אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

חיים גן על ארבעת חבריו מיקב 'ניר עוז' – יקב הוד החיים

בבוקרו של יום שלישי 20.8.24 התבשרנו על החזרת גופותיהם של שישה שנחטפו לעזה ונרצחו במנהרות שם, מהם שניים מקיבוץ ניר עוז, שיחד עם חבר שנרצח ב-7.10 וחבר נוסף שעדיין בידי החמאס היו גרעין היקב שנושא את שם הקיבוץ. חיים גן איש הענבים – חבר קרוב של היקב ואנשיו, כתב לבקשתנו

"ארבעה חברים הביאו יקב לעולם, ארבעה חברים טובים עם 320 שנות חיים ויצירה. יקב לתפארת בנו, יקב צמוד גדר וכרם מטופח שמשקיף לבתי הרצועה, יקב ניר עוז מלא חיים ועשייה.

החברים הביאו כל אחד וביחד לתקומת ישראל. הם ננטשו ביום מכריע ונחטפו. ימים רבים היו בבור האסורים, אנשים בוגרים וחכמים שלהבת חייהם נשרפה ולא על ידם.

בהיכרותי עם גדעון פאוקר, גדי מוזס, חיים פרי ויורם מצגר, מצאתי הוד חיים ואנושיות נדירה, תמיד חשבו על האחר, התעקשו להשאיר מקום יותר טוב לדורות הבאים. ממש עדת שמאלנים גאה, ולמדתי מהם עד דמעות.

גדעון פאוקר נרצח בשביעי באוקטובר. חיים פרי, יורם מצגר וגדי מוזס נחטפו. בשלישי 20.8.24 שבו חיים פרי ויורם מצגר לקבורה בקיבוץ האהוב עליהם, קיבוץ ניר עוז. גדי מוזס עדיין בבור האסורים, ואין קול ואין עונה.

אנחנו פה והם שם ואין תכלית. השיבו את גדי מוזס, השיבו את החטופות והחטופים, השיבו את הרוגינו.

הבנים והנכדים  נטעו כרם לתפארת, הבנות והנכדות בקבקו את יינות ניר עוז, יינות בריאים ומלאי הוד חיים, וחברינו מתים.

אני מבקש שתחשבו על אח שלנו גדי. אח שלנו חגג שמונים בבור, אח שלנו חטוף, אח שלנו רוצה לחזור לביתו, אתם רוצים שיחזור לביתו. זהו הניצחון המוחלט".

אחים שקד מצרפים את יקב עמק יזרעאל למשפחה – 50% מבעלות היקב

אלון גונן: בחודשים האחרונים התנהל משא ומתן בין אורי שקד, מנכ"ל חברת אחים שקד, לבין יהודה נהר וג'ייקוב נר־דוד, הבעלים של יקב עמק יזרעאל. בסופו של דבר, בימים אלה נחתם בין הצדדים הסכם לפיו חברת אחים שקד נכנסת כשותפה ביקב עמק יזרעאל, ותחזיק ב-50% ממנו. אורי שקד נכנס כשותף פעיל ביקב, וינהל את אסטרטגיית השיווק וההפצה של יינות יקב עמק יזרעאל.

עוד מהלך מבריק של אורי שקד, שקרם עור וגידים מתחת לפני השטח, ומסייע לחברה המשפחתית להפוך לקונצרן שחובר ליקבים בגודל בינוני שרוצים שיפור בתחומי הפצה ושיווק שלהם.

השם 'אחים שקד' מוכר לכל חובב וחובבת יין, ולא בכדי. החברה היא אחת השחקניות הראשיות בענף היין והאלכוהול בישראל, כשהיא מחזיקה את רשת חנויות 'דרך היין' שהוקמה בשנת 1993, שותפה ביקב רקנאטי, ומפיצה בלעדית של יקב צרעה. בנוסף אחים שקד היא בעלת מותג היין הפרטי 'דרך ארץ', חברת 'אגוז מוסקט' שמתמחה ביבוא יינות כשרים, ובשותפות עם יקב רמת הגולן בחברת 'היכל היין שקד גולן' להפצה ומכירות של יינות.

כך ירוויח יקב עמק יזרעאל מלבד הניסיון העצום של אורי שקד כמנהל ואיש עסקים, גם את הגישה הישירה לצרכני יין ואת מערך השיווק הנרחב של האחים שקד.

יקב עמק יזרעאל הוקם בשנת 2012 בקיבוץ חנתון על ידי יהודה נהר וג'ייקוב נר־דוד, במבנה שהיה פעם מוסך חקלאי. השניים שיפצו את המוסך, גייסו את היינן ארי ארל כיועץ. יהודה נהר שלמד ייננות במכללת תל-חי, הינו עד היום מנהל היקב ויינן לצד היינן יוסי חכמון.

