שמענו בין הגפנים 9.2.24: יקב בנימינה נמכר ליזם נדל"ן, משרד החקלאות – אין גבול לזלזול, האם מכון היצוא משנה כיוון? וטעימות יינות וביקורות

יקב אלכסנדר בבית יצחק שבעמק חפר חוגג 27 בצירים. בתמונה שצולמה באיטליה (משמאל לימין): יורם שלום – מייסד ויינן, אילנה – מנהלת האירוח והמסעדה, הבת גלי שלומדת ייננות בפירנצה, הבת שיר – סייבריסטית בדרך לחזרה ליקב. קראו עוד בהמשך. צילום פרטי
השבוע: אלון גונן על מכירת 51% מיקב בנימינה ליזם נדל"ן ובעל מרכולים, זלזול משרד החקלאות במשבר כוח האדם בענף, יונתן לבני ביקר ביקב אלכסנדר – עקביות ושינויים, יקב בזלת הגולן נגד יקב אסף – הקרב המשפטי נמשך, היקבים הישראלים מתפצלים בתערוכת היין הגדולה בגרמניה, האם מכון היצוא פותח דף חדש מול ענף הגפן והיין? יונתן לבני טעם זהב מיינות טרה וינו 2024, יקב שאטו רמו – לא צריך להמציא את הגלגל, עולֵלות: מנהלי יקב בזק חזרו ממילואים ארוכים בעזה, מותג 'דרום' של יקב יתיר לטובת חוות טיפוליות לתושבי הדרום, מכירת יין חברתית של יקבי פינטו ואוריה

אנחנו במערכת אכול ושאטו כואבים ואבלים על כל החיילים והחיילות שנפלו במלחמה, על כל האזרחיות והאזרחים שנטבחו, מאחלים החלמה לפצועים, ומייחלים לשובם של החטופות והחטופים

צולם ביקב טוליפ. פורסם בדף הפייסבוק

יזם נדלן קנה 51% מיקב בנימינה – נדלן"? יין? גם וגם?

אושיק אפרים מנכ"ל יקב בנימינה והמערה. צילום דוד סילברמן dpsimages
אושיק אפרים מנכ"ל יקב בנימינה והמערה. צילום דוד סילברמן dpsimages

אלון גונן: לבעלי רשת 'חצי חינם' יש החל מהשבוע קצת פחות מחצי יקב בנימינה, עם מכירת 51% מהבעלות. זכי שלום ושותפו מוטי קופרלי – בעלי רשת חצי חינם ומפעל 'פרי הגליל', רכשו את יקב בנימינה ב-2008 תמורת סכום שפורסם אז, 13.5 מיליון דולר, ששולם לבעלים הקודמים – מפיקי הקולנוע אבי לרנר ודני דימבורט מהוליווד, שבצעירותם היו ישראלים.

מתחם יקב בנימינה. צילום פיקיויקי ישראל

ב-2012 נכנס לנהל את יקב בנימינה אושיק אפרים – בכובעו השני מבעלי מפעל שימורי ירקות וירקות קפואים 'פרי גליל' בחצור הגלילית, ומנכ"ל המפעל שגם כן בכותרות, לאחר משלוח  מכתבי פיטורים ל-53 מתוך כ-130 העובדים בגלל צמצום פעילות הירקות הקפואים.

מאז בעצם היה היקב כל הזמן על המדף – לא בגלל היינות, אלא ובעיקר בגלל הנדל"ן שהיקב מחזיק. מדובר בקרקעות תעשייה וחקלאיות, שמיועדות להפשרה לטובת בנייה. זה סוג של אקסיט פוטנציאלי במיליארדים. תחת ניהולו של אשיק אפרים  הושקעו ביקב עשרות מיליוני שקלים במרכז מבקרים ובציוד חדש ומתקדם.

רונן גנון במרכול נטו חיסכון

השבוע נכנס שותף חדש ליקב, שרכש כ-51% מהבעלות תמורת סכום שלא פורסם.  מדובר ביזם החרדי רונן גנון מצפת, מי שבבעלותו קניונים רבים ועסקאות נדל"ן בכל הארץ. גנון מקורב למפלגת ש"ס, ומעניין לראות לאן הוא יוביל את יקב בנימינה, שכאמור יושב על הרבה מאוד דונמים ששווים מיליוני שקלים, וכמובן יהיו שווים הרבה יותר כשיופשרו לבניה.

סביר להניח שהיקב ימשיך לייצר יין ומרכז המבקרים יגדל, אבל כל השטח שמופשר לתעשייה ולבנייה סביב היקב ישתנה בלי בקרוב הכר, על ידי דחפורים גדולים שיתחילו ליישר את הקרקע לטובת הכסף הגדול.

ראוי לציין את הזכיות הרבות של יינות יקב בנימינה בתחרות טרה וינו האחרונה. היינן יונתן שוטס עושה עבודה טובה, אבל לצערי חוסר יחסי ציבור, פרסום ושיווק, די מעלימים את היינן ואת היקב. נראה אם משהו הולך להשתנות.

רונן גנון (משמאל) עם אריה דרעי. צילום דוברות משרד הפנים

הרב רונן גנון (כן, הוא גם רב) הוא איש עסקים חרדי המקורב לצמרת ש"ס, שמתגורר בצפת ועומד בראש קבוצת 'רונן גנון אחזקות' שמתעסקת בנד"לן. העסקה האחרונה של החברה הייתה לפני מספר חודשים, כאשר רכשה מגרשים לפרויקט של 185 דירות בשכונת מצפה הימים בצפת תמורת 65 מיליון שקל. לפני שנה רכש רונן גנון את קניון בנימין בבית שאן.

גנון הוא גם מהבעלים של רשת המזון 'נטו חיסכון-הום סטייל", לה יש שישה סניפים. בנוסף גנון שותף במיזם 'ארץ הגליל', המהווה מרכז לשיווק, יישון ומכירה של יינות, והוא שותף של יהודה כניסה ב'יקב כמיסה' (לשעבר דלתא). נראה כי בעוד עיקר עיסוקו בנדל"ן ומזון, תחום היין קרוב לליבו. אולי זו מחלה מדבקת אצל בכירי ש"ס. כך ידוע שאריה דרעי חובב יין, ומחזיק בביתו במושב ספסופה בגליל העליון מרתף עם יינות משובחים, ויש לו יינות שלו תחת מותג דרעי, שמיוצרים עבורו ביקב אור הגנוז.

קניית יקב בנימינה בעצם משלבת בין העיסוקים של גנון. יקב בנימינה ישנה פניו, זה בטוח. על תוויות היקב יופיעו כנראה  הכשרויות המהודרות ביותר, וסביר להניח שיהפוך לסוג של "יקב  חרדי", שייצר יין להמוני החרדים ברשתות השיווק של גנון בנוסף לקהל הקונים ברשת חצי חינם, ובקצה ייצרו יין מאוד יקר עם כשרויות מהודרות לעשירי ש"ס.

יונתן שוטס. צילום מאשה סקילי
יונתן שוטס היינן הראשי של יקב בנימינה. צילום מאשה סקילי

לא ברור בשלב זה מה יעלה בגורל מותג 'המערה' היוקרתי של יקב בנימינה, לא ברור אם ההנהלה שברובה חילונית תישאר או תוחלף, לא ברור מה יקרה עם היינן הראשי יונתן שוטס ושאר הייננים החילונים שעובדים איתו. ללא ספק היקב ישנה את פניו, סביר להניח שזה יקרה מהבציר הבא.

בצירוף מקרים, יפה לראות בימים אלה השתלטות ימין דתי קיצוני (משפחת פאליק) על יקב עמק האלה, ובמקביל השתלטות חרדים ספרדים (ש"ס) על יקב בנימינה. יהיה מעניין לעקוב אחרי ההתפתחויות.

משרד החקלאות – אין גבול לזלזול

עובדים זרים שפונו במלחמה מיישובי עוטף עזה למושב עין יהב בערבה. צילום רשות האוכלוסין וההגירה

אלון גונן: ענף החקלאות מוזנח זה שנים תחת שרים שונים, וגם תחת הנהגתו (וניתוקו) של השר הנוכחי אבי דיכטר. לאחרונה פרסם המשרד קול קורא לחקלאים, להגיש בקשה לקליטת עובדים זרים לטובת עזרה בחקלאות.

צחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן יין. מהיכן יגיעו אלפי עובדים זרים? – "מן הגורן ומן היקב". צילום ישראל פרקר

צחי דותן מנכ"ל המועצה לגפן יין, אמר באירוע גמר תחרות טרה וינו 2024, כי "בחודשים האחרונים יש מחסור בכוח אדם מיומן בחקלאות גפן היין, בתקופה בה יש צורך בזמירה וטיפול בכרמים לפני הלבלוב". עד לפני שנה עסקו בעבודה קשה זו פועלים פלסטינאים או בדואים, אבל כחלק מאסכולת הממשלה הנשלטת על ידי קיצונים, ביניהם שר החקלאות דיכטר, הופסקה העסקת הפועלים הפלסטינאים עוד לפני המלחמה, שפשוט הייתה תירוץ לאי העסקת פועלים מיהודה ושומרון בישראל. כל מי שקורא את מסמך "קול קורא לחקלאים" זה, שואל את עצמו על אילו פועלים זרים מדבר דיכטר? מי יבוא עכשיו לישראל, ומאיזו מדינה?

סין אסרה על אזרחיה להגיע לישראל, תאילנדים לא מוכנים לבוא לכאן, ובואו נזכיר שאין טיסות לישראל מיעדים רבים. התנאים וההגבלות שמצורפות ל"קול קורא" פשוט מגוחכות, ולא יהיו רלוונטיות כלל, בגלל הקשיים הללו והבירוקרטיה הנדרשת, כאשר הכול מותנה במשרד הפנים ובתקנות העסקת עובדים זרים, שמאז ומעולם הריחו משנאת זרים. אז הקול קורא של השר דיכטר הוא בדיחה ובדיה. שוחחתי עם כמה כורמים, ואין אחד שלא גיחך על הקול הקורא הזה. כולם אמרו שעבודה בכרם, להבדיל מקטיף עגבניות או תותים, דורשת מיומנות שאין לפועלים זרים חדשים, אם כאלה יגיעו לארץ.

על פי נתוני משרד החקלאות, עד לפני המחדל והאסון ב-7.10.23 היו בארץ כ-29,000 אלף עובדים זרים. קרוב ל-10,000 עזבו מאז. לפי דותן, "הממשלה אישרה 10,000 עובדים זרים עונתיים לחקלאים שהעסיקו פלסטינאים בעבר. לענפי תות שדה, מטעים וגפן יין, יוקצבו  לא פחות מ-5,000 עובדים עד סוף השנה". אשרי המאמין.

סרי לנקה-נתב"ג – 28 שעות ו-10,200 שקלים

בפנייתי למשרד החקלאות בשאלה מאיזו מדינה מתכוון המשרד להפנות את המעסיקים לקלוט עובדים זרים, נמסר לי כי העובדים יגיעו מסרי לנקה (ציילון). אז קצת היסטוריה, מדובר במדינת אי הממוקמת בין מפרץ בנגל לים הערבי, ומדרום לתת-היבשת ההודית. הדת הנפוצה ביותר בסרי לנקה היא הבודהיסטית, אליה משתייכים כ-70.2% מהאוכלוסייה (בסך הכול כ-22 מיליון תושבים).

רק לידיעה, מחיר כרטיס טיסה מסרי לנקה לישראל עוד שבוע, למשל, הינו 10,200 שקלים, ומשך הזמן לטיסת אותו פועל שירצה להגיע, כ-28 שעות עם כל עצירות הביניים.

סרי לנקה כל כך יפה אז שמירי רגב לא תטוס לשם? צילום pixabay

השבוע גם התבשרנו באתרים שונים, כי שרת התחבורה מירי רגב מתכוונות לטוס לסרי לנקה יחד עם בתה, על חשבוננו כמובן, כדי לחתום על הסכם תחבורה בין הארצות. דרך אגב, אין מחויבות של שר לחתום על מסמך כזה, ובדרך כלל זה מתנהל מרחוק או על ידי השגרירות, אבל אפשר לנסוע חינם ויש תירוץ, אז למה לא לקפוץ לנקות את הראש בזמן מלחמה ומשבר חקלאי וכלכלי .

לא רק זה. מעניין גם שדווקא בימים אלה, כשהחקלאות בארץ משוועת לידיים עובדות ועומדת בפני קריסה, ובעיצומה של המלחמה, החליט השר דיכטר להקים במשרד שלו חמ"ל תקשורת, שמטרתו לנטר ולעקוב מקרוב אחר הסיקור התקשורתי של משרד החקלאות, ולהגיב לפרסומים שליליים על המשרד. לא פחות מחמישה עובדים הוקצו לתפעול החמ"ל אותו מקים שר שהורס את ענפי החקלאות בלי שום רחמים, ומפרסם עכשיו את התקנות החדשות "לבקשה לקבלת המלצה להעסקת עובדים זרים לחקלאים פעילים אשר העסיקו עובדים פלסטינים בחקלאות".

כרמי יין במושב רמות נפתלי בגליל העליון שנצפים מלבנון ממתינים לזמירה וטיפול של כורמים שמתקשים להגיע אליהם. צילום ארגון מגדלי הפירות

ונחזור לבעיה הכואבת כרגע: כורמים מזהירים כי אם לא יטפלו באופן מידי בזמירת הגפנים ויפסחו השנה על זמירה, בשנה הבאה יתעוררו בעיות בגפן והיא לא תניב בכמויות ראויות, אם בכלל. נציין שעיקר הבעיה אינה בכרמים ביהודה ושומרון, היות ששם הכורמים מעולם לא העסיקו פלסטינאים, זאת כחלק מאידאולוגיה של "עבודה עברית" (מלבד כאשר מדובר במתנדבים נוצרים אוונגליסטים).

תגובות

שגרירות סרי לנקה בישראל – Ms. Hemanthi Wakkumbura האחראית לתעסוקה ורווחה: "בשלב זה השגרירות לא קיבלה כל מידע רשמי בעניין שעליו אתה כותב".

תגובת דובר משרד החקלאות: "מעל מחצית ממספר העובדים הזרים שעזבו את ישראל עם פרוץ המלחמה, כבר שבו לישראל (6,346 מתוך 9,948). במקביל, הממשלה אישרה את הצעת שר החקלאות ח״כ אבי דיכטר, להגדיל את מכסת העובדים הזרים בענף החקלאות ב-10,000 עובדים נוספים וכעת המכסה עומדת על 50 אלף עובדים. רוב העובדים הזרים מגיעים מתאילנד ומסרי לנקה הודות להסכמים בילטרליים עם המדינות. עם זאת, עדיין בין 10 ל-20 אלף עובדים פלסטינים שעבדו בחקלאות, לא מורשים להיכנס לישראל, ואין להם תחליף. לנוכח זאת, משרד החקלאות, בשיתוף רשות האוכלוסין וההגירה והוועדה לעובדים זרים, יזמו מהלך במסגרתו יאפשרו לחקלאים להעסיק עובדים זרים כחלופה לעובדים הפלסטינים העונתיים, וכך לסיים את העונה הקרובה עם השפעה מינימלית על ייצור החקלאות ועונת הקטיף הנוכחית.

במקביל, משרד החקלאות ורשות האוכלוסין וההגירה יאפשרו לחקלאים שהגדילו את שטחי העיבוד שלהם להגדיל בהתאם גם את כמות העובדים הזרים שיוכלו להעסיק, כדי שחקלאי יוכל לייצר ולגדל את הכמות שייבחר ולא יגביל אותה בשל מגבלת כוח אדם. את ההודעה המלאה בנושא, לעניין הקצאת עובדים זרים, נוהל ההקצאה להגדלת מכסת עובדים זרים לחקלאים שהעסיקו עובדים פלסטיניים נפתח ופורסם זה מכבר עבור ציבור החקלאים, וניתן היה להגיש את הבקשות עד ליום ראשון (4.2.24). משזה נסתיים, עובדי המשרד יעברו על הבקשות וימליצו על חלוקת המכסות הנוספות בהתאם. כל ההמלצות יועברו לרשות האוכלוסין וההגירה להמשך טיפולם.  בהמשך לשינוי מודל ההקצאה ביולי, 2023 משרד החקלאות העביר בחודש האחרון המלצה למעל 8,000 היתרים חדשים ונוספים לעובדים זרים בענף החי. המודל שנכנס לתוקף עוד לפני מלחמת חרבות ברזל מחשב את המכסה המתאימה לכל חקלאי בהתאם לגודל ולכושר הייצור כך, שחקלאים יוכלו להעסיק יותר מעובד אחד ולהגדיל את משקיהם.

לעניין מגישי הבקשות, הדד ליין להגשת הבקשות היה ביום ראשון 4.2.24 בבוקר. אנו עוברים כעת על כל המגישים, וניתן את המלצתנו בנושא בהתאם".

