שמענו בין הגפנים 27.12.24: נבחרי ענף היין שלנו ל-2024, טעימת יינות 2016, מחקר חדש: האם יין טוב ללב? פינו נואר ישראלי

2024 תיחרט בזיכרון כשנה קשה ומטלטלת. המלחמה והמתחים החברתיים נתנו את אותותיהם בתחומים רבים וענף היין לא נותר מחוץ לסערה. בשנה שכזו הבחירה באנשי השנה אינה רק הוקרה מקצועית אלא מחווה למי שהמשיכו להאמין ולהשקיע בעולם היין גם כשהכול נראה אבוד. קראו עליהם בהמשך. איור pixabay
השבוע: אלון גונן על נבחרי השנה שלנו – אלה שבלטו בשנת 2024 בעולם היין הישראלי, יונתן לבני בטעימת יינות בציר 2016, האם יין אכן טוב ללב? פינו נואר ישראלי – מדרכים צדדיות אל מרכז הבמה, מכשיר אנליזות יין בכף היד משלים או מחליף ציוד מעבדה

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים – עכשיו!

צולם ביקב טוליפ. פורסם בדף הפייסבוק

רני רוגל: הלילה בין חמישי לשישי, פעם שלישית השבוע. שוב התעוררה חצי מדינה (לפחות) עקב טיל בליסטי-קרקע קרקע או כל שם אחר, ששוגר מתימן על ידי החות'ים. הנכד שישן אצלנו הלילה עבר בשלווה לממ"ד ושאל: גם בארצות אחרות יש אזעקות? בצילום יירוט טיל קודם השבוע – תוכן גולשים שימוש לפי סעיף 27 א'  

אלה בלטו בשנת 2024 בעולם היין הישראלי

אלון גונן: 2024 תיחרט בזיכרון כשנה קשה ומטלטלת – השנה שהחלה זמן קצר אחרי טבח 7 באוקטובר. זה, לצד המלחמה והמתחים החברתיים, נתנו את אותותיהם בתחומים רבים, וענף היין לא נותר מחוץ לסערה. עליית מחירי חומרי גלם וקיצוצים בשווקים מקומיים ובינלאומיים, העמידו את הייננים והכורמים בפני אתגרים שלא נראו כמותם בעשור האחרון, ועדיין, גם בתוך המהומה, היו רגעים של תקווה.

השריפה ביקב אביבים בעקבות פגיעת טיל נ"ט – הצבא לא אפשר לכבות את האש. נפגע ארבע פעמים ונשרף כליל. צילום מועצה אזורית מרום גליל

הדמויות המובילות של השנה המשיכו לחדש ולתרום, והוכיחו שעבודה קשה, תשוקה ויצירתיות יכולות לנצח גם בזמנים הקשים ביותר. אנשי השנה בענף היין הם סמל של עמידה במבחן ומקור השראה עבור אחרים: כורמים שנלחמו על קיומם, ייננים ששירתו חודשים במילואים ומצאו זמן וכוחות נפשיים ליצור יינות מופלאים למרות המגבלות. בשנה שכזו הבחירה באנשי השנה אינה רק הוקרה מקצועית, אלא מחווה למי שהמשיכו להאמין ולהשקיע בעולם היין גם כשהכול נראה אבוד.

כתבה זו נועדה להאיר את אותם סיפורים מעוררי השראה, ודמויות שהפכו את המשברים לאבן דרך, ואת הקושי להזדמנות.

האחים מיקב מוניץ – שראל (מימין) ואיתי – הרבה ימי מילואים במלחמה. צילום פרטי

הכבוד הגדול של השנה – לייננים

הכבוד הגדול מגיע, קודם כל, לייננים שגויסו למלחמה זו. ייננים שעוסקים ביצירה ובאומנות, ומתרוצצים כל השנה בין הכרמים לחדר החביות, מצאו עצמם נלחמים על הבית במשך חודשים ארוכים. יש כמובן עוד מאות אנשי תעשייה שגויסו למלחמה (כורמים, אנשי שיווק, עובדי יקבים ועוד), אבל הפעם האנשים שלנו הם חוד החנית של תעשיית היין הישראלית, שהפכו ברגע לחוד החנית של עם שלם. שנה לא פשוטה עברה על עם ישראל, שנה בה איבדנו המון בגלל מחדלים של פוליטיקאים ואנשי צבא. אבל זו שנה שגם יכולה לשנות פה דברים רבים, בזכות כל אותם אנשי ונשות מילואים שהצילו את המדינה ולא ויתרו. אותם ייננים, שחלקם עדיין במילואים, גם הצליחו איך שהוא להציל את שנת בציר זאת, כשבימי חופשה ובשעות בהן היו אמורים לקפוץ הביתה למשפחה, הגיעו ליקב ולכרמים ודאגו להמשיך להפעיל את ענף היין הישראלי.

לייננים, לכורמים, לאנשי היקבים באשר הם ולכל תומכות ותומכי ענף היין והעשייה סביבו, שמגויסים לשירות מילואים בסבבים שונים כבר יותר משנה – שוב ושוב עזבתם הכל למען הגנת הארץ ונלחמתם בעזה ובלבנון תוך שמירה על העשייה שמסמלת את אהבתכם לקרקע ולעם. כל בקבוק שאתם יוצרים הוא סמל לעשייה, לנתינה ולאהבה שאין לה גבול. אנחנו גאים בכם, ומודים מעומק הלב על התרומה לביטחון המדינה ולתרבותה.