הפילוסופיה הייננית של היקב הייתה ונותרה ייצור יינות שמתאימים לאקלים, החך והאופי הישראליים, כאשר הכוכב של היקב הוא זן הארגמן (קראו עוד עליו במדור עוללות בציר בסוף). לפי יהודה נהר, היקב הוקם כדי לייצר יין מענבי ארגמן – זן הענבים היחיד שהוא 100% מקומי. כיום, 12 שנים אחרי, הארגמן של יקב יזרעאל זוכה בפרסים וציונים גבוהים ומוגש במסעדות בעולם.

היקב, לו יש מרכז מבקרים פעיל מאוד עם מסעדה ושפית, ממשיך בדרכו עם שימוש בזני ענבים מקומיים תוך קריצה לעולמות הפט-נאט והגוורצטרמינר.

אנחנו מאחלים הצלחה רבה לאחים שקד וליקב עמק יזרעאל

השפעת תעשיית היין העולמית על הכלכלה

אלון גונן: לא פעם אנשים מהתחום שלנו מרימים גבה כאשר כותבים על תעשיית היין, ונראה שאף אחד לא באמת חושב שיש לה השפעה כלשהי על הכלכלה העולמית, כמו למשל התעשייה הביטחונית, התעשייה הרפואית (מכשור ותרופות), או תעשיית המזון כמו חיטה, תירס, מוצרי שמן, קטניות ועוד. הרי מדובר רק בענבים שנסחטים לבקבוקים, ואין ויכוח על כך שאפשר בלעדיהם, או על כך שהדבר האחרון שמעניין אנשים רעבים או אנשים בזמן לחץ ומלחמה זה יין.

אבל אם מנתחים את ההשפעה של תעשיית היין על מעגלים נוספים, מקבלים פרספקטיבה שונה לחלוטין, ומגלים שלתעשיית היין יש השפעה משמעותית על הכלכלה העולמית, ושהיא תורמת לה מיליארדי דולרים מדי שנה. מדובר בענף שכולל ייצור ומכירה של יין, ומאגד בתוכו מגוון רחב של משרות בחקלאות, ייצור, קמעונאות ואירוח. בארצות הברית לדוגמא, תעשיית היין תורמת לכלכלה מעל 220 מיליארד דולר מדי שנה, כולל פעילות כלכלית ישירה ועקיפה. הענף מהווה מקור תעסוקה מרכזי, ומספק מקומות עבודה לא רק בכרמים וביקבים אלא גם במגזרים הקשורים והנלווים.

תיירות היין גדלה באופן משמעותי בכל העולם, מושכת מיליוני מבקרים לאזורים בהם מייצרים יין, ובכך תורמת באופן ניכר לכלכלות מקומיות.

ייצוא יין הוא ענף משמעותי עבור מדינות רבות, באירופה (צרפת, איטליה, ספרד), וכמובן אוסטרליה ודרום אמריקה. יצוא היין ממדינות אלה תורם למאזן הסחר שלהן, והופך את היין לחלק מרכזי בכלכלת הייצוא שלהן. בשנת 2022, למשל, צרפת ייצאה יין בשווי של למעלה מ-11 מיליארד אירו, ובכך הפך היין לאחד ממוצרי היצוא המובילים של המדינה. מבחינה תרבותית יש ליין השפעה המשתרעת לתוך הכלכלה העולמית, על ידי השפעה על תעשיות המזון והמשקאות, ומגזרי האופנה והלייף סטייל.

הביקוש העולמי ליינות פרמיום יוקרתיים מניע גם השקעות באדמות כרמים, במיוחד באזורי יין ידועים, דבר המשפיע באופן משמעותי על שוקי הנדל"ן המקומיים. יש לענף היין השפעה אדירה על תעשיות שקשורות לייצורו, ביניהן ייצור זכוכית (לבקבוקים), לוגיסטיקה (להפצה) ושיווק. בשנים האחרונות הדרישה של התעשייה לחדשנות, מעודדת וממריצה חוקרים למצוא פתרונות ייעול וטכנולוגיות חקלאיות, כגון פיתוח טכניקות גידול גפנים מדויקות, שימוש מופחת בחומרי הדברה וחיסכון במים.

בכל מקום אותו בודקים, מגלים שתעשיית היין קשורה באופן עמוק לכלכלה העולמית, ומשפיעה על מגזרים שונים, מחקלאות ועד תיירות וסחר בינלאומי, והיכולת שלה למצב את עצמה ולהשתנות על פי מגמות עולמיות היא מהירה, תוך כדי שאיפה לחדשנות משולבת בשמירה על המסורת.

המגמה הפופולרית ביותר בשנת 2024 היא העלייה בצריכת יינות דלי או נטולי אלכוהול, ומגמה זו תזלוג ללא ספק ל-2025. פלח היין דל האלכוהול גדל במהירות, ומונע בעיקר על ידי צרכנים שמשייכים זאת לשמירה על הבריאות. סקטור נוסף אלה יינות שמתמקדים בתכונות כמו הפחתת קלוריות, סוכר ופחמימות.

תעשיית היין צפויה לחוות בשנת 2025, מספר מגמות חדשות שעוצבו על ידי ניתוח שינויים בהתנהגות הצרכנים, התקדמות טכנולוגית ודינמיקת השוק העולמי.

