אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים כבר שנה שנייה – יותר מ-500 ימים – על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, שמחים על שובן הביתה של אמילי, דורון, רומי, לירי, קרינה, דניאלה, נעמה, ארבל, אגם. שמחים על שובם של גדי, עופר, קית', ירדן, חמשת התאילנדים, אוהד, אור, אלי, יאיר, סשה, שגיא, הישאם, אברה, אליה, טל, עומר ונקרט, עומר שם טוב. אבלים על החללים שהוחזרו: שירי ביבס, כפיר ואריאל, עודד ליפשיץ, שלמה מנצור, צחי עידן, איציק אלגרט, אוהד יהלומי – יהי זכרם ברוך. מייחלים לשובם של כל החטופים שנשארו בשבי – עכשיו!

איך משרד הבריאות מחסל את ענף היין בישראל

אלון גונן: בשנים האחרונות הפכה ישראל למוקד פעילות בינלאומית של תעשיית היין, אך במקום לעודד צמיחה ותחרות, הרגולציה החדשה מאיימת לחסל את הענף כולו. העברת סמכויות הפיקוח על יבוא היין ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, יצרה כאוס בירוקרטי שמשתק את השוק ופוגע ביקבים, ביבואנים ובצרכנים. עיכובים בלתי נגמרים, חסמים רגולטוריים בלתי מוצדקים והחלטות שרירותיות הפכו את תהליך היבוא לסיוט. כך לדוגמא, התחרות הבינלאומית TERRAVINO  כמעט והייתה בסכנה בגלל זה עם קשיים בקבלת יינות מתחרים מחו"ל, אבל זה רק סימפטום של בעיה רחבה בהרבה המאיימת על כלל תעשיית היין בישראל.

מאז השינוי הרגולטורי, יבואני יין מדווחים על עיכובים קשים בשחרור משלוחי יין בנמלי ישראל. משרד הבריאות, שמתיימר להגן על הציבור, הפך את היין – מוצר בעל מסורת רבת שנים, לקורבן של רגולציה מיושנת ומסורבלת. במקום להסתמך על תקנים אירופיים מקובלים דורש המשרד בדיקות נוספות ומיותרות, המובילות להשמדת בקבוקים, הפסדים כספיים וירידה חדה בהיצע היינות בשוק.

המקרה של TERRAVINO

תחרות TERRAVINO שתוצאותיה הוכרזו בחמישי 27.2.25, היא הזדמנות להציג את ישראל היפה, החדשנית ומסבירת פנים. בעוד שישראל מתמודדת עם חרמות ותדמית בעייתית בעולם, תערוכות בינלאומיות הן במה נדירה לשיפור תדמיתה. התחרות, המתקיימת כבר מעל 20 שנים, הפכה לאחת הבמות החשובות ביותר לקידום ישראל בתעשיית היין העולמית. אלא שבמקום לנצל את ההזדמנות הזו, נדמה כי משרד הבריאות מקשה באופן יזום על קיום האירוע – ועל כלל הענף, כאשר יצר כאוס בירוקרטי, שפוגע ישירות לא רק ביבואנים אלא גם ביקבים המקומיים. העברת סמכויות הפיקוח על יבוא היין ממשרד הכלכלה למשרד הבריאות, הפכה את התהליך למסורבל ומלא בחסמים מיותרים, ללא כל הצדקה מקצועית. המגבלות החדשות פוגעות ביקבים הישראליים, שמוצאים את עצמם חסרי אונים מול מערך רגולטורי שמאט את פעילותם ופוגע בכושר התחרות שלהם בשוק המקומי והבינלאומי.

חיים גן, הבעלים של איש הענבים, סיפר: "פעלנו מול הרשויות כדי להבטיח שהיינות שהגיעו לתחרות ישוחררו בזמן. תחרות בינלאומית כמו TERRAVINO חייבה תשתית רגולטורית שתומכת בענף, וקיווינו לראות פתרון מהיר שימנע פגיעה במשתתפים ובתעשיית היין הישראלית".

תעשיית היין הישראלית כולה תחת איום

חוסר המעש, האטימות והכישלון הניהולי אינם פוגעים רק ביבואני היין, אלא גם ביקבים הישראליים שנאבקים על הישרדותם מול הררי טפסים, אישורים והתנהלות איטית וחסרת שקיפות. במקום לדאוג לרווחת הציבור, משרד הבריאות פועל לטובת המונופולים ויבואנים גדולים שיכולים לספוג את העלויות, בזמן שהיבואנים הקטנים והיקבים המקומיים קורסים תחת נטל הרגולציה. רק לאחרונה נודע כי גלובל, יבואנית היין של משפחת פאליק, העלתה את כל מחירי האלכוהול והיין – בעקבות הכבדת הרגולציה.

היינות הישראליים, שמנסים להתחרות בשוק הגלובלי, נתקלים בקשיים נוספים בגלל חוסר היעילות של הרגולטור. במקום לתמוך בתעשייה המקומית, משרד הבריאות מקשה על היקבים הקטנים והבינוניים, המהווים את עמוד השדרה של התעשייה, בפעילותם היומיומית. בעוד שבמדינות מתקדמות ישנם מסלולים מקוצרים ליבוא יין, בישראל המערכת רק הולכת ומסתבכת, מה שפוגע ישירות בתחרותיות ובמחירים.

הגיע הזמן לשים סוף לאבסורד. משרד הבריאות חייב להחזיר את סמכויות הפיקוח למשרד הכלכלה, או לכל הפחות ליצור מסלול מקוצר ויעיל ליין, כפי שמקובל במדינות המתקדמות בעולם. תעשיית היין לא יכולה להמשיך לתפקד בתנאים הנוכחיים, והציבור הישראלי לא צריך לשלם את המחיר על חוסר המקצועיות והאטימות הבירוקרטית. הגיע הזמן לרפורמה אמיתית – עכשיו!

תגובת משרד הבריאות

"תקנות משקאות משכרים, הכוללות התייחסות לייבוא המשקאות, נכנסו לתוקפן ב-1.2.25, כאשר התחום של ייבוא אלכוהול עבר למשרד הבריאות ממשרד הכלכלה. העקרון המנחה היה לשמור על רציפות תפקודית של היבואנים הקיימים, עם שינויים מינימליים והכרחיים בלבד, ולמיטב ידיעתנו אין עומסים בלתי סבירים או עיכובים משמעותיים במעבדות המאושרות. שירות המזון פועל להבטיח שסקטור היין ימשיך לשגשג הן בייבוא והן בייצור מקומי, תוך שמירה על בריאות הציבור. לאילנה הויכמן אין כל קשר לתקנות אלו. ועדת הכנסת הייתה פתוחה להערות ולשינויים במהלך התקנת התקנות, כאשר קולם של היצרנים והיבואנים נשמע".

הערת המערכת: אילנה הויכמן כלל לא הוזכרה בכתבה.