יעקב ברג: "לעיתים כשנחשפים לדברי שטנה וארס עדיף להתעלם שמא מעט מהרוח הרעה תדבק גם בך". צילום איל גוטמן
יעקב ברג שותף ומנכ"ל יקב פסגות ופאנקו. גם עורך הדין של הפאליקים בעסקי האלכוהול בארץ. צילום איל גוטמן

איש השנה – יעקב ברג מנכ"ל יקב פסגות ולא רק

כבר מזמן יעקב ברג אינו רק מנכ"ל יקב. האיש חולש על אימפריה שלא מפסיקה לצמוח, וכוללת את חברת פאנקו שעוסקת במכירות יין ואלכוהול אונליין, ובעיקר מייצג את משפחת פאליק בכל הקשור לבניית מעמדם בשוק היין והאלכוהול.

ברג ביצע השנה שני מהלכים שקשורים לענף היין – האחד הוא רכישת יקב עמק האלה המותש והגוסס כדי לשקמו, והשני "חילוץ יקב דלתון" ומשיכתו מחברת הכרם להפצת יינותיו. כמי שמסקר את ענף היין אני גם מודע למעורבותו של ברג בעוד עשרות מהלכים קטנים וגדולים בענף היין, ולא תמיד אני יכול לדווח עליהם מפאת צניעות המעורבים. מדובר לא פעם בהצלת יקבים מקריסה כלכלית ומקבלת החלטות שגויות, משום שברג לא רואה רק את יקב פסגות מול עיניו. הוא מחויב לענף היין, ומודע לכך שכל החלטה שהוא מקבל משפיעה על הענף. ייחודו של ברג בכך שאצלו הכל תמיד בנועם ובגובה העיניים, ולא פעם נראה שהדלת והטלפון הנייד שלו עומדים לרשות הענף 24 שעות ביממה, בלי קשר לזהות המבקש ולצד הפוליטי אליו הוא משתייך. אני יכול להעיד שדעותיי הפוליטיות הפוכות לגמרי מדעותיו, וזה מעולם לא הפריע לקשר בינינו. בכל פעם בה ביקשתי מברג תגובה לכתבה, גם כאלה שלא החמיאו לו או פגעו באני מאמין שלו, הוא הקשיב, וידע להכיל ולהיות מקצוען אמיתי.

איש השנה של מערכת אכול ושאטו הוא יעקב ברג, בגלל תרומתו הרבה השנה לענף היין, בעיקר מאחורי הקלעים, בשקט, בענווה, ועם הרבה אמפטיה. הוא עזר לעשרות אנשים שנפגעו בשנה מטורפת זאת. ברג הוא אדם שמאמין בצדקת דרכו, איש ימין קיצוני, שמרכז חייו נמצא במקום כבוש (או משוחרר, לטעמו), אבל אדם שמכבד את הקיצון השני, מקשיב ומחבק. איש שהראה לי השנה שאפשר לחיות יחד, חרף כל המחלוקות.

נדב ארנס מנכ"ל יקב כרמל ויפתח פרץ היינן הראשי. צילום רפי דלויה

יינן השנהיפתח פרץ יינן ראשי יקב כרמל

יפתח פרץ היה מזוהה שנים כיינן שרוצה להנחיל מורשת לענף היין הישראלי, ולא פעם הצהיר כי הוא עושה יינות גדולים במחירים נמוכים. כאשר היה היינן ביקב בנימינה הוא שתל את המשפט הזה בראשי העיתונאים, שלא ממש הבינו איך אפשר למתג יין גדול כשמחירו נמוך – הרי אף אחד לא יאמין לכך, ובדרך כלל המצב הפוך, ולא פעם תג המחיר על היין הוא מה שהופך אותו, לצערי, ל"יין גדול".

השנים חלפו ויפתח פרץ מצא את עצמו החל משנת 2018 ביקב כרמל – יקב גדול ומסורבל, שסבל מניהול כושל והחלפת מנכ"לים באופן סדרתי. למזלו, באותה שנה גם מונה נדב ארנס למנכ"ל היקב – סוף סוף אדם שבא מהענף, והבין את האני מאמין של היינן הראשי שלו.  תוך כדי בניית צוות חדש ומקצועי, פרץ גם בנה מחדש את אמון הכורמים של יקב כרמל, החליט על נטיעות חדשות של זנים חדשים לצד המסורתיים, ולקח את הזמן על מנת לשקם את היקב. אחרי שש שנים התוצאה היא Mediterranean Vats – סדרת יינות הכי ישראלים שיש. כשכולם מדברים על יינות שצריכים לשקף את הטרואר המקומי, הם מתכוונים לזה – יינות רעננים, פירותיים, מיוחדים, והכי חשוב במחיר שפוי. גם כשיפתח קיבל את המפתח להוביל את כרמל, הוא לא שכח לרגע את האני מאמין שלו, ואת ההבטחה שלו לחובבי היין הישראלים והוא יחד עם הנהלת היקב מממשים זאת.