יוזמה של Bright Up – ציוד וחומרי עזר לענף היין

יונתן לבני ביקר ביקב אלכסנדר – עקביות ושינויים

מתחם הגלריה של יקב אלכסנדר – עד 50 משתתפים באירועים עסקיים ופרטיים. צילום מהיקב

האמת שהתירוץ לביקורנו ביקב אלכסנדר, היה פוסט פייסבוק בו נכתב: "חברים יקרים, מתחם הגלריה שלנו ביקב אלכסנדר בית יצחק נפתח רשמית. הרצאות, ישיבות, סדנאות, פגישות עסקיות וקבוצתיות. עד 50 איש בגלריה, כולל ארוחות שף" .אז באנו לראות ולהתרשם, וגם לטעום חלק מיינות היקב.

משתתפי פעילויות בגלריה יכולים לצפות במיכלים מהמרפסת הפנימית למעלה. צילום מהיקב

ביקור ביום שישי ביקב אלכסנדר במושב בית יצחק, שבלב השרון פינת עמק חפר, הוא חוויה מיוחדת. עשרות רבות ואף יותר בלייני שישי גודשים את המקום בשני סבבים, ויושבים עם יינות ואוכל ליד השולחנות – בחוץ, בפנים, וגם בגלריה למעלה, שבאותו בוקר התקיימה בה מסיבת רווקות, אחת מאירועים פרטיים רבים שמתקיימים כאן. במהלך השבוע עונה הגלריה המאובזרת לצורך של גופים עסקיים שביקשו מקום בו יוכלו לקיים יום של ישיבות ודיונים באווירה חוץ-משרדית, כולל כיבודים וארוחת צהרים. אחרי הכול, אין הרבה מקומות בהם בין הדיונים אפשר לצאת למרפסת הפנימית להתרגעות, ולצפות על הנעשה ביקב.

יקב אלכסנדר בבית יצחק הפך ליעד ביקורים מועדף גם לחובבי יין צעירים. צילום דוד סילברמן dpsimages

מסעדת היקב הפכה בשנים האחרונות למקור הכנסה משמעותי,  אך עדיין קטן מהכנסות פעילות היקב שמייצר 60,000 בקבוקים בשנה, מענבים שלו שרובם מכרם בן זמרה (האמיתי, עם הכורם ארמונד ממן) ומבית שמאי, 70% מהם ליצוא – כולל מכירות גדולות בדיוטי פרי, ארה"ב, אנגליה, קנדה ועוד.

המראה מעמדת DJ Saga – תורמת לאווירה וכנראה להכנסות. צילום מהיקב

על פעילות האירוח הענפה כאן במסעדה – בפנים, בחצר ובקומת הגלריה, אחראית אילנה בת זוגו של יורם, והשף שמוביל את תכנון וביצוע התפריט העשיר (יינות ומזון כשרים) הוא אנתון סלניק, יחד עם צוות המטבח וצוות המלצרים. אסור לשכוח את DJ Saga – שרית גל-כהן, שהמוזיקה שהיא מנגנת בימי שישי תורמת לאווירה וכנראה גם לעוד בקבוקי יין ואוכל שמוזרמים לשולחנות. המלצה כדי לא להתאכזב: הזמינו מקומות מראש.

משפחת שלום באיטליה. משמאל: יורם, אילנה, הבנות גלי ושיר. צילום פרטי

ואם ציינו את אילנה ויורם, אז יש עוד שתי צלעות במשפחת יין זאת – הבת גלי שטסה לפירנצה ללמוד שם ייננות באיטלקית, ותהפוך בכך את יקב אלכסנדר ליקב בין-דורי בעשייה הייננית. הבנו גם שהבת השנייה, שיר שעובדת בחברת סייבר, תחזור בקרוב לעבוד ביקב, כך שהכול נשאר במשפחה.

יקב אלכסנדר היה אמור לחגוג ב-10.10.23 ציון דרך של 27 שנות בציר, כיקב בוטיק שהוקם על ידי יורם שלום בשנת 1996. ארקדי דוכין עמד להופיע בערב זה, שבוטל כמובן עקב הלחמה ונדחה ל-9.4.24 בשעה 19:00 (כרטיסים אחרונים לרכישה ביקב – 073-7787712).

יורם שלום יינן ובעלים יקב אלכסנדר – מתבגר ונינוח. תמונה מהיקב

 אלון גונן כתב על היקב בספטמבר 2023, כי "מרגע שהבציר הראשון של יורם שלום יצא לשוק, היה ברור לכולם כי מדובר ביקב שהולך למתג את עצמו באופן שונה. התוויות על הבקבוקים היו פנומנליות וההשקעה בהן הייתה אדירה". היין בתוך הבקבוקים היה כבד ועתיר חבית. עוד כתב אלון כי "לאט לאט היקב התבגר ויורם התבגר, ומשור צעיר שנוגח הפך בשנים האחרונות להרבה יותר נינוח. נשאר עם העשייה שלו ועם ההתמדה ה"אובססיבית" העיצובית, טיפח את הכרמים, בנה יקב מעוצב כיאה לאחד שהבין שהכול סביבו משתנה, ובעיקר הלקוחות הם אלה שצריך להשקיע בהם – מרכז מבקרים, מסעדה, והרבה הרבה סבלנות שמעולם לא הייתה לו לאנשים מציקים, כולל תקל מתוקשר בימי הקורונה. בשנים האחרונות גם היין של היקב התפתח, התבגר, התברג לאחד מהיקבים המובילים את תעשיית היין הישראלית הבוטיקית".

יינות הטעימה. צילום יונתן לבני

בביקור שלי בשישי שעבר, אכן ראיתי כי יש שינוי גדול ביקב. היינות יותר נגישים וכך גם יורם שלום הבעלים ויינן היקב. ואם נגישות אז ניגש ליינות:

הביקורות של יונתן לבני

ליזה סוביניון בלאן 2022 – יין לבן מגפנים בנות 42 שנה בכרם בן זמרה בגליל העליון. יין זהוב עם טעם ברור ונעים של סוביניון בלאן, מהטובים ששתיתי לאחרונה. טעמי אשכולית וחמיצות ברורה ונעימה בפה. לאוהבי הזן זהו יין ממש חוויתי. שאפו. 110 ₪ – ממש VFM (תמורה למחיר).

צילום יונתן לבני

רוזה רוז'ה רזרב 2022 מסדרת אלכסנדר – יין על שם אחיו הבכור של יורם שלום – רוז'ה, שבימים כתיקונם גר בקריית שמונה. בכלל, יינות היקב נקראים על שם בני משפחתו של יורם, ועל כל תווית מופיע ציור של תכשיט שקשור בבן או בת המשפחה, על תווית בקבוק יין זה טבעת של רוז'ה. יין עשוי מ- 35% גרנאש, 60% מורבדר ו-15% סירה – GSM. הזנים הופרדו בעת הכנת היין. רוזה מאוד שונה ומיוחד; בדרך כלל GSM הוא יין אדום רוזה בדרך כלל בגווני ורוד-סלמון. יין רוזה זה כמעט כתום, ויש לו חומציות נעימה ורעננה. למרות היותו רוזה הוא מאוד מורכב, בעל ארומה וטעמים. האמת היא שאם הייתי שותה אותו בטעימה עיוורת, הייתי חושב שאני שותה יין אדום. רוזה עם משקל טעימה מיוחד, אחד הטובים מסוגו ששתיתי בארץ. 165 ₪ – VFM בהתחשב באיכות ובמיוחדות.

סנדרו 2021 – יין הנושא את שם החיבה  של אלכסנדר – אביו של יורם שלום. היין מורכב מ- 60% ענבי קברנה סוביניון, 12% מרלו, 10% פטי ורדו ו-6% קברנה פרנק – כולם מכפר שמאי. היין התיישן בחביות אמריקאיות וצרפתיות במשך 14 חודשים. צבעו אדום כהה. בעל ארומות של פירות אדומים מאוד בשלים. סיומת בטעם שוקולד מריר מעט. יין טאניני נעים לשתייה ולא כבד מדי. 110 ₪ – יין איכותי מאוד, VFM.