כולם מדברים על קיימות, מושג שמחייב שקיפות, וככל שממשיכים לגדול החששות משינויי האקלים, הצרכנים דורשים יותר מסתם תוויות של קיימות. הקהל רוצה מידע ברור ואמיתי, ומגמה זו דוחפת יקבים להיות שקופים יותר לגבי שיטות הגנת הסביבה שלהם, כולל שימוש בשיטות אורגניות או ביו-דינמיות והפחתת טביעות רגל פחמניות.

צרכנים, במיוחד הצעירים שבהם, מעדיפים יותר ויותר יינות באיכות גבוהה, גם אם המשמעות היא צריכה פחותה, לכן מגמה זו של העדפת יינות פרמיום נמשכת, אולם בקצב מעט איטי בשל לחצים כלכליים כמו משבר יוקר המחיה העולמי. בכל זאת, הביקוש ליינות סופר פרמיום ויוקרתיים, במיוחד בשווקים כמו סין והודו, נותר חזק, ומוביל להתעניינות רבה בזני יין ואזורים אלטרנטיביים. לדוגמה, יינות פורטוגליים, במיוחד בלנדים, שצוברים פופולריות בשל הטעמים הייחודיים שלהם ותכולת אלכוהול נמוכה יחסית. דוגמה נוספת הוא השנין בלאן הדרום אפריקאי שצובר פופולריות, בזכות המורכבות שמגיעה מגפנים ותיקות, ובשנת 2023 השנין בלאן הפך לכוכב עולה ברשימת היינות שחייבים להיות בכל מסעדה.

כשמחירי השמפניה מזנקים והזמינות שלה יורדת, הצרכנים פונים ליינות מבעבעים אלטרנטיביים, כמו יין מבעבע אנגלי ו-Franciacorta, המיוצרים בשיטות דומות אך במחירים שפויים יותר.

עם עליית השימוש בבינה המלאכותית ובביג דאטה, יקבים ומקומות אירוח ממנפים טכנולוגיה כדי להתאים את היצע היין לדמוגרפיה ולהעדפות מקומיות, ובהתאם לכך המגמה עכשיו היא שיפור חוויות הלקוחות, ושמירה על הנאמנות שלהם, באמצעות המלצות מותאמות אישית.

בסופו של דבר נשאלת השאלה, האם חדשנות בתעשיית היין וההתאמה שלה לכלכלה העולמית ולדרישות צרכנים פרגמטיות, לא עלולות להרוס את המסורת של מותג היין. ואולי זהו עיצוב מחדש של האופן בו משולבות פרקטיקות מסורתיות, מרכיבי הליבה של ייצור יין כגון טרואר ואומנות העשייה, עם דרישות מודרניות כגון קיימות, אפשרויות דלות אלכוהול והתקדמות טכנולוגית.

צרכנים צעירים דורשים ומניעים שינוי, ונשאלת השאלה האם הם גם מעריכים את האותנטיות והמורשת של היין. האם הם מחפשים איזון בין מסורת ומודרניזציה, או שהכול אופנה חולפת מבחינתם?

יקבים חייבים לקחת בחשבון שחדשנות תתקיים רק במקביל למסורת, וזה מה שיבטיח את האבולוציה של התעשייה שקיימת אלפי שנים.

ומה קורה בישראל?

ככול שבשנים האחרונות ניסו עשרות יקבים, ובעיקר הגדולים, לנתץ את תקרת הזכוכית ולדחוף בעולם יינות ישראלים בלי קשר לכשרותם. אני יכול רק לברך (וזה קשה לי) על כך שמושג הכשרות קיים בתעשיית היין הישראלית, מפני שבלי הכשרות לא היה ייצוא יין משמעותי לעולם.

הפנטזיה לפיה יין ישראלי יככב בעולם, אם רק יהיה תקציב נאות ליחסי ציבור ופרסום, התנפצה ואינה רלוונטית יותר. התברר שכל הניסיונות, גם של מכון היצוא ובעיקר של היקבים, להגיע לתערוכות יין בינלאומיות על מנת לנסות לשווק יין ישראלי כיין אותנטי עם טרואר ייחודי, לא מעניינים אף אחד בסדר גודל שישפיע על התעשיה.

מרבית היין שמיוצר בישראל נמכר בישראל, ורק אחוזים מועטים יחסית מופנים לייצוא, בעיקר בשביל יחסי ציבור ולמען האגו של יקב שיכול לומר שהוא משווק לעולם הגדול. רק יהודים שומרי מצוות שותים יין ישראלי בחו"ל, וגם כשפה ושם היינות מופיעים בתפריט היין של מסעדות וחנויות יין, זה בזעיר אנפין ובמחירים שערורייתיים. הכשרות היא שמוכרת, ולא שום דבר אחר.

אין שום צל של ספק שתעשיית היין הכשר הישראלית ממלאת תפקיד משמעותי בכלכלת המדינה, ומהווה חלק מרכזי במגזר החקלאי שמעסיק אלפי עובדים בכרמים, יקבים, ובתעשיות נלוות כגון ביקבוק ולוגיסטיקה.