מרכז המבקרים של יקב עמק האלה צילום מדף הפייסבוק

מהלך השנה רכישת יקב עמק האלה על ידי משפחת פאליק ויקב פסגות

רכישת יקב עמק האלה על ידי משפחת פאליק ויקב פסגות, היא בעצם מהלך עליו הוחלט עליו בבית המשפט. לאחר שנים של ניהול כושל (אלון לוי) וניסיונות נואשים של המנכ"ל יריב שימרון להציל  את היקב, החליט בית המשפט כי יעקב ברג ינסה להחיות ולייצב את היקב ולמתגו מחדש; מהלך שנתפס על ידי רבים כעוד השתלטות של משפחת פאליק על ענף היין והאלכוהול בישראל. במהלך 2024 וחרף הבעיות הקשות שנפלו על מדינת ישראל, נבנתה תוכנית הבראה שקודם כל החזירה חובות לספקים, טיפלה בעובדים שבעצם לא ידעו לאן מועדות פניהם, וכמו כן התקבלו כמה החלטות כלכליות ועסקיות לגבי היקב. כאשר רואים את ההצלחה של יקב פסגות ושל מרכז המבקרים שלו, אפשר רק לנחש לאן מועדות פני יקב עמק האלה. המטרה היא להפוך אותו למקום שוקק שיביא אלפי מבקרים לאזור הקסום הזה, הרי ניסיון יש, כסף יש, חזון בוודאי שיש. עכשיו רק צריך לקוות שהשפיות תחזור לאזורנו.

שאולי בן-ערב – מנכ"ל יקב הרי גליל

מנכ"ל השנהשאולי בן ערב מיקב הרי גליל

בחודש מרץ 2023 מונה שאולי בן ערב לתפקיד מנכ"ל יקב הרי גליל, אחרי שכיהן עשר שנים ביקב רמת הגולן כאיש הכספים. "יקב הבת", כך מכנים את יקב הרי גליל כבר שנים, והוא מתקיים לצד אחיו הגדול ובצילו של היינן הראשי ויקטור שונפלד. בפברואר 2024 מינה בן ערב את דוד בר אילן ליינן הראשי של היקב, מהלך שלדעתי מעיד על אומץ. הוא הביא ליקב יינן בכיר ומנוסה ביקב טוליפ ויקב מאיה בחצרו, עם אג'נדה מאוד ייחודית, ומעל הכל אדם דעתן שיוכל להתמודד עם האח הגדול שתמיד צופה, ולא פעם שם מקלות בגלגלים. דעתי לגבי מנכ"לים שלא מגיעים  מתחום היין ידועה. אין רבים שהצליחו לשנות משהו (יאיר שפירא, אסף בן דב), אבל לאחר עשור ביקב רמת הגולן, שאולי בן ערב כנראה מבין ויודע איך לקדם ולהציל את הבייבי שקיבל. היינות שנוצרו תחת ידו של בר אילן, אוטוטו ייצאו לשוק, ונובל לראות ולטעום האם כבר חלו שינויים. הציפייה גדולה, גדולה מאוד.

צילום מדף הפייסבוק

איש או אשת השיווק של השנה – חברת פאנקו

קשה השנה להצביע על איש או אשת שיווק שהצליחו לעשות בשנה החולפת מהלכים שנכנסו לתודעה. מצב המלחמה ניתק אותנו מרוב העולם, והשניא אותנו עוד יותר. בעולם יש אין ספור הפגנות וחרמות על מוצרים ישראלים, ואי אפשר היה לצפות הרבה מנשות השיווק ששולטות בשוק.

דורית בן סימון הצטרפה ליקב רקנאטי, ומנסה לבנות את השוק העולמי מחדש. היא הבינה מהר מאוד שזה לא פשוט, ושהיא תצטרך הרבה משאבים וכוחות נפש. אתי אדרי מיקב כרמל ויקב יתיר, מנסה לשמור על הקיים בכל מה שקשור לשיווק בעולם וגם היא לא קוסמת. על פי נתוני מכון היצוא יש ירידה גדולה ביצוא היין מישראל. למשל בפולין, שנשלטה על ידי יעל גיא מיקב רמת הגולן. היא הצליחה להקים שוק ליינות היקב, אבל גם הצליחה כנראה לגמור את השוק הפולני המתפתח, והנתונים על ירידות החדות בכמות היין המיוצאת לפולין מצביעים על כך.

המערכת שדווקא מצליחה ומתפתחת כל הזמן, היא מערכת השיווק המשומנת של חברת פאנקו בבעלות משפחת פאליק, בעלי DFA – Duty Free Americas  – חנויות הדיוטי פרי בשדות התעופה ומעברי הגבול היבשתי ברחבי ארה"ב, עם מקן מכובד ליקבים הישראלים תחת כנפיהם. פאנקו משווקת אונליין בשנה מאות אלפי (ואולי אף יותר) בקבוקי יין ואלכוהול מכל רחבי העולם, מקיימת מבצעים, ומציעה מחירים ושירות ברמה שונה מהמוכר. קשה להתעלם גם מחיבוק עשרות יקבים ישראלים כשרים ושאינם כשרים, שנכנסו לפורטפוליו שלהם; יקבים שהיו זקוקים לחבל הצלה השנה. אז הפעם לא איש או אשת שיווק אלא חברה אחת שמגיע לה.

אילן חסון (מימין) וששון בן אהרון
אילן חסון (מימין) מהבעלים של פייב סטונס וששון בן אהרון היינן. צילום דוד סילברמן dpsimages

היין הלבן של השנה – יקב פייב סטונס נוביליטי 2015 לבן – יינן ששון בן אהרון

קצת קשה לי להבין איך היין הזה חמק כל השנים מהתודעה. מדובר בשרדונה שהיום הוא בן תשע שנים ועדיין מרגיש צעיר. עם שפע ניחוחות של פרי, לצד דיוק מדהים של ארומות עץ קלוי ואגוזיות, פריכות וחמיצות משובחות, הפה חמאתי ומאוד מורכב. יצירת אומנות משובחת.