צילום יונתן לבני

קברנה פרנק 2020 – מורכב מ-86% ענבי קברנה פרנק, 10% פטי ורדו ו-4% קברנה סוביניון, מכפר שמאי וממצפה הימים. היין שהה 24 חודשים בחביות, 60% צרפתיות ו- 40% אמריקאיות התורמות ליין טעמי וניל. הגוף מלא, עם בוקה אופייני לקברנה פרנק. זה יין שרצוי לחלוץ את הפקק שלו כמה שעות לפני השתייה, כדי לתת לו זמן להיפתח כראוי. מעבר לרמת הבקבוק, זה יין שזקוק לעוד שנים כדי להתיישן, ואני צופה כי עם התיישנותו הוא ישתבח ביותר. 165 ₪ – ב-140 ₪ יהיה ממש VFM.

שיראז 2020 – עשוי מענבי שיראז מכרמים במצפה הימים שבגליל העליון. יבול ענבים נמוך, בתנאים קפדניים ומשטר מים מבוקר.  87% ענבי שיראז,  8% קברנה פרנק ו-5% פטי ורדו. שהה 20 חודש ב-60% חביות צרפתיות ו-40% חביות אמריקאיות. הבוקה אופייני לענב השיראז, כשהקברנה פרנק והפטי ורדו מעגלים את טעמו. אני סבור שהיין זקוק לעוד זמן על מנת להגיע לשיאו. 165 ₪ – בזכות האיכות VFM למי שמוכן להמתין לשיאו שעוד יגיע.

רזרב קברנה סוביניון 2021 – ענבי קברנה סוביניון מהכרמים הנבחרים של כפר שמאי וכרם בן זמרה. יין איכותי בעל צבע עמוק וטעם עשיר ביותר, של פירות יער ושוקולד. טאנינים נהדרים עם סיומת שאינה מסתיימת, כנראה גם כתוצאה מהחביות הצרפתיות והאמריקאיות בהן שהה שנה וחצי. לטעמי מהקברנה סוביניון הטובים שמיוצרים בארץ. חוויה. 165 ₪ – לא זול, אבל VFM בהתחשב באיכות.

יקב בזלת הגולן נגד יקב אסף – מאבק משפטי מתמשך

כרם מויסה – אסף עקרו לפי החוזה. בזלת עמדו המומים

אלון גונן: בחודש נובמבר 2021 הגיש יקב בזלת הגולן תביעה כנגד יקב אסף – שניהם יקבים מרמת הגולן, על עקירת חלקה משובחת של גפנים שהייתה ברשות יקב אסף, עד שהחוזה עם מחזיק השטח הסתיים ובעל הקרקע העביר את השטח לידי בזלת הגולן.

כאמור השטח היה שייך למחזיק החלקה, אבל הכרם והגפנים ניטעו על ידי יקב אסף. עם סיום החוזה, ועל פי החוזה המקורי, השטח היה צריך להימסר חזרה כפי שאסף קיבלו אותו, כלומר שטח אדמה נקי.

בחוזה נאמר ליקב אסף כי יש להחזיר את חלקת האדמה נקייה מכל צמחיה וללא גידור – וכך עשו

על פי טענת יקב אסף, ההסכם שנחתם בין יקב בזלת הגולן למחזיק הקרקע, נעשה במחשכים ומאחורי הגב של יקב אסף, ולא ניתנה לו האפשרות לנהל משא ומתן על המשך שכירות הקרקע.

על פי אסף קדם מיקב אסף, והמומחים שבדקו את הגפנים, הגפנים בכרם המדובר היו נגועות בווירוס, והכוונה לדלל את הכרם או לעקור אותו, הייתה על השולחן הרבה לפני שידעו כי השטח עובר לבזלת הגולן.

יקב בזלת הגולן החליט לתבוע את יקב אסף על קרוב ל-5 מיליון שקלים, בגין עקירת הכרם שלטענתו היה צריך להישאר בבעלותו. רק לסבר את האוזן, אגרת בית משפט על סכום כזה היא  בבית משפט מחוזי היא 2.5% מהסעד הנתבע, כלומר יותר מ-100,000 שקלים.

השופטת עינב גולומב מבית המשפט המחוזי נצרת, קבעה לחודש מרץ דיון להוכחות, לאחר שדיון זה נדחה מספר פעמים. על פי הפרוטוקל מאחד הדיונים, השופטת ביקשה מהתובעים (יקב בזלת הגולן) לשקול את המשך התביעה  ולסיים את הפרשה, אולם יואב לוי – בעלים ויינן היקב, החליט שהוא לא נשמע לעצת השופטת, וביקש להמשיך להוכחות.

תגובת יקב אסף לפרשה: "התביעה של יקב בזלת הגולן לא מובנת, ובזבוז הכספים לשני הצדדים מיותר. בית המשפט ייתן את החלטתו בקרוב. אנחנו עסוקים בלעשות יין טוב ולשרוד את התקופה הקשה שכל עם ישראל נמצא בה. צר לנו על שנאת החינם, אנחנו באים רק ממקום של כבוד ואהבה".

תגובת יואב לוי מיקב בזלת הגולן: "תתעסק ביין ולא בחרא".

אחרי שנים של הבטחות כמו חול – האם מכון היצוא פותח דף חדש מול ענף הגפן והיין?

אבי בלשניקוב יו"ר מכון היצוא. צילום מכון היצוא

אלון גונן: השבוע קיבלנו ידיעה כי מכון היצוא פותח מחדש את ענף הגפן והיין, וכי בפגישה בה השתתפו יו"ר מכון היצוא אבי בלשניקוב, נילי שלו המנכ"לית וצחי דותן מנכ"ל מועצת הגפן והיין, הודיע יו"ר המכון על הקמה מחדש של ענף היין במכון היצוא, שבראשו יעמוד ראש ענף במשרה מלאה.

באמצע דצמבר האחרון דווחנו על מינוי יו"ר חדש למכון היצוא הישראלי, אבי בלשניקוב שכיהן בעשור האחרון בתפקידי מפתח – יו"ר המסלול האקדמי של המכללה למינהל ונציגו בישראל של איש העסקים היהודי-אמריקני רון לאודר. בעבר כיהן כסמנכ"ל מכון היצוא, מנכ"ל משרד התקשורת, מנכ"ל הכנסת, מנכ"ל משרד מבקר המדינה ויו"ר ערוץ 10.

נילי שלו מנכ"לית מכון היצוא. צילום מאתר בוגרי האוניברסיטה העברית

בשנים האחרונות וזעקנו על חוסר התפקוד הבלתי נתפש של כל הגורמים שטיפלו במכון היצוא בענף היין, על חוסר המקצועיות של מי שקיבלו את התפקיד, על החלטת מכון היצוא לוותר על היין הישראלי ולהמשיך לשלם משכורות לעובדות שלא עשו דבר וחצי דבר.

אף אחד שם לא הבין שיין ישראלי הוא בעצם השגריר הכי טוב שיש למדינת ישראל בעולם, מנכל"ים התחלפו, עובדים קודמו וכולם הבטיחו הרים וגבעות, אבל בעצם לא נעשה דבר. כישלון אחר כישלון בכול מה שקשור לטיפול בענף היין.

צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן
צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין. צילום איל גוטמן

כאשר נכנס בלשניקוב לתפקיד (דרך אגב ללא שכר), היה ברור שזו הזדמנות נוספת ואולי אחרונה להציף בפניו את תעשיית היין הישראלית שננעלה במרתפי המשרד שלו. אז כפי שכתבנו למעלה, השבוע הוזמן צחי דותן – מנכ"ל מועצת גפן יין, לפגישה עם היו"ר ועם נילי שלו מנכ"לית מכון היצוא, ודותן שמע על כך ששוב מקימים ענף יין במכון היצוא, שבראשו תעמוד או יעמוד ראש ענף במשרה מלאה.

כלשון ההודעה: "זו פתיחת דף חדש ביחסים בין מכון היצוא לתעשיית הגפן והיין הישראלית, אשר יובילו לבחינת דרכים לקידום תעשיית הגפן והיין הישראלית בשווקים בינלאומיים, ולהשתתפות מועצת הגפן והיין בתערוכות יין בכירות ברחבי העולם. זאת כחלק מחזון חדש של יו"ר מכון היצוא, אשר יוביל לחיזוק הנוכחות של תעשיית היין הישראלית בשוק הגלובלי". רגע, לא הבנתי, להשתתפות המועצה לגפן יין – גוף מנהלי וחקלאי, בתערוכות בעולם, או השתתפות מכון היצוא שזה תפקידו?