תעשיית היין הכשר תורמת משמעותית לתמ"ג של ישראל, עם שווי ייצור שנתי מוערך העולה על 300 מיליון דולר. מבחינת הייצוא, כאמור, יין כשר הוא מוצר ייצוא ייחודי, במיוחד לקהילות יהודיות בארצות הברית ואירופה. היינות הישראלים הכשרים ידועים באיכותם הגבוהה לעומת האלטרנטיבות הכשרות האחרות שיש בשוק, ותעשיית היין הכשר מגבירה את התיירות, ומושכת אליה חובבי יין ותיירים דתיים. סיורי יין וטעימות באזורים כמו יהודה ושומרון, הגליל והגולן, לא רק מקדמים את תעשיית היין אלא גם מייצרים הכנסה נוספת באמצעות אירוח ושירותים נלווים.

ליין הכשר, כמו ליין המסורתי הצרפתי או האיטלקי, יש תפקיד מיוחד בשמירה וקידום המורשת התרבותית היהודית, הן בישראל והן בעולם. ייצור יין כשר עומד על חוקים יהודיים מסורתיים, התומכים בזהות התרבותית והדתית של קהילות יהודיות ברחבי העולם, ובכך מקרב את הקהילות לעם היושב בציון. כמו בתעשיות הביטחוניות והביוטכנולוגיות, גם יקבים ישראלים מוכרים וידועים בחדשנות שלהם, במיוחד בחקלאות בת קיימא ומשמרת מים, החיונית במדינה עם משאבי טבע מוגבלים. חידושים אלה לא רק משפרים את האיכות וטביעת הרגל הסביבתית של ייצור יין כשר, אלא גם ממצבים את ישראל כמובילה בתעשיית היין העולמית.

אם נסכם, תעשיית היין הכשר בישראל היא מרכיב חיוני בכלכלת המדינה, המניעה צמיחה ביצוא, תיירות וחדשנות, תוך שמירה על משמעות תרבותית ודתית חזקה.

יונתן לבני בפסטיבל WHITE 2024 בבית איש הענבים

כפי שחיים גן איש הענבים ניסח זאת בשפתו הציורית: "זו השנה ה 16 ברציפות שפסטיבל WHITE מבשר על בוא הקיץ, עם שמפניירות עמוסות קרח ויינות לבנים, סמוקים ומבעבעים שנמזגים לגביעי היין האצילים. זהו פסטיבל ששונה מכל פסטיבל אחר". בכל אופן השנה זה היה באמת שונה, כאשר זמן קצר לפני האירוע שמתקיים מאז ראשיתו במרינה בהרצליה, הודיעה המשטרה, כי אינה מאשרת את קיום הפסטיבל, "כי משתמשים בו בכוסות זכוכית", ודרשה שימוש בכוסות חד פעמיות.

הסיבה? ללא סיבה וללא הסבר. למרות שקצין המשטרה הבכיר חזר בו מהגזרה, זה היה כבר מאוחר מדי אחרי הודעה על ביטול ליקבים המשתתפים ולכול הגורמים הרבים המעורבים. בלית ברירה, ולאחר השקעה לא מבוטלת של כספים, נאלץ חיים גן לקיים פסטיבל מוקטן בבית איש הענבים ביפו בתאריכים 14-16.8.24. דיברתי עם חיים המתוסכל, שאמר כי אכן הוא ורבים אחרים מאוכזבים מההחלטה השרירותית שלא ניתן לה כל הסבר רציונלי או מוצדק.

כך, במקום 5000 מבקרים המגיעים לפסטיבל במרינה הרצליה הגיעו רק כ-700 איש לפסטיבל ביפו. "אין לנו רצון לפגוע ביקבי ישראל המייצרים יינות לבנים", אמר לי חיים. "אנחנו נמצאים היום במאבק לבצור את ענבי ישראל, ולהביא את בשורת הייננות הישראלית לקהל הישראלי ולעולם. נמשיך בעשייה וביצירה ובהבאת היין הישראלי לכל בית בארץ בצורה הטובה ביותר". ולסיכום הוסיף: "איפה שיש יין יש אומנות, ואיפה שיש אומנות יש חוסן חברתי".

באירוע הוצגו והוטעמו 75 יינות לבנים, רוזה ומבעבעים, רובם ישראלים ומעט יינות לבנים המיובאים על ידי 'צור סוכנויות', המייבאת יינות כשרים של תאגיד 'רויאל' הגדול מארה"ב וארצות אחרות, וגם מייבא לשם חלק מהיינות הישראלים המיוצאים לחו"ל, שהוצגו אף הם באירוע. כמובן שלא שתיתי את כל היינות, כי אחרת לא הייתי יכול להבחין או לכתוב עליהם. הנה אחדים מתוך מהמבחר.

