.0 (92). מחירו 420 ₪.
Didier Dagueneau, Silex, Pouilly-Fume 2012
אחרון חביב. 'סילקס' הוא יין הדגל של היקב. נראה שתשע השנים שחלפו מאז הבציר תרמו לאיכות ולהנאה מהיין, אם להשוות מול ציונים שניתנו ליינות סילקס בטעימות מערבי יולו קודמים לפני מספר שנים. יין מדהים. צבע קש בהיר צלול מקסים. אף אלגנטי, נפלא, קריספי, מינרליות בולטת. ניחוח אשכולית, שקדים, עשבוניות ופריחה לבנה. מאוד ארומטי. פה מלא בפירות לבנים, חמיצות נפלאה, הרמוניה מלאה בין האף לפה, סיומת ארוכה וטעימה להפליא. התלהבנו. ציון יולו 17.2 (94). מחירו 490 ₪.
והאוכל – התאמה נפלאה בין מנות האוכל ליינות. קצת פירוט כדי לעורר את החך: קרם אספרגוס, "בורקס" פירות ים, פטריות – כשהבולטת היא פטריית "רעמת האריה" (ראו תמונה), ועוד מנות נפלאות אחרות שהשתלבו להפליא.
מה זה YOLO?
יולו הוא מועדון חברים חובבי יין אותו הקמנו בשנת 2004. כולנו חובבי יין ותיקים, אשר החלטנו ליהנות יחדיו מהתחביב המשותף. אנו מתכנסים לערב יין ואוכל מדי יום ה’ האחרון בחודש בביתו של חבר מועדון ולפי תכנית שנתית קבועה מראש, בכעשרה מפגשים בשנה. המארח קובע את תכנית הערב וקונה את היינות. נוהגים לטעום עד שבעה יינות שונים בערב, לכתוב ההתרשמות מהיין בטבלאות מוכנות ולתת ציון, על בסיס 20 נקודות. כל יין נטעם, והחברים מציגים בעל פה כל אחד בתורו את דעתם ואת הציון. ממוצע הציונים נרשם ומתועד.
המטרות אותן קבענו לעצמנו – ליהנות, להכיר יינות שונים מהארץ ומהעולם, ברמותיהם השונות, ללמוד ולהעמיק בתחום היין ולגלות בו גילויים חדשים, וכאמור ליהנות מהערב המשותף. לכן אנו גם נוהגים לעיתים לגוון על ידי שילובו של בעל מקצוע מתחום היין, ובביקורים משותפים ביקבים ובטעימות. אנו מחווים דעתנו על היינות בפרמטרים המוכרים ובהתייחסות רצינית, אבל אנו מייחסים החשיבות קודם כול לאווירה המיוחדת שיצרנו, ולחוויה הכוללת של שתיית יין בחברותא ובלוויית אוכל מתאים, שגם כן זוכה לתשומת לב בכל מפגש.