TERRAVINO 2025 – ניתוח התוצאות לפי ייננים ואסכולות יינניות

אלון גונן: ביום חמישי שעבר 27.2.25 התפרסמו תוצאות תחרות TERRAVINO 2025. בחרתי לנתח את התוצאות על פי ייננים ויקבים מובילים, שלכול אחד מהם גישה ייננית שונה ומיוחדת, המביאה ליצירת יינות שהפכו למופת בתעשיית היין המקומית.

אלה תוצאות תחרות TERRAVINO 2025

בין אם מדובר ביינות עוצמתיים ומורכבים, או ביינות קלילים ורעננים, הייננים המובילים בתעשיית היין הישראלית מציגים גישות יינניות שונות, שמובילות אותם להצלחה מרשימה בתחרויות יין. כל אחד מהם מצליח לשמור על אסכולה ייחודית שנובעת מהבנה מעמיקה של הטרואר המקומי, מהתאמה מושלמת של הטכניקות האישיות לשנה ולתנאי האקלים הייחודיים, ומבחירות אסטרטגיות במינון פרי, עץ ואלכוהול. לאור שנים רבות של השתתפות בתחרות, הייננים הללו הוכיחו שוב ושוב את יכולתם להפיק יינות שמבוססים על עקרונות מקצועיים ברורים – עקרונות שמביאים אותם לזכות במדליות דאבל גולד וגולד. כל מדליה כזו משקפת את המצוינות והיכולת לייצר יין שמשקף את הפוטנציאל המלא של כל זן ובציר.

כדי להיות שופט בתחרות יין יש צורך בידע נרחב וביכולת ניתוח יוצאת דופן של יינות העשויים מזנים שונים, מטרואר שונה ומאזורי גידול מגוונים. כל זאת, כמובן, לצד אסכולות יינניות שונות שמביאות לכל יין את הייחודיות שלו. משימה זו אינה פשוטה ולעיתים אף יכולה להיות מתישה, במיוחד כאשר מדובר בתחרות כמו טרה וינו, ובמדינה קטנה כמו שלנו, בה כולם מכירים את כולם. הבחירה ביינות שזוכים במדליות דאבל גולד וגולד אינה קלה, ומוענקת אך ורק ליינות שמציגים את המיטב של כל זן ובציר.

להלן בחירות השופטים וביקורת שלי על היינות שנבחרו

זוכי דאבל גולד

יקב בן-חיים – אודיסיאה 2018: בלנד עם הרבה נוכחות. גוף מלא, טאנינים גבוהים וחומציות שעושה את העבודה. הקריניאן והפטיט סירה מקבלים חיזוק מהקברנה סוביניון, ויחד הם יוצרים יין שמרגיש כמו שירה אופראית – אין מקום לספק.

יקב בן-חיים – הנסיך רזרב 2020: קברנה סוביניון עם מרלו – עוצמה שמאפיינת את היקב. עץ בולט, פרי שחור בשל ומרקם חלק. יין עם אמירה ברורה, מתאים למי שמחפש עוצמה וסטייק טוב.

יקב בן-חיים – קברנה סוביניון גרנד רזרב מנרה 2019: קברנה קלאסי עם איזון מעולה, פרי שחור, עץ במינון הנכון וסיומת ארוכה. יין עם עוצמה ואלגנטיות במידה – לא רואים הרבה כאלה בארץ.

יקב רקנאטי – פטיט סירה כרם עמק יזרעאל 2018: פטיט סירה עם הרבה עומק. טעמים של שוקולד מריר, אוכמניות וטבק. גוף כבד אבל לא מכביד. חותם עם טאנינים רכים, שמצליחים לשמור על חוצפה ישראלית.

יקב טפרברג – לגאסי קברנה פרנק 2019: קברנה פרנק ייחודי. עשבי תיבול ים-תיכוניים, פרי אדום ובוהק. חומציות טובה ומרעננת, והיין מצליח להיות מרתק ולא רגיל.

זוכי גולד

יקב סגל – קברנה סוביניון לא מסונן 2020: יין עם אופי, פרי שחור שמוביל, וחבית שמחממת אותו כמו חבר טוב. מזכיר יינות עולם ישן עם טוויסט ישראלי. פשוט, לא מתחכם ומדויק.

יקב כרמל – קריניאן גפנים ותיקות 2020: קריניאן עוצמתי עם חמיצות גבוהה ופרי עמוק. הכרם הוותיק נותן יין עם גוף בינוני-מלא, שמצדיק את הגפנים הישנות. לא מתחנף – רק תשתה.

יקב כרמל – כרמים קברנה סוביניון עם פטי ורדו 2021: בלנד חזק עם תוספת פלפל מהפטי ורדו. הקברנה מביא את העוצמה, והיין מלא נוכחות. יין שיש בו קצת קשיחות ורכות, בו זמנית.

יקב רקנאטי – מרסלאן רזרב 2018: המרסלאן פה מפתיע עם עושר טעמים, מרקם נעים וטאנינים שמצריכים עוד זמן. קצת פרוע, אבל בדיוק מה שצריך למי שמחפש יין עם אופי.

יקב טפרברג – לגאסי פטיט סירה 2019: פטיט סירה עם הרבה נוכחות. צבע סגול עז, טאנינים מורגשים וגוף מלא. החבית השתלבה במדויק, יין עם סיומת ארוכה ואופי.

יקב טפרברג – אסנס מלבק 2020: מלבק חם וטעים, עם פרי אדום בשל וחומציות טובה. לא מחפש להיות מלבק ארגנטינאי, אבל בהחלט עושה עבודה מצוינת בארץ החמה.

יקב טפרברג – אסנס קברנה סוביניון 2020: קברנה ישראלי קלאסי, פרי שחור, עץ מדויק. יין עם מרקם עשיר שנכנס בקלות עכשיו, אבל יכול גם להמתין ולהתיישן לכמה שנים.

יקב טפרברג – לגאסי פטי ורדו 2020: פטי ורדו שדורש תשומת לב. צבע כהה, טעמים מפתיעים וסיומת עוצמתית. לא מתחנף, ויודע מה הוא רוצה – זה מה שעושה אותו מיוחד.

יקב מוני – Estate Winery Via 2018:  סדרת Via של יקב מוני היא בלנד של כמה זנים, כאשר במקרים רבים היא משלבת ענבי בורדו קלאסיים (כגון קברנה סוביניון, מרלו, פטי ורדו, קברנה פרנק) ולעיתים גם שיראז. יין פירותי עשיר עם טאנינים רכים ויותר מורכבות. תיבול עדין וסיומת מרשימה.

יקב מוני – Estate Winery Grand Via 2016: התת-סדרה Grand Via היא גרסת הפרמיום של סדרת Via. לכן אפשר להניח שמדובר בבלנד מובחר של אותם זנים בורדולזיים, אך עם ברירה קפדנית יותר של הענבים. יין זה עבר התיישנות ארוכה יותר, דבר שמקנה לו עומק, עושר בטעמים ומרקם קטיפתי. 2016 נחשבת לשנה טובה ליינות אדומים בישראל, כך שאפשר להניח שמדובר ביין בעל ריכוז גבוה, בשלות טובה, איזון בין חמיצות לפירותיות וסיומת ארוכה.