יקב ברבדו – שרדונה 2023:  בחרתי להתחיל בשרדונה של יקב ברבדו, פשוט כי היה היין הטעים לי ביותר בין יינות הפסטיבל. היין היה כל כך פופולרי באירוע, עד כדי כך שביום שישי, היום השלישי לפסטיבל, הוא כבר אזל ולא הוטעם. עשוי מ-100% ענבי שרדונה מכרם בוגר סמוך לכרמי יוסף. מיץ הענבים צונן במהירות בטמפרטורה נמוכה במיכל נירוסטה. שני שליש שלו תססו שלושה חודשים בחביות אלון, ואז אוחדו הענבים. יין חמאתי עם טעמים מגוונים האופייניים לשרדונה מעולה, כאילו היה שרדונה טוב מארצות הברית. רענן ומאוזן למרות שבוקבק רק בינואר השנה. אחת מהפתעות הטעימה. 90 ₪.

יקב פסגות – רוזי 2022: עוד הפתעה באירוע. יין מבעבע שיוצר לראשונה ביקב פסגות. מורכב מ-85% ענבי שרדונה ו-15% מרלו. הושאר 9 חודשים על השמרים, ו-16 חודשים נוספים בחביות אלון צרפתי שעברו קלייה קלה בחום גבוה. יין מאוד מקצועי שזקוק עם זאת להמתנה נוספת לשם איזונו כדי שיהיה במיטבו – כך אני צופה – אם כי כבר עכשיו, הוא יין מבעבע מיוחד ביותר. 110 ₪

יקב פסגות – רוזה 2022: עשוי מענבי פינו נואר, מורבדר, קברנה סוביניון וקברנה פרנק. האחוזים לא רשומים על הבקבוק, ולמעט העובדה שנכתב כי הענבים מהרי ירושלים ומדובר ביין משנת שמיטה, הכול כתוב על הבקבוק באנגלית – כנראה מיועד רק ליצוא והוצג על ידי צור סוכנויות נציגי רויאל. רוזה מעט מריר בסיומת, ולא אופייני לרוזה. 85 ₪.

יקב ציון אימפריאל – סוביניון בלאן 2023: זן הסוביניון בלאן ידוע בארומטיות שלו ובחדות הנעימה. מקור הענב בבורדו שבצרפת, הידוע ביותר בשל יינותיו האדומים, אך גם באזור עמק הלואר – סנסו ופוליני מונרשה, עושים סוביניון בלאן מקסים בטעמיו.  על הבקבוק וגם באתר היקב לא כתוב דבר על איך הוא מיוצר, אבל הטעם ממש טוב מאוד ובהתחשב במחירו הנמוך זו ממש מציאה – 45 ₪.

יקב ציון – שער אריות לבן 2023: מורכב מענבי גרנאש, קולומבר וסוביניון בלאן. כמו ביין הקודם עליו כתבתי, גם כאן לא  באתר ולא על הבקבוק רשום מהיכן הענבים ומה אחוז של כל זן וכיצד הוא הוכן. עם זאת, יין נעים לשתייה ואף הוא במחיר מציאה – 65 ₪.

יקב כרמל – 2 ואטס לבן יבש 2023: יין מסדרת סיגנצ'ר האיכותית של היקב. בלנד לבן המופק מ-40% ענבי מוסקט אלכסנדרוני, 35% גוורצטרמינר, 20% קולומבר ו-5% ריזלינג. הוכן בשני מיכלי נירוסטה. יין מאוד ארומטי, פרחוני, ועם זאת מעודן.  עוד אחת מהפתעות הטעימה. להגיש מקורר היטב. 65 ₪ – מחיר מציאה ליין לבן איכותי.

יקב לטם – וגה 2022: פעם ראשונה שהיקב ייצר את הבלנד מכרם אורגני ברמת הגולן. הורכב מענבי שרדונה וסוביניון בלאן, שתססו שבועיים במיכלים ואחר כך נמשכה בהם ההצללה. השרדונה לא עבר תסיסה מלולאקטית ולא יישון בחביות עץ, ובכל זאת יש למיכלים השפעה נעימה על היין.  טעמי אגס ותפוח נותנים טעם קריספי, ויוצרים יין מעניין. 100 ₪.

יקב לטם – לבן  2022: עוד יין מעניין מאותו יקב. עשוי מענבי סוביניון בלאן שתססו במיכלי נירוסטה בטמפרטורות שונות, כדי לקבל  מגוון רחב יותר של טעמים, וללא תסיסה מלולאקטית. סוביניון בלאן כפי שאני אוהב, עם טעם אשכוליות בשלות. עשבוני ומזכיר סוביניון בלאן צרפתי איכותי. יין מאוזן ביותר. מדהים. 100 ₪.

יקב בנימינה – המושבה שרדונה 2022: עשוי מענבים מכרמים בגלבוע ובהרי יהודה. על הבקבוק לא כתוב כיצד  נעשה וגם לא באתר החברה, אבל התוצאה מפתיעה בכל זאת. שרדונה נעים לשתייה, מאוזן וטעים, ובמחיר מציאה – 45 ₪.

