עשו לכם מימונה כהלכתה

מה שהפך בשנים האחרונות לאירוע המושך אליו את כל החברה הישראלית, וביניהם גם הרבה פוליטיקאים ואנשי חברה – התחיל במסורת מהמאה ה-18, בה נהוג היה להשאיר את דלת הבית פתוחה ולארח את כל השכונה בחגיגות כניסת החמץ הביתה.

עכשיו קדחת המימונות כבר משתלטת על הבתים המרוקאים, שגם השנה יארחו אותנו במבחר מטעמים מסורתיים והרבה מתוקים על השולחן. כבעלת חברת הפקות שמתמחה בארגון מימונות מפוארות הכוללות את כל המנהגים המרוקאים, אוהלים מעוצבים ותלבושות "כיד המלך", אני שמחה לגלות לקוראי אכול ושאטו מה נהוג לשים על שולחן המימונה, ועוד כמה מנהגים שיבטיחו לנו הרבה מזל וחסד.

חשוב לדאוג שעל השולחן יהיה הרבה אוכל, והשולחן יהיה עשיר וחגיגי, על מנת לסמל את העושר שכולנו מייחלים לו.
יש לדאוג שדלת הבית (או האוהל) תהיה פתוחה, כדי להזמין כל מי שרוצה להכנס להצטרף לשמחה, ונהוג לברך את האורחים בברכת "תרבחו ותסעדו".
השולחן שעמוס בכל טוב, מכיל מבחר של מטעמים מתוקים (ללא חמץ), כמו ממתקים וריבות שהוכנו על ידי בעלת הבית במהלך חג הפסח, ועוגיות מכל הצבעים העשויות מתמרים, בוטנים, שקדים, אגוזים, וסוכר – שאינם כוללים מרכיבים של חמץ. המתוקים מסמלים איחולי בריאות ואושר.
כדי לחגוג את סופו של הפסח מוסיפים המרוקאים את המופלטות המסורתיות לשולחן, ודואגים להכינן במוצאי החג, כדי לסמל את כניסת החמץ הביתה.
נהוג להניח על השולחן שיבולת, שעורה וחיטה לסימול הקמח.
נהוג להניח דג כסמל לפוריות, וירק כסמל לברכה.
יש הנוהגים גם להוסיף צלחת עם קמח בנדיבות, וחמישה תרמילי פול שלמים למזל.
מאכל מסורתי נוסף הוא הג'אבן, שהנשים נוהגות להכין מקציפת ביצים, והוא מוכר לנו גם מהחינות המרוקאיות.

תרבחו ותסעדו!


מלי פטיטו היא בעלת "מרקש" להפקות מרוקאיות.







היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה