שיראז סופרייר ראשון ליקבי ברקן

האומנים של יצירת היין האדום מבית יקבי ברקן, צוות הייננים המוכשר שבראשם עומד אד זלצברג, ואיתו יותם שרון ועירית שנק בוקסר, הזמינו אותנו לחגוג עמם השקה של שלושה מיינות היקב החדשים: שרדונה רזרב 2008, שיראז רזרב 2006 ושיראז סופרייר 2006.
הרוח החיה כמו בכל חגיגה של ברקן, היה שמואל בוקסר, המוכר לרבים כשמוליק; האבא המאושר של היין ושל עירית, שגם חגג יום הולדת שישים בסוף השבוע האחרון, וגם הולדת נכד זכר ראשון.
הארוע התקיים במסעדת השף ויקטור גלוגר, קלואליס שברמת גן, כשהשף וצוותו הפליאו עשות, כרגיל, עם מטעמים המותאמים ליינות ומלווים אותם היטב. 

דברו של מנכ"ל-יזם-איש משפחה-חקלאי
פתח ואמר שמואל בוקסר: "זו הפעם הראשונה שהצלחנו להגיע עם השיראז ולהעמידו תחת ההגדרה המחייבת של סדרת הסופרייר שלנו. מקורו של יין זה בכרמים בקריית ענבים שבהרי ירושלים.

יש לנו לא מעט פרויקטים בחקלאות, לא רק בגליל, במצפה רמון או בחולדה. יש לנו ענבים בהרבה מקומות, שאחד מהם זה הרי ירושלים. יש לנו שם פרויקט בשותפות עם הקיבוץ,  ובכרם מועסק כורם במשרה מלאה. שוח הכרם כ- 160 דונם, והוא בנוי על הטראסות בגבהים של בערך 700 מטר. בכדי שניתן יהיה לעבד את הכרם באמצעים מודרניים, הובא למקום בולדוזר שהכשיר את הקרקע ושיחזר טראסות עתיקות שהיו במקום, על מנת לאפשר בציר מכני עם בוצרת, היה וייווצר לכך הצורך.

את הכרם כולו אנחנו בוצרים בבציר ידני. גם את הענבים הלבנים – השרדונה והסוביניון בלאן, וגם את האדומים – השיראז, המרלו והקברנה, ובנטיעות החדשות יותר יש לנו גם פינו נואר.
השיראז, כוכב ההשקה היום, מגיע מכרם מיוחד במינו, שממש בנוי על טראסות, שבחלק מהן ממש צריך לרוץ עם הארגזים בין השורות בכדי לבצור, כי אין אפשרות להגיע אליהם באופן מכני,
הכרם אינו מצריך דילול, והוא מניב באופן טבעי בין 600-800 קילו לדונם. תנאי הקרקע מאוד קשים. האדמה היא טרה רוסה אדומה ודלילה, ומתחת לה הכול סלעי. השנה עדיין לא פתחנו את המים להשקיה, והכרם מתנהג באופן מאוד

מעניין: הכרם, שיושב על המורדות הדרומיים והדרום מזרחיים, נהנה מחלחול מים שנקוו בנביעות תת קרקעיות בלתי נראות, ובאמצע יוני עדיין אין צורך בהשקיה כלל, והכרם ממש מדהים – גם באיכותו וגם ביופיו.
זהו הבציר השלישי של השיראז מהכרם, ואנחנו מקווים שעם השנים הוא יהיה יותר ויותר טוב עם התבגרות הכרם.
אחת התכונות שיקבי ברקן סיגלו לעצמם, היא להסתכל הרבה שנים קדימה. אני מקווה שציבור חובבי היין ולקוחות יקבי ברקן ייהנו ממה שאנחנו עושים".

דבר הייננים
כשנתבקש היינן הראשי אד זלצברג לומר את דברו ולספר על יינות ההשקה, הוא אמר בצניעותו האופיינית: "כשדיברנו בינינו, אנחנו הייננים, מי יעלה ויציג את היין, הוסכם שהצעירים עם שפתם העשירה והעברית הרהוטה והשגורה בפיהם, יהיו הנציגים הכי טובים. לפיכך אני נותן את הבמה והכבוד לעירית וליותם לשאת את דברם".

אומרת עירית שנק בוקסר: "אנחנו משיקים היום שני יינות שונים אחד מהשני; האחד לבן והשני אדום – שרדונה ושיראז, אבל הדומה ביניהם שהם מגיעים מאותו הכרם".

שרדונה רזרב 2008 
הענבים ליין מגיעים כאמור מהכרם בקריית ענבים בהרי ירושלים. בהשוואה לשרדונה של יקבי ברקן משנות הבציר הקודמות, תמצאו בשרדונה רזרב 2008 שינוי קל. הענבים שמגיעים מהכרם הזה בתנאי הגובה והאקלים הקריר, יוצרים שרדונה ארומטי ומלא.