יקב ברקן – W שרדונה 2022: היין האחרון שייצר עידו לוינסון לפני שעזב את היקב. מהדורה מיוחדת מענבי שרדונה בגליל העליון שנבחרו בקפידה, התיישנו 8 חודשים בחביות מצטיינות. יין מורכב עם טעמי פרי הדר איכותי. אף ונילי וטעם מובהק ביותר של שרדונה. גם יין זה נעלם במהירות מאלה שהוצגו בפסטיבל. אני זכיתי לשתותו מהבקבוק האחרון באירוע. חוויה של שרדונה. 85 ₪ – מציאה.

יקב כישור – לבן 2023: בלנד של סוביניון בלאן, ויונייה וריזלינג. היקב מציין כי היין הוא מהבצירים הטובים ביותר שלו,  ובכך הוא צודק. גם יין זה היה להיט באירוע של איש הענבים, וכשהגעתי לטעום אותו כמעט ולא נשאר ממנו אפילו לטעימה. 90 ₪.

יקב כישור – רוזה 2023: רוזה יבש אינו מאפיין יינות רוזה במקרים רבים. הבלנד לרוזה זה עשוי מענבי מרלו וקברנה פרנק. יין מפתיע עם טעמי תותים ופירות שונים, הנותנים לו טעמים ייחודיים לרוזה שכל כך מזכיר יין לבן איכותי. מפתיע. 90 ₪.

יקב תל שיפון – לבן 2023: מורכב מ-90% ענבי סוביניון בלאן ו-10% רוסאן מכרמים ברמת הגולן. הענבים נבצרו במועדים שונים בחודש אוגוסט, ולכן רמות ההבשלה היו שונות. תסס בחביות אלון צרפתיות בקלייה עדינה, שיוצרו  במיוחד עבור היקב בבורגונדי שבצרפת. יין ממש מקסים בטעמו, שבלט עם  פרחוניות, עשביות, טעמים מורכבים ונעימים של יין לבן, מהאיכותיים ששתיתי בארץ לאחרונה. 105 ₪.

ביקורות יין יקב קטרון: מחירים שערורייתיים ליינות לבנים בינוניים

אלון גונן: לא ברור לי למה מישהו בכלל רוכש את היינות של יקב קטרון במחירים השערורייתיים הללו. לא מדובר בנקטר האלים, לא מדובר באיזשהו יין פנומנלי. שני קילו ענבים שנסחטו לתוך בקבוק, עם סיפור מסגרת של גרויטציה ושאר סיפורים שרק מעלים את המחיר, והרבה מאוד חוצפה על כלום. פשוט כלום. יקב שעושק את המבקרים שלו. יקב שמנסה למתג יינות בינוניים רק בגלל מיתוג מחיר. יקב שאין לו שום טביעת אצבע ייננית, חוץ מאשר תאוות בצע. אין לי הגדרה אחרת למחירים האלה. אה כן, בכניסה לאתר תקבל אתכם הברכה: "ברוכים הבאים ליקב בו חוגגים את החיים" – אתם משלמים.

גוורצטרמינר 2018 – צבע זהוב ירקרק בוהק. ארומות של משמשים ואפרסקים בשלים. בפה מעט דבש, מי ורדים וקליפות תפוז מסוכר. יין שמוגדר יבש, ושאפו על כך. מחירו 150 ₪. טוב, מדובר בבדיחה לא מצחיקה בכלל. על מה ולמה 150 ₪ לשני קילו ענבים שסחטו לתוך בקבוק. יין בסדר גודל של גוורץ טפרברג או ברקן במחיר 40 ₪ גג. ציון לעזות המצח – לחלוטין 100. ציון היין 88. תמורה למחיר – בדיחה אומללה.

דה שבו 2021 – בלנד מענבי גוורצטרמינר ומוסקט. ריחות מתוקים מתובלים. הפה יבש, עם המון פרי הדר, זסט לימון ואגוזי לוז. מחירו 190 ₪. גם היין הזה פשוט טירוף וחוצפה. מדובר ביין חביב עם ציון 89 – לא יותר. תמורה למחיר – גג 50 ₪. זה דה שבו, לא DS 7.

רשת ZER4U (זר פור יו) – גם יין ואלכוהול, לא רק פרחים ומתנות

אמנון פאר: רשת זר פור יו (ZER4U) הציגה השבוע באירוע טעימות ב'חדר פרטי' שבבית פנורמה בתל אביב, את מותגי הוויסקי, ג'ין ווודקה של מזקקות Blackwater ו-Clonakilty מאירלנד, שמצטרפים לקטלוג הגדול של יינות ואלכוהול שהרשת מציעה. מדובר ביינות ישראליים מיקבי בוטיק קטנים ואיכותיים, שלרוב לא ניתן להשיג אותם ברשתות השיווק.