לסיכום: מאחר שאני ורבים אחרים ביקבים שבעים מהבטחות שלא קוימו, אני מקווה שסוף סוף יש מי שלוקח את המושכות לידיים, ומבין שיש לו זהב שיכול לשמש מנוף אדיר לשווק את מדינת ישראל בעולם, במיוחד בתקופה בה המדינה נמצאת. שבענו מפוליטיקאים כמו איילת נחמיאס-ורבין שהוצנחה לתפקיד היו"ר, שבענו מעובדים לא מקצועיים שמבזבזים כסף וזמן, תכלס לא עושים כלום לטובת תחום היין ואפילו לא מפגינים נוכחות בתערוכה כלל-ענפית כמו סומלייה, כי למה לחשוב שיכלו לקחת שם דוכן ולהתיידד עם א.נשי הענף.

הפעם צריך לראות שיש שינוי; שנבחר לתפקיד יו"ר רעב, מקצוען שילמד מהר וישחה בתחום, שיבין שהוא בשליחות, ושיהיו לו משאבים ראויים וחופש פעולה. שלא יתעסק בפוליטיקה ובאריזות יפות במקום תוכן. יו"ר שיקדם את תעשיית היין הישראלית על כל רבדיה – היקבים המסחריים, הבוטיקים, הכשרים הלא כשרים, יינות אזוריים מהגולן, הגליל, המדבר, הרי יהודה, יהודה ושומרון.

יו"ר שיעמוד ביעדים ויהיה קשוב לצרכי התעשייה, שידאג שבכול שגרירות בעולם יהיה ייצוג ליין הישראלי, שהמתנות שעובדי המדינה בחו"ל מחלקים לעמיתיהם בחגים יהיו מארזי יין ישראלים. שיגלה שקיפות קודם כל כלפי היקבים, וגם מול עיתונאים. אחד כזה שיהיה חף מכל אינטרס, לא מי שקשור ליקב גדול או לקונצרן המחזיק ביקב. אדם שיהיה נציג ראוי ומכובד לתעשייה הזאת. ושוב, שיהיה רעב.

לתערוכת סומלייה 23 לא הגיעו א.נשי מכון היצוא. מה יהיה השנה? צילום ישראל פרקר

כפי שאנחנו ב'אכול ושאטו' ידענו להתריע, וידענו לא פעם לכתוב דברים קשים מול העוֹבְדוֹת שכשלו, אנחנו נדע לפרגן, לקדם ולדחוף, ונמשיך לשמור על התעשייה שלנו.אני מקווה שבתערוכת סומלייה 2024 שתתקיים בתאריכים 1-2 באפריל בהיכל התרבות בתל אביב, תהיה לבעלי היקבים הזדמנות לפגוש, לשמוע, ולהשמיע ליושב הראש החדש של מכון היצוא את דעתם. גם אני אהיה שם.

 ProWein 2024 – היקבים הישראלים בתערוכה מתפצלים

אלון גונן: תערוכת היין הגדולה באירופה מתקיימת השנה בין התאריכים 10-12.3.24 בדיסלדורף גרמניה. זו אחת התערוכות הכי חשובות בעולם, אם לא החשובה ביותר. אלפי יקבים ועשרות אלפי סוגי יינות יימזגו לטעימה לעשרות אלפי המבקרים.כל החידושים, כל הטרנדים, ובעצם עתיד תעשיית היין העולמית, יוגשו בעשרות הרצאות ומפגשים מרתקים של ייננים ואנשי מקצוע.

ביתן צפון ישראל בתערוכת 2023. צילום אורי כהן

ProWein היא תערוכה שאינה מפסיקה להפתיע, ומטרתה בראש ובראשונה לחבר בין יקבים לאנשי מכירות, כדי שיסגרו עסקאות בזמן אמת כמו שאומרים. הכול בה גדול, צבעוני, מסודר ומאורגן להפליא.

בשנים האחרונות יוצגה ישראל בעיקר על ידי היקבים הגדולים – רמת הגולן, רקנאטי והרי גליל, תחת ביתן אחד. בשנים קודמות לכך השתתפו גם יקבי בוטיק שמוכרים יינות באירופה, בעיקר בשנים בהן מכון היצוא תמך בהשתתפות בתערוכה, אבל חילוקי דעות ותקציב פוצצו את אחוות היקבים.

יעל גיא מנהלת היצוא של יקב רמת הגולן ואלון גונן. צילום אורי כהן

יעל גיא, נציגת יקב רמת הגולן בתערוכה בעשור האחרון, הובילה ביד רמה את מיקום הביתן ועיצובו. בעצם היא השתלטה על כל החלטה שהייתה צריכה להתקבל במשותף, מה שגרם בשנים האחרונות לדילול במספר היקבים מישראל. יעל אף ויתרה בשנה שעברה על מיתוג ישראל, והמיתוג היה רק "צפון ישראל". מעניין אם השנה היא תחליט בכלל למחוק את שם ישראל מהמיתוג של היקב. 

לני רקנאטי הבעלים (משמאל) ואלי גידור המנכ"ל בתערוכת 2023. צילום אורי כהן

כנראה שרוח רעה גם עברה עם יקב רקנאטי, כי זו השנה הראשונה שליקב רקנאטי יהיה ביתן רק שלו, וליקב רמת הגולן (השנה גם בלי יקב הרי גליל) יהיה ביתן נפרד.

דורית בן סימון – מנהלת השיווק הבינלאומי של יקב רקנאטי. צילום פרטי

אני משער שהמעבר של דורית בן סימון יקב ברקן לשיווק יקב רקנאטי בעולם, לא ממש יעשה ליעל גיא חיים קלים. לאחר שנחשבה למס' 1 באירופה וכמעט ללא מתחרות, דורית בן סימון הולכת לעשות לה וליקב רמת הגולן בית ספר. כנראה שההיפרדות מדוכן משותף, היא יריית הפתיחה לקרב שיווק עולמי, בין יקב רקנאטי עם יינות מזרח תיכון קולינריים, לעומת יקב רמת הגולן שממוקד שנים בקהל מסוים עם עשייה מסוימת. אפילו את יקב הרי גליל הם לא צירפו הפעם לתערוכה, יתכן לאור הדיבורים בענף על שאין כל כך מה לעשות עם היקב הזה. בכול מקרה, ProWein זה לא רק ישראל, ומי שיגיע לתערוכה כמבקר יספוג עושר ואושר של יינות מכל העולם.

תגובת יקב רקנאטי

"יקב רקנאטי יציג השנה את היינות מסדרת הספיישל רזרב – לבן ואדום, ויינות מסדרת כרם יחידני, בהם גם היינות החדשים מסדרת כרם אודם.

יקב רקנאטי ויקב רמת הגולן מציגים בנפרד משיקולים מסחריים, כיוון שהם עובדים עם יבואנים שונים. עם זאת, הם ממשיכים לשתף פעולה בנושאים טכניים ומנהלתיים".

יונתן לבני טעם זהב מיינות טרה וינו 2024

צילום ישראל פרקר

בכול שנה מצליחה תחרות היין שמארגן חיים גן איש הענבים, לעורר עניין רב בין חובבי היין ואנשי מקצוע הייננות. למרות שכמה מהיקבים הטובים והגדולים בישראל, כמו יקב רמת הגולן, ורבים אחרים אינם משתתפים בתחרות מסיבות השמורות עמם, בכל זאת התחרות משמשת חלון ראווה של יינות ישראל לעולם הרחב. בתחרות השנה שנערכה לפני שבועיים, נשפטו 619 דוגמאות של יינות וכוהלים מ-18 מדינות שונות מרחבי העולם. בתחרות הוענקו 31 מדליות זהב כפול, מתוכן 23 ליינות ישראלים. צוות השופטים מנה יותר מ-50 שופטי יין, שבמשך יומיים טעמו למעלה מ-600 יינות שונים.

צילום איש הענבים

רן בירון, איש יין ותיק ומומחה ליין ששפט בתחרות, סיפר לי כי היו בטעימה חמישה שולחנות ובכול שולחן 10 טועמים, שכללו ייננים ומביני יין נוספים כמו כתבים, סוחרים, בלוגרים ופשוטי עם. כל יין שנמזג לטעימה עיוורת, נבחן בפני עצמו על פי קריטריונים של הארגון הבינלאומי לגפנים ויין. בתום כל סבב בדק ראש הקבוצה כיצד כולם דירגו את היין. "ברוב המקרים הייתה אחדות דעות לטוב ולרע", אומר רן.

בסוף השבוע שעבר (גם אתמול חמישי והיום שישי – הזדרזו ותספיקו), ניתן היה לטעום בבית איש הענבים כ-100 יינות. כמובן שלמרות רצוני התקשיתי לשתות את כולם. בחרתי מתוך היינות כמה שזכו בזהב כפול או בזהב אחד. עוד מסקנה שלי מהטעימה – רוב היינות שזכו והוטעמו היו אדומים.