אסכולות יינניות

מרתק לנתח את האסכולה הייננית של זוכי המדליות. האסכולה הייננית של כל אחד מהייננים ברשימה מציגה גישות שונות וייחודיות, שנובעות מהבנה מעמיקה של הטרואר המקומי, המיזוג של המסורת עם החדשנות, והיכולת להתאים את הטכניקות לכל שנה ולתנאי האקלים המיוחדים של כל בציר. כל אחד מהם מבדל את עצמו דרך היין שהוא יוצר, ויש לכל אחד מהם סגנון שונה שמותאם הן לאופי הזן, והן לאקלים המקומי.

איתי בן-חיים (יקב בן-חיים) – איתי מצטיין בגישה שאינה מתפשרת, של עוצמה ובניית יינות שדורשים תשומת לב רבה. כל יין שלו, במיוחד בבלנדים שהוא יוצר, מבוסס על פרי שופע ועץ עוצמתי, שמותאם להפקת יין שיתיישן, ויתפתח עם הזמן. היינות שלו מצליחים לשמור על איזון, אך בהחלט מביאים איתם עוצמה ותחושת עושר מסוימת. הוא מתמקד במינונים מדויקים, כמו בבלנד של קריניאן, פטיט סירה וקברנה סוביניון, שמאפשרים לו לייצר יינות שמסוגלים לשרוד שנים במרתף ולשמור על איכויותיהם.

שיקי ראוכברגר (יקב טפרברג) – ראוכברגר נחשב לאחד הייננים המובילים בארץ, בייחוד בזכות יצירת יינות שמצליחים לאזן בצורה מושלמת, בין עוצמה ורעננות. ב-2019, שהייתה שנה קרירה, הוא יצר קברנה פרנק עם פרי אדום עשיר ועשבי תיבול ים-תיכוניים שמייצגים את הסגנון שלו – יינות שיש בהם רעננות וגם עוצמה. הוא שואף להוציא מהזן את הטוב ביותר, תוך שמירה על תחושת טריות וחיים ביין, בשונה ממסורת הכיוונים הארצישראליים הישנים שנטו לפתח יותר גוף כבד ועץ דומיננטי.

ששון בן אהרון (יקב מוני) – בן אהרון משלב אלגנטיות אירופית עם חום ים-תיכוני, תוך הקפדה על בלנדים מורכבים, יישון מדויק ושמירה על רעננות. הוא לא מתמקד רק בעוצמה ובשפע, אלא גם באיזון. לכן יינותיו נחשבים לאלגנטיים, רב-שכבתיים ובעלי פוטנציאל התיישנות גבוה. גישתו מאפשרת ליקב מוני להציע יינות איכותיים אך נגישים, המשלבים מורכבות עם שתייה מהנה, וזה הופך אותו לאחד הייננים המעניינים בישראל.

עידו לוינסון (יקב ברקן-סגל) – האסכולה של לוינסון שמה דגש על שמירה על טוהר הזן, והתוצאה הם יינות שמציגים פשטות ואותנטיות, עם מינימום התערבות. ביין כמו סגל קברנה סוביניון 2020, לוינסון בחר להציג את הזן בצורה נקייה, עם פחות סינון, ועם פרי מלא וחומציות מצוינת שמותאמת לאקלים הישראלי. הוא שואף לשמור על האופי הטבעי של הענבים, מבצע עבודת יצירה עם מינימום חומרים נוספים, ובלי להתחכם עם חביות עץ מיותרות. הוא יודע להוציא לשוק יינות שמציגים איזון בין העולם החדש לעולם הישן, מה שמביא ליינות עם אופי חזק ומרשים.

יפתח פרץ (יקב כרמל) – האסכולה של יפתח פרץ מדגימה יכולת עבודה עם זנים ים-תיכוניים, בצורה מאוד מקצועית. הוא עובד עם זנים קלאסיים כמו קברנה סוביניון, אך מבצע שילובים אינטליגנטיים עם זנים נוספים כמו פטי ורדו וקריניאן, ומצליח ליצור יינות מדויקים מאוד, מבחינת איזון פרי-חומציות. העבודה של פרץ מתמקדת לא רק בניהול חביות ועץ, אלא גם בהשגת טעמים מדויקים שמתאימים לאקלים החמים ולסוגי הקרקעות השונים בארץ. היינות שהוא מייצר מאופיינים בנוכחות, אך עם גישה שמרנית למדי בתערובת של זנים, תוך הקפדה על מינונים קטנים של עץ שמהם מקבלים את העומק הרצוי.

קובי ארביב (יקב רקנאטי) – האסכולה של קובי ארביב מבוססת על מיקוד ביצירת יינות עשירים ומלאים, כמו הפטיט סירה שזכה במדליה. ארביב לא בורח מעוצמה, אך עושה זאת בצורה מדויקת – עם טאנינים עשירים, מרקמים מדויקים, ויכולת לבחור את הזמן הנכון לעץ. הוא מצליח לאזן את השפעת החום של 2018 בעבודה מעמיקה עם הזן, ולא מוותר על איזון בין פרי לעץ. יינותיו מציינים גישה אינדיבידואלית של היינן, שמצליח להוציא כל יין בסגנון שהוא גם סגנונו האישי, וגם מתאים לטרואר הייחודי של עמק יזרעאל.

סיכום: הייננים ברשימה מציגים מגוון רחב של גישות יינניות – מיינות עוצמתיים ומורכבים של בן-חיים, דרך הרעננות שמביא שיקי ראוכברג, ועד לפשטות וניקיון שמביא עידו לוינסון. כל אחד מהם מוצא את הדרך המיוחדת שלו להתמודד עם האתגרים של האקלים המקומי והטרואר, ומצליח להוציא יינות שמצליחים לרגש את המבקרים ולהציג את המיטב של כל בציר וזן.

כדי לזכות במדליות דאבל גולד וגולד, הייננים צריכים לקחת בחשבון את הפרמטרים של כל שנה בבציר, כיוון שהשפעת מזג האוויר על הגידול והבשלת הענבים היא קריטית. כאשר הם שולחים יינות לתחרות, הם חייבים להסתמך על האופי הייחודי של כל שנה, ולוודא שהיין שבחרו מייצג את הפוטנציאל המלא שלה. השנים החמות, כמו 2018, מצריכות איזון טוב יותר בין עוצמת הפרי לטאנינים, בעוד שבשנים קרירות יותר, כמו 2020 ו-2021, חשוב להדגיש את החומציות והרעננות. כל פרט כזה יכול להכריע את גורל היין בתחרות.

