רותי בן ישראל רוצה לחזור לימי הברון רוטשילד

רות בן ישראל, להלן רותי, מנהלת המרכז לתרבות יין של יקבי כרמל בזיכרון יעקב, מתלהבת: בעשור האחרון התחוללה מהפכה בחזון היקב לכיוון של יינות איכות, ממש כפי שכתב הברון רוטשילד בתחילת דרכו של היקב ב- 1882.
התלהבות היא רק מאפיין אחד של רותי, לצד חביבות, מקצועיות בתחום היין – מדובר בסומליירית מוסמכת, ויכולת ביצוע שבאה לביטוי בהפיכת מבנה מוזנח למרכז תרבות יין, לא סתם מרכז מבקרים, שעוד נכונו לו גדולות.

רותי, במקור מקרית ים והיום מגבעת עדה, היא גמלאית צה"ל לאחר 22 שנה במערך המבצעי של חיל האוויר, ואימא גאה לשלוש בנות: נטע, גל ואור.
שתי נסיעות לשליחויות עם הבעל לחו"ל; 4 שנים בבריסל ואחר כך שליחות באיטליה ל- 4 שנים נוספות, שינו את מהלך הקריירה של רס"ן בן ישראל, והביאו אותה לעולם היין, ומזה שנה וחצי היא ביקבי כרמל.

רותי, איך התחיל הקשר שלך לעולם היין? 
כשהייתי באיטליה נחשפתי לעולם הקולנוע, לאמנות וגם לעולם היין, ובחרתי בכיוון הסומלייה. למדתי במשך 10 חודשים באיטלקית, ויש לי תעודה (בתמונה: רותי והתעודה). מדובר בלימודים קשים, בוודאי עם כל מושגי היין האיטלקיים, על אנלוגיה, כל אזור ואזור באיטליה, DOCG, שילוב אוכל ויין – עד שהתחלתי לחשוב באיטלקית. בסוף הקורס התקיים המבחן הסופי  במסעדה, שם הייתי צריכה להתאים יין לתפריט, ובשלב שני  קיבלנו מנות אוכל ויין, והיינו צריכים להגיד אם היין מתאים לאכול. 

והקשר ליקבי כרמל?
כשהייתי ברומא פגשתי את בתיה לוי, סמנכ"ל היצוא ביקבי כרמל, שאמרה לי להתקשר אליה כשאחזור ארצה, וכך עשיתי. נפגשה עם אדם מונטיפיורי, מנהל המחלקה המקצועית ביקב, שסיפר לי על החזון: יש לנו מרכז מבקרים שאנחנו רוצים להסב למרכז תרבות יין אמיתי, כמו ביקבים הטובים בעולם.
אני מרגישה שמימשתי את החזון של ישראל איבצן, מנכ"ל היקב, ושל אדם מונטיפיורי.

מה היה כאן כשהגעת?
הייתה מסעדה, היה מרכז מבקרים, והייתה חנות – הכל במיתקן היקב, עם מדריכים צעירים שעשו סיורים לקבוצות של 50-60 מבוגרים או תלמידים.
התחלתי ללמוד את היקב, נברתי בארכיון, למדתי את עולם היין בארץ, והתחלתי לבנות את מערך ההדרכה, למדתי את יינות כרמל, והתחלתי לעשות סיורים והדרכות ללקוחות היקב.
במקביל התחיל השיפוץ. מבנה מרכז תרבות היין היה בעבר מרכז ביקבוק, ואחר כך היה מחסן. בנינו במקום את החנות ואת מרכז המבקרים, עם חיפוי קירות חיצוניים, גינה, חדר הקרנה חדש.
החנות בנויה באולם המקורי של "בית מעשה החביתים" – המקום בו ייצרו חביות לפני 120 שנה, וחלקו בן 50 שנה. התלבטנו אם לקחת ארכיטקט, ובסוף עשינו הכל לבד – באהבה.
יש חדר טעימות לעד 15 איש, ובו גם אפשרות הקרנת מצגות רלבנטיות, למשל על כרם קאיומי כשטועמים יינות קאיומי, וכמובן אולם ההקרנה שהיה מחסן והפך לאולם מצויד ומרוהט, עם 44 כסאות מרופדים בצבע בורדו תואם יין.
למטה יש מרתף עם 200 חביות ברנדי. זה היה פעם מועדון "היקב" של זיכרון, בו אכלו ורקדו על השולחנות. היום החזרנו את המקום לייעודו המקורי – לטעום יין ולאחסן יין, וכדי שמשגיחי הכשרות לא יזדעקו ותיפגע כשרותם של יינות כרמל, נמצא פתרון: לשים בחביות ברנדי, שהרי ברנדי אינו יין, ומותר לגעת בחביות.