עידו לוינסון וסטס פלדביין ביקב לוינסון-גראז' דה פאפא. צילום מהיקב

הרוזה של השנה – יקב לוינסון גראז’ דה פאפא רוזה – יינן עידו לוינסון

רוזה מענבי קלדוק. להתאהב בו רק מהארומות שמגלים בכוס – פרי אדום צעיר, תוקפני ונקי מאוד, אקליפטוס ובלסמי מרוכז. הפה קליל, עם חמיצות נעימה לצד פירות יער בוסריים, ואגוזיות בסיום. שאפו.

ג'וני שטרן יינן יקב שטרן. צילום איל גוטמן

היין האדום של השנה יקב שטרן קברנה סוביניון 2020 – יינן ג'וני שטרן

לכאורה עוד קברנה סוביניון צפוני, אבל כל כך שונה. צבע עמוק עם גוונים סגולים, ניחוחות עשירים של דומדמניות שחורות, פטל שחור ודובדבנים כהים, לצד תבלינים ועשבי תיבול יבשים. החך נעים במיוחד, טאנינים רכים. הפה מלא בפירות כהים, שזיפים, תאנים בשלות, יחד עם תווים של וניל ושוקולד מריר. זה קברנה הכי קברנה שיש. ג'וני שטרן הפסיק לייצר יינות מסיבות בריאותיות. אנחנו מאחלים לו הרבה בריאות וחזרה לעשייה.

מוטי גולדמן ורעייתו גילי מיקב וילה וילהלמה. צילום רועי גולדמן

היין המתיישן של השנה – יקב וילה וילהלמה קברנה סוביניון  2012 – ייננים מוטי גולדמן ועמרם סורסקי

אולי 'הפתעה' אינה מילה נכונה, כי אנחנו כבר לא מופתעים מוילה וילהלמה, עם יינות אחרים ושונים בנוף, פילוסופיה ייחודית שמוזרמת לבקבוקים, ושם השד מחכה בסבלנות לזמן המתאים. הקברנה סוביניון 2012 מוכן לשתייה. פירות שחורים, דובדבן בשל, עשבי תיבול טריים לצד אדמה, ואת הכל עוטף עץ קלוי שמשחרר טעמי אספרסו וקרמל. יין מאוד מאוד עשיר שמעלה חיוך של אושר על הפנים.

אפשר לסכם את שנת 2024 במילה אחת: 'ארורה', ולא רק לענף היין. אין חלקה שלא נפגעה, אין משפחה שלא איבדה קרוב או חבר. המצב רחוק מלהסתיים, ועלול גם להחריף. המלחמות החיצוניות יסתיימו, ואז נשוב למלחמות הפנימיות היותר מסוכנות, וימים יגידו לאן פני המדינה הזו.

ענף היין הוא משפחה קטנה שבה כולם מכירים את כולם. במהלך השנה שמענו על חיילים שנפצעו ונהרגו שהיו קשורים לייננים, יינניות , כורמים ואנשי יקבים, ובתוך כל הבלגן עבר הבציר בשלום, היקבים עמדו ביעדים, אט אט מרכזי המבקרים נפתחים, ומה שניזוק מתחיל להשתקם. היצוא אומנם נפגע, אבל הוא פחות רלוונטי וצריך להשקיע את הכספים הרבים והמיותרים פה בפנים. השוק העולמי (הלא כשר) אינו שוק אמין ואינו רלוונטי, והשוק הכשר בארצות הברית תמך בישראל וקנה יין, אבל שוב מדובר ביינות שאפשר היה גם למכור בארץ.

במכון היצוא שוב אין מי שמתעסק ביין, וכבר הספדנו אותם מספיק פעמים. נכון להיום הם שוב מחפשים מועמד שיקים את המחלקה הזאת, אבל מי שמחפשת ומראיינת את המועמדים, היא לא אחרת מאשר עדי טייכר, מנהלת תחום מזון ופודטק, שכבר שנים הורסת את המחלקה שלה ופוגעת בחוסר המקצועיות שלה בענף. לדעתי, אין לה שום כוונה למצוא מועמד שבאמת יעשה את העבודה. לעומת מכון היצוא, המועצה לגפן היין בראשות צחי דותן, הובילה מהלך שלקח כמה שנים, וסוף סוף יש הכרה ביקבים זעירים שיקבלו הקלות שונות ממשרד הבריאות, ממנו נלקחו הסמכויות בעניין היתרים ורישיונות שאינם קשורים לבריאות הציבור. מי שעמלו על ההכרה יחד עם צחי דותן הם אילנית צמח מטעם תנועת המושבים, ואבישי כהן ראש המועצה האזורית מטה יהודה.

שני האירועים הגדולים של ענף היין הישראלי, תחרות טרה וינו של איש הענבים חיים גן ותערוכת סומליה של אבי בן עמי מסטודיו בן עמי, נתנו כוח וחוזק לענף כולו, כאשר השניים החליטו להמשיך ויהי מה, ולתת את שתי הבמות האיכותיות האלה לאנשי התעשיה שבאו בעיקר לפרגן ולראות שהכל בסדר אצל כולם.

יונתן לבני בטעימת יינות ישראלים מבציר 2016

יינות טעימת החברים של אגרון. צילום יונתן לבני

2016 נחשבת לאחת השנים המרשימות ביותר מבחינת איכות היינות שיוצרו בישראל. התנאים האקלימיים באותה שנה היו מאוזנים, עם קיץ חם אך לא קיצוני ולילות קרירים, מה שתרם להבשלה איטית ומדויקת של הענבים. כתוצאה מכך, היינות מבציר זה מאופיינים בריכוז טעמים, איזון מצוין ועושר ארומטי.