בשבוע הבא: ניתוח השנים שיינות שיוצרו בהן זכו במדליות דאבל גולד וגולד, וגם היקבים שצובעים את התעשייה כל שנה

טלי סנדובסקי – הזוכה בפרס מפעל חיים 2025

אלון גונן: טלי סנדובסקי היא דמות מפתח בענף היין הישראלי, ותרומתה להתפתחות הענף ולהצלחתו חורגת מעבר לכל מדד. סנדובסקי, הייננית האישה הראשונה בישראל, הצטרפה ליקב רמת הגולן בשנת 1986, וב-1989 הפכה לחלק מצוות הייננים של היקב. את השכלתה בתחום היין רכשה באוניברסיטת דיוויס בקליפורניה, שם למדה את עקרונות הייננות והפקת היין בצורה מקצועית ומעמיקה. מאז שהצטרפה ליקב, היא הפכה לדמות מרכזית בענף, והיא אמונה על תכנון, תזמון וייצור מגוון היינות ביקב, כולל יינות הקברנה סוביניון והשרדונה, שהפכו לפופולריים ומוערכים במיוחד.

בנוסף מובילה סנדובסקי את תחום המחקר והפיתוח, ובין היתר אחראית על היקב הניסיוני של רמת הגולן, מקום בו נבחנות שיטות ויינות חדשניים שמובילים לפיתוח וחדשנות בתעשיית היין. לאורך השנים זכו יינותיה בעשרות מדליות זהב יוקרתיות בתחרויות יין עולמיות, כולל מדליית הזהב הקבועה של יינות Blanc de Blancs שלה. הישגים אלו מעידים על יכולתה הייחודית לשלב בין מחקר מעמיק לבין ייצור יין באיכות גבוהה, והם מבססים אותה כאחת המובילות בתחום.

סנדובסקי לא רק שתרמה לעיצוב עתיד התעשייה המקומית, אלא גם פתחה דלת לעשרות יינניות שצמחו בתעשייה – תחום שהיה עד לא מזמן כמעט בלעדי לגברים. היא פתחה פתח לנשים רבות להצטרף לעולם היין, ומעמדה כאשת מקצוע מוערכת שימש מודל חיקוי למי שרצו להתמקצע ולתרום לתחום. עבודתה האקדמית והמעשית שמה את ישראל על המפה העולמית, והשפעתה עמוקה ומשפיעה על הפיתוח והחדשנות בתעשיית היין הישראלית.

כחלק מצוות הייננים של יקב רמת הגולן, עבדה ועובדת טלי סנדובסקי בשיתוף פעולה עם היינן הראשי ויקטור שונפלד, ויחד הם הובילו את היקב להישגים מרשימים בכול שנה ושנה. שיתוף פעולה זה לא רק ששם דגש על איכות וחדשנות, אלא גם שמר על הערכים הייחודיים של היקב. בעבודתה האקדמית והמעשית הייתה טלי חלק בלתי נפרד מההצלחה, והובילה קו חדשני המשלב עקרונות מסורתיים עם טכנולוגיות מתקדמות. בזכות תרומתה הפך יקב רמת הגולן לאחד מהמובילים בארץ ובעולם.

מעבר להצלחות מקצועיות, סנדובסקי היא גם דמות מופת של יציבות ונחישות. למרות שינויים מרובים במנכ"לים של היקב, היא שמרה על קו מקצועי יציב, והובילה את היקב תוך שמירה על המסורת ושיפור איכות היין.

ההכרה שהיא קיבלה לא נוגעת רק להישגיה האישיים, אלא גם להשפעתה הרבה על התעשייה כולה. מדליות רבות בתחרויות יין יוקרתיות מעידות על כישוריה הייחודיים, ויכולת השילוב בין מחקר וייצור יין איכותי מיצבה אותה כאחת המובילות בתחום, תוך שהיא מקדמת את הידע והיכולת המקצועית של התעשייה כולה.

אנשי "אכול ושאטו" מברכים את טלי סנדובסקי על תרומתה העמוקה והבלתי פוסקת לעולם היין הישראלי. אנו, כעיתונאים המהווים חלק מהשיח המבקר את היינות המקומיים, מעריכים את יכולתה להציג יצירתיות לצד מקצועיות שאין שניה לה. טלי מהווה דמות מופת שמייצגת את הענף הישראלי בכבוד ובאמונה אמיתית, והיינות שהיא מייצרת לא רק מעידים על כישוריה יוצאי הדופן, אלא גם על הדרך המרתקת שהיא סללה עבור הדור הבא של הייננים והיינניות. אנו מאחלים לכולנו להמשיך לשתות וליהנות מהיינות העתידיים של טלי, לצד היינות המתיישנים המהווים עדות למומחיות ולחזון שלה. המון תודה וברכות על הזכייה.

ולאנשי ונשות יקב רמת הגולן, אכתוב רק זאת: תתביישו! מנכ"ל יקב רמת הגולן אסף בן דב; היינן הראשי ויקטור שונפלד; שרית כהן סמנכ"לית השיווק; יעל גיא המנהלת הבינלאומית – אף נציג או נציגה בכירים לא הגיעו לפרגן לטלי סנדובסקי ולהיות חלק מהיום השמח הזה שלה.

קברנה פרנק ישראלי – הזן שמחפש את מקומו

אלון גונן: קברנה פרנק בישראל הוא זן שמחפש את מקומו, ולא תמיד מצליח להוכיח את עצמו. האקלים המקומי מאתגר את זן הענבים הזה שמקורו בעמק הלואר ובבורדו שבצרפת, ומוביל פעמים רבות לבשלות יתר או לחומציות לא מאוזנת. בנוסף, הנטיעות לא תמיד נעשות בכרמים המתאימים לזן, מה שמשפיע על איכות התוצר הסופי. גם בצד היינני קיימים פערים; לא כל יקב מצליח להוציא מהזן את מה שהוא באמת יכול להציע, והתוצאה היא יינות שעשויים להיות מעניינים אך לעיתים גם בעייתיים. יותר מדי עץ, חוסר דיוק בעשייה ורמות אלכוהול גבוהות, פוגעים ביכולת הקברנה פרנק לבטא את האופי הייחודי שלו. מצד שני, כשהזן מטופל נכון, הוא יכול להפיק יינות מורכבים עם ירקרקות אלגנטית וחומציות טובה, אך זה עדיין אתגר שרבים נאבקים איתו.

יקב אלכסנדר – קברנה פרנק סדרת אלכסנדר רזרב 2020: יין עם צבע רובי עמוק. הארומות אכן אלגנטיות, אך הפלפל הירוק משתלט יותר מדי על האף. יש כאן פרי בשל, אולי אפילו בשל מדי, עם נוכחות בולטת של עץ שלא בהכרח משתלבת בצורה הרמונית. החומציות סבירה, אך הסיומת מעט מתקתקה ומכבידה. במחיר הזה הציפיות גבוהות יותר – 175 ₪. ציון 89. תמורה למחיר 130-140 ₪.

