סבתא שלנו, סבתא לילי , חוגגת יום הולדת 80. עבורי היא כבר שנים רבות הרבה יותר
מאימא, עבור אשתי היא תמיד אימא. עבור ילדיי היא תמיד הייתה ותישאר סבתא. כי את הסבא והסבתא מהצד שלי הם כלל לא הכיר,ו או ממש גם לא הספיקו, לחרוט בזיכרונם.
בשבועיים האחרונים, ככה בשקט בשקט, עמלות גיסתי ואשתי – בנותיה, לתכנן עבורה מסיבת יום הולדת שתהיה גם משמחת, גם אינטימית, גם שורשית משפחתית, ואם אפשר אז שתהיה גם אותנטית.
נלו, החבר הרומני שלנו, המליץ לנו על מסעדת רפסודיה רומנית ביפו. הוא אמר: "זו מסעדה רומנית שיודעת לכבד את עצמה, במיוחד אם אתם בעניין של לאכול טוב".
היינו עשרה כשנכנסנו למסעדה באחת בצהרים ביום השבת. הקישוטים מעל לבר היוו 
יותר מאשר רמז עבה לכך שהיום הוא חג המולד בכל מקום בעולם. תוך פחות משעה מרגע שישבנו אל השולחן, לא היה מקום ישיבה פנוי בכל המסעדה, גם אם הייתם מתחננים הכי יפה שאפשר.
זו לא מסעדה שמבקשת לעצמה כלפי חוץ שום תשומת לב. היא ממוקמת בפינת דרך שלמה 4 ביפו (רחוב סלמה) כמעט פינת שדרות ירושלים, ומוקפת מכל עבר במוסכים וחנויות אביזרי רכב.
כלי הרכב החולפים על פניה או ממתינים על-ידה ברמזור, לא זורקים לעבר חזיתה מבט מיותר. אבל כשאתם נכנסים פנימה, אתם בלב-ליבה של בוקרשט, והכיסאות והשולחנות כולם תפוסים ברומנים.
אף שלט חוצות אינו זועק "מסעדה רומנית" אבל כשאתם מחפשים אוכל מוצלח, נסו 
לאתר איפה אוכלים הרומנים, ואיפה אוכלים הרומנים המקומיים. וכשהמקומי או הרומני אומר לך שכאן האוכל טוב ושהוא מזכיר לו את הבית, את האוכל של האימא ואת המולדת הישנה, תזכרו טוב טוב מה הוא אמר, ותאמינו לו שהוא יודע מה שהוא אוכל.
אז נכון ששניים מתוך שלושת המלצרים/מלצריות היו כמעט בגיל של סבתא, אבל השירות היה מהיר לעילא, האדיבות במקומה, וגינוני הכבוד הרומניים בשפת האם של סבתא, הפילו כל מחיצה שהפועלים הרומניים טרם החלו לבנות.
תנועת המלצרים הייתה מהירה, מיומנת, מנוסה מאוד, והאוכל, אח האוכל. הוצ'י מאמא. איזה ליגה.
יש ארוחות, או מאכלים עדתיים, שאתה חייב, מותר לך וכדאי לך, להזמין רק כשנותרו לך 
שעות ספורות לחיות. אולי זה בגלל שאתה כבר מזמן לא סופר קלוריות, אולי זה בגלל שהכולסטרול הרע שלך כבר מזמן איבד כל רסן, אולי זה בגלל שאתה לא הולך ונעשה צעיר, אולי זה בגלל רמת הסוכר שלך בדם שמתחננת לאיזון.
אבל לאן שלא הבטתי, הרעש היחידי שנשמע היה של כוסות מצלצלות, נקישות סכו"ם, ואיזה שהוא שקט קסום ואצילי ממש מול עיניך משהו שלרגעים הזכיר לי את האצילות והתרבות של מועדון הקשישים של האיגוד העולמי לתרבות של יהודים יוצאי רומניה.
כשאתה חווה מגוון כה רחב של טעמים וריחות, כך גם הארוחה מרגשת אותך יותר. האוכל היה מפנק. אוכל שהזכיר לי את בית אבא. אוכל שהנשמה כמהה אליו.
פתחנו במגוון של סלטים למנות ראשונות. אל השולחן הגיעו חיש קל סלט חצילים רומני -20 ₪, סלט איקרה – 22 ₪, סלט שעועית – 20 ₪, כבד קצוץ – 22 ₪, רגל קרושה – 25 ₪, דג מלוח מטיאס – 22 ₪, חמוצים – 15 או 25 ₪ בהתאם לכמות.
כל מנות הסלטים היו טריות, טעימות ואל כולן התלווה בצל קצוץ לקוביות קטנות. גם צלוחית עם שום כתוש, ככה באופן עצמאי, לא איחרה להגיע.
רעייתי הצמחונית אכלה מה- SPECIALITATEA (המיוחדים), והיא הזמינה ממליגה עם גבינה ועם שמנת – 45 ₪. הבנים הזמינו MITITEI – הקבב הרומני – 40 ₪, ושיפודי פרגיות – 58 ₪. המנות מגיעות עם אורז, פירה, או צ'יפס לבחירה. לצדי הזמינו הדודים סטייק לבן או צלע לבן – 60 ₪.
אני, עבדכם הנאמן, הלכתי על המיקס גריל. כאן הגיעו על הצלחת נקניקייה דשנה, קבב,
כבד עגל, כבד עוף, חוט שדרה, כליות, מומיצה (שקדי בקר) – מנה נפלאה תמורת 110 ₪.
את הארוחה ליווה בקבוק 1.5 ליטר – מהדורה מיוחדת של ברקן קלאסיק בלנד של קברנה סוביניון ומרלו מבציר 2008 שהבאתי מהבית. זה אולי לא יין גדול. אבל הליטר וחצי היה גדול והספיק לכולם. טעים? כמובן. דמי החליצה בסך 35 ₪ היו הוגנים לחלוטין.
את המתוקים כמו הפאפאנאש, הסברינה, בקלאווה, והשוקולד, לא אכלתי. זה לא שלא היה טעים, אבל אני נשבע לכם, אני בדיאטה.
אוהבים אותך סבתא. יום הולדת שמח! 
דרך אגב, לך ולישו יש יום הולדת בדיוק באותו היום…
רפסודיה רומנית
דרך שלמה (סלמה) 3 תל-אביב יפו
טל. 03-5187476
ב' עד שבת כל יום מ- 11:30 בבוקר
צילומים: דני רובין