השנה החליטו לתת לשרדונה שינוי קונספט, ותחושו בו מעט יותר עץ (תמיד תמצאו כאלה שהעץ אצלם בשרדונה הוא MUST, ולעומתם מי שלא מוכנים לטעום שרדונה עם עץ).
ביקב החליטו שהפרי צריך תוספת מסוימת של עץ, אבל בפירוש ניתן לחוש בטעימה כי העץ אינו מאיים או מאפיל על הפרי. תוכלו לשתות את השרדונה כשהוא מקורר, ותוכלו לשתות אותו צונן פחות. או אז תחושו ברמת האלכוהול שתהיה מעט גבוהה יותר, אבל היין ימלא לכם את הפה.

שהשרדונה הותסס בחביות. שליש שהה במיכלי נירוסטה סגורים, שליש מהמיץ הושם בחביות עץ חדשות, ושליש בחביות משימוש שני. היין שהה בחביות גם צרפתיות וגם אמריקאיות בערך 6 חודשים.
בהשוואה לשרדונה של 2007, בו הארומה הייתה לכיוון מעט טרופי יותר, כאן באים לידי ביטוי הווניל והחמאתיות הכול כך אופייניים לשרדונה טוב.

ביקב מאמינים שהיין לא רק ישמור על הפירותיות והרעננות והעושר של עץ האלון שמתקבל ברקע באופן מאוד יפה, אלא גם יחזיק וגם יתפתח במשך כמה שנים. אז קחו לעצמכם את המלצת היקב, ורכשו לעצמכם ארגז או שניים מהיין הזה. תשמרו אותו לעצמכם ולקרוביכם למשך שנה-שנתיים ויותר, ותוך כדי תטעמו בקבוקים ותבחינו כמה הזמן רק עושה לו רק טוב ליין.
המחיר: 44 ש"ח. עסקה משתלמת ביותר.

שיראז סופרייר 2006
כשאתם אוחזים בבקבוק הסופרייר, אינכם יכולים שלא לתת לו כבר כבוד, וזאת על שום משקלו. יש האומרים שבקבוק סופרייר ריק שוקל כ-1 ק"ג; שווה ערך למשקלו של בקבוק יין רגיל כשהוא מלא.

מרבית הענבים ליין זה מגיעים מהכרם בקריית ענבים בהרי ירושלים. עם השלמות קטנות של ענבי קברנה סוביניון ומרלו מהגליל העליון, שמעניקים איזו שהיא תרומה קלה בהיבט הארומטי בלבד, ואולי ממתנים אותו קלות מהפראיות שלו, ולא באים כתוספת למבנה והגוף שאינם דורשים כלל שחקני חיזוק.

הסופרייר הוא יין גדול, וככזה זהו יין שצריך לנשום. הוא בוקבק לפני כשמונה חודשים, וטרם השקתו והצגתו לראשונה, הוא נפתח כשעה ומחצה לפני תחילת הארוע, והושם בדיקנטרים.
היין התיישן 18 חודש בחביות חדשות מסוגים שונים, מתוך תפיסה ייננית של היקב הגורסת כי סדרת הסופרייר מביאה יינות מסיביים שהולכים מצוין עם עץ מסיבי, ולאחר מכן שהה עוד כשנה בבקבוקים.

זהו שיראז צעיר והדוק, שבכל דקה שעוברת הוא הולך ומשתחרר מעט; יין שדורש ממך הרבה עבודת עירסול בכוס בכדי לנסות להוציא משהו מצפונותיו.
בהחלט מדובר כאן ביין עשיר, בעל מבנה איתן. יין שבפירוש לא מתחנף, לא בשל וריבתי, וחסר כל רמיזה למתיקות מדומה – שיראז אחר שאינו דומה ליינות שיראז ישראלים, עם המון מינרליות אצורה בתוכו, הרבה פחות מתוק, הרבה פחות שוקולד, עם ליבה מרוכזת מאוד של פרי, ועץ האלון של החביות משתלב היטב ומתאזן עם היין.
זהו יין שמבקש את הזמן עם חומציות בריאה, יוצרו ממנו 4,200 בקבוקים בלבד.
המחיר: 190 ש"ח.

התפריט של קלואליס
את היינות ליווה כאמור האוכל המשובח מבית היוצר של ויקטור גלוגר וצוות קלואליס: סלט ברבוניה בויניגרט הדרים על קרפצ'יו דג ים – לפתיחה, ובעקבותיה כמנה ראשונה – קוקי סאן ז'אק ושרימפס על ריזוטוט זעפרן.
דג נוסף הגיע לשולחן, והפעם פילה בר ים שהוגש על ניוקי ממולאים בגבינת פטה ורוטב דוגלרה.
זה היה ערב לא על טהרת הדגים –  הבשר בתפריט היה פילה בקר צלוי ברוטב צלי בקר וכמהין, שהוגש עם פירה תפוחי אדמה.
הקינוח המתבקש היה וריאציית קינוחי קלואליס, כשבנוסף ליינות השקה השתתפו בארוחה גם ברקן רזרב סוביניון בלאן 2008, ברקן רזרב שיראז 2006 (בנוסף לסופרייר), ועם הקפה שאחרי הקינוח ברנדי בן 25 שנים מבית היוצר של ברקן.

צילומים: דני רובין