מי ייצרו יין בתל אביב בחנוכה בתקופה ההלניסטית?
רני רוגל מדווח: ביום א' השבוע, נר ראשון של חנוכה, דיווחה קורין אלבז-אלוש בידיעות אחרונות על "תגלית ארכיאולוגית בלב תל־אביב: חווה חקלאית מהתקופה ההלניסטית שננטשה בזמן הכיבוש החשמונאי נחשפה בחפירות הרכבת הקלה". מכיוון שחפירות הרכבת הקלה בוצעו כבר די מזמן, נראה כי רשות העתיקות שלפה לכבוד החנוכה מחפירות ארכיון יחסי הציבור שלה את החווה החקלאית, שממוקמת בפינת ארלוזורוב-אבן גבירול – הצנטרום של העיר. החווה שמתוארכת כבת 2150 שנים, התבססה לפי הידיעה, על דגנים, כרמים, וייצור יין.
כרמים וייצור יין? פנינו אל מי שמשלב ארכאולוגיה ויין, שייקה לנדר מיקב צפרירים, בעל ידע רב וגמלאי של רשות העתיקות, כדי לברר מה הוא יודע על ייצור יין כאן בלב תל אביב בתקופה ההלניסטית, מאיפה יכלו להביא ענבים, והאם ייצאו מנמל יפו?
שייקה לנדר: "כנראה שכרמי ענבי היין גודלו בסמוך. לא שינעו אז ענבים ממרחקים כמו היום. צריך לזכור שחלק גדול מדיונות החול המאפיינות את מישור החוף הן צעירות מאוד. יש אתרים מהתקופה הביזנטית שמכוסים ב- 2-3 מטרים חול, ונחשפים רק בעקבות פעולות פיתוח. באשקלון ובאשדוד נחשפו גיתות על רכס הכורכר הסמוך לקו המים של היום. לפני מספר שנים נחשפו לפחות שתי גיתות מהתקופה ההלניסטית בשכונת אגמים באשקלון מתחת לשכבה עבה של אדמת סחף, כך שאין כאן הפתעה גדולה. להזכירך, תל אביב הוקמה בשנת 1909 לספירה".
עניתי לשייקה כי אני חשבתי שיהודה המכבי הקים את תל אביב, והוא הזכיר לי כי ביפו היה לו כבר נמל מוכן. שאלתי אותו מי היו הייננים בתקופה ההלניסטית, השותפים היוונים של טוליפ ביקב מאיה או יהודים?
שייקה לנדר מיקב צפרירים: "בתקופה זו ישבו בערי מישור החוף בעיקר צורים, צידונים ויוונים, שאהבו יין לא פחות מאיתנו. גם מאוחר יותר, היהודים היו מיעוט בתוך הערים האלה". סיכמתי את השיחה ב"למדתי משהו עכשיו", ושייקה השיב לי ב"כל יום לומדים משהו חדש". מה שנכון נכון.
הילולת היין בבית רומנו – מתי שידור חוזר?
יונתן לבני מדווח: בית רומנו בדרך יפו-תל אביב ידוע גם בשם "בית הסוחרים". הבניין מיושן ומוזנח, ובמרכזו משתרעת חצר פנימית ומוארכת. בבניין היו בשנות הארבעים של המאה הקודמת כ- 300 חנויות. היום כאמור המקום הפך מיושן ומוזנח, אך בשבת האחרונה – 27.11.21, התחולל בו קסם אמיתי.
המקום התמלא באלפי נשים וגברים, בעיקר צעירות וצעירים שבאו לאירוע בשם 'הילולת יין', אותו יזם וארגן אבירם כץ הסומלייה של מסעדת הבסטה בשוק הכרמל, במקצועיות דו כיוונית – גם בתחום המציגים והיינות שנבחרו, וגם בתחום ניהול האירוע בשטח.
היו כאן מעט יקבים כמו רזיאל, אחת, גיתו, מרגלית, כרם שבו, וורטמן, שאטו גולן, ואפילו יקב פילוקליה מבית לחם שהציג והטעים יין כתום מענבים מקומיים. עיקר המציגים בהילולה היו חנויות יין מתל אביב, וכן ברים המתמחים ביינות כגון הכפתוריה, בכחוס, שגם מתמחים ביבוא יינות מאיטליה, מנו וינו, בוסר, מיזם היין Cheers של יאיר היידו ואיתי גלייטמן, חברת היבוא בורגון קראון של דניאל ליפשיץ ודור זלאל, סארו של עדו לברן – יבואן של יינות סלובניה שנהיו מאוד פופולריים בארץ בשנים האחרונות, ואחרים.