יקב תשבי – קברנה פרנק 2024: קברנה פרנק קליל שמתאים לשתייה יומיומית, אבל לא הרבה מעבר לכך. טעמי הפרי האדום והחריפות מורגשים, אך חסרה בו מורכבות. החומציות גבוהה יחסית, הגוף בינוני מינוס, והסיומת קצרה. במחיר זה מדובר באופציה לא רעה, אך אין כאן ריגוש אמיתי. מחירו 59 ₪. ציון 86. תמורה למחיר  40-35 ₪.

יקב אדרא – קברנה פרנק קולקטיב 2022: צבע יפה, אבל כאן בערך נגמרות המחמאות. הארומה אמנם מתחילה באופן מבטיח, אבל מהר מאוד מגיעים ריחות לא הכי נקיים. בפה היין מרגיש מפוזר. הפרי לא מספיק מדויק, החבית לא מספיק משולבת, והסיומת קצרה ומשאירה אחריה תחושת מרירות לא נעימה. יין שלא מצליח להצדיק את המחיר שלו, בוודאי שלא מול מתחרים טובים יותר. מחירו 120 ₪. ציון 86. תמורה למחיר 70 ₪.

יקב רמת נגב – קברנה פרנק רמון 2022: ליין צבע יפה, אך הוא מרגיש קצת עמוס מדי. הפרי בשל מאוד, אולי יותר מדי, עם חמיצות שמנסה לאזן אבל לא תמיד מצליחה. טעמי השוקולד והתבלינים נוכחים, אך העץ דומיננטי מדי והסיומת מעט יבשה. יש כאן ניסיון ליין גדול, אבל הביצוע עדיין לא מדויק. מחירו 129 ₪. ציון 88. תמורה למחיר 90-100 ₪.

יקב בית אל – קברנה פרנק חוות גלעד 2022: יין עם עומס של עץ ובשלות יתר. הפלפל מורגש, אך חד מדי. העץ מרגיש צעיר ולא משולב היטב. הפרי אדום, אך רך וחסר עומק. הסיומת קצרה יחסית, עם תחושת יובש קלה. היין עשוי להרוויח מיישון, אך גם אז ספק אם יתפתח למשהו מורכב או יוצא דופן. בסך הכול, מדובר ביין שמרגיש עמוס בטעמי עץ ובשלות, ללא איזון מספק. מחירו 110 ₪. ציון 88. תמורה למחיר 75 ₪.

יקב מרגלית – קברנה פרנק 2018 : זה כבר סיפור אחר. יין עם מבנה רציני, גוף מלא וחומציות מאוזנת. הארומה מציעה זיתים שחורים ומינרליות יפה, והחבית משתלבת היטב. עם זאת, עדיין מרגיש מעט מהודק וזקוק לזמן נוסף בבקבוק. יין מעניין, אך המחיר מעט גבוה יחסית למה שהוא נותן כרגע. מחירו 230 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 165 ₪.

יקב דלתון – קברנה פרנק Family Collection 2022 : פרי נקי וחומציות טובה, אך היין מרגיש קצת טכני. יש כאן דיוק בעבודה, אבל היין גם חסר ייחודיות. נעים לשתייה, אבל לא מספק חוויית קברנה פרנק יוצאת דופן. מתאים למי שמחפש יין מאוזן, בלי יותר מדי הפתעות. מחירו 130 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 90-100 ₪.

יקב ויתקין – קברנה פרנק 2021: יין בסגנון אירופאי, עם ירקרקות קלה שמוסיפה רעננות. מבנה טוב, חמיצות חדה, ופרי שמורגש אבל לא משתלט. הסיומת ארוכה ואלגנטית. זה יין למי שמבין את הזן, ואוהב סגנון יותר מאופק ומורכב. מחירו 130 ₪. ציון 91. תמורה למחיר 100-110 ₪.

נעמה סורקין – קברנה פרנק 2021: יין הקברנה פרנק של נעמה סורקין מציג איזון מרשים בין רעננות ומורכבות. השהות של 8 חודשים בחביות עץ אלון צרפתי, מעניקה ליין טקסטורה קטיפתית ורכות, תוך שמירה על אלמנט של ירקרקות נעימה, שמרגישה טבעית ומרעננת. הצבע אדום כהה עם גוון סגול. באף, היין מציג מגוון עשיר של ניחוחות: דובדבנים טריים, עלי דפנה טריים ופלפל שחור. אלה מוסיפים נופך פיקנטי ומעניין, שמלווה את הלגימה מההתחלה ועד הסיום. החומציות בולטת בצורה נעימה ומאוזנת. בפה הפירות משתלבים בצורה יפה עם טאנינים רכים, אך יש תחושה של קצת לכלוך, במיוחד לקראת הסיום, ונגיעות עץ צעיר מעט יותר ממה שהייתי מצפה. הסיומת, אם כי לא ארוכה במיוחד, נותרת עם תחושת תיבול של פלפל שחור, שמוסיף עומק ועניין. עמק הלואר יותר מאשר הקלאסי של בורדו. מחירו 190 ₪. ציון 93. תמורה למחיר 130 ₪.

לסיכום:  השוני בין קברנה פרנק לא טוב לקברנה פרנק טוב, ניכר באיזון. בקברנה פרנק לא טוב יש חוסר איזון, הטעמים לא משתלבים, והתוצאה גולמית. הפירות עלולים להיות רדודים, והעץ דומיננטי מדי. בקברנה פרנק טוב יש איזון הרמוני בין החומציות, הפירותיות והטאנינים, עם פירות ברורים וטריים שמשתלבים עם טעמים נוספים. העץ משולב בצורה אלגנטית והטאנינים מרוככים, מה שמעניק מרקם חלק. הסיומת בקברנה פרנק טוב ארוכה ונעימה.

בנוסף, יש כיום בחנויות היין יבוא מדהים של קברנה פרנק איכותי במחירים שפויים, כך שאין הצדקה למחירים הגבוהים של היקבים הישראלים.

ביקורות יין – מה עם להצדיק את המחיר?

אלון גונן: בעולם היין יש מחירים גבוהים שמגובים באמת – טרואר נדיר, ייצור מוקפד, יינות שמתיישנים ומשתבחים. ואז יש את הקטגוריה השנייה: יינות שמתמחרים את עצמם גבוה רק כי אפשר. חבית חדשה? בוא נוסיף 100 ₪. תווית מוזהבת? עוד 50. שם מפוצץ עם סיפור על כרם מסתורי? הנה עוד 75. בפועל, מה שמקבלים זה יין טוב במקרה הטוב, סתמי במקרה הרע, אבל בשום שלב לא כזה שמצדיק את תג המחיר. כי אם כבר לשלם 100 ₪ ומעלה, זה צריך להיות על משהו שבאמת נותן חוויה יוצאת דופן – ולא על עוד בלנד עם יותר יחסי ציבור מעניינים.