קבוצת יין  הנקראת 'החברים של אגרון' בראשות מאיר קינן, בה חברים בין היתר היינן יעקב אוריה ואנשי יין מומחים אחרים, נפגשה לאחרונה לטעימת מספר יינות שיוצרו באותה שנה. לא את כולם ניתן לקנות כיום, ולא תמיד המחירים שציינתי מוכיחים שהם זמינים למכירה.

עוד דבר שחשוב לזכור – לא כל יין שמתיישן, אפילו משנה מעולה, נשאר מצוין גם לאחר שמונה שנים, כפי שעולה מהטעימה כאן, אך יש יינות שהשנים משביחות אותם. היינות שנשתו בערב זה הגיעו מהאוספים הפרטיים של משתתפי הטעימה.

יהודה מלמד מיקב מלמד ליד תמונת אחיו אברהם מלמד ז"ל. צילום יונתן לבני

יקב מלמד – קברנה פרנק פרמיום 2016: יקב מלמד הוקם על ידי אברה'מלה מלמד, אגרונום, שכנו של דן אלמגור שכתב עליו את השיר בשם זה. היקב שוכן במושב גאליה  ליד רחובות, ומייצרים בו כ-1000 בקבוקים בשנה מכרם ליד היקב, אליו זורמים בחורף כל מימי הגשמים, וכל החורף הגפנים "יושבות" על אגם מים. הייננים ביקב הם ד"ר יהודה מלמד – אחיו של אברה'מלה שנפטר לפני מספר שנים, מאיר קינן, וחבר נוסף שאינו רוצה כי שמו יוזכר. יין זני ששהה בחבית כשנה, שני שליש מהכמות בחבית חדשה ושליש בחבית ישנה, שתיהן בנפח 250 ליטר. ד"ר יאיר מרגלית היה יועץ היקב באותה שנה. קברנה פרנק משמש בעיקר להכנת בלנד בסגנון בורדו, יחד עם קברנה סוביניון ומרלו.  כיין זני הוא נעשה בעיקר באזור שינון בעמק הלואר שבצרפת. היין של מלמד ששתינו היה בעל טעמי אוכמניות, טבק, פלפל וקסיס. יין מהנה שלא ניתן לקנות אותו.

האב יאיר מרגלית (מימין) והבן היינן אסף בכרם – יקב בין דורי. צילום מהיקב

יקב מרגלית – קברנה פרנק 2016: יקב מרגלית של ד"ר יאיר מרגלית ובנו אסף, שוכן בבנימינה. היין  מורכב מ-97% ענבי קברנה פרנק ו-3% מרלו, מאזור קדיתא ומכרם בנימינה. לאחר התסיסה התבגר היין 12 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי. בוקה לא נעים הורגש לאחר פתיחת הבקבוק. בטעימה מתיקות שלא במקומה. הפרי נוכח בפה עם מעט טעמי פלפל ירוק  ועם סיומת מאוד קצרה. ההתיישנות כנראה פגעה באיכות, כי היין היה על דעת כולם לא מחמיא לזן או ליקב. חבל. 430 ₪

זאב דוניה יינן יקב סוסון ים. צילום יונתן לבני

יקב סוסון ים – אנטואן 2016: יין שמיוצר על ידי היינן זאב דוניה ביקב שבמושב בר גיורא בהרי יהודה. מורכב מ-70% ענבי סירה, 12% קונואז, 6% מורבדר, 6% גרנאש ו-6% סנסו. כדרכו של דוניה להעניק ליינותיו שמות ייחודיים, בהיותו אדם שעוסק בספרים וסרטים, יין זה נקרא על שם אנטואן דה סנט אכזופרי, טייס וסופר צרפתי מפורסם, מחבר הספר "הנסיך הקטן". יין ששהה 18 חודש בחבית עץ אלון. גוון אדום בהיר עם בוקה נעים. בטעימה יין נעים לשתייה, מגוון בטעמיו השונים באופן מפתיע. יין מתובלן, עם מעט מתיקות קלה שרובנו לא חשבנו שפוגעת ביין. 320 ₪

ערן גולדווסר יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages
ערן גולדווסר יינן יקב יתיר. צילום דוד סילברמן dpsimages

יקב יתיר – יער יתיר 2016: יין מיוצר על ידי היינן  ערן גולדווסר, עשוי מ-55% ענבי קברנה סוביניון, 25% פטי ורדו ו-25% מלבק. התבגר 15 חודש בחביות עץ אלון צרפתיות, מהן כשליש חדשות. היין בוקבק בפברואר 2018 ונשאר ביקב עוד שנתיים בבקבוק. בטעימה מורגש בוקה נעים. עם זאת, למרות שמדובר בבלנד שאמור להיות עוצמתי ואלגנטי, לא זה היה טעמו. הריח והטעם לא השתלבו, ולא הורגש העומק המקובל של הבלנד.  מתיקות רבה מדי בסיומת הפריעה לטעימת היין. 500 ₪.

ערן פיק יינן ראשי ומנכ"ל יקב צרעה. צילום יונתן לבני

יקב צרעה – מיסטי הילס 2016: יין הדגל של היקב שהופק על ידי היינן ערן פיק. מורכב מ-59% ענבי קברנה סוביניון ו-41% סירה, שגדלים במדרון הצפוני של כרם היקב בהרי יהודה, ומניבים ליקב בדרך כלל יינות מורכבים ואלגנטיים. בטעימה יין עשיר בטעמי פרי שחור, אלגנטי בטעמו תוך הרגשה חזקה של המינרליות, יחד עם טעמים עשירים ואינטנסיביים המורגשים היטב בפה. מעניין לשתות יין זה שגם מאוד מדויק בטעמיו השונים המורגשים בפה. חווית שתייה נעימה ומהנה מאוד. 700 ₪.