צילום איש הענבים

יקב ברקן-סגל – אסמבלאז' 2020 – זהב כפול: סדרת אסמבלאז' מציעה בלנדים מאזורי יין בארץ, באמצעות מספר זני ענבים בכל יין בסדרה. טעמתי שני יינות: 'איתן' ו'ריחן'. האיתן עשוי מענבי סירה ומרלו עם מעט קברנה סוביניון, מכרם  קריית ענבים בדרום הרי יהודה. היין שהה משך שנה בחביות עץ אלון. מקור הריחן בגליל העליון: קברנה סוביניון משתי חלקות ליד מושב דישון וקיבוץ מנרה, שיראז מכרם בן זמרה ומושב עלמה, ומרלו אף הוא מכרם בן זמרה. שני יינות ממש טעימים. הביקורת היחידה שיש לי היא על התווית של הבקבוק: אי אפשר לקרוא בשום פנים ואופן את מה שכתוב עליה, אלא עם זכוכית מגדלת, וזה לא עקב קושי ראייה. שני היינות קיבלו זהב כפול ולא בכדי. טעמים נהדרים של יין שמחירו ברשתות שונות כ-60 ₪ לבקבוק – בהחלט VFM.

יקב ברקן-סגל – אשכולות שלמים סירה 2018 – זהב כפול: הענבים גם כן מקריית ענבים, מכרם שאינו מושקה ולכן היבול נמוך. עברו תסיסה במשך שבועיים עם השזרות, ללא מעיכה או הפרדה. לאחר התסיסה במיכל עבר היין להתיישנות של  15 חודשים בחביות שונות. בוקבק ללא זיכוך עם סינון גס בלבד. "טעם משגע", כתבתי בזמן הטעימה. ממיטב יינות הסירה שיש לנו, שמראה כמה טוב הזן בישראל. 130 ₪ – ב-110 ₪ יהיה VFM.

צילום איש הענבים

יקב בנימינה – פרסטיג' קברנה סוביניון 2022 – זהב: יין עדין בטעמו, וממש מרגישים את ענבי הזן בפה. עשוי מענבי קברנה סוביניון שנבצרו בגליל העליון, עברו תסיסה במשך כשבוע ויישון קצר בחביות עץ אלון צרפתי. הייצור תואם לדרך שקבע יפתח פרץ, היום יינן ראשי של יקב כרמל, כשהיה יינן יקב בנימינה. רן בירון סיפר לי כי פרץ טען בפניו, שקל יותר לייצר את יין "המערה" היקר של היקב שנמכר בסביבות 300 ₪ לבקבוק, מאשר סדרה לא יקרה זו, הדורשת מאמץ יינני רב כדי שהיינות יהיו טעימים, רעננים, נעימים לליווי אוכל וללא פגמים. 45 ₪ – לא רק VFM אלא ממש מציאה.

יקב אמפורה – ריטון אדום 2017 – זהב: יין ממגוון בורדולזי של ענבי קברנה סוביניון, קברנה פרנק ומרלו. עבר התיישנות ארוכה בחביות עץ אלון צרפתי, שתרמו בטעמים לגוף מלא וכבד. לא התלהבתי ממנו. 120 ₪  – אולי ב-100 ₪ יהיה VFM.

צילום יונתן לבני

יקב אפק – ולירון 2020 – זהב: היקב של אהרון וחלי ג'לח שוכן בראש העין, ומייצר כ-7,000 בקבוקים בשנה. יין זה הינו בלנד של ענבים אדומים, רובם מכרמים בגליל, מבוסס בעיקר על ענבי סירה עם תוספות של שיראז, פטיט סירה וזנים נוספים. מיוצר ביקב בכול שנה ושנה. יין אלגנטי ופירותי, שהיה ממש נעים וטעים לשתייה. טעמתי גם קריניאן 2020 של היקב, שגם כן זכה למדליית זהב, ואף הוא קריניאן מצוין ואופייני לזן. מחיר כל אחד מהיינות 140 ₪ – ב-120 ₪ יהיו VFM.

יקב כרמל – גוורצטרמינר כרם יחידני תל מחפי 2020 – זהב כפול: יין קינוח עם אחוז גבוה של ריכוז סוכר, שנעשה מענבים בבציר מאוחר ביותר בכרם תל מחפי שבצפון מזרח רמת הגולן. יין עשיר בטעמים, מתוק מאוד גם בסיומת, דבר שקשה בדרך כלל להגיע אליו ביינות מתוקים. אחוז אלכוהול נמוך. יין שיתיישן שנים רבות לאור מתיקותו. נבחר ליין הלבן הטוב בישראל בתחרות – גם השופטים אוהבים מתוק. 110 ₪ לבקבוק 375 מ"ל – לא זול אבל VFM בזכות האיכות.

צילום יונתן לבני

יקב ג'סקלה – עאידה 2011 – זהב כפול: יקב ג'סקלה ממוקם בכפר גי'ש בגליל העליון, ושייך לאחים ריצ'רד ונסר חריש המייצרים 10,000 בקבוקים בשנה מכרמים באזור הר מירון. היין הוא בלנד בורדולזי מעולה, מבוסס על ענבי קברנה סוביניון ומרלו, ותוספת קטנה של קברנה פרנק. יין שהתיישן כמובן, ועדיין טעים ורענן ומאוד מהנה. בורדולזי בורדולזי, אבל 250 ₪ לבקבוק זה ממש לא VFM.

יקב מרשה – נחל גוברין 2020 – זהב כפול: יין מורכב מענבי סירה ופינוטאז', זן שאינו נפוץ בארץ וגדל בעיקר בדרום אפריקה, הכלאה בין פינו נואר לסינסו. יין עם טעמים מורכבים של פירות אדומים, כמהין, ועוד עשבי תיבול שהתקשיתי לזהות. התיישן שנה בחביות עץ אלון. מאוד נעים בפה, וחוויה לשתות אותו. 120 ₪ – VFM.

צילום איש הענבים

יקב שאטו רמו – קברנה סוביניון רזרב 2019 – זהב כפול: יקב שאטו רמו ממוקם במושב חוסן בקרבת מעלות תרשיחא, שהוקם על ידי רמו בן שושן, עולה מצרפת, בשנת 2012. הענבים נבצרו בצפון רמת הגולן ובמרום הגליל. היין עבר התיישנות ארוכה בחביות עץ צרפתיות חדשות. יין כהה בצבעו ללא סינון. טעמי דובדבנים שחורים ופירותיות אופיינית לקברנה סוביניון. סיומת שוקולד מריר. לאוהבי הזן הוא אכן מושלם. 140 ₪ – VFM בהתחשב באיכות המיוחדת.

יקב נישקה – דייזי 2019 – זהב: יקב ביתי בהוד השרון של היינן נסים עובד, שזכה בתחרות בשתי מדליות זהב, לדייזי ולקברנה סוביניון שלו. דייזי הוא בלנד המורכב מ-70% ענבי סירה ו-30% פטי ורדו, שניהם מהגליל. היינות שהו בחביות נפרדות במשך 17 חודשים עד להרכבת הבלנד. יין מאוד מאוזן , מעודן ופירותי. נסים מספר כי הוא התרגש כשהגיע לבלנד זה. גם אני התרגשתי לשתות יין כל כך איכותי. 150 ₪ – הרבה כסף, אבל רק מבחינת האיכות המיוחדת VFM למי שיכול להרשות לעצמו.

צילום איש הענבים

יקב בן-חיים – קברנה סוביניון 2019 – זהב כפול: היקב של משפחת בן-חיים ממוקם היום במושב נווה ימין ליד כפר סבא, היינן הוא הבן איתי. הענבים ליין מכרמי היקב במרום הגליל. 90% ענבי קברנה סוביניון, 5% מרלו ו-5% פטיט סירה. התיישן 20 חודשים בחביות עץ אלון. יין חזק ואלגנטי בטעמיו, שבצדק זכה בזהב כפול. ממש מצוין. לאוהבי הזן יין קלאסי במלוא מובן המילה. לא להחמיץ. 120 ₪ – ממש VFM.

יקב זאזא – בלאן דה נואר 2022 – זהב ביתי: יקב ביתי של היינן יצחק (זאזא) שלו, מחבר ספרי לימוד במתמטיקה. לפני מספר שנים החל לעסוק בעשיית יין, ובכך חידש את מסורת משפחתו בגאורגיה. ייננות הוא למד ביקב שורק אצל ניר שחם. יין מענבי קברנה סוביניון ושיראז מכרמי תל גזר, שהופרדו מהקליפות לאחר השריה קצרה כדי למנוע תסיסה מידית. יין בהיר עם חמיצות נעימה, וטעמים פירותיים נעימים ליום קיץ לכשיגיע אלינו בהקדם. 85 ₪ – ממש VFM.