מה התפיסה שלך בהובלת מרכז תרבות היין של היקב?
לתת מקום להיסטוריה ולמה שהיה, אך לתת מקום לחזון תוך כדי הצגת הטכנולוגיה החדשה. גם בייצור יין וגם בחדר ההקרנה.
המסעדה שופצה וקושטה בתמונות היסטוריות. החל מפברואר השנה התחילו סיורים ביקב בקונספט של מרכז תרבות יין – לא מרכז מבקרים – חוויה מעבר לסיור "ארכיאולוגי" ביקב וטעימת יינות על הדרך.
הסיור מציג היסטוריה וחזון, מאפשר כניסה ליקב עם משגיח כשרות לביקור במחלקת הבוטיק, טיול במרתפים, כולל מרתף 2 המיתולוגי עם בריכות אבן ומיכלי נירוסטה.
בכל סיור יושבים לטעימה. אין יותר סיורים של ילדים וקבוצות אקראיות. כל סיור הוא סיור VIP. אין סיורים ליותר מ- 30 איש, כדי להיות קשובים ולקיים עם האורחים אינטראקציה על פי רמת הבנתם בעולם היין.
חלק מהחזון של איבצן: לא מדובר בשלב זה במרכז רווח, אלא בחלק מהתרבות של היקב. ובכל זאת, אין סיור שלא מסתיים בטעימות, ומשם ביקור בחנות היקב.
זה לא סיור. זה לא מרכז מבקרים. זו חוויה.  האנשים עוברים בעצם מיני סדנה, ויוצאים עם חוויה אמיתית.

מי באים?
כולם. אני מדפדפת ביומן ורואה כי מחברת נייס הגיעו 30 איש מצוות מעורב ישראלי וקוריאני, 15 איש מאינטל, 30 אנשים מבית אבות שבעת הכוכבים.
מהצבא הגיעו 10 אנשים ממחלקת פרישה, ביקרו אצלנו בני זוג של משתתפי כנס IOSCO של רשויות ניירות ערך בעולם, בני זוג של משתתפי כנס משפטנים בינלאומי, אנשי שגרירות תאילנד.
תכל'ס, כל מי שמוכן לקבל חוויה תמורת 48 ₪.
הסיור מיועד למינימום 10 אנשים, או מינימום 480 ₪ – וכבר הגיע זוג שהיה מוכן לשלם סכום זה כדי ליהנות מחוויית יין פרטית.

איך את מתכוונת לקדם את המרכז?
אני רוצה להגיע לשר התיירות ולומר לו כי יש כאן מקום שמחובר לארץ ישראל, ולדבר הכי קלאסי – יין, כדי שיביא אלינו את האורחים הרשמיים של מדינת ישראל.
בשלב הזה אני המדריכה היחידה ואני לא מפרסמת, כי אני לא רוצה לירות לעצמי ברגל ולהוריד את הרמה.
יש כאן חזון – אז לא ממהרים, אלא רואים קדימה. ישראל ואדם מאוד מפרגנים ומעודדים, והמרכז כבר מכניס כסף.