את תחום היין והאלכוהול ברשת מנהלת מקצועית ומובילה בארבע השנים האחרונות הייננית עירית בוקסר-שנק, שהייתה ייננית יקב ברקן, ייננית ראשית ביקב עמק האלה ויועצת לייננות ופיתוח עסקי. עירית, שהנחתה את הטעימה, סיפרה שהיא נולדה וגדלה לתחום היין (אביה הוא שמואל בוקסר, בעבר בעלים ומנכ"ל של יקב ברקן-סגל והיום ראש עיריית נס ציונה), והגדרתה כ"ייננית הרשת" אינה נכונה כי זה לא יקב.

גייסו אותה לרשת לניהול מקצועי של תחום היין והאלכוהול בגלל כישורים עניינים, ולשיתוף פעולה עם יקבים וייננים לעשיית היינות. מסתבר כי עם חלק מהיקבים כמו כמיסה, הר אודם, גבעות, טוליפ, ויתקין, ארגוב ונוספים, עירית יוצרת את היינות יחד עם יינני היקבים, אך לא מופיעה על תוויות הבקבוקים כייננית.

היינות מגיעים מכ-70 יקבים ישראלים, מתוכם כ-30 יקבים שעובדים עם הרשת באופן ישיר, ונמכרים בלעדית בזר פור יו. בחירת כל הקולקציה של יינות ואלכוהול בקטלוג היא של עירית, והיא גם מדריכה את אנשי חנויות זר פור יו בנושאי יין ואלכוהול.

האירוע בו השתתפתי קשור לכך שבנוסף ליין מודעים ברשת לביקוש הגובר בעולם האלכוהול והוויסקי, ורצו להביא משהו מיוחד שגם יתאים למתנות וגם יהיה נגיש במחיר. הם חשבו על אירלנד בה הוויסקי יותר נגיש, איכותי ובמחירים נוחים. כמו היקבים הקטנים בארץ, הגיעו לשתי מזקקות צעירות שחשובים להן הטרואר, המיקום והחקלאות.

יוסי כהן, מנכ"ל ZER4U, ציין באירוע שהרשת הרחיבה את סל המוצרים ופתחה חנות יין ואלכוהול כחלק ממהלך אסטרטגי,  בנוסף למשלוח מארזים או זרי פרחים. "לאור ההצלחה והתרחבות קטגוריית היינות והאלכוהול ברשת, אנחנו מציעים גם את שני המותגים מאירלנד. יש לנו מחסני קירור ומשאיות קירור. משלוחי היינות והאלכוהול יכולים להגיע לכל נקודה בארץ תוך שלוש שעות בלבד, ונמכרים במחיר זהה למחיר היצרן".    

מזקקת Blackwater

למזקקה שנוסדה ב-2014 וממוקמת על גדות נהר בשם זה, חשוב לייצר וויסקי כמו בעבר עם אהבה למסורת. עם זאת. עם זאת המשקאות נעשים לא על פי מתכונים קבועים, אלא מתוך חופש יצירה מוחלט, וזה מה שהופך את הטעמים לייחודיים.

כל מזקקה מתחילה את הייצור שלה או מבירה או מג'ין. Blackwater התחילו בג'ין. גם אנחנו התחלנו וטעמנו שלושה מותגים מכל מזקקה.

ג'ין No 5: ג'ין אירי מזוקק עם צמחים מקומיים ומים מנהר הבלקווטר, בעל טעמים מיוחדים של כוסברה בהירה, קינמון חם ולימון חריף. 40% אלכוהול. 700 מ"ל, 149 ₪.

וויסקי Velvet Cup Triple: מעבר לשלושה זיקוקים התיישן בשלושה סוגי חביות – בורבון, פורט ושיפון, עם סיומת עגולה ומאוזנת. 40% אלכוהול. 700 מ"ל, 115 ₪.

וויסקי Velvet Cup Single: וויסקי אירי סינגל מאלטRed Velvet מעושן עם כבול מעודן, התיישן 5 שנים בחביות שרי עם סיומת עגולה כיפית שמעדנת את טעמי העישון. סיומת כיפית. אהבתי. 40% אלכוהול. 700 מ"ל, 249 ₪.

מזקקת Clonakilty 

המזקקה נוסדה בשנת 2016, כשבני המשפחה הם המייסדים, החקלאים והמזקקים. הייחודיות שלהם בכך שהכול נעשה אצלם, החל מגידול הדגנים והשעורה לוויסקי עד לייצור הזכוכיות לבקבוקים. השעורה שהם משתמשים בה לוויסקי גדלה בחווה המשפחתית, או מסופקת על ידי החקלאים המקומיים. 

Clonakilty Minke Vodka: עשויה ממרכיבים שאינם מכילים דגנים – הזיקוק על בסיס מוצקי חלב. וודקה שונה. 40% אלכוהול. 700 מ"ל, 119 ₪.

וויסקי Clonakilty Single: סינגל מאלט עם הרבה טעמים, תבלינים, עגול עשיר עם סיומת מתקתקה ומעט מתובלת. 40%. אלכוהול. 700 מ"ל, 159 ₪.