יקב ברבדו – קברנה סוביניון אדום 2023: יין קברנה סוביניון עם ניחוחות מתוקים, בפה טעמים של פירות יער שחורים ושזיף, עם ניואנסים של עשבי תיבול וזית שחור. היין לא מציע הרבה חידושים או עומק, ויחסית למחיר לא מצדיק את הציפיות. מחירו 99 ₪. ציון 89. תמורה למחיר 75 ₪ .

יקב ברבדו – קופאז' 2023: בלנד המשלב פטי ורדו, קברנה סוביניון ושיראז. בעל גוף מלא ומורכב, עם טעמים עשירים אך לא מאוד ממוקדים. היין נעים לשתייה, אך פחות מרשים ביחס למחיר – 109 ₪. ציון 89. תמורה למחיר 85 ₪.

יקב ברבדו – שיראז 2022: 100% ענבי שיראז. יין עם צבע עז, וארומות של פרי בשל ותיבול ים-תיכוני. היין לא חורג מהמוכר בתחום השיראזים הים-תיכוניים, אך יין טוב. מחירו 99 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 75 ₪.

יקב לוריא – מלבק 2023: יין מלבק בגוון סגול-שחור, עם גוף מלא וארומות של שזיף, דובדבן ופלפל שחור. מאופיין במינרליות גבוהה, אך לא תמיד מצליח לשמור על איזון בחך. מחירו 129 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 110 ₪.

יקב קלו דה – גת עמק איילון 2018: יין אדום כהה עם צבע סגול עמוק. ארומות של פירות אדומים, עץ אלון ותיבול ים-תיכוני. הסיומת טובה, אך לא מותירה רושם מיוחד. מחיר גבוה מדי ליין שלא מציע שום דבר לדבר עליו מלבד המחיר המופקע. מחירו 215 ₪. ציון 90. תמורה למחיר 100 ואני נדיב.

יקב קלו דה גת – ויונייה-שרדונה 2022: בלנד ייחודי של שני זני ענבים סוליסטים, ולא ברור על מה החיבור ביניהם חוץ מאשר להגיד שעשינו חיבור. ארומות וטעמים של פריחת תפוזים ואפרסק, אבל עם מחיר כזה, אולי היינו מצפים למשהו שיזיז יותר את החך מאשר סתם חומציות טובה. מחירו 215 ₪. ציון 89. תמורה למחיר 85 ₪

יקב קלו דה גת – סיקרא שרדונה 2022: שרדונה במחיר הזה אמור להיות יין עשיר, מאוזן ומורכב, אבל כאן קיבלנו מופע ראווה של עץ אלון שגונב את כל ההצגה. הענבים אולי היו איכותיים, אבל קשה לדעת כשהם קבורים מתחת לשכבות של קלייה וחביות, כאילו היין מנסה בכוח להוכיח שהוא "רציני". החומציות כאן לא מרעננת אלא דוקרת, והפרי? אם תתאמצו ממש, אולי תמצאו רמז כלשהו לפרי הדר לפני שהעץ יטביע גם אותו. סיומת ארוכה? בהחלט, כמו התהיות שלך למה שילמת 265 ₪ עבור יין ששרדונה טוב בשליש המחיר ממנו היה עושה עבודה יותר טובה מחירו 265 ₪. ציון 89. תמורה למחיר 85 ₪.

יקב בזלת הגולן – קברנה סוביניון: קברנה סוביניון מהגולן נשמע כמו הבטחה – אזור גידול קריר יחסית, אדמה וולקנית עשירה במינרלים, וכל התנאים ליין מורכב ומעניין. בפועל, לצערי פחות. היין אמנם מציג צבע רובי עמוק כפי שמצופה, אבל משם והלאה זה בעיקר תרגיל בלהיות "עוד קברנה". באף יש דומדמניות ותותי בר, אבל גם נגיעה גנרית של עץ, כזו שגורמת לך לתהות אם היין הזה נולד ליישון או סתם הושיבו אותו בחביות כדי להוסיף "אופי". הפה חלק, הפירותיות קיימת, אבל אין כאן שום דבר מפתיע או באמת מרגש. אם נדבר על המחיר, אז בקברנה שלא מציג איזון יוצא דופן, מבנה מיוחד או ייחודיות טרוארית אמיתית של הגולן, אין שום סיבה להצדיק את תג המחיר או את היומרות. מחירו 139 ₪. ציון 88. תמורה למחיר 80 ₪.

יקב אפוד – אביתר קברנה פטי ורדו 2022: בלנד של קברנה סוביניון ופטי ורדו שאמור לשדר יוקרה, אבל בעיקר משדר שמישהו ביקב בנה סיפור טוב יותר מהיין עצמו. הפטי ורדו כאן דומיננטי – הרבה צבע, הרבה טאנינים, והרבה ניסיון להרשים בעוצמה, אבל בלי הדיוק שהופך יין יקר לשווה באמת. הקברנה היה אמור לאזן, אבל במקום זאת הוא מרגיש כמו אורח בבלנד הזה; לא שחקן ראשי. היישון של 18 חודשים בחביות חדשות אמור להוסיף מורכבות, אבל בפועל בעיקר מכסה על חוסר רעננות. הסיומת אמנם ארוכה, אבל כך גם השאלה למה מישהו צריך לשלם 225 ₪ עבור יין שלא נותן חוויית שתייה שעולה על יינות דומים בפחות כסף. אם המטרה הייתה להרשים בתג מחיר, הצליחו. אם המטרה הייתה להצדיק אותו – פחות. מחירו 225 ₪ (מרשים בעיקר את הארנק שלך – לרעה). ציון 89. תמורה למחיר נושקת ל-100 ₪, ואני נדיב.

היין הישראלי מתגייס למאמצי הסברה – פודיום יועצים עם הספר "שבעה באוקטובר"

רני רוגל: אחרי שפרסמנו על כנס שהתקיים ברומא תחת הכותרת "יין כמורשת תרבותית: דיאלוג אסטרטגי בין תעשיות תרבות ויין", בו הדוברים היו ממחלקת דיפלומטיית היין של "התנועה למאבק באנטישמיות", קיבלנו עדכון על גוף נוסף שמקיים פעילות לקידום תדמית ישראל דווקא בימים אלה.

מדובר בחברת 'פודיום יועצים', הפעילה בתחום ציוד לתעשיית היין משנת 2007. מנהלים אותה שני חברים ותיקים, נעם ליבנה וצפריר ביבר, שנפגשו לראשונה על מסלולי הריצות הארוכות. ברבות השנים הפכה פודיום לספקית ציוד שעובדת עם יקבים רבים ברחבי הארץ, ומספקת מוצרים איכותיים לתעשיית היין מ-20 ספקים מרחבי אירופה.

