ממחקר מיוחד של קבוצת BDI על ענף תעשיית המזון עולה כי, שנת 2006 היטיבה עם יצרני המזון, המשקאות והטבק ומרבית החברות המדורגות סיימו את השנה עם עלייה משמעותית בהכנסותיהן.
הכנסות ענף המזון, המשקאות והטבק הסתכמו ב- 2006 בכ- 45.5 מיליארד ₪ – גידול של כ- 7% לעומת 2005. בהכנסות ממוצרי מזון בלבד חל גידול של כ- 8% והן הסתכמו בכ- 39 מיליארדי ₪. עוד עולה כי, מספר המועסקים בתעשיית המזון עמד ב-2006 על 45,800 עובדים.
תנובה, החברה המובילה בדירוג גם השנה, סיפקה את אחד האירועים הבולטים בענף עם זכייתה של קרן ההשקעות הבינלאומית אייפקס פרטנרס במכרז לרכישת השליטה בחברה. הכנסותיה של תנובה צמחו ב-2006 בכ-7.5% והסתכמו בכ-5.7 מיליארד ₪. אחריה, חברת שטראוס גרופ, אשר המשיכה בביסוס צמיחתה בשוק הבינלאומי ורכשה כ- 51% מחברת קרוסל מארה"ב העוסקת בייצור מטבלים וממרחים טריים. החברה סיימה את השנה בעלייה ניכרת של כ- 23% בהכנסותיה, שהסתכמו בכ- 5.15 מיליארדי ₪.
הכנסותיה של חברת המשקאות "קוקה קולה", המדורגת במקום השלישי, עלו בכ- 3% והסתכמו בכ- 3.1 מיליארדי ₪ ב-2006. עם גידול של כ-5% בסך הכנסותיה, מדורגת אסם, זו השנה השנייה ברציפות, במקום הרביעי בדירוג עם הכנסות של כ- 2.65 מיליארד ₪. חברת נטו חותמת את החמישייה הפותחת עם סך הכנסות של כ-1.5 מיליארד ₪.
עוד בלטו בדירוג: יוניליוור, גן שמואל, יפאורה, טבעול, זוגלובק ועוד. את הקפיצה המשמעותית ביותר בדירוג עשתה חברת שלמה. א אנג'ל (מאפיית אנג'ל), ששיפרה את מיקומה ב-9 מקומות ועלתה ממקום 21 בשנה שעברה למקום ה-12 בדירוג השנה.
ממחקר במסגרת הדירוג עולה כי ב-2006 ניכר גידול בכמה פרמטרים נוספים בענף: יצוא המזון והמשקאות הסתכם בכ- 711 מיליוני דולרים, בהשוואה לכ- 656 מיליוני דולרים בשנת 2005 (8.4%+), כאשר פירות וירקות מהווים כ- 33% מסך היצוא במונחים כספיים, תבואה (13%), בשר ועופות (5%), מאפים (5%). בנוסף, נרשם גידול של כ-13% ביבוא מזון ומשקאות והסתכם בכ- 1,175 מיליוני דולרים.
עוד עולה מן המחקר כי כ-3,000 מוצרים חדשים הושקו בענף המזון ב-2006: כחלק מהמודעות הגוברת למזון בריאות, חל גידול במגוון מוצרי הבריאות והמזון האורגני שהוצעו לציבור, גדלו שטחי המדף המוקצים למזון זה, ומעל ל- 85% מחברות המזון בישראל הכניסו שיפורים בריאותיים במוצריהן.
אחת ההשפעות המרכזיות ששינתה את התנהגות ענף המזון והמשקאות השנה הייתה השינויים בשער החליפין של היורו והדולר, שהביאו להגברת היבוא מארצות שמתמחרות בדולר וקיטון ביבוא מארצות שמתמחרות באירו. היצואנים שהצליחו להחליף את מחיריהם מדולר לאירו, לעומת זאת, הצליחו להגדיל את רווחיהם.