וויסקי Clonakilty Double Oak: מסדרת הדגל של המזקקה. התיישן בחביות בורבון, עץ אלון אמריקאי ועץ אלון אירופאי. עם סיומת מתקתקה ומעוגלת. וויסקי קלאסי טעים ומהנה. 43.6% אלכוהול. 700 מ"ל, 239 ₪.                                                                          

עוד מותגים משתי המזקקות האלה ונוספים בקטלוג היינות והאלכוהול של הרשת

לחיים ,Sláinte  – סלאינטה  ("לחיים" בגאלית)

עולֵלות בציר

יקב גבעות – פָּלֵטַת צבעי המדגמים מהכרמים

שיבי דרורי יינן יקב גבעות פרסם בדף הפייסבוק: "מדגמים המגיעים מהכרמים משמשים אותנו להערכת רמת ההבשלה, התפתחות הטעמים והצבע בענבים, ומסייעים לקבלת החלטות בנוגע למועד הבציר ביקב גבעות. כיף להיפגש מדי שבוע עם הענבים המגיעים מהכרמים, ולראות כיצד מתפתחת ההבשלה. על הדרך נהנים מפָּלֵטַת צבעים מרהיבה. מאחל לכל חברינו בציר מוצלח, מרגש, ובעיקר שקט ביטחונית".

יקב ויתקין – ארבעה זנים ארבעה סיפורים

יקב ויתקין פרסם בדף הפייסבוק: "בין הדים רחוקים וימים מאתגרים – הכרמים ממשיכים להניב ענבים שהשנה מרגשים אותנו יותר מתמיד. בתמונות: שנין בלאן, קריניאן מבוגר, קולומבר וגרנאש. ארבעה זנים, ארבעה סיפורים. כל אחד והאופי שלו, כל אחד והטעמים המיוחדים לו, שמזכירים לנו שגם בזמנים קשים, הכרמים, היין והחיים – ממשיכים".

בציר ארגמן של יקב עמק יזרעאל

יקב עמק יזרעאל פרסם בדף הפייסבוק: "היום (19.8.24) בוצרים ארגמן. ארגמן הוא זן ענבי יין 100% ישראלי. הוא נולד כאן בארץ, הוא גדל רק כאן. הכרם הבוגר ממנו נבצרים הענבים  של יקב עמק יזרעאל נמצא בגבעת ניל"י, והוא כבר בן 28 שנים. בצרנו אותו לראשונה בשנת 2012, והענבים רק הולכים משתבחים עם השנים – ממש כמו היין שבבקבוקים. מוזמנים לטעום יין 100% ישראלי".

עולֵלות ירידי יין

29.8.24: אקו–וינו – יריד היין בבית המכולות בנמל יפו

ביום חמישי 29.8.24, יתקיים בין השעות 17:30 עד 22:30 יריד היין אקו–וינו ב'בית המכולות – בית לקיימות בנמל יפו, בהפקת רזי הכרם והבוטיק של נתי. וניתלפי המארגנים ישתתפו יותר מ-80 יקבים, יבואנים, מזקקות ומבשלות, אשר יציגו ממבחר המשקאות שלהם.

בכניסה תקבלו כוס יין מקריסטל במתנה של חברת Stolzle המיובאת עלי ידי סופרנובה, אותה תוכלו למלא בטעימות ללא הגבלה. עוד במקום מתחם נפרד עם מבחר יינות מתיישנים.

יתקיימו סדנאות ופעילויות הקשורות לעולם היין – ללא תשלום, כמו סדנה בנושא זנים קדומים בארצנו עם היקב המחקרי באריאל, סדנה שבה יוצג מחקר בנושא טיפולים תרמיים ביין וטעימה השוואתית בחמש כוסות עם יקב פסגות, וסדנאות נוספות.

די.ג'יי ישמיע מוזיקה לאורך האירוע, יהיו פינות ישיבה, המארגנים השקיעו מחשבה באוכל (בתשלום נוסף), וגם חניה צמודה למתחם (בתשלום).

בין המשתתפים: יקב מחקרי אריאל, יקב נץ, יקב אוריאל, יקב בן עטר, דל וינו, יקב מישאל, מזקקת תמרים,יקב אכזיב,יקב טפרברג, יקב גבעות, יקב עמק האלה, הבוטיק של נתי, יקב בית אל, נתיב היין, מזקקת באסל, יקב טפירו, יקב אביתר, יקב פסגות, יקב נטופה, יקב בן נון, יקב שילה, משק אחיה, יקב אסף, יקב הר זמר, יקב סקוריה, יקב לוריא, יקב הר אודם, מזקקת אולגר, קבוצת מילנו, מזקקת ירושלמי, מזקקת גולני, יקב בן עמי, איש הפסיפלורה, מראה מקום, יקב אדרא, יקב גת בסלע, יקב נישקה, יקב Settlers Cellar, יקב קדוש, יקב סשה, יקב רמת מנשה, יקב עתלית, יקב אבהתנא, חברת הפצת היינות אקרמן, מלבק קומפני, ויקבים רבים מחו"ל.

מחיר כרטיס כניסה 135 ₪. מספר המקומות מוגבל – כדאי לשריין כרטיסים כאן