משפחת בן זקן – יקבי קסטל ורזיאל: הבן אריאל (מימין) הבת אילנה, אלי בן זקן אבי המשפחה, והבן איתן. צילום אלעד ברמי

יקב קסטל – גרנד וין 2016: יין הדגל שמאפיין את יקב קסטל של אלי בן זקן וילדיו. מורכב מענבי קברנה סוביניון, מרלו ופטי ורדו מכרמי היקב בהרי יהודה, ללא ציון האחוזים של הרכב הזנים. שהה 20 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, כמו מרבית יינות היקב. יין אלגנטי, קלאסי, בעל צבע אדום כהה ועמוק, עם טעמים מורכבים של פירות שחורים, תבלינים וטאנינים מאוד מוחשיים שאינם משתלטים על היין. בוקה מרתק. 550 ₪.

לסיכום: שני היינות הטובים בטעימה היו צרעה מיסטי הילס  וקסטל גרנד וין. הקסטל מורכב יותר – המיסטי הילס מדויק יותר. שניהם מאוד איכותיים ומלאי טעם, ריחות מעולים וצבע אדום כהה ומלא. יינות בורדולזים לתפארה שיוצרו בארץ

יין טוב ללב – האומנם?

אלון גונן: מחקר חדש שנערך בספרד והתפרסם בימים אלה ב-European Heart Journal, מנסה לשבור את המיתוס לפיו שתיית כוס יין ביום עוזרת לשמור על תקינות הלב. המחקר החדש נערך בקרב 1,232 אנשים מספרד, הצורכים תזונה ים תיכונית שכללה שתיית כוס יין קטנה עם ארוחת הערב, כאשר לחלקם הייתה סכרת מסוג 2 או התקיימו אצלם גורמי סיכון אחרים למחלות לב, כמו עישון טבק, כולסטרול גבוה ולחץ דם. לחלק מהנבדקים היה עודף משקל או שהם סבלו מהשמנת יתר, ו/או הייתה להם היסטוריה משפחתית של מחלות לב. בתחילת המחקר נשאלו המשתתפים לגבי אוכל ושתייה שהם צורכים, וכן נדרשו לספק דגימת שתן המשמשת למדידת חומצה טרטרית (כימיקל המופרש בשתן, ונמצא באופן טבעי במוצרי ענבים כמו יין).

מסקנת המחקר אותו הוביל ד"ר רמון אסטרוך – חוקר סיכון קרדיווסקולרי, תזונה והזדקנות באוניברסיטת ברצלונה, הייתה שאצל אנשים בקבוצת גיל שמעל 60 והם בסיכון למחלת לב, שתיית חצי כוס עד כוס יין ביום, הפחיתה ב-50% את הסיכון ללקות באירוע קרדיווסקולרי כמו התקף לב או שבץ, בהשוואה לאנשים שלא שתו יין. אבל הדבר המעניין יותר שהמחקר מצא, הוא שההפחתה בסיכון מתבטלת אצל אנשים ששתו יותר מכוס יין אחת ביום.

המבקרים טענו כי המחקר אינו מתייחס לנזק הבריאותי הידוע של אלכוהול, כולל יין, וכי יש מספיק מחקרים שקובעים כי צריכת אלכוהול מופרזת מזיקה לבריאות הלב ומגבירה את הסיכון למחלות לב ומחזור הדם, כמו לחץ דם גבוה ודמנציה של כלי דם, וגם לבעיות בכבד ולסוגי סרטן מסוימים. חשוב גם לציין שתוצאות המחקר מראות רק קשר, לא סיבתיות.

כאשר עוקבים אחרי המחקרים בנושא הקשר בין יין לבריאות הלב, אי אפשר להתעלם מכך שלמי שמממנים אותם יש אינטרסים שונים, בין אם מחקר נוטה לדחוף אנשים לצרוך יין או מזהיר משתיית יין. הקשר בין שתיית יין במהלך ארוחה למניעת התקפי לב הוא נושא שנחקר רבות, ויש בו שילוב של אמת מדעית לצד מיתוס מוגזם. המחקרים שקובעים כי יין עשוי להיות טוב לבריאות מגיעים ממגוון מקורות, אך ישנם גם גורמים עם אינטרסים מובהקים בתחום זה. לתעשיית היין יש אינטרס ברור של קידום מכירות והגברת צריכה, וכל  מחקר שמדגיש את היתרונות הבריאותיים של יין, מסייע לשפר את הדימוי של היין כמשקה בריא ומהווה חלק משיווק חכם, שמתמקד ביתרונות הבריאותיים של יין כחלק מאסטרטגיה שיווקית שנועדה למשוך קהל רחב יותר, ובמיוחד אנשים שמודעים לבריאותם או נמנעים מאלכוהול מסיבות רפואיות. יצירת קשר בין יין לבריאות, עשויה להצדיק את המחיר הגבוה של יינות מסוימים, ולמתג אותם כמוצר יוקרתי עם ערך מוסף. במדינות בהן תעשיית היין היא מקור הכנסה משמעותי (כמו ספרד, צרפת, איטליה), יש לממשלות אינטרס לתמוך במחקרים שמציגים יין באור חיובי, ופרסום היתרונות הבריאותיים של היין עשוי לעודד תיירות יין ולתרום לכלכלה האזורית. כמובן שצרכן שמחפש חיזוקים על מנת להמשיך לשתות, יחפש מידע שמאשר את בחירתו ומחזק את התחושה שהוא עושה משהו בריא.