בתקופה קשה זאת לתדמית ישראל בעולם, הרגישו נעם וצפריר שעליהם לעשות מעשה מול קהילת ספקיהם. "כחלק מפעילות ההסברה שלקחנו על עצמנו, שלחנו למספר ספקים באירופה את ספרו המטלטל של הצלם זיו קורן עם תיעוד מלחמת חרבות ברזל, יחד עם מכתב מלווה שהסביר את הסיבה למשלוח דווקא של ספר זה", אומר נעם.

מטה משפחות החטופים, שיזם את פרויקט הספר יחד עם זיו קורן, כתב כך: "זהו פרויקט דוקומנטרי יוצא דופן על האירוע הגדול ביותר שחווינו מאז הקמת המדינה. בבוקר ה-7 באוקטובר, צלם העיתונות זיו קורן היה מהראשונים לתעד את הטבח והמציאות שנפלה עלינו. התוצאה היא ספר הצילום "שבעה באוקטובר", שמתעד מאז ועד היום, ולאורך 500 תמונות, את הטרגדיה הלאומית שלנו מבעד לעדשת המצלמה".

כשספקי פודיום יועצים בעולם קיבלו את הספר, התגובות לא איחרו לבוא. פביאן שפידל, הבעלים של חברת מיכלי הנירוסטה הגדולה בגרמניה Speidel, כתב: "תודה רבה עבור הספר. נשתף אותו בקרב עובדי החברה, כדי להציג את המצב בישראל. אף אחד לא יכול לתאר את המשמעות של המצב בו אתם נמצאים כאשר לא חווים אותו. מקווים שהמלחמה תיפסק והחטופים ישוחררו במהרה".

ז'אן כריסטוף ורון, הבעלים של ספקית החביות של פודיום – Vinéa (וִינֵאׇה), ציין במכתבו עם קבלת הספר: "זו עדות מאוד מיוחדת על מה שקורה בהווה של ההיסטוריה הישראלית. ספר שקשה לעיין בו ומציג הרס וחשיבה אנושית אפלה. באופן סמלי קיבלנו את הספר ביום שחרור החיילות, ולאחר חתימת הסכם לשחרור בני ערובה נוספים, זה סימן חיובי, אולם למרבה הצער חלק מהחטופים לא יחזרו חיים לחיק משפחותיהם. תודה רבה על שיתוף עדויות מהמתרחש בהיסטוריה של ישראל".

קנדידה אלווס מחברת Lafitte Cork Portugal (לָאפִיט) – ספקית פקקי השעם של פודיום יועצים, כתבה: "תודה רבה על משלוח הספר המיוחד. אין לי מילים, קשה מאוד לבטא את המצב הנורא והאכזריות שהחלה ביום הנורא ההוא. אני מקווה כי החטופים, החיים והמתים, ישוחררו ויחזרו אל משפחותיהם. העולם חייב שלום. אשתף את הספר עם עובדי החברה.

אמנון פאר בטעימות קוניאק וארמניאק ממזקקות בוטיק

בסדנת טעימה שהתקיימה בחנות 'דלי וינו' (DELI VINO)  בתל אביב, הוצגו והוטעמו בקבוקי קוניאק וארמניאק ממזקקות בוטיק קטנות מצרפת, המיובאים על ידי החברות 'אינטרשפע' ו-ODV.

ולדימיר דיאצ'נקו, מבעלי רשת דלי וינו וחברת אינטר שפע, אמר שבתקופה האחרונה רואים יותר ישראלים שמתעניינים בקוניאק וארמניאק ממזקקות קטנות וייחודיות בצרפת, הנקראות "בתים" (Maison בצרפתית), בעלות מסורת של למעלה ממאה שנה. דימה מושקוביץ, מבעלי חברת ODV המתמחה בייבוא קוניאק, ארמניאק  וקלבדוס, אמר כי המשקאות שהם מייבאים לישראל ואינטרשפע מפיצה, מיוצרים במהדורות קטנות ומוגבלות, וניתן למצוא מהם רק עשרות בקבוקים בודדים בישראל. כל בית מייצר מוצר ייחודי שמופק על פי המסורת המשפחתית הייחודית לו, מכרם קטן ששייך לו. גודל הטרואר שווה לגודל הכרם, ויוצר מוצר ייחודי מבחינת טעם, ארומה וצבע.

לפני הטעימה שהייתה מעניינת ומהנה, מספר מילים על קוניאק וארמניאק כדי להיכנס לאווירה: קוניאק  (Cognac) – סוג של ברנדי המיוצר  באזור קוניאק שבצרפת, בתהליך של זיקוק כפול בדוד נחושת (אלמביק) של יין לבן מתוך רשימה של מספר זנים מותרים, ומיושן בחביות  עץ אלון. קוניאק חייב להתיישן לפחות שנתיים וחצי מסיום הזיקוק לפני שהוא יכול להיקרא בשם זה, ומתאפיין בטעמים חלקים, פירותיים וקלילים, האלכוהול לרוב 40%. התוצר הסופי הוא ערבוב מחביות שונות ומענבים שונים, וגיל הקוניאק נקבע לפי גילו של הקוניאק הצעיר ביותר בתערובת. משקאות הקוניאק מסומנים באותיות: VP – שנתיים בחבית עץ אלון,VSOP  -לפחות ארבע שנים של יישון, XO – לפחות 10 שנות התיישנות בחביות, כמובן שיש קוניאקים עם שנות התיישנות רבות יותר.  

ארמניאק  (Armagnac) – הברנדי הצרפתי העתיק ביותר, מזוקק החל מהמאה ה־14- כ־200 שנה לפני זיקוק הקוניאק. חבל ארמניאק נמצא באזור גסקון (Gascogne), דרומית לבורדו וצפונית לגבול ספרד, ומחולק לשלושה תתי־אזורים. זני הענבים המובילים זהים לאלה של הקוניאק, עם זן נוסף שפותח לאחר מגפת הפילוקסרה שהשמידה כרמים רבים בצרפת. זיקוק הארמניאק שונה מזה של הקוניאק – זיקוק יחיד ואיטי במזקקת נחושת ייחודית, והוא מאופיין בטעמים עזים ועמוקים עם דומיננטיות של תבלינים, עץ אלון, שוקולד מריר ופרי יבש, לרוב עם גוף כבד. את הארמניאק מבקבקים עם שנת ייצור ולא בסימון אותיות כמו בקוניאק. כמו בקוניאק, כל בקבוק ארמניאק מייצג בצורה מובהקת את הטרואר הייחודי של אזור ייצורו, ואת הסגנון והמסורת של המשפחה המייצרת אותו.

את הטעימה אותה הדריך דימה מושקוביץ מחברת היבוא ODV, התחלנו עם הקוניאקים והמשכנו עם הארמניאקים.