דיברת על החזון של ישראל איבצן ואדם מונטיפיורי – מה החזון שלך?
החזון הוא לראות את המקום כבית לאנשים שרוצים לחוות חוויה – וכמובן מקום שחוזרים אליו, לא רק פעם אחת. באים לסיור וטעימה מסוג אחר: סיור בכרמים וטעימת יינות מאותם כרמים – כל פעם משהו אחר.
המרגש זה שתהיה תרבות יין ישראלית, עם חוויה של טעם, ריח, מישוש. אני רוצה שיראו סרט על יין, ואז נעשה טעימה בהתאם, וטעימות רוחב ואורך. ואני רוצה שכל אחד ימצא את מקומו – חובבים ומי שרוצים ללמוד.
זה יהיה נהדר, כי כרמל יקחו לידיים את קדמת התרבות היין – כמו שהיה בימי הברון רוטשילד. 

איך את רואה את תרבות היין בארץ בעיניים של מי שזה מקרוב חזרה ארצה מארץ יין כמו איטליה?
אני שמחה שהרבה מאוד אנשים שמגיעים אלינו, מוכנים להקשיב ומתרגשים מכך שיש מרכז תרבות יין כזה. יש פוטנציאל אדיר בארץ לתרבות יין, ונכון שיש עבודה שצריך לעשות על הקהל, וגם על אלה שמחנכים ומלמדים לתרבות יין.
אנחנו מדינה צעירה. בהרבה מובנים אין לנו תרבות, ואם רוצים לבנות תרבות – אני רואה אותנו, את יקבי כרמל, כמוקד להצגת והעברת מסר של תרבות יין,
כי תרבות זה היסטוריה, טכנולוגיה, התפתחות, איכות וערכים. יש לנו את זה, ואנחנו נותנים את זה מתחילת הסיור: החזון, הברון, מהיכן הביאו הגפנים, התפתחות תעשיית היין, הציוד, הטעימה והחוויה – איך שותים, איך מחזיקים כוס, איך מזמינים יין במסעדה. 
אנחנו לא מלמדים ולא מחנכים תרבות, אלא מעבירים חוויה של תרבות. 

מה אנשים אוהבים בעיקר בטעימות או בחנות?
הלהיט הגדול הוא הגוורצטרמינר שעל – יין הקינוח האולטימטיבי. סדרת פרייבט קולקשן הולכת מצוין. מאוד אוהבים אותה. שירז ואמרלד ריזלינג – פופולריים מאוד. הרבה אוהבים לבנים חצי יבשים. אל הגוורצטרמינר אוף דריי מהסדרה אזורית מתחברים מאוד. את היבשים פחות אוהבים.
באדומים מצליחים יינות סדרת רכס: קריניאן, קברנה פרנק. אלה יינות אזוריים מכתף הכרמל, בקרבת מרכז המבקרים, ויש לאורחים תחושה של קנייה מהאחוזה.
מביני עניין מתמודדים עם יינות סדרת כרם, ואני נותנת לטעום מהם למי שאני רואה כי הוא ערוך לכך, כיינות עוצמתיים כמו קברנה 2006, שזקוקים לעוד זמן כדי להגיע לשיאם.

וכמה זה עולה?
המחיר 48 ש"ח לאדם, לעומת 15 ש"ח בעבר בסיורי הקבוצות ההמוניות, ויש גם סיור ב- 80 ש"ח לאדם – בהתאם ליינות ולכיבוד.
ב- 48 ש"ח: טעימת יינות פרייבט קולקשן והסדרה האזורית, לצד לחם ושמן זית.
ב- 80 ש"ח: טעימת יינות סדרה אזורית וכרם, גבינות, ירקות, לחם ושמן זית.
וקבלו טיפ: אם רותי תזהה שאתם מביני עניין, צפו לצ'יפור ביינות.

מרכז תרבות היין
יקבי כרמל
רח' היין 2, זיכרון יעקב
טל. 04-6391778
www.carmelwine.co.il
 






היו הראשונים להגיב...

כתבו תגובה