"האמת המדעית" היא שיין אדום מכיל רכיבים שיכולים לתרום לבריאות הלב, כי יין אדום עשיר בנוגדי חמצון, כמו רסברטרול ופוליפנולים, שמקורם בענבים. חומרים אלה עשויים לעזור בהפחתת דלקות, שיפור תפקוד כלי הדם, והגנה על הלב מפני נזק הנגרם על ידי רדיקלים חופשיים. בנוסף, קיימות עדויות לכך ששתיית יין במתינות, יכולה להעלות רמות HDL ("כולסטרול טוב"), ובכך לפחית את הסיכון למחלות לב.

לעומת זאת, המיתוס לפיו שתיית יין היא תרופת פלא למניעת התקפי לב, הוא קשקוש מוחלט. חשוב לזכור שהיתרונות הבריאותיים הפוטנציאליים תלויים בכמות ובתדירות השתייה. שתיית יין יכולה להיות חלק מאורח חיים בריא, אבל שתייה מופרזת, גם אם מדובר ביין, עלולה להזיק ללב ולגרום לנזקים אחרים, כמו עלייה בלחץ הדם ובעיות בכבד.

לסיכום: המחקרים המצביעים על היתרונות הבריאותיים של יין, נתמכים לעתים קרובות על ידי גורמים בעלי אינטרסים כלכליים, שיווקיים או תרבותיים. עם זאת, חשוב לציין שקיימים מחקרים עצמאיים המצביעים על יתרונות אמיתיים ליין. כצרכנים, כדאי לקרוא מחקרים בצורה ביקורתית ולבדוק מי מימן אותם. בסופו של דבר יש לזכור כי "יין הוא מלך המשקאות, אך גם רוצח המלכים."

פינו נואר ישראלי – מדרכים צדדיות למרכז הבמה

כותב הרשמים על הפינו נואר הוא שלומי צור – יינן יקב תל אפק

אני מניח שהרצון שלי לכתוב על פינו נואר ישראלי מגיע מהתשוקה לזן, אבל גם מתוך רצון  לשתף קצת מניסיוני עם הזן הזה ביקב תל אפק, ולתאר קווי אופי לפינו נואר בארץ.

סרט הקולנוע שהשפיע על ירידה במכירות יינות מרלו בארה"ב ועליה במכירות פינו נואר

האהבה שלי לפינו נואר התחילה לפני כעשרים שנה. צפיתי בסרט 'דרכים צדדיות – Sideways ' של הבמאי אלכסנדר פיין, ולמרות כל הדרמה השנונה והמקסימה בסרט, אצלי נותרה חקוקה עלילת המשנה – הפינו נואר. מאז, אינסוף דרכים צדדיות ברחבי העולם עזרו לי לגבש לעצמי את הפרופיל של הפינו אותו רציתי להגיש כיינן בישראל. במיוחד הרשימו אותי יינות פינו נואר שהגיעו מגרמניה אוסטריה וניו זילנד, כאלו ששמרו את הפירותיות והרעננות במרכז.

10 יינות פינו נואר מובילים בניו זילנד. בחירה ב-2022 וצילום Raymond Chan Wine reviews

מספר יקבים בארץ מייצרים יינות פינו נואר, ביניהם ויתקין, גבעות, רמת הגולן, טורא, לה פורה בלאנש. הבציר הראשון של פינו נואר ביקב שלנו היה ב-2017, שנתיים של התנסויות ואז ב-2019 הגיע הבציר המשמעותי של ענבי פינו נואר מחלקת קריית ענבים בהרי יהודה. מאז, בכל שנה הקדשתי בתוכנית הבציר סלוט קבוע לפינו נואר, שפעם הגיע מהחלקה בקרית ענבים-הרי ירושלים (גובה 720 מטר), ופעם מהחלקה בהר ברכה-שומרון צפוני (גובה 840 מטר).

בציר פינו נואר בכרם הר ברכה. צילום שלומי צור

מה למדתי על פינו נואר ישראלי ממגוון היקבים בארץ שעוסקים בזן זה?

– ארומות וטעמים של תות עץ, ירקרקות קלה, עישון פלפל לבן לעתים שחור, פטל אדום ולעיתים שחור. גוף בינוני, אפטר טייסט מלווה בחמיצות בינונית של פרי יער, לעיתים טבק וטאניות קלה-בינונית.

– צריך לזכור שיופיו של פינו נואר הוא באלגנטיות והרעננות של הפרי, לצד מורכבות טעמים גבוהה. לא לצפות ליין עם גוף מלא או כבד כמו קברנה סוביניון.

– השימוש בחביות עץ חדשות או ישנות כבר נוגע לסגנון היקב והמקום אליו רוצים לקחת את היין. לטעמי האישי, השימוש המינורי בחבית מדגיש את הפנוליות  שמאוד בולטת בזן, ונותן לפינו את הרעננות שכל כך מאפיינת אותו.

– נתון מעניין נוסף הוא גוון הפינו בארץ, שנוטה לרוב להיות אדום-סגול עמוק. הגוון נשמר בזכות נוכחותם של הטאנינים ותרכובות הצבע שלא מתנדפות מהיין. הייחודיות של הזן בארץ היא שברוב המקרים הטאנינים יגיעו ממקור ראשון- הגפן, ולא ממקור שני – חבית עץ.