Chateau Montifaud – Pineau Des Charentes Petit Champagne: לפתיחה, בלנד של תירוש מענבי קולומבר וקוניאק רך וחלק. זנים: אוני בלאן, קולומבר. 17.3% אלכוהול. יישון 10 שנים. קוניאק מרענן עם ארומות וטעמים של דבש, תאנים, משמש, אפרסק, אגוזי לוז. יין קינוח או אפריטיף. סיומת ארוכה ומתמשכת עם חמימות נעימה. צבע זהב מומלץ להגיש קר. המחיר 179 ₪.

François Voyer – Grand Champagne, Premier Cru: הכרמים של משפחת ווייה (Voyer), שבבעלותם מאז המהפכה הצרפתית, ממוקמים ב-Verrieres ו-וAmblevil, שני הכפרים הנחשבים לטובים באזור גרנד שמפיין. זן ענבים: אוני בלאן. 40% אלכוהול. קוניאק VSOP זה מדגיש את הייחודיות של אזור גרנד שמפיין. ארומה פרחונית, משמש ואפרסק. בחך הדרים, וניל ופרחים מיובשים. בסיומת  פלפל מתובל ופירות יבשים. המחיר 327 ₪.

François Voyer – Napoleon Grand Champagne, Premier Cru: זן ענבים: אוני בלאן. 40% אלכוהול. הקוניאק התבגר יותר מ-15 שנים בחביות עץ אלון צרפתי. צבעו ענברי כהה. באף  יסמין וציפורן, אפרסק ושזיף טריים, וניל ועץ אלון. בפה אלגנטי ופרחוני, מתפתח על החך. בסיומת תיבול פלפלי, פירות יבשים ודבש, ומינרליות יבשה. המחיר 447 ₪.

Daniel Bouju – XO Empereur Grand Champagne, Premier Cru: קוניאק יוצא דופן המיוצר באזור גרנד שמפיין בצרפת, מאחוזות בהן גדל רק ענב האוני בלאן (טרביאנו). יישון בחביות עץ אלון לימוזין חדשות במשך 15 שנה. 40% אלכוהול. צבע חום כהה. באף אגוז מוסקט, ציפורן, קינמון, קצת וניל ושזיפים מיובשים. בפה  פירות מסוכרים, תבלינים קלויים ,וניל, שוקולד מריר וטבק. סיומת ארוכה, פירות יבשים ותבליני עץ. המחיר 478 ₪.

Jean Fillioux – XO Grande Reserve Grand Champagne, Premier Cru: בית ז׳אן פיליו נחשב לאחד היצרנים המשובחים ביותר בתעשייה, עם ניסיון בייצור כמה מהקוניאקים הטובים ביותר בעולם כבר מהמאה ה-19. הכרם ששטחו של 63 דונם השוכן כולו בתוך משולש הזהב של גרנד שמפיין קרו. זן ענבים: אוני בלאן. 44% אלכוהול, התיישן 40 שנה. צבע ענבר עם גוונים כתומים. בארומה שילוב מורכב של משמש מיובש, אפרסקים, פריחת סמבוק, אגוזים, שוקולד מריר, קינמון ועץ ארז. טעם מורכב  ועשיר. המחיר 637 ₪.

עברנו לארמניאק עם הטעם היותר מחוספס

Château de Laubade – Armagnac Vintage 1998: אזור Bas-Armagnac זנים: באקו 22 (הזן שפותח בעקבות מחלת הפילוקסרה בכרמים), קולומבר. צבע ענברי. 52.1% אלכוהול. התיישן לפחות 15 שנים בחביות אלון גסקוני. Brut de Fût (Cask Strength)  – כלומר מדובר בארמניאק בחוזק חבית, שמשמעותו שהתזקיק מבוקבק ישירות מהחבית עם אחוז האלכוהול המקורי שנותר לאחר ההתיישנות, ללא כל התערבות נוספת. באף קוקוס ורום ישן, וניל וקינמון, עם קצת  מנטול ועשן. בפה מתפתח למתיקות חלקה עם סיומת מורכבת וארוכה. המחיר 881 ₪.

Gimet – Vintage 1976 Brut de Fut: בית גִּימֵה מייצר ארמניאק משנת 1929. המייסד, שנקרא גימה, היה ידוע בשיטת הייצור שלו: התיישנות בחביות יינות מתוקים, מעט פעולות בתזקיק, וביטוי עמוק של מאפייני כל בציר. זני הענבים בארמניאק זה: אוני בלאן, באקו 22. 45.4% אלכוהול, Brut de Fût (Cask Strength), סיום בחבית Sauternes (יין הקינוח המפורסם מענבי בוטריטיס).  בוקבק בחודש מרץ 2020. צבע חום כהה. אף אלגנטי עם פרחי בר, פירות יבשים, תבלינים ושקדים. בפה וניל, עץ אלון, מתיקות נעימה של פירות יבשים, תבלינים. סיומת  ארוכה ומתמשכת מתוקה, שמתפתחת לחריפות עדינה. המחיר: 1,049 ₪.

Dartigalongue – Vintage 1994: בית דרטיגלונג  מייצר ארמניאק  מאז 1838 בנוגארו, אזור Bas-Armagnac. זני ענבים: אוני בלאן, באקו 22, פול בלאנש.  40% אלכוהול. באף ארומה של וניל, שזיף, אפרסק, תבלינים קלויים. בפה  פירות צהובים, טאנינים ועץ. מעניק עומק נהדר וסיומת מעט מרירה ונעימה. המחיר  999 ₪.      

ניתן לרכוש את הקוניאקים והארמניאקים בחנויות דלי וינו בנתניה, בסניף החדש ברחוב הארבעה בתל אביב ובאתר החברה. לאוהבי הקוניאק והארמניאק, חגיגה.

עוללות

"דרך היין" – חבילת נופש של מלון גליליון ומלון כפר גלעדי בגליל העליון

נראה כי הגליל העליון מתאושש במהירות, ומטיילים רבים שמגיעים ורוצים להגיע יוצרים רעיונות. כך, מלון גליליון ומלון כפר גלעדי חברו יחד, ומציעים חבילה המשלבת חופשה עם טעמים, נופים, סיורים, יקבים, וקולינריה של הגליל העליון, אותה מיתגו כ"דרך היין", כשבנוסף ללינה זוכים האורחים לחוויה שמחברת אותם לסיפורים ולהיסטוריה של האזור.

בין השאר, כשהאורחים מגיעים למלונות שצופים לנופי עמק החולה, הם מקבלים כוס יין גלילי. בערב ניתן לשבת בבית היין של המלון ולשמוע ולטעום מיינות האזור. מעבר לארוחות מוצעים להם סיורים בכרמים של יקב רקנאטי ויקב לוריא – שניהם ממוקמים היום באזור תעשייה דלתון בגליל העליון, במתחם בו פועלים שבעה יקבים.

מחיר חבילת יין במלון גליליון מ-1335 ₪ לזוג, חבילת יין במלון כפר גלעדי:מ-1225 לזוג (המחירים כוללים מע"מ). תקף באמצע השבוע ימים שבת עד רביעי.

הזמנת חבילות לדרך היין כאן