הטעימות לא היו חינמיות. מחיר כוס יין היה 30 ₪ ברוב התחנות, והקהל הסתער כמעט על כל תחנות המכירה. לא כל המציגים הטעימו את היינות הטובים ביותר שהם מייצרים או מייבאים, ממש כפי שקורה בתערוכות יין רבות בארץ. מכל מקום, ולשבחי אבירם כץ ואנשי ה'תדר' שארגנו איתו את ההילולה הראשונה במניין – כי נראה שאחרות יבואו כאן בעקבותיה: רעיון יפה וביצוע מושלם.
אורי אוחנה הטרואר. הרגיש שחסר מקום כזה בחיפה. צילום פאפא רצי
ב'טרואר' החיפני יש חדש – בר יין שווה במתחם רחוב הנמל
רני רוגל מדווח: אוֹרִי אוחנה, בן 36 מרמת ישי, פתח לפני חודש ברחוב הנמל 35 בחיפה, את 'טרואר' – מקום שמשלב בר יין וחנות לממכר יינות מישראל ומהעולם, עם מקום לאירועי יין, טעימות מודרכות, הדרכות וסדנאות.
אורי, בעל תואר ראשון ושני במנהל עסקים, עבד יותר מ- 10 שנים בתחום המסעדנות, תחילה ניהול מספר מטבחים ובהמשך ניהול עסקי וכלכלי של מסעדות ורשתות קטנות. במהלך שנים אלה ראה את היין תופס מקום הולך וגדל במסעדות, לכן התחיל בלימוד עצמי וטעימות עם חברים, ובהמשך WSET (שלב 2) ועוד קורסים והדרכות.
כשפרצה הקורונה והמסעדות נסגרו, התגבש אצל אורי השינוי והמעבר המלא לתחום. "ראיתי שיש בחיפה צורך במקום מקצועי שמדבר יין ורק יין, בעוד העיר נשארה מאחור. רציתי מקום שהוא בית ליין, וליצור חוויה שונה מזו של שתיית יין בבתי קפה או מסעדות, או של חנות או בית ממכר משקאות. מצאתי את המקום, גיבשתי וליטשתי תוכנית עסקית. הרעיון הוא ליצור תמהיל שלם, שיאפשר כל פעם לבוא לפעילות אחרת ב'טרואר'. היינות כאן מתכתבים עם שם המקום, ונבחרים כאלה שמבטאים אזוריות באופן מדויק ויש בהם ייחוד. הצוות ואני בחרנו וטעמנו כל בקבוק שמוצע אצלנו, כדי שכל יין שלקוח בוחר אכן ייהנה אותו".
מה עם המחירים? "מחירים נוחים. הממוצע 70-80 ₪ כדי שיהיו נגישים, ולנתק מהאליטיזם ולהביא לגובה העיניים".
מהיכן מגיעים הלקוחות? " כמובן חיפה אבל רבים מעכו, הקריות, עמק יזרעאל. גם אני נסעתי קודם לתל אביב כדי לשתות יין".
מה עם יין בכוס? "יש לנו תפריט כוסות של 15 יינות שונים שמתחלפים כל שבועיים-שלושה, כדי לשמור על עניין ולספק חוויה שונה בכל ביקור. אפשר בכוס קטנה 100 מ"ל, ובכוס 150 מ"ל כדי לטעום ולחוות יותר".
נשנושים? "מנות קטנות שנועדו רק לתמוך ביין ולא לגנוב את ההצגה. היין במרכז, האוכל הוא שחקן משני". ואני אומר שמי שרוצים לאכול ממש, ההיצע של מסעדות רחוב הנמל נמצא במרחק יציאה לרחוב.
במבט על המדפים, יש כאן יינות מישראל, צרפת, איטליה, ספרד, דרום אפריקה, גרמניה, אוסטריה, ארגנטינה, הונגריה, סלובניה, ארגנטינה, צ'ילה, פורטוגל, יוון, מרוקו וניו זילנד. בקרוב: ארה"ב, תורכיה ומולדובה (נשאר מדף יינות אחד פנוי, טוב שיש במה למלא).
מה קונים? "יש שרוצים יינות מוכרים כמו שבלי, סנסר או ברולו. אחרים רוצים להתנסות בטווח המחיר שלהם והטעם האישי, ואז מגיעים לסלובניה, אוסטריה, וגם מהמדינות הקלאסיות דווקא יינות מזנים פחות מוכרים. זוכה להצלחה יין בשם קיטה (Quite) מזן מנציה, של ייננית צעירה בשם ורוניקה אורטגה שעבדה ברומאנה קונטי".
ואם אתם בסביבה, בין השעות 16:00-18:00 אורי מציע לאלה שלפני החזרה הביתה מיום עבודה זקוקים לחיזוק, או סתם למי שאוהבים לשתות כוס יין טוב, 15% הנחה על כל התפריט (אפריטיף).
טרואר – הנמל 35 חיפה (סמטה אחורית), 077-3503585. א-ה 10:00-23:00, ו 10:00-16:00 , שבת 17:00-23:00