צילום איש הענבים

יקב ויינר – רוזה 2022 – זהב ביתי: יקב ביתי של שמעון ויינר, הממוקם במכבים במרתף ממוזג סמוך לביתו. ליקב אין כרמים משלו, והרוזה היבש עשוי מענבי גרנאש מכרמי גוש עציון, והובשל בחביות. יין נעים לשתייה, ויהיה עוד יותר טעים בקיץ הבעל"ט – כך נקווה. 100 ₪ – ממש VFM.

יקב דדה – סירה רזרב 2020 – זהב כפול: היקב של היינן ג'קי חזן. סירה מכרם הרוח, שהתיישן 20 חודש בחביות עץ אלון צרפתי. ארומה בולטת של פירות שחורים ובשלים. בסיומת טעם וניל מאוד עשיר. סירה מצוין שממלא את הפה בטעמו הברור של הענב. 180 ₪ – ב-150 ₪ הוא יהיה VFM.

יקב שאטו רמו – משיקים יין דגל אבל לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל

אילנה ורמו בן שושן מיקב שאטו רמו. צילום יעקב מדר

אלון גונן: לא יודע על איזה דגל מדברים בשאטו רמו – היקב שהוקם בשנת 2005 במושב חוסן שבגליל המערבי, על ידי רמו בן שושן, מי שמוגדר "חלוץ תעשיית הפטריות בארץ" ובעלים של חברת מרינה פטריות הגליל, וכיום היקב מנוהל על ידי אשתו מירי בן שושן.

במחיר הזה, 310 ₪ לבקבוק, הדגל צריך להיות בצבע זהב ולא כחול לבן. היין המדובר הוא בלנד בורדולזי (כפי שמציינים ביקב), ספיישל רזרב 2017 – בלנד של 50% ענבי קברנה סוביניון ו-50% ענבי פטי ורדו. כל זן התיישן בנפרד בחביות חדשות במשך 18 חודשים. מתוך כלל החביות נבחרו על ידי היינן אושרי אליהו שבע החביות הטובות ביותר לדעתו, ומהן הוא רקח את הבלנד. לאחר מכן נכנס היין שוב לחביות למשך 6 חודשים נוספים, אלכוהול 14.5%.

אושרי אליהו יינן יקב שאטו רמו. בחירה מעניינת בספיישל רזרב ותמורה משובחת בבלנד חוסן. צילום מדף הפייסבוק

הבחירה להשתמש בפטי ורדו בכמות של 50% מול הקברנה סובניון מאוד מעניינת. היינן מציין כי הוא יצר בלנד בורדו, אבל לעתים נדירות בלבד נעשה שימוש בצרפת בשני זנים אלה בלבד. במקום זאת הצרפתים מעדיפים להוסיף זנים אחרים וטעימים יותר, כמו מרלו או סירה, או קברנה פרנק ומלבק, כדי להעניק ליין יותר מורכבות. במקרה הזה, כשמתבוננים בצבע היין, אכן הפטי ורדו העניק את הצבע העמוק והטאנינים התוקפניים. גם מבחינת הארומות יש השתלטות של הפטי ורדו, וריחות הסיגליות מאוד מאפילים על השאר. בפה שולט הפרי השחור, והחריפות באפטר טייסט לא משאירה מקום לטעויות.

ככול שאני מנסה להתחבר ליין הזה, אני לא מבין את הבחירה של אושרי אליהו להשתמש ב-50% פטי ורדו. לצערי הוא לא אפשר ליין להתפתח באמת לבלנד בורדולזי, כפי שהוא בעצמו הגדיר אותו. איפה המרלו שצריך לעדן, איפה הקברנה פרנק שיעניק ירקרקות ותיבול מעניין, קצת מלבק שייתן רעננות. אבל כאמור זו הבחירה שנעשתה.

2017 הייתה שנת בציר מצוינת לכל הזנים בארץ. באדומים רוב ההבשלות הגיעו לתוצאות מרשימות, ומצד שני היה חוסר חומצה בהרבה מקרים, אבל כאמור: אחד הבצירים הטובים בשנים האחרונות.

יין ההשקה שאטו רמו ספיישל רזרב 2017. צילום יעקב מדר

ביקורת היין: הספיישל רזרב 2017 של שאטו רמו הוא אכן יין עוצמתי, דחוס ומורכב. החבית שולטת, האלכוהול גם מכה באף, הפה מותקף בעוצמת פרי חדה ועדיין מאוזנת, לי חסרה מתקתקות ורעננות. הפטי ורדו משתולל, והקברנה סוביניון לא מסוגל להשתלט עליו. בדרך כלל בבלנד, הפטי ורדו הוא סוג של גלגל שלישי או רביעי; יש המגדירים אותו הפלפל על הסטייק. כאן לצערי הפלפל הרס את הבשר המשובח. כשאנחנו מגיעים למחיר, אז שוב אין גבול לשערורייה: מחירו 310 ₪, יין בקטגוריית מחיר מוגזמת ולא מובנת. ציון 89. תמורה למחיר – 110 ₪.

לעומתו מאותו יקב ואותו יינן: שאטו רמו – בלנד חוסן 2017

הבלנד הזה מורכב מענבי קברנה סוביניון, שיראז ופטי ורדו – על הבקבוק לא מצוינים האחוזים של כל זן. היין שהה בחבית כ-18 חודשים. צבע היין  ארגמן בוהק, ארומות עדינות של חווה, עור, סיגאר, מעט פטריות מיובשות בקצוות. הפה בשל עם חומציות נהדרת, אספרסו, שוקולד מריר ואגוזים קלויים. פלפל שחור מעקצץ באפטר טייסט. יין מקסים ומשובח, מאוד קולינרי. ציון 90.  מחירו 120 ₪. תמורה למחיר – משובחת.

לסיכום: שני יינות בסגנון בורדו, אותה שנת בציר 2017. ועל זה נאמר: לפעמים לא צריך להמציא את הגלגל.

תגובת יקב שאטו רמו

"יין הדגל הושק לראשונה לפני כשבועיים במרכז המבקרים  של היקב שבמושב חוסן, בעיצומה של הלחימה בקו העימות שבגזרת הצפון, ובסימן ״דווקא בימים אלו מרימים יותר לתעשייה הישראלית״. מדובר ביין שיוצר במתכונת מצומצמת, בו הושקעה עבודה רבה. יין זה מיועד בעיקר למבקשים לקנות יין איכות בשילוב יוקרה וייחודיות. אנו מאמינים כי תג המחיר של יין הדגל ראוי ושווה".

עולֵלות בקצרה

(עוֹלֵלָה – פרי שלא היה בָּשֵל בזמן הבציר ונשאר על הגפן)

משפחת יקב בזק: כמה טוב להיות בבית אחרי מילואים ארוכים בעזה

עמוס ועמיחי בזק ביותר משלושה חודשי מילואים. צילום מדף הפייסבוק

עמוס בזק, מבעלי ומנהל יקב בזק המשפחתי, פרסם השבוע בדף הפייסבוק שלו: "היי, נעים מאוד. כאן עמוס ועמיחי, שני האחים שמנהלים את יקב בזק. בשבעה באוקטובר, ביחד עם עוד שני האחים במשפחה שלנו, הוקפצנו למילואים כדי לשמור על המדינה שאנחנו כל כך אוהבים.

אחרי לחימה של יותר מ-3 חודשים בעזה, חזרנו עם תקווה ואופטימיות להמשיך לעבוד ולהגשים את מהות הישראליות – יצירה, חקלאות, משפחתיות ואהבת הארץ.

חלק ממוצרי משפחת בזק. צילום אנני סלבי עיצוב מותג

פספסנו הרבה כשלא היינו פה, ועכשיו אנחנו מנסים להדביק את הפער, ובשביל זה אנחנו צריכים אתכם. לקראת חג פסח הקרוב הרכבנו מארזים חגיגיים עם מגוון יינות הבוטיק שלנו, מוצרי המשק מהחקלאות המשפחתית ומוצרים נוספים מתוצרת ישראלית בלבד.

אז אם אתם חלק מחברה או ארגון, או מכירים כאלה שכן – נשמח להגיע אליכם ולהרכיב לכם את המארז שיתאים לכם בול. מתפללים שכולם יחזרו הביתה בשלום ונוכל להרים איתכם לחיים".