– אתגר  הגידול והדיוק בעשייה – ברמה העקרונית, גידול גפן אף פעם אינו קל. יתר על כן, זנים עם קליפת גרגר דקה ואשכול צפוף, כמו פינו נואר ומלבק כדוגמא נוספת, עלולים לאתגר מעט יותר בשל נטייתם לריקבונות ולמזיקים אחרים. עבודה מפוקחת יותר בכרם תביא אותנו לבציר בבטחה.

האתגר האמיתי בפינו נואר הוא דווקא בדיוק הרב אליו נדרש היינן בשלב התסיסה ביקב, ולאחר מכן גם בשלב התבגרות היין בחבית או מיכל בטון, נירוסטה וכו׳. זאת בשל הנטייה הגבוהה של הזן להתחמצן ולאבד את תרכובות הטעמים והארומות שכל כך מאפיינות אותו.

יינות פינו נואר תל אפק שנטעמו. צילום שלומי צור

בטעימה מקצועית שהתקיימה לאחרונה ביקב, טעמנו יינות 'תל אפק שקד פינו נואר' מבצירי 2019 עד 2023. ביינות שתי חלקות אלה – קריית ענבים בהרי ירושלים והר ברכה בשומרון הצפוני  (פירוט רשמי הטעימה כאן), חשנו בהחלט את אופיו של הפינו ונתנו לאלגנטיות שבו לדבר, אך יותר מכך ראינו איך הטרואר נותן את ביטויו על שולחן הטעימה.

חלקת הרי ירושלים בלטה בגוף, בטאנינים ובפרי יער בעיקר שחור, וחלקת השומרון הצפוני בלטה בגוף בינוני-קל אבל עם מורכבות טעמים וארומות גבוהה.

לסיכום, יש הרבה מקום לפינו נואר ישראלי ולאיכויות שהוא יודע להציג, במיוחד כשהוא לא מנסה לחקות אף אחד אחר מלבד להיות אותנטי ומדויק לעצמו ולקהל חובבי היין. אז תצרכו אותו בהנאה ועם הרבה גאווה ישראלית.

Sentia – מכשיר אנליזות יין בכף היד שמשלים או מחליף ציוד מעבדה

רני רוגל: כ-30 יקבים בארץ כבר משתמשים ב-SENTIA מתוצרת Universal Biosensors – יצרנית טכנולוגיה רפואית מאוסטרליה, מכשיר ידני נוח ומשוכלל שמיועד לבדיקות מעבדה ואנליזה של יינות. מדובר ביקבים בסדרי גודל שונים – מקטנים עד גדולים ביותר, גם כאלה עם ציוד מעבדה מלא שמחירו עשרות אלפי יורו, ומעדיפים להשתמש במכשיר קומפקטי זה שמחירו 2200 אירו, בזכות יתרונות כמו חיסכון בזמן והעובדה שתפעולו אינו דורש לבורנט מקצועי והבדיקה מתבצעת במקום תוך שניות, אינו דורש קליברציה – מתכייל בעצמו לעומת מכשירי בדיקה אחרים, מצויד בזיכרון של למעלה מ-2000 בדיקות אחורה, כשניתן להעביר את הנתונים לגיליון אקסל.

דוד דרוקר בתערוכת SIMEI במילאנו איטליה

מי שמביא ומוכר את ה-Sentia בישראל הוא דוד דרוקר מחברת 'דוד דרוקר בע"מ' יבואנית ציוד מקצועי יקבים, שאומר: "כל אחד מצוות היקב יכול לבצע את הבדיקות – אין צורך לשם כך בלבורנט או יינן מדופלם. מדובר בשיטה של מוליכות חשמל – אלקטרו כימית, כשעד עכשיו כל המכשירים האחרים הם אנזימטיים. המכשיר הידני  של Universal Biosensors  האוסטרלית מבצע את הבדיקות דרך שימוש באלגוריתמים שונים לכל סוג בדיקה. כאמור אין צורך בכיול, והמכשיר מתעדכן באמצעות גרסה עדכנית שמתקבלת באינטרנט".

המכשיר מתוכנן לבצע מספר בדיקות חשובות, כמו בדיקת SO2 חופשי, גלוקוז, פרוקטוז, סוכר שיורי, חומצה מלית, חומצה נדיפה וחומצה כללית. בדרך בדיקות נוספות ברמת אלכוהול: SO2 כללי ובדיקת רמת החנקן בשמרים.

דוכן SENTIA ב-SIMEI – מילאנו איטליה נובמבר 24. התערוכה לטכנולוגיות ייצור יין וביקבוק

לפי דרוקר, מכשיר האנליזות עונה על בעיות רבות. כך למשל, "כשיש ביקב כמות גדולה של חביות קשה לבדוק את כולם. לכן בודקים מדגמים ולפעמים מפספסים חביות בעייתיות שעלולות לפגוע בבלנדים. כך ה-Sentia משפר משמעותית את איכות היין דרך ביטול הצורך בספקולציות של צוות היקב".

תכונה נוספת שמאפיינת מכשיר אנליזות זה היא מהירות הביצוע שלו. "המכשיר זריז – הופך בדיקות של דקות לשניות, ותשובות מתקבלות תוך שניות, לעומת 24 שעות המתנה לקבלת תוצאות ממעבדה".  

יצירת קשר עם דוד דרוקר כאן

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

מאמרים קשורים

הרשמה לניוזלטר