לקטלוג של יקב בזק, להשארת פרטים

מארז יינות DAROM בשיתוף חוות רימון להקמת חוות טיפוליות לתושבי הדרום

צילום איל קרן

יקב יתיר מציע עתה תחת מותג DAROM (דרום) שלו, ובשיתוף עם עמותת חוות רימון, מארז יין שנועד עבור הקמת חוות טיפול בתושבי הדרום וכוחות הביטחון.

כרם הענבים הראשון של החווה – גפנים מזן גראנש. צילום חוות רימון

חוות רימון היא חווה אקולוגית בצפון הנגב, המהווה מסגרת תעסוקתית-חינוכית-טיפולית לקידום בני נוער בגילאי 14-18 דרך חקלאות בת קיימא וסביבה קהילתית תומכת. מטרת החווה היא קידום בני נוער שנשרו מהמסגרת או מצויים על הסף לכך, באמצעות עבודת אדמה וחיבור לצוות ולמרחב הפתוח.

יעקב בן דור (מימין) מנכ"ל יקב יתיר וערן גולדווסר היינן מהקמת היקב. צילום אסף צדיק

יקב יתיר אימץ בשנים האחרונות את עמותת חוות רימון שמקימה ומפעילה מערך חוות וכרמי יין טיפוליים. בימים אלה מקדמים בעמותה הקמה של חמש חוות שנועדו לספק מענה מידי לטראומה עבור תושבי הדרום וכוחות הביטחון, בהובלת ובליווי ערן גולדווסר, היינן של יקב יתיר ו"דרום", וצוות האגרונומים של היקב.

המיזם נועד לסייע לשיקום ומתן מענה מידי לנפגעי טראומה, כחלק מההבנה שעם פרוץ המלחמה נוצר צורך להרחיב את פעילות העמותה באופן שיאפשר קליטה של מפוני עוטף והלומי קרב, להם מעניקה העבודה בחווה מענה טיפולי יומי, קהילתי ותעסוקתי, ומאפשרת לעבד ולהשתקם מהטראומה.

משקיפים לעבר האופק במסע עליית שלב. צילום חוות רימון

לשם כך מרחיב יקב יתיר את היקף התרומה עם מארז זוגי של יין דרום, הכולל יין אדום מבציר 2022 ודרום רוזה מבציר 2022. חלק מההכנסות, אנחנו שמבינים שלפחות 10% ייתרמו להרחבת החוות הטיפוליות בדרום הארץ.

יעקב בן דור מנכ"ל יקב יתיר אומר: "עבודתנו עם חוות רימון החלה לפני המלחמה, ותימשך גם שנים לאחריה. אנו מאמינים בשיתוף פעולה ארוך טווח הכולל ליווי מקצועי, תרומה כספית באמצעות רכישת המארז, ולבסוף קליטת התוצרת של כרמי העמותה ליצירת יינות יתיר ודרום בעתיד. כל אלו מאפשרים פיתוח של ארץ היין הדרומית, לצד מתן מענה תעסוקתי וטיפולי לאוכלוסיות מגוונות באזור הדרום הנזקקות לכך".

מחיר המארז 150 ₪. להשיג בחנויות יין מובחרות, ביניהן רשת חינאווי Wine & More – בחנויות ובאתר האונליין

יינא מזמינה להצטרף למכירת יין חברתית של יקבי פינטו ואוריה

דוד פינטו (מימין) והיינן יעקב אוריה. צילום מדף הפייסבוק

"יינא – חדר יין על גלגלים יחד עם סומלייה", מזמינים להצטרף למכירת יין חברתית בשיתוף מיזם וויינינג, המוקדשת ליינות יקב פינטו ששוכן, וכך גם כרמיו, בירוחם בדרום – שהיינן שלו דוד פינטו היה במלחמה יותר מ-100 ימים במילואים, ויינות של היינן יעקב אוריה שהצטרף אל פינטו, וביחד הם מייצרים תחת מותג יעקב אוריה יינות מעניינים מאקלים לא שגרתי.

צילום מדפי המכירה

במכירה זו מוצגים למכירה כ-15 יינות שונים מיקבים אלה, בשיטת ״מכירה חברתית״ המקנה מחירים מוזלים. זה עובד ככה: לכל עסקה יש יעד מינימלי לקבלת הנחה. אם מגיעים ליעד יחד – העסקה יוצאת לפועל וכולם נהנים מהנחה משתלמת.

דוד פינטו ואבא שלו ג'ימי בכרם בירוחם. צילום מנמרוד שקד

העסקאות עולות לזמן מוגבל ובהתאם למלאי המוצע. אפשר ומוצע להשתתף במספר עסקאות במקביל. אם העסקה תגיע ליעד המינימלי, תקבלו על כך אישור למייל או לנייד. במידה ולא – אין עסקה וכמובן שאין חיוב.

לינקים למכירה: אינסטגרם,  פייסבוק

כדאי לקרוא גם את זה

מסעדת לה טור ד'ארז'ן. צילום מהאתר

שי שגב ב-ynet על דרמה במסעדת מישלן בפריז: נעלם יין בשווי מיליונים

קראו גם כתבה זו על מסעדת טור ד'ארז'ן בה מדובר, אותה פרסמנו במקור ב-2005

רגע של שירי יין

שְׁתֵה, הַזְּמַן חֻדַּשׁ, בָּשֵׁל הַיַּיִן

מאת אבו נוואס, אבי השירה הערבית, בן המאה השביעית-שמינית לספירה. תרגם מערבית יהונתן ורדי. התפרסם ב-2018 בגיליון ט' של כתב העת "דחק". פורסם ב'תרבות וספרות הארץ' 2.2.24.2024ס

בְּמַזַּל טָלֶה חָנְתָה הַשֶּׁמֶשׁ וְכַפּוֹת מֹאזְנֵי הַזְּמַן שָׁווֹת הֵן,

צִפּוֹרֵי כָנָף בַּאֲמִירִים קֹדֶם גִּמְגְּמוּ, עַכְשָׁו שָׁרוֹת הֵן,

אֶרֶץ הִתְכַּסְּתָה בִּלְבוּשׁ מַלְכוּת וּגְלִימוֹת תִּפְאֶרֶת בַּגַּנִּים,

שְׁתֵה, הַזְּמַן חֻדַּשׁ, בָּשֵׁל הַיַּיִן, שְׁתֵה, פִּתְאֹם הַזְּמַן מַסְבִּיר פָּנִים,

שְׁתֵה מִן הַמְגָרֶשֶׁת דְּאָגוֹת, אַל תִּירָא מִקּוֹל הַמְּגַנִּים,

שְׁתֵה בַּת כַּרְךְ' בְּרוּכָה שֶׁתְּקַצֵּר כָּל מַה שֶּׁאָרֹךְ וּמְיַּגֵעַ,

שׁוּר, עוֹלֶה חֶזְיוֹן תַּעֲתוּעִים מִן הַקֶּצֶף בְּכוֹסוֹת שׁוֹתֶיהָ.

דַּי, מוֹזֵג, אַל נָא תִּמְהַל בַּמַּיִם, אֶת יֵינִי אֶשְׁתֶּה טָהוֹר וָחַי,

אֵין כְּמוֹתוֹ לְיֹפִי וּלְנִיחוֹחַ, אוֹת הוּא וּמוֹפֵת לְכָל אֶחָי,

תֵּן לְכָל אֶחָד כְּפִי יְכָלְתּוֹ, אֲבָל לִי תִּמְזֹג לְפִי צְרָכַי.

שיר היין מתוך ההצגה שלמה המלך ושלמי הסנדלר

מילים נתן אלתרמן, לחן סשה ארגוב

למה למה שלמה אין אנו שמה למעלה בארמון

אלא רק פה למטה אני ואתה עם הבקבוק בתוך השוק.

מי זאת מי זאת זוהרת מור מקוטרת חבית היין היא.

מה זאת מה זאת אומרת היא כבר נגמרת נביא חבית יינית שנית.

טוב טוב היין יחד עם יפות העין אך כשאין נקדש עם מי שיש

זרח, זרח עם פקח עם רמליהו שותים מיין הרקח

גם לי גם לי יאה כך לא ללמוד לקח כי אם לטעום מן האדום.

יין תירוש הוא ישמח לבב אנוש הוא אך גם לראש הוא מתפרץ הלץ.

אנו למך עם מלך, מלך עם למך שותים כמו בני סמך

יחד פקח וזרח, שירו זמרו נשיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמה לניוזלטר

הרשמה לניוזלטר